למרות הירידה במספר התיקים הפליליים בהם מייצגת הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות )ראו בפרק 1.1 (, ניכרת יציבות במספרם של כלל ההליכים. המונח "הליכים" משמש מדד מרכזי להיקף פעילותה של הסניגוריה הציבורית. בתוכנת המחשב של הסניגוריה הציבורית יירשם הליך כהליך נפרד כאשר הוא עונה על מספר מאפיינים כדלקמן: ככלל הוא מתייחס לשלב שונה של ההליך הפלילי, והוא מתנהל בפני גורם, מותב או ערכאה שונים; כשמדובר בהליך בפני בית משפט, הוא מקבל מספור נפרד בהנהלת בתי המשפט, והוא מצריך החלטה שיפוטית הסוגרת את ההליך. יצוין, כי בקשות שונות למיניהן, בעיקר אלו הנדונות במהלך התנהלות התיק הפלילי, כגון בקשות לקבלת חומר חקירה או בקשות לעיכוב ביצוע גזר דין וכיו"ב, אינן נרשמות כהליך נפרד.
ניתן ללמוד כי בשנים האחרונות ניכרת יציבות בהיקפי הפעילות של הסניגוריה הציבורית. זאת, לאחר שנים בהן היה גידול בהיקפי הפעילות, בשל הרחבת הזכאות לייצוג על ידי המחוקק ובעקבותיה צמצום התופעה של היעדר ייצוג שרווחה קודם לכן.
לצד היציבות הכללית בהיקפי הפעילות, ניכרת בשנים האחרונות עלייה בהליכי חקירה, מעצר ימים ומעצר עד תום הליכים. העלייה הניכרת בהליכים אלה נובעת בעיקרה מהמגמה של הגברת השימוש בכלי המעצר על ידי רשויות אכיפת החוק (לעניין זה, ראו גם פרק 1.2.2 בנושא "ריבוי המעצרים בישראל").
הליכי חקירה ומעצר תופסים כיום כ- 66% מנפח הפעילות בסניגוריה הציבורית. בין השנים 2017-2011 חלה עלייה של כ- 38% בהליכי חקירה ומעצר לעומת ירידה של כ- 7% לגבי יתר סוגי ההליכים בהם ייצגה הסניגוריה הציבורית. העלייה הניכרת בהליכי חקירה ומעצר בשנים האחרונות לעומת היציבות היחסית בשאר ההליכים משתקפת היטב בתרשים ט"ו שבדוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה