בדוחות קודמים הצביעה הסניגוריה הציבורית על הקשיים המוסדיים המקשים, ולעיתים אף מונעים, חשיפה ותיקון של הרשעות שווא בישראל, ובכלל זה: מניעת הזכות לבצע במוצגים בדיקות מדעיות לאחר תום ההליך המשפטי; מניעת העברתם של חומרי חקירה בתיקים חלוטים לעיון הסניגוריה הציבורית; ביעור והשמדת מוצגים; הימצאותה של פרקליטות המדינה בניגוד עניינים מובנה כאשר היא משיבה לבקשות למשפט חוזר; וחקיקה שאינה מספקת בתחום המשפטים החוזרים. על רקע קשיים אלה והניסיון הרב שצברה, התריעה הסניגוריה כי להערכתה קיימת בישראל תופעה, שאינה זניחה ואינה שולית, של חפים מפשע המרצים מאסרים כבדים. בשנים האחרונות הושם דגש בסניגוריה הציבורית על הבעיה הקשה של השמדת מוצגים בתום ההליך המשפטי.
מזה שנים מתריעה הסניגוריה הציבורית על כך שבישראל קיימת תופעה רחבה של השמדת מוצגים (או אובדנם) בתום ההליך המשפטי, וכי תופעה זו יוצרת מכשול משמעותי המקשה ולעיתים אף מונע חשיפה של הרשעות שווא, בהיעדר אפשרות לבצע במוצגים בדיקות מדעיות שבכוחן להוכיח קיומה של עילה למשפט חוזר.
השמדת מוצגים ואובדנם היא תופעה מתמשכת, החוזרת על עצמה מזה שנים בתיקים המגיעים לפתחה של המחלקה למשפטים חוזרים. בהיעדרם של המוצגים מהתיק הפלילי, הסניגוריה הציבורית אינה יכולה לבצע בדיקות מדעיות שבכוחן להוכיח את חפותו של הנידון ולבסס קיומה של עילה למשפט חוזר. לא אחת נאלצת המחלקה לדחות בשל כך פניות לייצוג בבקשה למשפט חוזר.
לאור מצב זה, הסניגוריה הציבורית פנתה לגורמים בכירים במשרד המשפטים והדגישה את הצורך להביא לשינוי המצב הקיים. בהמשך לפניות הסניגוריה, בשנת 2013 הוקם על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים צוות שמטרתו לגבש ולנסח טיוטה לחקיקה חדשה ועדכנית בנושא שמירת מוצגים. בצוות היו חברים, בין היתר, נציגי פרקליטות, משטרת ישראל וכן נציגי הסניגוריה הציבורית. בעקבות עבודת הצוות, פורסם תזכיר חוק שמירת מוצגים לצרכים ראייתיים, התשע"ו- 2015 . הסניגוריה הציבורית הגישה שני מסמכי הערות לטיוטה שגובשה. בתמצית, עמדת הסניגוריה הציבורית הייתה כי יש להורות על שמירת מוצגים בכל תיק שבו אדם נשלח למאסר מאחורי סורג ובריח, וכי תקופת השמירה צריכה להיות לכל הפחות כאורך תקופת המאסר. למרבה הצער, הערות הסניגוריה הציבורית נדחו, ותחת זאת התקבלו הערות משטרת ישראל, אשר דרשה לקצר את תקופות השמירה הקבועות כיום בחוק הארכיונים באופן משמעותי, כך שבפועל מרבית המוצגים במרבית התיקים לא יישמרו כלל לאחר המשפט, ולעיתים אף ניתן יהיה להשמידם תוך כדי ניהול המשפט עצמו. על רקע זה, הסניגוריה הציבורית קבעה - במסמך שהוגש למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים - כי "ההסדר המוצע הוא הסדר רזה ודל המצעיד את שיטתנו המשפטית לאחור. תחת הצורך לשפר את המצב הקיים בתחום שמירת המוצגים וליצור תנאים אשר יאפשרו חשיפה ותיקון של הרשעות שווא חמורות, טיוטת הצעת החוק מייחדת את האפשרות לבצע בדיקות במוצגים לשם הוכחת חפות רק למקרים יוצאי דופן". כמו כן, לבקשת הסניגוריה הציבורית התקיימה פגישה בנושא עם היועץ המשפטי לממשלה, ובה העלה הסניגור הציבורי הארצי את חששותיה של הסניגוריה הציבורית לנוכח הוראותיו המתגבשות של החוק החדש.
בשנת 2015 קבעה נשיאת בית המשפט העליון (כתוארה אז) השופטת מרים נאור, במסגרת מ"ח 8498/13 אל- עביד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 12.2.2015) (להלן: "פרשת אל עביד"), כי השמדת מוצגים בתיקי רצח היא - פעולה הנעשית ללא סמכות ובניגוד להוראות חוק הארכיונים, התשט"ו- 1955 (להלן: "חוק הארכיונים") ותקנותיו, המחייבים שמירה של התיק הפלילי, על מוצגיו, לתקופות ארוכות לאחר תום ההליך המשפטי (התקופות משתנות בהתאם לחומרת העבירה והערכאה שבה התנהל הדיון). החלטה זו הצטרפה להחלטות קודמות של בית המשפט העליון, לפיהן השמדת מוצגים עומדת בניגוד להוראות החוק. בשנת 2016 פירסם פרקליט המדינה הנחיה לתובעים המשטרתיים ולפרקליטים, שנועדה להיות בתוקף עד להבשלת החקיקה החדשה בנושא שמירת מוצגים, ועניינה הדרכת הפרקליטים והתובעים כיצד לפעול בתקופת הביניים, לאור
עמדת פרקליטות המדינה כי הפסיקה באל-עביד בטעות יסודה, ובמצב המשפטי הקיים ניתן להשמיד מוצגים - על פי החלטות קונקרטיות של בית המשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי.
בעקבות הנחיית פרקליט המדינה הוגשו לערכאות הדיוניות השונות בקשות של התביעה להורות על השמדת מוצגים בתום הליכים משפטיים, למרות שלא חלפו המועדים הנקובים בחוק ובתקנות הארכיונים (לעיתים אף לפני שההליכים הפכו חלוט).
דיון רחב בסוגיה של שמירת מוצגים התקיים בבית המשפט העליון במסגרת ערר שהגישה גב' אילנה ראדה על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת שלא להשיב לידיה מוצגים שנתפסו במהלך ההליך הפלילי שהתקיים בעקבות רצח בתה תאיר ז"ל. הסניגוריה הציבורית הצטרפה כ"ידידת בית המשפט" להליך זה, והשמיעה את עמדתה לפיה חוק הארכיונים ותקנותיו הם הדין המסדיר את נושא שמירת המוצגים החפציים ומכוחם קמה למדינה חובה לשמור את המוצגים לאחר תום ההליך הפלילי (בש"פ 4073/17 ראדה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 26.03.2018 ; בשם הסניגוריה הציבורית: עוה"ד ד"ר ענת הורוויץ ודורית נחמני-אלבק)). החלטת בית המשפט ניתנה לאחרונה, ובה נקבע כי נדרשת חקיקה ממצה אשר תסדיר את הנושא. לפי קביעת בית המשפט, נושא שמירת מוצגים שנתפסו לצרכי חקירה ומשפט מוסדר כיום, הגם שבאופן חסר, בפקודת סדר הדין הפלילי ולא בהוראות חוק הארכיונים והתקנות שמכוחו. קביעה זו של בית המשפט מהווה שינוי של הפסיקה הקודמת, ובפרט של קביעות כב' הנשיאה נאור בפרשת אל-עביד. על החלטה זו הגישה הסניגוריה הציבורית בקשה לדיון נוסף, אשר טרם הוכרעה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה