הסניגוריה הציבורית שמה דגש מיוחד על מינוי סניגורים מתאימים לייצוג בהליכים השונים. למעשה, אחת המטרות המרכזיות של הקמת הסניגוריה הייתה יצירת גוף שירכז את החלטות המינוי מתוך תפיסה של הצורך בהבטחת איכות הייצוג ובשקילת שיקולים רחבים המביאים בחשבון את תמונת המינויים בכללותה. זאת, להבדיל משיטת מינוי אד הוק על ידי בתי המשפט אשר הייתה נהוגה לפני הקמת הסניגוריה הציבורית.
הניסיון מלמד כי מינוי הסניגור המתאים לייצוג בהליך הוא אכן נדבך קריטי בהבטחת איכות הייצוג. על כן, תהליך המינוי אינו טכני, והוא מושפע מגורמים מגוונים. בשל מורכבותה, מצריכה מלאכת המינוי הפעלת שיקול דעת בזהירות, במיומנות ובהסתמך על ניסיון. לפיכך, הוקמו במחוזות הסניגוריה מחלקות מינויים שתפקידן לסייע לסניגורים המחוזיים בתפקיד מינוי הסניגורים לתיקים. המינוי מבוצע במטרה ליצור התאמה מירבית בין אפיוני הסניגור לאפיוני התיק והלקוח. ככלל, בעת מינוי סניגור ציבורי לתיק תינתן עדיפות למינויו של עורך הדין שביכולתו לתת את הייצוג הטוב ביותר האפשרי ללקוח. במסגרת זאת, ניתנת עדיפות לייצוג המשכי של הלקוח על ידי אותו סניגור, ליצירת יחסי אמון בין הסניגור לבין הלקוח ולמניעת ניגוד עניינים בעבודתו של עורך הדין. מינוי עורכי הדין הנכללים ברשימת הסניגורים הציבוריים נעשה תוך התחשבות ברצונם של עורכי הדין, בהעדפותיהם האישיות, בזמינותם ובמידת העומס המוטל עליהם. כל זאת, תוך שמירה על כללי המנהל התקין ועל חלוקה שוויונית, ככל הניתן, בתוך קבוצת עורכי הדין השווים בכישוריהם ובהתאמתם לתיקים. בנוסף, החלוקה והתיאום של עבודת הסניגורים הציבוריים מתבצעים תוך מתן משקל ממשי לשיקולים של יעילות וחיסכון.
עקרונות אלה מעוגנים בנוהל מפורט של הסניגור הארצי בנושא מינוי סניגורים בתיקי הסניגוריה הציבורית. נוהל זה מסדיר את הליך המינויים של סניגורים ציבוריים לייצוג לקוחות הסניגוריה ומבנה את שיקול דעתו של עורך הדין הממנה. בנוהל אף ניתנים דגשים ספציפיים לגבי מינויים שיש להם מאפיינים מיוחדים (למשל, מינוי סניגור מהצוות הפנימי, הליכים המתנהלים בפני בית המשפט העליון, תיקים המתנהלים בבית המשפט המחוזי, תיקי נוער, הליכי מעצר, ערעורים, הליכי שחרור מוקדם ממאסר, ועדות פסיכיאטריות). הנוהל מפורסם באתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית.
בשני התרשימים שיובאו להלן תוצג החלוקה הפנימית של כמות המינויים בין עורכי הדין, וכן החלוקה הפנימית של שכר הטרחה.
תרשים י"ב. חלוקת המינויים בין עורכי הדין הפעילים בחתך ארצי, שנת – 2017
תרשים י"ב. חלוקת המינויים בין עורכי הדין הפעילים בחתך ארצי, שנת – 2017
טווח המינויים - 401-500
סה"כ עוה"ד בטווח - 29
באחוזים - 3%
טווח המינויים - 301-400
סה"כ עוה"ד בטווח - 69
באחוזים - 7.2%
טווח המינויים - 201-300
סה"כ עוה"ד בטווח - 112
באחוזים - 11.6%
טווח המינויים - 101-200
סה"כ עוה"ד בטווח - 165
באחוזים - 17.1%
טווח המינויים - 51-100
סה"כ עוה"ד בטווח - 110
באחוזים - 11.4%
טווח המינויים - 0-50
סה"כ עוה"ד בטווח - 448
באחוזים - 46.4%
השוואה רב שנתית:
נבדקו 50 עורכי הדין שמונו לייצג מטעם הסניגוריה הציבורית מספר הפעמים הרב ביותר בשנים 2016 ו- 2017 . השוואה מעלה כי 11 מעורכי הדין שהופיעו ברשימה בשנת 2017 לא הופיעו בה בשנת 2016 . כלומר, המדובר בתחלופה של 22% בתוך שנה.
בנוסף לכך, נבדקו לגבי השנים 2015 ו- 2017 , 10 עורכי הדין שמונו לייצג מטעם הסניגוריה הציבורית מספר הפעמים הרב ביותר. השוואה בין השנים העלתה כי 4 מבין עורכי הדין שהיו ברשימה בשנת 2015 לא הופיעו בה שוב בשנת 2017 . כלומר, המדובר בתחלופה של 40% בתוך שנתיים.
תרשים י"ג. חלוקת שכר טרחה בין עורכי הדין הפעילים בחתך ארצי, שנת – 2017
השוואה רב שנתית:
נבדקו 50 עורכי הדין שמונו לייצג מטעם הסניגוריה הציבורית מספר הפעמים הרב ביותר בשנים 2016 ו- 2017 .
השוואה מעלה כי 11 מעורכי הדין שהופיעו ברשימה בשנת 2017 לא הופיעו בה בשנת 2016 . כלומר, המדובר בתחלופה של 22% בתוך שנה.
בנוסף לכך, נבדקו לגבי השנים 2015 ו- 2017 , 10 עורכי הדין שמונו לייצג מטעם הסניגוריה הציבורית מספר הפעמים הרב ביותר. השוואה בין השנים העלתה כי 4 מבין עורכי הדין שהיו ברשימה בשנת 2015 לא הופיעו בה שוב בשנת 2017 . כלומר, המדובר בתחלופה של 40% בתוך שנתיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה