במסגרת ייצוג לקוחותיה נתקלת הסניגוריה הציבורית במקרים רבים של תלונות על אלימות שוטרים. בדוחות השנתיים הקודמים עמדנו בהרחבה על קיומו של פער משמעותי ביותר ומטריד למדי, בין השיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונותיהם של אזרחים על אלימות שוטרים, לבין השיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במצב ההפוך שבו נטען לאלימות אזרחים כלפי שוטרים.
המסקנה בדבר קיומו של פער מטריד זה מצאה את ביטויה בשנה הקודמת גם במסגרת ביקורת מערכתית שבוצעה על ידי מבקר המדינה ושממצאיה פורסמו בדוח מיוחד מטעמו.
בדוח זה מתח מבקר המדינה ביקורת קשה על אופן טיפולן של המחלקה לחקירות שוטרים (להלן: מח"ש) והמשטרה בעבירות המבוצעות על ידי שוטרים, ובמיוחד הודגשו בדוח כשלים משמעותיים בהתמודדות עם תלונות בגין אלימות שוטרים, והיעדר מיצוי מספק של חקירת תלונות אלו. מבקר המדינה הטעים את חשיבות בירורם של חשדות לביצוע עבירות על ידי שוטרים, תוך הדגשת ההשלכות של מעשי עבירה שבוצעו על ידי שוטרים על אמון הציבור במשטרה ובתפקודה.
מסקנה זו נתמכת גם בנתונים הסטטיסטיים אשר מעידים על קיומו של פער ניכר בכל הנוגע למיצוי ההליכים כנגד אזרחים, אל מול היעדר מיצוי בירור תלונות האזרחים כנגד שוטרים. כך למשל, על פי השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל, בשנת 2016 נפתחו 2,255 תיקים כנגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטר ו- 925 תיקים נוספים נפתחו כנגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות.
ניסיונה המצטבר של הסניגוריה הציבורית מלמד כי חלק משמעותי מתיקים אלו נפתחים כנגד אזרחים הנמנים על אוכלוסיות מוחלשות, על רקע העובדה שאזרחים אלה מעורבים בשיעור יחסי גבוה יותר של מפגשי שוטר-אזרח.
היקף משמעותי זה של תיקי חקירה הנפתחים כנגד אזרחים המיוחסות להם עבירות נגד שוטרים, בולט במיוחד לעומת השיעור הגבוה של תלונות המוגשות למח"ש על ידי אזרחים המלינים על אלימות שוטרים, אשר אינן מגיעות לכדי בירור ממצה. למיטב ידיעתנו, מח"ש אינה מוסרת כיום נתונים פרטניים לגבי תלונות בגין אלימות שוטרים.
מניתוח נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש לשנת 2017 , ניתן ללמוד על כך שתלונות רבות המוגשות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה, בין אם משום שהוחלט שלא לחקור בהן כלל ובין אם משום שבירורן נפסק בשלב מוקדם ללא המשך חקירה. מן הנתונים עולה כי חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה, כאשר תוצאות החקירות שמתקיימות מאופיינות בשיעור נמוך של מיצוי הדין עם השוטרים. כך למשל, בשנת 2017 ערכה מח"ש חקירה ב- 641 תיקים בלבד, כאשר ב- 1,972 תלונות נוספות לא נערכה כלל חקירה או שנערכה בדיקה ראשונית (שטיבה לא הוברר) שלא הבשילה כדי חקירה של ממש. מתוך כלל התלונות שטופלו על ידי מח"ש, ב- 136 תיקים הוחלט על העמדת השוטרים לדין פלילי, וב- 113 תיקים הוחלט או הומלץ על העמדתם לדין משמעתי.
בסניגוריה הציבורית פועל מזה מספר שנים פורום ארצי להתמודדות עם התופעה של אלימות שוטרים, אשר במסגרתו גובשה תוכנית פעולה לשיפור הטיפול בתלונות המובאות לידיעת הסניגוריה מצד לקוחותיה אגב עבודתה השוטפת, ולשיפור הקשר השוטף בין הסניגוריה הציבורית לבין המחלקה לחקירת שוטרים. כמו כן, ננקטות פעולות להגברת המודעות בקרב עורכי הדין הפועלים מטעמה של הסניגוריה הציבורית לתופעה של אלימות שוטרים ולצורך לאתר מקרים המחייבים טיפול במישור זה על ידי הגשת תלונות מתאימות למחלקה לחקירות שוטרים. לצד זאת, מקיימת הסניגוריה הציבורית מעקב שוטף אחר הטיפול בתלונות המוגשות בעניינם של לקוחותיה ונוקטת בכל הצעדים הנדרשים כדי להבטיח טיפול נאות וממצה בתלונות אלה.
כחלק מן החתירה המערכתית לשיפור מיצוי הטיפול בתלונות למח"ש יושמו במהלך השנה החולפת שתי המלצות משמעותיות שנכללו בהמלצות הצוות הבין משרדי למאבק בגזענות נגד יוצאי אתיופיה (בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, הגב' אמי פלמור.
המלצה אחת, לפיה הסניגוריה הציבורית תסייע לנחקרים ולחשודים הטוענים לאלימות משטרתית נגדם בטיפול בהגשת תלונות למח"ש, יושמה באמצעות תיקון חקיקה לתקנות שכר הטרחה של הסניגוריה הציבורית אשר נכנס לתוקפו בחודש ינואר 2018. במסגרת תיקון זה, התווספה לרשימת הפעולות המנויות בתקנה 3 א לתקנות שכר הטרחה פעולה נוספת המאפשרת תשלום לסניגור ציבורי בגין "טיפול בתלונה למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים". מדובר בסמכות שבשיקול דעת הנתונה לסניגור מחוזי לאשר תשלום בגין פעולות שונות הכרוכות בעבודה החורגת מגדר הרגיל או כרוכה בהשקעה מיוחדת אחרת. הוספת הטיפול בתלונות למח"ש כפעולה המאפשרת תשלום, במקרים המתאימים, מבוססת, כאמור, על המלצות דוח הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה אשר הצביע על קושי ניכר באפשרות מיצוי הזכויות העומדות לרשותן של אוכלוסיות מוחלשות דוגמת יוצאי אתיופיה בנוגע להגשת תלונות למחלקה לחקירות שוטרים, ועל תחושות קשות של חוסר אמון בקרב מתלוננים אלה שנפגעו מהתנהלות פסולה או פוגענית של שוטרים על רקע גזעני. הסדרת האפשרות של ליווי משפטי על ידי הסניגוריה הציבורית בכל הנוגע לחשודים או נאשמים המיוצגים על ידה ואשר מעלים טענות לאלימות או מעשי עבירה אחרים של שוטרים אשר מצדיקים טיפול מול מח"ש, תאפשר לשפר את טיפול הסניגוריה הציבורית בתלונות אלה, ואת היכולת להביא למיצוי בירורן.
המלצה נוספת שנכללה בהמלצות הצוות הבין משרדי למאבק בגזענות נגד יוצאי אתיופיה ואף הוזכרה בדוח מבקר המדינה האמור, נוגעת לשיפור הממשק שבין המשטרה לבין מח"ש, בכל הנוגע להעברת תלונותיהם של אזרחים אשר מועלות אגב חקירתם במשטרה. במהלך השנה החולפת הודיעה מח"ש על "רפורמה בהעברת הדיווח מהמשטרה לגבי אזרחים חשודים המלינים במעמד חקירתם על עבירות שוטרים".
מדובר בשינוי משמעותי של ממשק העבודה הקיים בין המשטרה לבין מח"ש, אשר נועד לשפר את העברת המידע העולה במהלך חקירתם של אזרחים הנחקרים על ידי המשטרה, ואגב כך טוענים לאלימות מצד שוטרים נגדם (או לעבירות אחרות שבוצעו על ידי שוטרים). עיקרו של שינוי זה, כפי שהוצג על ידי מח"ש, הוא בכך שכבר במועד העלאת הטענה לראשונה יימסר לאזרח מידע מדויק באשר לאפשרותו להתלונן במח"ש, והוא אף יוכל למלא טופס תלונה מיוחד שיועבר לאלתר למח"ש, על מנת להבטיח טיפול מיידי בלוח זמנים קצר ללא צורך בהמתנה של מח"ש לקבלת גרסתו המפורטת של האזרח (דבר שבעבר הביא לגניזתן של תלונות רבות כתוצאה ממה שהוגדר על ידי מח"ש כחוסר שיתוף פעולה מצד המתלונן).
שינויים אלו חלו, כאמור, במהלך החודשים האחרונים ועל כן טרם ניתן להעריך את השפעתם ואת השלכותיהם על מיצוי הטיפול בתלונות על אלימות שוטרים. מסיכום ממצאי המעקב בשנה החולפת אחר תלונות שהוגשו למח"ש על ידי הסניגוריה הציבורית עולה כי הנתונים עדיין מעידים על שיעור נמוך של מיצוי הטיפול בתלונות בגין אלימות שוטרים. במהלך השנה החולפת, הועברו למח"ש על ידי הסניגוריה הציבורית 251 תלונות שעניינן טענות לאלימות שוטרים, שיעור המהווה עלייה של כ- 25% לעומת היקף התלונות שהוגשו בשנת 2016 . מתוך כלל התלונות שהוגשו, 145 תלונות נגנזו מעילות שונות (רובן ללא שהתקיימה כלל חקירה), ורק ב- 7 תלונות התקיימה חקירה אשר בסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי.
כפי שציינו בדוחות קודמים, בשנים האחרונות ניכרת מודעות ברורה של בתי המשפט לקושי הקיים במיצוי הטיפול בתופעה של אלימות שוטרים, והדברים עולים מעת לעת במסגרת החלטות שיפוטיות בהן נמתחה ביקורת חמורה על אי מיצוי החקירה כשמדובר בתלונת אזרח על אלימות שוטרים.
להלן מספר דוגמאות מן העת האחרונה למקרים בהם בתי המשפט קיבלו את טענות הסניגורים הציבוריים בהקשר של אי מיצוי החקירה בעניין אלימות שוטרים. בחלק מהמקרים הביא הדבר לזיכוי הנאשמים או לביטול כתב האישום:
עפ"ג (מחוזי מרכז) 2283-09-17 מדינת ישראל נ' בל חסן (ניתן ביום - 19.11.2017 ; ייצוג על ידי עוה"ד איתי בר עוז וקטי צווטקוב) בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המדינה, על החלטתו של בית משפט - השלום ברמלה להורות על ביטולו של כתב אישום מאחר שהוגש בלא שניתן אישור שפיטה, ולאחר שפנייה מפורטת למח"ש לא טופלה כראוי. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום לבטל את החלטתו של בית משפט השלום, וכי בידי התביעה פתוחה האפשרות לפעול להגשתו של כתב אישום חדש, אם יהיה בכך צורך, לאחר מיצוי הטיפול בתלונות האזרחים כראוי.
ת"פ (שלום אשקלון) 62212-03-16 מדינת ישראל נ' יפרח ואח' (ניתן ביום 6.2.2018 ; ייצוג על ידי עו"ד יורם שגיא זקס) בית המשפט זיכה נאשם שיוחסו לו עבירות של איומים, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והכשלת שוטר. זאת, לאחר שבמהלך ניהול המשפט התברר כי כנגד הנאשם ננקט שימוש בכוח מופרז מצד השוטרים, אשר כלל גם שימוש במכשיר "טייזר" שלא לצורך ובאופן פסול תוך היעדר תיעוד לכך. בין יתר נימוקי הזיכוי, מתח בית המשפט ביקורת על התנהלות מח"ש אשר נמנעה מלפתוח בחקירה ואף נתנה אישור שפיטה כנגד האזרח. בית המשפט קבע כי לא ניתן להתעלם מכך שתלונתו של הנאשם, אשר הלין על הפעלת כוח בלתי סביר של השוטרים נגדו, לא נחקרה כל עיקר וכי "תיק מח"ש נסגר ללא בדיקה, ללא חקירה, מבלי פירוט והנמקה ראויים וסבירים לסגירתו".
ת"פ (שלום חדרה) 30494-08-15 מדינת ישראל נ' אילוז (ניתן ביום 10.1.2018 ; ייצוג על ידי עו"ד עמיקם שוחט) בית המשפט הורה על ביטול חלקי של כתב האישום, בכל הנוגע לעבירה של תקיפת שוטר שיוחסה לנאשמת. זאת מטעמים של הגנה מן הצדק לנוכח פגמים חמורים שנפלו בטיפול בטענותיה של הנאשמת לאלימות נגדה מצד השוטרים. בית המשפט קבע כי במהלך חקירתה במשטרה התלוננה הנאשמת כי שוטרת תקפה אותה, אך למרות זאת החומר לא הועבר לטיפול מח"ש, וכתב האישום נגדה הוגש בלא שניתן "אישור שפיטה". בהמשך, ניסתה התביעה לתקן את הפגם על ידי קבלת אישור מאוחר ממח"ש, אשר לא מצאה הצדקה לפתוח בחקירה מטעמה. ביהמ"ש קבע כי החלטת מח"ש היא "...תשובה גנרית שניתנה בחפזון... ואינה מצביעה על הכרות עם התיק", ובהמשך הוסיף כי המקרה חשף שורה של פגמים בהתנהלותן של המשטרה, הפרקליטות ומח"ש, ובפרט הדגיש כי לא הייתה התייחסות ראויה לתלונתה של האזרחית בעוד שתלונתה של השוטרת דווקא טופלה כהלכה. לסיום, ציין בית המשפט כי "הצדק מחייב בירור שתי הגרסאות, הן זו של השוטר והן זו של האזרח, באופן אובייקטיבי ושווה, ולא כך נעשה".
הסניגוריה הציבורית מקווה כי השינויים שחלו במהלך השנה החולפת בכל הנוגע להתמודדות עם התופעה של אלימות שוטרים מבטאים אכן תחילתה של מגמת שיפור במיצוי הבירור של מקרים חמורים אלה וכי שיפור זה יבוא לכדי ביטוי הן במיצוי החקירות במקרים הנדרשים, והן בהעברת המסר הראוי לאזרחים ולשוטרים, לפיו אלימות של שוטרים כנגד אזרחים היא תופעה שאין לה מקום במשטר דמוקרטי, ולא ניתן לעבור עליה לסדר היום. אנו מקווים כי גם ההמלצות האחרות שפורטו בדוח מבקר המדינה תיושמנה בהקדם, ובכך יבוא על תיקונו הטיפול המערכתי בהתמודדות עם התופעה הפסולה של אלימות שוטרים כלפי אזרחים.
שינוי נוסף אותו מבקשת לקדם הסניגוריה הציבורית, אשר אף בו יהיה כדי לקדם את ההתמודדות עם התופעה, הינו תיקון חקיקה לפיו הטיפול בתיקים הכוללים עבירות שעניינן תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור שהינו שוטר, יהא בסמכותה הייחודית של פרקליטות המדינה, וזאת בשונה מההסדר הקיים כיום בחוק, לפיו עבירות כלפי שוטרים שאינן עבירות תקיפה מטופלות על ידי יחידת התביעות המשטרתיות, ובמקרים מסוימים אף עבירות של תקיפת שוטרים מטופלות על ידי התביעות המשטרתיות, וזאת כאשר ישנה עבירה אחרת, המצויה בסמכות התביעות המשטרתיות, שהיא העבירה המרכזית.
בפנייה שהועברה על ידי הסניגור הציבורי הארצי אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה )פלילי( ביום 16.4.2018 , הובהר כי בהותרת עבירות שבוצעו לכאורה כלפי שוטרים בטיפולה של התביעה המשטרתית יש משום ניגוד עניינים מובנה. טיפול בתיקים אלה על ידי המשטרה פוגע במראית פני הצדק ובאמון הציבור במערכת אכיפת החוק. נזכיר כי במקרים אלה נוסף על כך שהמשטרה היא שחוקרת את תלונתנו של השוטר, גם ההחלטה להגיש אישום וגם ניהול התיק נותרים בידיה. במסגרת הפנייה, הצביעה הסניגוריה הציבורית על כך שהתביעה המשטרתית מטפלת הלכה למעשה במאות תיקים של תקיפת שוטרים בשנה. על כן, ביקשה הסניגוריה הציבורית לתקן את החוק, כך שייקבע שעבירות המופנות כלפי שוטרים - תקיפת שוטר, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור שהינו שוטר - תטופלנה באופן בלעדי על ידי פרקליטות המדינה, וזאת ללא הותרת חריג המאפשר את העברת הטיפול לידי התביעה המשטרתית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה