סעיף 12 לחוק הסניגוריה הציבורית מטיל על הסניגור המחוזי חובה לערוך רשימה של עורכי הדין הכשירים לשמש סניגורים ציבוריים. הסניגור המחוזי רשאי שלא לכלול עורך דין ברשימה האמורה, או להוציאו ממנה, אם שוכנע שהדבר דרוש להבטחת ייצוג הולם לנאשמים. הסניגור המחוזי ממנה סניגורים ציבוריים מתוך הרשימה, אולם הוא רשאי למנות עורך דין שאינו כלול ברשימה אם זה הסכים לכך.
הליך הבחירה של הסניגורים הציבוריים ואופן מינוים לייצוג בתיקי הסניגוריה מפורטים בהרחבה בהנחיות הסניגור הארצי. ההנחיות צורפו כנספחים לדוח הפעילות לשנת 2006 ופורסמו באתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית (להרחבה על הליך המינוי של סניגור לייצוג בתיק, ראו פרק 4.5).
על החלטת הסניגור המחוזי שלא לכלול עורך דין ברשימה או להוציאו ממנה, רשאי עורך הדין להגיש ערר לוועדת ערר סטטוטורית, שבראשה עומד שופט בדימוס (כיום השופטת בדימוס ד"ר עדנה קפלן-הגלר) וחברים בה נציג לשכת עורכי הדין והסניגור הציבורי הארצי.
בשנת 1999 הגישה הסניגורית הציבורית המחוזית במחוז תל-אביב מרכז עתירה לבג"ץ כנגד החלטת ועדת הערר לחייב את הסניגוריה לקבל לרשימת עורכי הדין הפועלים מטעמה עורך דין שהורשע בשורה של הרשעות בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. באותו עניין ביקשה הסניגורית המחוזית שלא לקבל את עורך הדין לרשימת הסניגורים הציבוריים, וועדת הערר (בדעת רוב) הפכה את החלטת הסניגורית המחוזית ) בניגוד לדעתו של הסניגור הארצי(. במסגרת ההחלטה בבג"ץ, אשר החליט לאמץ את עמדת הסניגוריה הציבורית, עמד בית המשפט העליון על חשיבות הגישה הרואה בהבטחת ייצוג הולם את עיקרון העל המנחה את עריכת - הרשימה ועל הצורך החיוני להגביל את מספר עורכי הדין העובדים עם הסניגוריה, וזאת מתוך שיקולים של ניהול אחראי ואפקטיבי תוך אפשרות לקיים מערכת של פיקוח נאות. בית המשפט העליון אף עמד על זכותה (וחובתה) של הסניגוריה הציבורית לכלול את "הכשירים ביותר" ברשימת הסניגורים הציבוריים, וציין כי הוא מסכים לדברים הבאים שנאמרו על ידי יו"ר ועדת הערר:
"אין לי ספק בדבר זכותה של הסניגוריה הציבורית להעסיק את עורכי הדין הטובים ביותר מבין עורכי הדין המוכנים לפעול במסגרתה, בין דרך קבע ובין מפעם לפעם במשפטים שונים או מסוג מסויים. לדעתי, הסניגוריה הציבורית על פי טיבה, מהותה ובעיקר על-פי תפקידיה ושליחותה, לא יועדה לספק עבודה לעורכי דין המעוניינים בתעסוקה אלא לייצג נאמנה את ציבור הנזקקים לשירותיה, המורכב מהחלכאים והנדכאים חסרי האמצעים שהגיעו לספסלי החשודים והנאשמים בבתי המשפט, ולטעמי ראוי להרחיב את שליחותה גם לייצוג החשודים מעת מעצרם על ידי המשטרה. ציבור זה זכאי לייצוג הולם, נאות וטוב על-ידי הטובים שבעורכי הדין הניתנים להשגה על ידי הסניגור הציבורי והסניגורים המחוזיים בדיוק כפי שכל נאשם שממונו בידו, זכאי לייצוג הטוב ביותר שבהישג ידו. לא רק זאת, אלא טובת הציבור ואיזון הכוחות הראוי למתדיינים בבתי המשפט מחייב שמעמדה של הסניגוריה הציבורית יהיה כמעמדה של פרקליטות המדינה ושל הסניגורים המחוזיים כשל פרקליטי המחוז. אלה כאלה זכאים לכך שטובי הפרקליטים והסניגורים יתנו את שירותיהם המשפטיים לשולחיהם, הראשונים למדינה והאחרונים – – לנאשמים".
בשנת 2017 לא הוגשו עררים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה