השימוש העצמי בקנאביס הוא תופעה חברתית נפוצה בקרב מאות אלפי אזרחים בישראל. המצב המשפטי הקיים למעשה הופך אוכלוסייה רחבה, השומרת על דפוסי חיים נורמטיביים בכל הקשר אחר, לעבריינים בכוח הנתונים לסיכון של חקירות פליליות, חיפושים משטרתיים, מעצרים והעמדה לדין, וכן לנזקים נלווים של תיוג חברתי ורישומים פליליים. לא בכדי הסוגיה של הפללת משתמשי הקנאביס מעוררת שיח ציבורי ותקשורתי נרחב, כאשר ברקע ניכרת מגמה הולכת וגוברת במדינות רבות בעולם של מעבר למודלים שונים של אי הפללה - (פורטוגל, הולנד, ספרד, אוסטרליה, מספר מדינות בארצות הברית ועוד).
מדיניות התביעה בעבירות החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית עוגנה בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה (להלן: הנחיות היועץ המשפטי לממשלה), בהן הותוו קווים מנחים לטיפול שוויוני ואחיד בעבירות אלו. 1 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה נקבע כי משיקולים של עניין הציבור, יש מקום למדיניות שלא תמצה את הדין עם אדם נורמטיבי אשר נתפס לראשונה עם סם בכמות קטנה, כאשר מדובר בסם מסוג קנאביס לשימוש עצמי. עם זאת, אין בכך כדי למנוע את האפשרות לפתוח בחקירה או להגיש כתב אישום גם במקרים ממין אלה. על פי ההנחיות, כאשר מדובר בתפיסת הסם הראשונה של אדם נעדר רישומים פליליים (בעבירות סמים או בעבירות רלוונטיות אחרות), ובהינתן שמדובר בשימוש עצמי ראשוני, ניתן לסגור את התיק נגד החשוד בעילה של "היעדר עניין לציבור", תוך אזהרה כי בעבירה הבאה של החזקה או שימוש בסמים, תוכל התביעה להגיש בגינה כתב אישום ולמצות את הדין עמו, ובמקרים כאלו תוכל התביעה להגיש כתב אישום גם בגין העבירה הראשונה (בכפוף להתיישנות) או להתחשב בה לעניין העונש. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה כוללות קווים מנחים נוספים לעניין עיכוב הליכים, אי הרשעה וענישה.
בשנים האחרונות אכן ניכרת מגמת ירידה במספר התיקים וכתבי האישום. עם זאת, הנתונים מלמדים כי מדי שנה אלפי אזרחים נחשפים למערכת המשפט הפלילית עקב החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית.
בשנת 2015 נפתחו 3,455 תיקי חקירה בגין שימוש עצמי בקנאביס )ובוצעו 188 מעצרים(, ובשנת 2016 הוגשו 963 כתבי אישום (ללא עבירות נלוות) בגין עבירות אלו.
הסניגוריה הציבורית נתקלת בעשרות רבות של כתבי אישום בגין שימוש עצמי בקנאביס מידי שנה. מניסיונה המצטבר של הסניגוריה הציבורית, פעמים רבות מוגשים כתבי אישום בגין החזקת כמויות קטנות מאוד של סם כנגד אזרחים נורמטיביים מן השורה או, לעיתים, במקרים בהם השימוש בקנאביס בא על רקע בעיות רפואיות או מצוקות אישיות חריגות. להלן מספר דוגמאות מיני רבות:
א', כבן 31 , סובל מבעיות נפשיות מורכבות ובעל רקע פסיכיאטרי, נתפס בשכונתו מחזיק 0.96 גרם חשיש לצריכה עצמית )המדינה חזרה בה מכתב האישום(; ג', נעדר עבר פלילי, סובל מזה שנים מאי ספיקת כליות - ועובר טיפולים רפואיים קשים וכואבים, החל בהליכים לקבלת קנאביס רפואי, אך בטרם קבלת האישור נתפסו בביתו כ- 44 גרם קנאביס (התקבלה בקשה לעיכוב הליכים); ע' החזיק בחדרו כ- 0.7 גרם קנאביס מדובר בצעיר כבן 18 , הסובל מפוסט טראומה בעקבות תקיפה מינית שעבר )התיק תלוי ועומד בפני בית - המשפט(; י' נתפס עם קופסת סיגריות ובתוכה סם מסוג קנאביס (בכמות לא ידועה) - התביעה סירבה לסגור – את התיק, אך לאחר שהסניגור התעקש על הבאת המוצג, ובתום שישה דיונים שנמשכו שנה ומחצה, התביעה הודיעה על חזרה מכתב האישום; א', צעיר כבן 21 , החזיק בביתו 0.76 גרם קנאביס ונידון במסגרת הסדר טיעון ל- 30 ימי מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה; ב' המתמודד עם היותו מפרנס יחיד לבנו שזה - עתה נולד עם קשיים התפתחותיים, הועמד לדין לאחר שבביתו נתפסו 18.6 גרם חשיש, והוא נידון במסגרת הסדר טיעון להארכת מאסר על תנאי בן - 6 חודשים והתחייבות להימנע מעבירה; ר', חולה בלימפומה ובעל קצבת נכות בגין אי כושר זמני בשיעור של - 100% , נמצא בתהליך הסדרת שימוש בקנאביס רפואי, הורשע בגין החזקת 8.8 גרם קנאביס ו- 0.4 גרם חשיש לצריכה עצמית ונידון לחודש מאסר על - תנאי והתחייבות להימנע מעבירה; א', דר רחוב, נידון במסגרת הסדר טיעון להארכת מאסר על תנאי בן - 6 חודשים וקנס, בגין החזקת 5 גרם חשיש לצריכה עצמית.
מקרים ממין אלה, כמו גם מקרים רבים אחרים, ממחישים כי מדיניות האכיפה הנוכחית המתמקדת בשימוש בכלי הפלילי כלפי צרכני הקנאביס אינה מידתית, אינה יעילה ואינה צודקת. מדיניות זו מעוררת חשש לפגיעה בשוויון, בשל תופעות של שיטור ואכיפת יתר כלפי אוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים; היא מביאה לבזבוז ניכר של משאבי אכיפה (שיטור, תביעה, סניגוריה ציבורית ובתי משפט), ללא תועלת ממשית לאינטרס הציבורי, זאת בשעה שניתן היה להפנות משאבים אלה למטרות אפקטיביות אחרות כגון טיפול, מניעה וחינוך; היא אינה מועילה בהשגת המטרה המוצהרת של הפחתת השימוש בקנאביס; והיא גורמת לזילות ההליך הפלילי ולהצפת בתי המשפט במאות מקרים שאינם מצדיקים שימוש באמצעי הפוגעני החריף של המשפט הפלילי, אשר אמור להיות האמצעי האחרון בשל פגיעתו הקשה בפרט.
על רקע כל האמור לעיל, בינואר 2017 הוגש לשר לביטחון פנים דוח הצוות לבחינת מדיניות האכיפה כלפי משתמשי קנאביס בישראל, בראשותו של מנכ"ל המשרד לביטחון פנים (להלן: דוח הצוות). דוח הצוות מצא כי מדיניות האכיפה הקיימת כלפי משתמשי קנאביס אינה מגבירה או משמרת את ההרתעה ואינה מפחיתה את היקפי הצריכה בקרב בגירים וקטינים. על כן, הומלץ על שינוי והתאמה של מדיניות האכיפה באמצעות מודל של "ענישה מנהלית מדורגת והפללה כמוצא אחרון", המשלב כלים מן המישור המנהלי לצד אמצעים פליליים "קלאסיים", תוך יצירת מדרג והבחנה בין משתמשים מזדמנים למשתמשים קבועים. המודל המשולב נועד להביא לכך שאזרחים נורמטיביים, אשר ביצעו עבירה של החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית, יופנו למנגנונים חלופיים להליך הפלילי, ובכך תופחת הפגיעה בחירותם ובהשלכות הרישום הפלילי. בהתאם למודל המוצע בדוח הצוות, בעבירה ראשונה יינתן קנס למשתמש ללא רישום פלילי; בעבירה שנייה יינתן כפל קנס ללא רישום פלילי; בעבירה שלישית ייסגר התיק בהסדר מותנה; ורק ברביעית יוגש כתב אישום, בכפוף לשיקול דעת התביעה.
במקביל לדוח הצוות, פרסמה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים נייר עמדה בנושא מדיניות האכיפה הנוהגת בנושא סם הקנאביס. 4 נייר העמדה המקיף הציף בצורה מוחשית את הנזקים החברתיים הנלווים למדיניות הנוכחית של הפללה וסקר בהרחבה מגמות בעולם לאי - הפללה וללגליזציה של סמים קלים. בנייר עמדה זה הומלץ על שינוי עמוק יותר במדיניות האכיפה ומעבר מאכיפה פלילית לאכיפה חלופית מלאה, באמצעות עבירות קנס או עבירות מנהליות, תוך מתן אפשרות להמיר את הסנקציה באזהרה.
במרץ 2017 התקבלה החלטת ממשלה מספר 2474 בנושא "אישור מדיניות אכיפה כלפי שימוש בקנאביס והקמת ועדה בין משרדית לקידום המדיניות". החלטת הממשלה אימצה את המלצות דוח הצוות והורתה על הקמת ועדה בין משרדית ליישום המדיניות החדשה.
על סמך הדוח המסכם של הוועדה הבין משרדית שהוקמה, פורסמה במרץ 2018 הצעת חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה), התשע"ח-2018 , אשר מאמצת בעיקרה את המודל המשולב, אך עדיין מותירה את סיווג העבירה של החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית כעבירה פלילית. 6 על פי המודל המוצע בהצעת החוק הממשלתית, עבירה המבוצעת בפעם הראשונה והשנייה תיחשב לעבירת קנס מיוחדת (בסך 1,000 ו- 2,000 ₪ בהתאמה), שאינה גוררת אחריה רישום פלילי ושלצרכי אכיפתה נקבעו סדרי דין מיוחדים; עבירה המבוצעת בפעם השלישית תופנה להליך של סגירת תיק בהסדר מותנה; ועבירה רביעית תתנהל בהליך פלילי רגיל. יצוין, כי ההסדר המוצע סויג בכל הנוגע לבעלי הרשעות קודמות בעבירות מסוימות, מי שעבר עבירה נלווית, חיילים, אסירים וקטינים (לגבי האחרונים מוצע לקבוע הסדר מותאם). כמו כן, השינוי מוצע כהוראת שעה שתקפה למשך שלוש שנים, על מנת לבחון את יעילותה והשפעתה על מגמות השימוש בסמים באוכלוסייה.
עמדת הסניגוריה הציבורית, כפי שהובעה גם בדיונים שהתקיימו בפורומים השונים, היא כי אכן ראוי לבחוןמחדש קונבנציות ישנות בתחום אכיפת החוק הפלילי ביחס לשימוש העצמי בקנאביס. ואולם, הסניגוריה הציבורית סבורה כי ההסדר המוצע בהצעת החוק הממשלתית לוקה בחוסר קוהרנטיות לגבי העמדה החברתית והמשפטית ביחס לשימוש בקנאביס. לדעת הסניגוריה, שינוי מדיניות האכיפה כלפי משתמשי קנאביס נדרש בהתאם להכרעה חברתית וערכית באשר לפליליות של השימוש העצמי בסם. לעניין זה ישנן שלוש חלופות מרכזיות:
הותרת ההתנהגות כעבירה פלילית, תוך עדכון והתאמה של מדיניות האכיפה הקיימת – במסגרת חלופה זו, ניתן לייצר מדיניות אכיפה מקלה באמצעים מוכרים ופשוטים יותר מאלו שמוצעים בהצעת החוק, כגון תיקון הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין שיקול הדעת להגשת כתב האישום (הן ביחס למספר הפעמים בהם אדם נתפס עם סם לצריכה עצמית ולנסיבות התפיסה והן ביחס לקיומם של רישומים פליליים קודמים), וכן הרחבת שיקול הדעת המנהלי במחיקת תיקים סגורים מהמרשם הפלילי, ככל שישנו חשש להשפעת הרישום על עתידו של האזרח. לטעמנו, ככל שמטרת הצעת החוק היא להקל במידהכזו או אחרת במדיניות האכיפה, ולא לשנות את ההתייחסות החברתית לחומרת המעשה, די לפעול בדרך של שינוי וריכוך הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
לגליזציה מלאה או חלקית - ככל שהמחוקק מבקש לבטא את השינוי בתפיסה הנוהגת באשר לאופייה השלילי של ההתנהגות, ניתן לבחור במהלך של לגליזציה מלאה (אף תוך הסדרה של גידול ומכירה של קנאביס) או חלקית (אי הפללה של החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית, בכמות מוגבלת או - בנסיבות מסוימות9. מדינות מערביות רבות צועדות בנתיב זה בשנים האחרונות, ונדמה כי בינתיים לא מתממשות הנבואות השחורות של מתנגדי המהלך, אך ברור כי נדרשת הכרעה מפורשת של המחוקק לקידום שינוי מסוג זה.
דרך ביניים של קביעת עבירת קנס או עבירה מנהלית חלופות אלו מטרתן להתמודד עם התנהגויות שנתפסות כלא רצויות מבחינה חברתית, אך עדיין ברמה פחותה מזו המצדיקה קביעת עבירה פלילית (ולמצער כזו המוגבלת בשימוש בכלים הפליליים). בחירה במסלול זה מכבידה על המשתמש בסם, באופן שמוטל עליו תשלום קנס, אך מנגד "חוסכת" ממנו את התיוג החברתי והנזקים הנלווים בדמות חקירה פלילית (ולעיתים מעצר), הגשת כתב אישום ורישומים פליליים מכבידים. עם זאת, ככל שהמחוקק מעוניין בדרך ביניים זו שאכן מתבטאת בהצעת החוק הממשלתית הנוכחית הרי שלעמדת הסניגוריה הציבורית, אין הצדקה לקבוע "מדיניות מתפתחת" המדרגת את אופן האכיפה לפי מספר הפעמים בהן האדם נתפס עם סם לצריכה עצמית, או המסויגת אך בשל עצם קיומן של עבירות קודמות (שכן השימוש העצמי בקנאביס עשוי להיות מזדמן ואף מתמשך, ולא בגדר "מעידה חד פעמית").
מבחינה מעשית, ההסדר המוצע בהצעת החוק עלול להחמיר את המצב הנוהג כיום, שכן הוא מביא לידי כך שבתפיסה ראשונה ושנייה (סיטואציה בה כיום, ברוב מחוזות המשטרה, לא מוגש כלל כתב אישום בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה) יוטלו על האזרחים קנסות משמעותיים. ההסדר המוצע אף מעורר חשש לאכיפת יתר כלפי אוכלוסיות מוחלשות החשופות יותר למפגשי שוטר אזרח.
יש להדגיש כי ההתפתחויות האחרונות במישור החקיקתי והאכיפתי אמנם מצביעות על תחילתה של חשיבה מחודשת על מדיניות האכיפה כלפי משתמשי קנאביס, וייתכן שגם על נכונות הולכת וגוברת של הדרגים המקצועיים ומקבלי ההחלטות לבחון מהלכים של אי - הפללה של שימוש עצמי בקנאביס. עם זאת, כאמור, ספק אם בשינויים המוצעים יש משום פתרון הולם למכלול הקשיים הטמונים כיום בהפללת משתמשי הקנאביס בישראל.
בנוסף, הסניגוריה הציבורית סבורה כי כבר עתה, טרם אישור הצעת החוק, ראוי כי רשויות החקירה והתביעה וכן בתי המשפט יתנו ביטוי למדיניות האכיפה המתגבשת ולשינוי התפיסתי ביחס לשימוש עצמי בקנאביס. כך למשל, בהחלטה שניתנה לאחרונה בעניינו של אדם כבן 33 , נשוי ואב לשני ילדים קטנים, עובד בחברת הייטק, שלאחר שחרורו מהצבא עבד בהוסטלים טיפוליים עם אוכלוסיות נזקקות, אשר הורשע בגין החזקת כ-45 גרם קנאביס לצריכה עצמית, בית המשפט התחשב בכך שמדובר בנאשם אשר ביצע עבירה ראשונה בחייו וסבר שהרשעתו עלולה להביא לפגיעה קונקרטית בתעסוקתו. נוכח השינוי המסתמן במדיניות האכיפה ביחס
לצרכני קנאביס, החליט בית המשפט להימנע מהרשעתו של הנאשם נוכח השינוי, וציין כי: "בהינתן שינוי המדיניות המוצהר, קיים בעיניי קושי בכך שנציגי התביעה ממשיכים לנהוג כלפי צרכני הסמים הקלים באותו אופן בו נהגו כלפיהם מימים ימימה. עמדת התביעה צריכה, לכאורה, להתעדכן בהתאם לשינוי המדיניות המובהק בו אוחזת כעת הרשות המבצעת ... בהינתן שינוי מדיניות הרשות המבצעת ביחס לצרכני הסמים הקלים, שינוי שנעשה לו פומבי, הרי שהתנהגותה של התביעה כלפי הנאשם שלפניי בשלב הטיעון לעונש, אינה הגונה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה