אחת הבעיות המערכתיות הקשות בה נתקלת הסניגוריה הציבורית, עליה הרחבנו גם בדוחות קודמים, היא היעדר מסגרות טיפוליות מספיקות עבור עוברי חוק עם מוגבלות שכלית שאינה עולה כדי מוגבלות שכלית התפתחותית, וכן עבור פגועי ראש, נאשמים על הרצף האוטיסטי, אנשים המבצעים עבירות עקב תהליכים דמנטיים או כאלו שמוגבלותם גורמת לפרצי אלימות ולחוסר ויסות התנהגותי. המחסור במסגרות ניכר במיוחד ביחס למסגרות שדורשות תיאום ושיתוף פעולה בין משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שאמון על הטיפול בבעלי מוגבלות שכלית, לבין משרד הבריאות, שאמון על הטיפול באנשים עם מוגבלות נפשית, וכן ביחס לקטינים הסובלים ממוגבלות הגורמת לבעיות התנהגות קשות.
במשך שנים רבות נקט משרד הרווחה בפרשנות מצמצמת ביחס לחובותיו כלפי עוברי חוק בעלי מוגבלות קוגניטיבית הקבועות בסעיפים 19-19 ט לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית), התשכ"ט- 1969 .
מדיניות זו יצרה מצב בו משרד הרווחה התנער מאחריות למציאת מסגרות טיפוליות ושיקומיות לעוברי חוק אשר אינם מאובחנים כבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. כתוצאה מכך נשלחו עוברי חוק בעלי מוגבלויות שכליות קשות, הגובלות בפיגור או נאשמים עם מוגבלויות אחרות לתקופות מעצר ומאסר ארוכות. תוצר נוסף של המדיניות המצמצמת היה שאפילו במסגרות הבודדות הקיימות בארץ לא נקלטו נאשמים עם מוגבלויות שכליות. הדברים הגיעו כדי כך שהמעון "נווה מנשה", שהיווה מסגרת מרכזית למעצר ומאסר של נאשמים עם מוגבלות שכלית, התרוקן במהלך השנים כמעט לחלוטין, ובמהלך שנת 2016 שהו בו ארבעה חוסים בלבד.
במהלך השנים פעלה הסניגוריה הציבורית במספר מישורים בכדי לקדם שינוי במדיניות משרד הרווחה. בין היתר פנתה הסניגוריה למנכ"ל משרד הרווחה בבקשה שיקדם במשרדו פיתוח מענים חברתיים לעוברי חוק עם מוגבלות שכלית שאינם מאובחנים כבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. התפתחות חשובה במציאת פתרונות מערכתיים מתרחשת בתקופה האחרונה במשרד הרווחה, אשר פועל לשינוי מבנה אירגוני וליצירת מסד נכויות שיבטל את החלוקה המקצועית והתקציבית הקשוחה בין אגף מוגבלות שכלית התפתחותית ואגף השיקום. יש לקוות כי שינוי זה יקל על מציאת הסדר טיפולי ושיקומי מתאים עבור בעלי מוגבלויות קוגניטיביות שנופלים בין הכיסאות בחלוקה המסורתית בין האגפים. כחלק ממגמה זו הוגמשו במהלך שנת 2017 הקריטריונים לקבלת עצורים ונאשמים בעלי מוגבלות שכלית משמעותית למעון "נווה מנשה", וכעת ניתן להפנות לבדיקות התאמה גם בעלי מוגבלות שכלית שלא אובחנו כבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.
הסניגוריה הציבורית ממשיכה גם לפעול בנושא היעדר מסגרת טיפולית-שיקומית המיועדת לקטינים עוברי חוק עם מוגבלות (להרחבה, ראו פרק 1.3.1 , בתת פרק "השמה לקטינים עם מוגבלות").
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה