עמותה לזכויות האסיר מבקשת את עזרת הציבור בעזרה לאסיר משוחרר עם בעיות בריאותיות ואב למשפחה ברוכת ילדים, במוצרי מזון בסיסי ובשר.
ליצירת קשר נא לפנות - 054-9324701
תבוא הברכה לעוזרים והתומכים בנושא.
יום שלישי, 7 בנובמבר 2017
מיסוי בישראל
מיסוי בישראל חל על יחידים ועל חברות, על פי חוק יסוד: משק המדינה.
המסים העיקריים בישראל הם מס הכנסה, מס רווח הון, מס ערך מוסף, דמי ביטוח בריאות ומס שבח מקרקעין.
מיסוי בישראל - היסטוריה - מכס
המכס, כמס המוטל על סחורה המועברת ממדינה אחת לשנייה, הופיע לראשונה במאות ה-18 וה-19. עד אז הוטל המס על העברת סחורות בדרך של תשלום עבור השימוש בדרכים, מעבר בגשר שעל פני נהר, שימוש בנמל וכן עבור הגנה בהעברת אנשים או סחורות ממקום למקום. מדיניות המכס בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית נקבעה בהתאם לעקרונות השיטה הטורקית בעניין ועד שנת 1838 חל איסור על סחר חוץ. בשנת 1838, שנת הרפורמות הגדולות בטורקיה, בוטל האיסור על יבוא ויצוא סחורות בחוזים מסחריים ונקבע מכס על יבוא בשיעור של 5% מערך הסחורה ומכס על יצוא בשיעור של 2.12%.
הבסיס החוקי לגביית המכס בתקופת המנדט הונח בפקודת המכס (1929), פקודת גבול המכס (1924), פקודת תעריף המכס והפטורים (1937) ושורה ארוכה של פקודות, תקנות וצווים. עם התבססותו של השלטון המנדטורי בארץ, עלתה חשיבותו של המכס ובמרוצת הזמן, היווה המכס את המקור העיקרי להכנסותיה של הממשלה המנדטורית בכלל וממסים בפרט. עם הנהגתו של מס הכנסה בארץ, החל לרדת חלקו של המכס בכלל הכנסותיה של הממשלה המנדטורית ממסים. מרביתם של שיעורי המכס בתקופת המנדט היו שיעורים קצובים.
הקמת מדינת ישראל הביאה לשינוי במדיניות הכלכלית של הממשל בארץ ובכלל זה גם שינוי במדיניות המכס. העקרונות הבסיסיים עליהם הושתתה מדיניות המכס היו: הגדלת הכנסות, עידוד התעשייה המקומית על ידי הטלת מכס על מוצרי יבוא מוגמרים (שהיו פטורים עד אז) והרחבת מסגרת הפטור לגבי חומרי גלם וציוד לתעשייה, סיוע בשיפור מאזן התשלומים על ידי ייקורם של מוצרי היבוא בעזרת המכס המוטל עליהם ועידוד היצוא על ידי החזרת המכס לגבי חומרי גלם שהשתמשו בהם ליצור מוצרים לייצוא.
מיסוי בישראל - היסטוריה - מס הכנסה
מס הכנסה הוטל בארץ ישראל, לראשונה, בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1941 כאשר היו בארץ כמיליון וחצי תושבים. כניסתו שינתה את פני מערכת המסים בתקופת המנדט. הבסיס עליו הוטל המס היה "יכולת התשלום", שנקבעה על יסוד ההכנסה השנתית הכוללת תוך מתן ניכויים שונים. על ההכנסה השנתית החייבת במס הוטל מס בשיעורים העולים עם ההכנסה (שיעור המס השולי נע בין 5%-30%). עם כינונה של המדינה קיבלה הממשלה בירושה מממשלת המנדט, מחלקת מס הכנסה מצומצמת למדי.
מספרם של הנישומים שהיו ידועים למחלקה זו ב-15 במאי 1948 היה 88,560. ב-21 במאי 1948 התפרסמה ההסמכה הכללית להעברת סמכויות מממשלת המנדט לממשלה הזמנית, ומכוחה סמכויות הגבייה של מושלי המחוזות לפי, בין השאר, פקודת המסים (גבייה) ופקודת מס הכנסה, הועברו לשר האוצר.
מיסוי בישראל - היסטוריה - מס ערך מוסף (מע"מ)
ב-1 ביולי 1976 פורסם חוק מס ערך מוסף והותקנו התקנות להפעלתו, שש שנים לאחר ששר האוצר פנחס ספיר מינה ועדה ציבורית בראשות השופט שלמה אשר, לבחינת ההיערכות להטלת המס מבלי לגרום לעיוותים כלכליים וחברתיים.
מיסוי בישראל - חוקי המיסוי - חוק יסוד: משק המדינה
בסעיף 1 לחוק יסוד: משק המדינה נקבע: "מסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו". בישראל מוטל מגוון רחב של מסים, על פי חוקים מתאימים, כגון: מס הכנסה על פי פקודת מס הכנסה, מס ערך מוסף על פי חוק מס ערך מוסף, מס שכר ומס שכר ורווח על פי חוק מס ערך מוסף.
גביית המסים בישראל מוטלת על משרד האוצר, והוא מבצע זאת באמצעות רשות המסים בישראל, שהוקמה בשנת 2004 על מנת לאחד את כל גופי גביית המסים בישראל תחת קורת גג אחת.
מיסוי בישראל - חוקי המיסוי - שיטת המס
סמוך להכרזת המדינה נחקקה פקודת סדרי השלטון והמשפט, שקבעה כי במדינת ישראל ימשיך להתקיים עיקר גופם של החוקים והתקנות הבריטיים שנחקקו בשנות המנדט הבריטי, ובכללם חוקי המסים, כגון פקודת מס הכנסה. במהלך השנים בוצעו תיקונים רבים בחוקי המסים, אך שיטת המיסוי נותרה במהותה השיטה הטריטוריאלית.
תהליך הגלובליזציה ותכנוני מס אגרסיביים בשנות ה-90 (מהמפורסמים שבהם היה מכירת כרומטיס תמורת 5 מיליארד דולר בשנת 2000, מהם המדינה לא ראתה שקל אחד בגלל ההתאגדות והרישום בדלאוור ארצות הברית) אילצו את מקבלי ההחלטות לבצע מהפך בתפיסת מס ההכנסה בישראל. מאחר שגם לשיטה הטריטוריאלית וגם לשיטה הפרסונלית יש חסרונות רבים, הוחלט לאמץ שיטה משולבת, המגדילה את רשת המס ומקטינה את היכולת להתחמק מתשלום מס. משנת 2003 נהוגה בישראל "השיטה המשולבת": כל הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל חייבת במס הכנסה בישראל, וכל הכנסה שהופקה על ידי תושב ישראל, גם אם הופקה בחו"ל, חייבת במס בישראל. השיטה המשולבת מאפשר למדינה למסות כל מי שהפיק את הכנסה בישראל, גם אם מדובר בתושב חו"ל, ובמקביל למסות תושבי ישראל שהפיקו את הכנסתם מחוץ לישראל. אמנות למניעת כפל מס באו להבטיח שאדם לא יחויב במס כפול (במדינת התושבות ובמדינה שבה הופקה ההכנסה) על הכנסתו בחו"ל.
מיסוי בישראל - מסים עיקריים - מס הכנסה
מס הכנסה בישראל מעוגן בפקודת מס הכנסה. המס מחושב על ההכנסה השנתית, ושנת המס מתחילה ב-1 בינואר ומסתיימת ב-31 בדצמבר.
כל תושבי ישראל משלמים מס הכנסה על ההכנסות שלהם בישראל ומחוצה לה. תושבי חוץ חייבים במס רק על ההכנסות שלהם בישראל. החוק מגדיר תושב בישראל אם "מרכז החיים" שלו הוא בישראל, כלומר - אם אדם שהה 183 ימים או יותר בישראל בשנת המס הנוכחית, או אם אדם שהה לפחות 30 ימים בישראל בשנת המס הנוכחית וכמו כן שהה בישראל 425 ימים או יותר בשנתיים הקודמות.
מקורות ההכנסה החייבים במס מפורטים בעיקר בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. מקורות אלה כוללים הכנסה מעבודה ומעסק, הכנסה פסיבית מפיקדונות בבנקים ותוכניות חיסכון, הן בישראל והן בחו"ל, קצבה, דיבידנד, שכר דירה ועוד.
רווחי הון הנובעים מכירת נכסים חייבים במס של 25%.
אף שחישוב המס הוא שנתי, גבייתו נעשית באופן שוטף: משכיר מנוכה המס בעת תשלום המשכורת, עצמאי חייב בתשלום מקדמות מדי חודש, וכדומה. לחישוב מדויק של המס יש להגיש דוח שנתי לפקיד השומה, אך מרבית השכירים פטורים מחובה זו.
מיסוי בישראל - מסים עיקריים - מס חברות
חברות ישראליות משלמות מס על רווחיהן בישראל וברחבי העולם. חברה נחשבת לחברה ישראלית אם פעילותה מנוהלת ונשלטת בתחומי מדינת ישראל, או שהוקמה לפי חוקיה.
במידה וחברה כזו שילמה מס חברות בחו"ל, הסכום ששולם בחו"ל ינוכה מתשלומי המס בישראל. חברות לא-ישראליות חייבות במס רק על הכנסות שמקורן בישראל.
שיעור מס חברות כיום (החל מ-2017) הוא 24%, והוא אמור לרדת בשנת 2018 ל-23%.
מיסוי בישראל - מסים עיקריים - מס ערך מוסף
מס ערך מוסף (מע"מ) חל על מרבית המוצרים ושירותים, לרבות מוצרים ושירותים מיובאים, היום עומד שיעור המע"מ בישראל על 17%.
פריטים מסוימים פטורים ממע"מ, כגון פירות וירקות לא מעובדים, סחורות ליצוא ומתן שירותים לתושבים זרים. לצורכי חישוב מע"מ על סחורות מיובאות מוסיפים לערך הסחורה גם את עלות המכס, מס הקנייה והיטלים אחרים.
מיסוי בישראל - מסים עיקריים - ביטוח לאומי
דמי ביטוח לאומי הם תשלום חובה שאינו מס, משום שניתנת בגינם תמורה ישירה למשלם: ביטוח המבטיח, בקרות האירוע המתאים, גמלאות מחליפות שכר (תגמולי מילואים, דמי לידה, דמי פגיעה בעבודה, דמי אבטלה ועוד). בנוסף מזכים דמי הביטוח בקצבאות שאינן תלויות בגובה דמי הביטוח, ובהן קצבת זקנה וקצבת שאירים. אופי זה של דמי הביטוח טומן בהם מס סמוי, משום שלמעשה בעלי ההכנסות הגבוהות מסבסדים את בעלי ההכנסות הנמוכות.
דמי ביטוח בריאות שאותם גובה המוסד לביטוח לאומי ומעביר לקופות החולים הם מס ייעודי.
מיסוי בישראל - מסים עיקריים - מס ריבוי דירות
מס ריבוי דירות הוטל מתחילת 2017 על מי שבבעלותו שלוש דירות מגורים ומעלה (ליתר דיוק: כאשר סך חלקי הבעלות בהן יחד הוא 249% ומעלה). בנוסף לתרומתו להכנסות המדינה נועד המס להניע את בעלי הדירות למכור דירות אלה, ובכך לתרום להורדת מחירי הדיור, שהאמירו מאוד מתחילת המאה ה-21 ועד למועד הטלת המס. מס זה בוטל בוטל בבג"ץ מס ריבוי דירות, בנימוק שבהליך החקיקה נפל פגם יסודי.
מיסוי בישראל - הטבות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים
עולים חדשים ותושבים חוזרים זכאים להטבות שונות על פי חוקי המסים. מטרת ההטבות היא לספק תמריצים ליהודים לעלות לישראל. תושב חוזר הוא מי שהתגורר בחו"ל במשך 10 שנים או יותר, או מי ששהה בחו"ל במשך 5 שנים וחזר לישראל בשנים 2007-2009. כמו כן הוגדרו הטבות נוספות להחזרת מדענים ויזמים לישראל.
עיקר ההטבות הן:
פטור ממס למשך 10 שנים לחברות המנוהלות על ידי תושב חוזר או עולה חדש
פטור 10 שנה מדיווח על רווחים שמקורם בחו"ל
פטור ממסים למשך 10 שנים על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל. פטור זה כולל את כל ההכנסות, אקטיביות או פסיביות, כגון ריבית, דיבידנד, קצבה, תמלוגים ודמי שכירות על נכסים.
פטור ממסים על פנסיה
הטבות במס הכנסה לעולים חדשים: במהלך 18 החודשים הראשונים בישראל יקבל העולה 3 נקודות זיכוי במס הכנסה, במהלך השנה שלאחר מכן - 2 נקודות, ובשנה השלישית נקודה אחת.
מיסוי בישראל - התפלגות תקבולי מס
נתונים לשנת 2015:
סוג מס סכום (במיליארד ש"ח) אחוז
בלו דלק 17.2 6.49%
מיסוי מקרקעין 10.6 4%
מכס 2.9 1.09%
מס הכנסה - ניכוי במקור 84.4 31.84%
מס הכנסה - עצמאים וחברות 43.5 16.41%
מס ערך מוסף 88.7 33.47%
מס קנייה 17.6 6.64%
סך הכול גבייה בשנת 2015: 265 מיליארד ש"ח.
סך הכול גבייה בשנת 2016: 276 מיליארד ש"ח (לא פורסמה עדיין התפלגות).
פקודת המסים (גביה) - תוכן ענינים
תוכן ענינים
פקודה הבאה להסדיר את ענין גביית המסים
סעיף 1 השם הקצר
סעיף 2 פירוש
סעיף 3 תאריך פרעון המס
סעיף 4 הוצאה לפועל בשל אי תשלומים
סעיף 5 הוצאת כתב ההרשאה לפועל
סעיף 7 עיקול בידי צד שלישי
סעיף 7א חובת הצד השלישי להודיע
סעיף 7ב חובת הצד השלישי למסור את המעוקל
סעיף 7ג צו עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי
סעיף 7ד צו עיקול בידי צד שלישי שהוא חברה מנהלת
סעיף 8 מכירת נכסי מקרקעין כשאין די מטלטלים פק' 1 לש' 1937
סעיף 9 העברת נכס מקרקעין לממשלה כשלא הצליחו למכרו
סעיף 11 נכסים שאינם ניתנים לעיקול
סעיף 11א המס שעבוד על מקרקעי הסרבן
סעיף 12 עיכוב רישום בפנקסי מקרקעין
סעיף 12א עיקול מיטלטלין שהעברתם חייבת רישום
סעיף 12א1 איסור הוצאת מיטלטלין בנוכחות קטין כשהוא לבד
סעיף 12ב המצאת מסמכים
סעיף 12ב1 מסמכים אלקטרוניים והמצאתם
סעיף 12ג סמכויות
סעיף 12ד מינוי ממונה על הגביה ופקיד גביה לעניני השלטון המקומי
סעיף 12ה אמצעי אכיפה מיוחדים למסים ששר האוצר ממונה על ביצועם
סעיף 12ו הטלת תפקיד גבייה
סעיף 12ז מינוי כונס נכסים
סעיף 12ח עיקול זכויות במקרקעין
סעיף 12ז מינוי כונס נכסים
סעיף 12ח עיקול זכויות במקרקעין
סעיף 12ט הוצאות שיישא בהן הסרבן
סעיף 13 תקנות
פקודת המסים (גביה) - סעיף 1
פקודת המסים (גביה)
פקודה הבאה להסדיר את ענין גביית המסים
סעיף 1. פקודה זו תיקרא פקודת המסים (גביה).
פקודת המסים (גביה) - סעיף 2
סעיף 2. (1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב אחרת: -
"סרבן" פירושו מי שלא שילם ביום הפרעון את המס המגיע ממנו;
"מוכתר" לרבות מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי מוכתר;
"מס" לרבות מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלוואות זרעים שהילוותה ממשלת ארץ- ישראל או ממשלת ישראל, כל מס, ארנונה, הלוואה ותשלום אחרים שעל גבייתם הוכרז או יוכרז ע"י הנציב העליון של ממשלת ארץ-ישראל או ע"י שר האוצר כגביה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים;
"גובה מסים" לרבות מוכתר וכל שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי גובה מסים;
"כפר" לרבות עיר ואזור של שבט;
"נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה;
"ממונה על הגביה" - עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות, להיות ממונה על הגביה;
"פקיד גביה" - עובד ציבורי ששר האוצר מינהו בהודעה ברשומות, להיות פקיד גביה .
(2) הוראות פקודה זו בדבר עיקולם של מיטלטלין ומכירתם, לרבות סעיף 12א, יחולו על זכויות וטובות הנאה אחרות כאילו היו מיטלטלין, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
3. מס יהא נפרע בתאריכים שפורשו בהוראות החוק המטיל את המס, ומקום שאין הוראות כאלה ייפרע בתאריכים הקבועים.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 3
סעיף 3. מס יהא נפרע בתאריכים שפורשו בהוראות החוק המטיל את המס, ומקום שאין הוראות כאלה ייפרע בתאריכים הקבועים.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 4
סעיף 4. (1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא, ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך חמישה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באופן המותנה להלן.
(2) (בוטל).
(3) (פקע).
פקודת המסים (גביה) - סעיף 5
סעיף 5. (1) דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי גובה המס -
(א) להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטליו ולעקלם;
(ב) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגביה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכניסה ללא הודעה.
(2) עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להשאירם במקום הימצאם על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן או להעבירם למקום אחר, במועד ובתנאים שקבע.
(2א) לא שילם הסרבן, תוך המועד שקבע פקיד הגביה בשעת העיקול, את המס המגיע ממנו, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגביה בדרך אחרת; אולם אם היו המעוקלים נכסים פסידים, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.
(2ב) מיטלטלין שעוקלו כשהם על גופו של הסרבן, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי הסרבן, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של הממונה על הגביה שאינם שלו.
(2ג) ציווה פקיד הגביה על מכירת המעוקלים כאמור בסעיף קטן (2א), יכול שיימכרו גם על ידי ראש ההוצאה לפועל בהליכים הנהוגים במכירת מיטלטלין מעוקלים לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.
(3) דמי פדיון המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות וההוצאות של ההוצאה לפועל, וכל יתרה תושב לבעלים.
(4) הממונה על הגביה רשאי להוציא כתב הרשאה נוסף בו ירשה ויצווה את גובה המס, אם הוא נטול יכולת להיכנס לביתו או לחצריו של סרבן לצורך הוצאת כתב ההרשאה לפועל, להתפרץ בשעות היום לתוך ביתו או חצריו של החייב במעמד המוכתר ושני נכבדים מן הכפר או השכונה שבהם נמצאים ביתו או חצריו של החייב, או במעמד שוטר, ולהיכנס לתוכם ולהוציא לפועל את כתב ההרשאה הראשון כמותנה בפקודה זו.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 7
סעיף 7. (1) פקיד הגביה רשאי ליתן צו עיקול על נכס פלוני, או על כל הנכסים, של הסרבן הנמצאים בידי צד שלישי, והצו יחול על המעוקל, בין שהוא נמצא בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו ובין שיגיע לידיו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
(2) (א) היה הנכס המעוקל לפי סעיף זה משותף לסרבן ולאחר, יחול העיקול על חלקו של הסרבן בלבד, ואם השותפות היא בחלקים בלתי מסויימים, יראו את הנכס כשייך לשותפים חלק כחלק, כל עוד לא הוכח, להנחת דעתו של הממונה על הגביה, שחלקו של הסרבן אחר;
(ב) בנכס ששותפים בו סרבן וקרובו בחלקים בלתי מסויימים לא תיעשה במשך 21 ימים מיום המצאת הצו, או עד ביטולו, הכל לפי המוקדם, כל פעולה בחלק שרואים אותו לפי פסקה (א) כחלקו של הקרוב.
(3) "קרוב" לענין סעיף זה - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן זוגו של אחד מאלה וכן תאגיד שיש בו לסרבן אחת מאלה:
(א) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
(ב) זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
(ג) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
(ד) זכות למנות מנהל.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 7 א'
סעיף 7 א'. (1) הומצא לצד השלישי צו עיקול על נכס של הסרבן, יגיש לפקיד הגביה, תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, הודעה בדבר הימצאו של הנכס בידיו, ואם לא היה, כולו או מקצתו, בידיו - יפרש זאת בהודעתו.
(2) הגיע נכס מעוקל לידי הצד השלישי תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך לפקיד הגביה תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידיו.
(3) לא הודיע הצד השלישי, או שהודיע ופקיד הגביה סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הממונה על הגביה להזמין את הצד השלישי לחקירה, ולענין זה יראו את הממונה על הגביה כרשות שהוסמכה לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה על פי דין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
(4) הודיע הצד השלישי לפקיד הגביה שאין בידיו נכסים של הסרבן ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידיו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי פקיד הגביה, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
(5) הגיש הצד שלישי הודעה בדבר הימצאותו של הנכס בידיו, ישלח פקיד הגבייה הודעה לסרבן על הנכס שעוקל, ויחולו הוראות אלה:
(א) לגבי נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג(א) או 7ד(א) – יצוין בהודעה אם ניתנה הוראה בצו העיקול על אופן מסירתו ואת תוכן ההוראה;
(ב) לגבי נכס אחר – יצוין בהודעה כי אם הסרבן לא ישלם את חובו או יגיע להסכמה עם פקיד הגבייה בנוגע להסדרת תשלום החוב, יהיה ניתן להורות על מסירת הנכס שעוקל בתוך 14 ימים ממשלוח ההודעה, למעט נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שניתן להורות על מסירתו בטרם חלפו 14 הימים, וכי אם עוקלו כמה נכסים רשאי הסרבן בתוך התקופה האמורה לבקש מפקיד הגבייה כי החוב ייפרע ממסירתו של נכס מסוים מבין הנכסים המעוקלים, ובלבד שיש בנכס כדי לפרוע את החוב ושהנכס לא נמסר כדין לפני שביקש כאמור.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 7 ב'
סעיף 7 ב'. (1) (א) הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן (בפקודה זו – צו מסירה) כמפורט בסעיף זה;
(ב) היו הנכסים חובות המגיעים מצד שלישי לסרבן, ישלמם הצד השלישי לפקיד הגביה בהגיע זמן פרעונם; היו הנכסים נכסים המוחזקים לטובת הסרבן ואין לו תביעה עליהם, ימסור אותם הצד השלישי לפקיד הגביה, ובלבד שהממונה על הגביה ציווה על המסירה לאחר ששוכנע כי לא תיפגע בכך זכות אחרת מזכויות הסרבן. היה הדבר כרוך בהוצאות, ישלמו לו הוצאות סבירות לפי נסיבות הענין;
(ג) פקיד הגבייה יורה על מסירת הנכסים המעוקלים בצו מסירה, ובלבד שחלפו 14 ימים ממשלוח הודעה לסרבן כאמור בסעיף 7א(59(ב); היו הנכסים כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירתם בצו מסירה, גם אם טרם חלפו 14 ימים כאמור;
(ד) על אף האמור בפסקה (ג), רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירת הנכסים בצו העיקול עצמו, אם הנכסים הם כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג(א) או 7ד(א);
(ה) פקיד הגבייה יורה על מסירת נכס, בהתחשב, בין השאר, ביחס שבין ערך הנכס המעוקל לבין גובה החוב ובבקשת הסרבן לפי סעיף 7א(5)(ב), אם ביקש כאמור; פקיד הגבייה לא יורה על מסירת נכס אם ניתן לפרוע את החוב מנכס מעוקל אחר שהפגיעה בסרבן ממסירתו פחותה, אלא אם כן הסרבן ביקש זאת לפי הסעיף האמור.
(2) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף קטן (1), או הוציא מידיו נכס או שילם חוב שלא כדין, בידעו שיש עליו צו עיקול, רשאי פקיד הגביה לחייבו בתשלום החוב במידה שלא שילמו הסרבן, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס שעוקל, או על סכום החוב שהגיע מהצד השלישי לסרבן, הכל לפי הסכום הנמוך שביניהם.
(3) חייב פקיד גביה את הצד השלישי בתשלום החוב, כאמור בסעיף קטן (2), יהא דינו של הצד השלישי כדין סרבן לגבי החיוב, ומועד הפרעון של החוב יהא המועד שבו הומצאה לו החלטת החיוב.
(4) מסר הצד השלישי את הנכס המעוקל לידי פקיד הגביה, יחולו על המשך ההליכים הוראות סעיף 5 בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(5) מסירת נכס מעוקל או תשלום חוב לידי פקיד הגביה לפי עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי הסרבן.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 7 ג'
סעיף 7 ג'. (א) היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, שיש לו סניפים, וצו העיקול הומצא למשרדו הראשי או למענו הרשום או למען אחר שעליו הודיע לפקיד הגבייה (בפקודה זו – מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בכל סניף של התאגיד הבנקאי, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו עיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים באותו סניף החל מהמועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 7 ד'
סעיף 7 ד'. (א) חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, רשאית להודיע לשר האוצר, כי אפשר להמציא צו עיקול על נכסי סרבנים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (בפקודה זו – הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי הסרבן המצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הומצא לה הצו.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 8
סעיף 8. (1) אם לא נמצאו די מטלטלים משל הסרבן בביתו או בקרקעותיו, ואם נראה לאחר חקירה שיש לו לסרבן נכסי מקרקעין שאפשר למכרם לשם תשלום הסכום המגיע ממנו, בין שהם רשומים על שמו ובין שאינם רשומים על שמו, הרי אם הוכח לממונה על הגביה כי אמנם אין לו לסרבן די מטלטלים, רשאי הוא להוציא כתב הרשאה למכירת אותם נכסי מקרקעין או חלק מספיק מהם באותו אופן כאילו נמכרו עפ"י צו מאת בית משפט מוסמך לשם סילוק חוב שבפסק דין:
בתנאי כי -
(א) אם נכסי מקרקעין אלה מהווים, כולם או מקצתם, בית התפוס ע"י הסרבן, יש להשאיר לו או לדאוג לכך שתישאר לו דירה אשר לדעת הממונה על הגביה תהא נחוצה למענו ולמען בני ביתו;
(ב) שאם הסרבן הוא אכר, יהיה פטור מכלל המכירה אותו חלק מן הקרקע שלפי דעת הממונה על הגביה יהא נחוץ לסרבן למחייתו ולמחיית בני ביתו.
(2) דמי פדיון המכירה ישמשו לסילוק הסכום המגיע, והעודף שיישאר לאחר ניכוי הסכום המגיע והאגרות והמשימות של המכירה ושאר ההליכים הכרוכים בכך, ישולם לסרבן.
(3) אם יש לסרבן יותר מנכס מקרקעין אחד, הרשות בידו לברור איזה הנכס אשר יוצא למכירה: -
בתנאי ששוויו של הנכס יהא בו, לדעת הממונה על הגביה, כדי תשלום הסכום המגיע, ובתנאי, שאם לא יהיה בדמי פדיון מכירת הנכס שנבחר כאמור לעיל כדי תשלום הסכום המגיע, רשאי הממונה על הגביה לבחור לו נכס אחר אשר יוצא למכירה.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 9
סעיף 9. (1) הוצע נכס מקרקעין למכירה ואי אפשר למכרו במכירה פומבית יועבר במשרד ספרי האחוזה לממשלה בשווי שיוערך ע"י מערך קרקעות שימונה מטעם מנהל אגף הסדר ורישום קרקעות.
(2) הזכות לסרבן לגאול נכס כזה בתוך שלוש שנים מתאריך ההעברה עפ"י תשלום הסכום המגיע ממנו וכל האגרות וההוצאות שהוצאו בקשר עמו.
(3) במשך המועד האמור של שלוש שנים הזכות לממשלה להשכיר את הנכס לכל זמן שלא יעלה על שלוש שנים, ואם השכירה הממשלה את הנכס כאמור וגאלו הסרבן, יועבר הנכס שוב לבעליו הקודם, בכפוף לתנאי השכירות.
(4) דמי השכירות של הנכס שהושכר כאמור, ינהגו בהם באופן שנקבע.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 11
סעיף 11. על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בשינויים המחויבים.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 11 א'
סעיף 11 א'. (1) מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין.
(1א) על אף הוראות סעיף קטן (1), היו מקרקעי הסרבן דירה שמכר לקונה, והקונה שילם כספים על חשבון מחיר הדירה, כהגדרתו בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974 (בסעיף קטן זה – חוק המכר), לא יהיה מס המגיע על המקרקעין האמורים שעבוד ראשון על אותם מקרקעין, כלפי הקונה, ביחס לכספים ששילם כאמור וביחס להפרשי הצמדה על אותם כספים כאמור בסעיף 3א1 לחוק המכר, בהתקיים שניים אלה:
(1) הסרבן הוא מוכר כהגדרתו בחוק המכר;
(2) הכספים ששולמו על חשבון מחיר הדירה הובטחו כאמור בסעיף 2(3) או (4) לחוק המכר.
(2) כל מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין יהיה שעבוד על המקרקעין אם נרשמה בפנקס המקרקעין הערה על כך על פי הודעת גובה המס; נרשמה הערה על שעבוד כאמור, תהא דרגתו נדחית בפני כל שעבוד של אותם מקרקעין שהיה רשום שעה שנרשמה ההערה.
(3) סעיף זה אינו גורע מסמכויות אחרות לפי פקודה זו.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 12
סעיף 12. שום פעולת העברה במקרקעין השייכים לסרבן לא תירשם בפנקסי המקרקעין בטרם הוברר ששולם המס המגיע עליהם, אלא בהסכמת הממונה על הגביה.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 12 א'
סעיף 12 א'. היו המעוקלים לפי פקודה זו מיטלטלין שהעברת הבעלות בהם חייבת רישום לפי כל דין, ירשום הממונה על הרישום, במסמכים המתאימים או בפנקסים שבניהולו, הערה בדבר העיקול כשתומצא לו הודעה על כך מאת גובה המס; הממונה על הרישום לא ירשום שום פעולה במיטלטלין האמורים בלי אישורו של הממונה על הגביה; דין עיקול מיטלטלין שנרשם מטעם הממונה על הרישום, כדין מישכון שנרשם לפי חוק המשכון, תשכ"ז-1967, ולענין זכות קדימה הוא כפוף לסדר שבו נרשמו המישכונים שלפניו.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 12 א'1
סעיף 12 א'1. אין להוציא מיטלטלין מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע ממונה על הגביה כי בשים לב לנסיבות, לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 12 ב'
סעיף 12 ב'. הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יראו אותם כאילו הומצאו כדין אם נמסרו למי שנועדו, או הונחו במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגיל או נשלחו לשם על שמו בדואר, ובלבד שצו עיקול לצד שלישי שהוא בנק וכן הודעה על מכירת מיטלטלין יישלחו בדואר רשום.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 12 ב'1
סעיף 12 ב'1. (א) בסעיף זה –
"חתימה אלקטרונית מאושרת", "מסר אלקטרוני", "תעודה אלקטרונית" – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;
"מנגנון הזדהות" – מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור;
"מסמך אלקטרוני" – מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה אלקטרונית, לאחזור ולהפקה כפלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;
"השרים" – שר האוצר ושר המשפטים.
(ב) הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יכול שייערכו כמסמך אלקטרוני.
(ג) על אף האמור בסעיף 12ב, ניתן להמציא בדרך אלקטרונית –
(1) מסמך אלקטרוני שהוא צו עיקול לפי סעיף 7ג(א) או צו מסירה של נכס שעוקל לפי הסעיף האמור, ובלבד שהנמען הסכים לכך באופן מפורש;
(2) מסמכים אלקטרוניים אחרים, ובלבד שהנמען הסכים באופן מפורש שמסמכים אלקטרוניים מסוג מסוים יומצאו לו בדרך זו, והכל בהתאם להוראות שקבעו השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; בתקנות כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין זיהוי פקיד הגבייה והנמען, דרך מתן הסכמת הנמען, אילו מסמכים אפשר לערוך כמסמך אלקטרוני ואילו מסמכים אפשר להמציא בדרך אלקטרונית.
(ד) (1) הומצא מסמך אלקטרוני בדרך אלקטרונית יראו אותו כאילו הומצא לנמען ביום שבו נמסר למערכת המידע של הנמען, ולכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח המסמך בדרך אלקטרונית;
(2) השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע הוראות לעניין חזקות קבלה ומסירה של מסמכים אלקטרוניים מסוגים מסוימים.
(ה) צד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית, ומתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה יהיה זכאי לתשלום; שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את ההסדרים לתשלום, מועדיו ודרכיו, את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –
(1)קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
(2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
(ו) מערכות המחשב המשמשות להנפקת מסמכים אלקטרוניים ולהמצאתם לפי סעיף זה יתבססו על מערכות תוכנה וחומרה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב ולחומר מחשב ומאפשרות גישה אליהן רק באמצעות מנגנון הזדהות; הממונה על הגבייה ימנה ממונה אבטחת מידע שיהיה אחראי על הכנת נהלים לאבטחת המידע ולהבטחת קיומם.
(ז) השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להתקין תקנות לעניין ביצוע סעיף זה.
(ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על גבייה של חובות בידי רשויות מקומיות, למעט חובות ארנונה ומים, אגרות והיטלים, כל עוד לא קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לעניין זה; נקבעו הנחיות כאמור, הן יחייבו גם גופים שאינם המדינה, המוסמכים לגבות על פי פקודה זו.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 12 ג'
סעיף 12 ג'. סמכויותיו של פקיד הגביה לפי פקודה זו יהיו נתונות גם לממונה על הגביה.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 12 ד'
סעיף 12 ד'. מינויים של ממונה על הגביה ושל פקיד גביה לענין גבייתם של מסים, ארנונות ותשלומים אחרים שהוכרזו לענין פקודה זו והמגיעים לעיריה או לרשות מקומית אחרת, ייעשו לבקשת העיריה או הרשות ובהמלצת שר הפנים.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 12 ה'
סעיף 12 ה'. (א) לענין סעיף זה -
"חוק מס" - חיקוק הדן בהטלת מס או תשלום חובה ששר האוצר ממונה על ביצועו או על הגביה לפיו;
"מס" - מס המוטל לפי חוק מס;
"אמצעי אכיפה" - אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב
(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתיר את השימוש באמצעי אכיפה שבחוק מס פלוני לגביית חוב מס על פי חוק מס אחר, בשינויים שייקבעו או המחוייבים לפי הענין.
(ג) הוטל עיקול על חשבון הבנק של סרבן, לא תהא לבנק זכות קדימה אלא על סכום החובה שהיה בכלל חשבונות הבנק של הסרבן בעת הטלת העיקול, ובלבד שלגבי חובות שהיו בעת הטלת העיקול ואשר מועד פרעונם טרם הגיע, תחול זכות הקדימה של הבנק ממועד פרעונו של החוב.
(ד) (בוטל).
פקודת המסים (גביה) - סעיף 12 ו'
סעיף 12 ו'. נציב מס הכנסה (להלן - הנציב) או מנהל המכס ומע"מ (להלן - המנהל), רשאי להטיל על אדם אחר ביצוע הליכים לעיקול נכסים ומכירתם לפי פקודה זו, לשם גביית חוב מס כמשמעותו בחוק קיזוז מסים, תש"ם-1980 (להלן - חוב מס), בתנאים שיקבע שר האוצר.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 12 ז'
סעיף 12 ז'. הנציב או המנהל רשאי למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב, לשם גביית חוב מס; לכונס הנכסים יהיו אותם חובות וסמכויות שיש לכונס נכסים לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו את הנציב או את המנהל, לפי הענין, כאילו היה ראש ההוצאה לפועל, למעט לענין סעיף 58(ב) לחוק האמור.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 12 ח'
סעיף 12 ח'. לצורך גביית חוב מס מחייב, רשאי פקיד גבייה או גובה מסים לעקל על ידי רישום בפנקס מקרקעין, זכויות שיש לחייב במקרקעין, הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהן לטובתו; לענין זה, "הערת אזהרה" - כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 12 ט'
סעיף 12 ט'. (א) הסרבן יישא בהוצאות סבירות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ובלבד שאמצעי האכיפה נדרש באופן סביר בנסיבות הענין לשם גביית המס.
(ב) בבחינת אמצעי האכיפה שננקטו לענין סעיף קטן (א) יובא בחשבון, בין השאר, האם עלותם או פגיעתם בסרבן לא היתה במידה העולה על הנדרש לשם גביית המס.
(ג) בסעיף זה, "אמצעי אכיפה" – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית מס.
פקודת המסים (גביה) - סעיף 13
סעיף 13. שר האוצר רשאי להתקין תקנות -
(א) בדבר סדרי הדין של עיקול, שמירה ומכירה של נכסים שנתפסו עפ"י פקודה זו;
(ב) בדבר טפסי הדרישות, התעודות וכתבי ההרשאה;
(ג) בדבר האגרות והמשימות בעד כל פעולה שעפ"י פקודה זו לרבות בדבר הוצאות סבירות שבהן ניתן לחייב סרבן בשל אמצעי אכיפה שננקטו לפי פקודה זו, וקביעת סכומים מרביים להוצאות כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת הכספים של הכנסת;
(ד) בדרך כלל, לענין ביצוע הוראות פקודה זו.
הירשם ל-
רשומות (Atom)