יום ראשון, 8 באוקטובר 2017

מס ערך מוסף



מס ערך מוסף (בראשי תיבות: מע"ם; הכתיב הרווח מע"מ), הוא מס המוטל על צריכה ומהווה חלק אינטגרלי ממערכות מיסוי במדינות רבות בעולם.

מס ערך מוסף הונהג לראשונה בצרפת. באמצע שנות ה-60 התקיימו דיונים בשוק האירופי המשותף על הנהגת המס ולקראת סוף שנות ה-60 הוא הוחל בבלגיה, הולנד, דנמרק, שוודיה ונורווגיה.

מס ערך מוסף - פירוש השם



המס נקרא כך מכיוון שהוא ממסה את הערך המוסף בכל שלב בשרשרת הייצור והשיווק, החל מהיצרן, דרך הסיטונאי ועד לקמעונאי. הערך המוסף הוא ההפרש בין מחיר המוצר או השירות המסופקים, לסך מחיר התשומות ששימשו לייצור המוצר או מתן השירות.

המע"מ הוא מס עקיף, שהצרכן הוא הנושא בפועל בעלותו. המע"מ נכלל במחירם של מוצרים ושירותים כאחוז ממחירם והוא יכול להיות בעל שיעור אחיד או ברמות אחדות בהתאם לסוג המוצר או השרות.

מס ערך מוסף - מאפייני המס



את המע"מ ניתן לגבות בשלוש דרכים:

1.מיסוי ערך מוסף (VAT - value added tax) - מיסוי ההכנסות בהפחתת מחיר חומרי הגלם והתשומות ששימשו בייצור. העסק מדווח ומשלם מס על הערך המוסף בלבד.

2.החזר מס תשומות (Credit Method) - מיסוי ההכנסות במלואן, כאשר ניתן זיכוי בגין מע"מ על תשומות ששולמו על ידי עסקים אחרים בשלבי הייצור הקודמים. העסק מחויב במס על מלוא הכנסותיו ורשאי לנכות מסכום זה מע"מ ששולם בשלבי ייצור קודמים.

3.מע"מ פיננסי - מיסוי על השכר ששולם על ידי העסק ועל תזרים יציאת ההון נטו שלו. תזרים יציאת הון נטו מוגדר כהכנסות הוניות בניכוי תשלומים הוניים כדיבידנד וריבית.

תשלומי השכר ותזרים יציאת הון נטו, שקולים להכנסות העסק ממכירות בניכוי תשומות ששימשו לייצור, כך שתקבולי המס זהים בכל אחת מדרכי הגבייה.

הדרך המקובלת ביותר לגביית המע"מ היא בהטלת המס על כלל המכירות בכל שלב בייצור, ומתן אפשרות לנכות מע"מ על תשומות בתהליך הייצור (החזר מס תשומות). למטרת הדרישה של הזיכוי, העסק נדרש להוכיח כי אכן שולם המע"מ על ידי ספק התשומה ומקובל לעשות זאת באמצעות חשבוניות מס. 

טכניקה זו מקילה על אכיפת המס מאחר שלעסקים קיים תמריץ להבטיח כי מס הערך המוסף אשר הספק טוען ששולם, אכן שולם. מצד שני, טכניקה זו פוגעת בספקים שכן עם הוצאת החשבונית ללקוח, הספק מחויב במע"מ כלפי המדינה, ואלו הלקוח מזוכה במע"מ כלפי המדינה. כל זאת עוד לפני שבוצע תשלום כלשהו בפועל. דבר זה מהווה למעשה הלוואה של הספק ללקוח בסכום השווה לערך המע"מ בחשבונית.

על מנת למנוע בעיה זו, ישנם מקומות בעולם בהם כאשר ספק מוציא חשבונית ללקוח שגם הוא נחשב עוסק מורשה לעניין מע"מ, הוא יכול לוותר על החיוב במע"מ. טכניקה זו מותרת במדינות החברות באיחוד האירופי כל עוד מדובר בלקוח היושב במדינה אחרת מזו של הספק. בישראל הדבר אסור, דבר המהווה פגיעה בספקים, בעיקר בענפים בעלי מוסר תשלומים המבוסס על אשראי.

מע"מ יכול להיות מוחל על בסיס "יעד" (destination) או מקור (origin). 

מע"מ על בסיס יעד, ימסה צריכה על פי המקום בו היא נצרכת, יצוא לא יכנס לבסיס המס בעוד שעל יבוא יוטל מע"מ. מס זה, למרות המשתמע-לכאורה משמו, הוא מס על הצריכה ולא על הערך המוסף. מע"מ על בסיס מקור יחיל מע"מ על יצוא ויפטור ממע"מ יבוא. מס זה הוא אכן מס על הערך המוסף.

מע"מ המוחל בשיעור אחיד על הצריכה הוא מס בעל מאפיינים רגרסיביים. שיעור הצריכה מההכנסה הולך ופוחת ככל שרמת ההכנסה עולה, כך שביחס להכנסה, שעור המע"מ המשולם גבוה יותר ככל שהכנסתו של משק הבית נמוכה יותר.

כדי להקטין רגרסיביות זו, ישנן מערכות מיסוי שבהן שעור המע"מ אינו אחיד. המע"מ על מוצרי צריכה בסיסיים ומוצרים שבהגדרתם נצרכים על ידי אוכלוסיות חלשות, נמוך יותר ולעתים אף ניתן פטור ממע"מ. מנגד, שיעורי מס לא אחידים מביאים לעלייה בעלויות המינהל של מערכת המס ולעיוותים בסיווגי המוצרים. בישראל, לא מוטל מע"מ על פירות וירקות, משני טעמים עיקריים: כדי להגדיל את הצריכה שלהם, בהיותם בריאים יותר ממזונות אחרים. ובגלל טענות של הרוכלים בשוקים הפתוחים שמע"מ יקשה עליהם מאד לשנות את מחירי הפירות והירקות באופן שוטף במהלך המסחר. מנגד, המרכזיות של השוקים הפתוחים בישראל כזירה מרכזית לשיווק קמעונאי של פירות וירקות הולכת ופוחתת. מקום נוסף בישראל בו בלטה הבעיתיות של המע"מ היה ניסיונו של שר האוצר יאיר לפיד, להנהיג מע"מ אפס על רכישת דירה ראשונה מקבלן, לזכאים. יש הסבורים שעמדתו של לפיד, אשר היה נדמה שתתקבל, היא אחת הסיבות להקדמת הבחירות לכנסת העשרים.

בפדרציות, כגון קנדה, תיתכן הטלת מע"מ כפולה. גם של השלטון הפדרלי, וגם של הפרובינציה עצמה. במדינות מסוג זה מקובל באזור הגבולות בין הפרובינציות, לבצע קניות בפרובינציה השכנה, ובכך לחסוך חלק מתשלומי המע"מ.

בישראל, בדומה למדינות אירופה, החוק מחייב שכל מחיר אשר מוצג לצרכן בנקודת המכירה או בכל פרסום כלשהו, יכלול את כל התשלומים והמיסים, ובכללם גם את המע"מ, כך שיוצג לצרכן המחיר סופי. בקנדה וגם בארצות הברית המחירים המוצגים לצרכן אינם כוללים מס המוסף בקופה בעת התשלום. הסיבה לכך היא חישוב המס השונה ממקום למקום באותה מדינה. 

באופן מעשי, הדבר מפריע מאוד ומבלבל את הצרכנים, אשר צריכים לבצע חישובים שונים בעת הקניה על מנת להגיע למחיר הסופי.

כאשר מתבצעת מכירה לעסקים, מותר להציע הצעות מחיר שאינן כוללות מע"מ. ההגיון שבכך הוא שעסקים ממילא מזדכים על המע"מ ולכן המחיר האמיתי שהם משלמים הוא המחיר ללא מע"מ.

מס ערך מוסף - מאפייני המס - דוגמה לשרשרת ייצור בת 3 חלקים



דוגמה לגביית מע"מ בסך 17% בשרשרת ייצור של מוצר בעל 3 חלקים – למשל, נעליים.

יצרן א' מייצר גומי גולמי, ומוכר אותו ליצרן סוליות הנעליים במחיר של 100 שקלים ליחידת גומי המספיקה לזוג נעליים בודד. מאחר שעל יצרן הגומי לגבות מע"מ, הוא גובה מיצרן ב' 117 שקלים (ומעביר 17 שקלים לרשות המסים). הרווח של יצרן א' הוא 100 שקלים.

יצרן ב' (יצרן סוליות נעליים) קונה גומי גולמי מיצרן א' ב-117 שקלים ליחידה, ומוכר את הסוליות ליצרן הנעלים במחיר של 200 שקלים. מאחר שגם הוא צריך לגבות מע"מ, הוא מוכר את הסוליות ב-234 שקלים (34 שקלים נוספים כמע"מ). לאחר מכן, יצרן הסוליות מזוכה על 17 שקלים מהמע"מ שנגבו ממנו על ידי יצרן הגומי, ומעביר את השאר לרשות המסים (17 שקלים גם כן). הרווח של יצרן ב' הוא 100 שקלים.

יצרן ג' מייצר נעליים ומוכר אותן לצרכנים. הוא משלם 234 שקלים ליצרן הסוליות, ומייצר מהן נעליים אותן הוא מוכר לצרכנים ב-300 שקלים לפני מע"מ, או 351 שקלים לאחר מע"מ. הוא מזוכה על 34 השקלים ששילם כמע"מ ליצרן ב', ומעביר את השאר לרשות המסים (17 שקלים). הרווח של יצרן ג' הוא 100 שקלים.

לכן בסוף התהליך, שילם הצרכן הסופי (אשר אינו מזוכה על מע"מ כלל) 351 שקלים על הנעליים, כך ש-100 שקלים הגיעו לכל אחד משלושת היצרנים א' ב' ו-ג', ו-51 שקלים הגיעו לרשות המסים. (בדיוק 17% מהסכום ללא מע"מ, 300 שקלים, אותו היה אמור לשלם ללא המס).

מס ערך מוסף - השפעות מאקרו-כלכלית וחברתיות



על פי התפיסה הכלכלית המודרנית, המע"מ מהווה כלי פיסקלי, שכן הוא משפיע על הצריכה. העלאת המע"מ על ידי הממשלה מרסנת את הצריכה ומעודדת חיסכון והשקעות, ואילו הורדת המע"מ על ידי הממשלה מקלה את יוקר המחיה במעט.

תכונה נוספת של המע"מ היא שמדובר במס שהשפעתו רבה במיוחד על אוכלוסיות חלשות, שכן אחוז גבוה במיוחד מההכנסה הפנויה של אוכלוסיות אלו מופנה לצריכה (ולא לחיסכון). אף שלעיקרון זה יש מתנגדים רבים אשר מזכירים שעשירים מוציאים יותר, ולכן בסופו של דבר משלמים יותר מיסי צריכה, יעילות של המס היא בכך שהוא מכניס את כלל האוכלוסייה תחת נטל הממשלה.

מס ערך מוסף - שיעורי מס מיוחדים



במקרים אחדים ניתן פטור ממס ערך מוסף או מוטל מס בשיעור אפס. "עסקאות פטורות" הוא הכינוי לעסקאות לגביהן לא חל מע"מ. עם זאת, אין אותו עסק זכאי להחזר מע"מ על תשומות אשר כן חייבות במע"מ. למעשה מוצא מבסיס המס השלב הפטור בלבד.

ההבדל בין "פטור ממע"מ" ל"מע"מ בשיעור אפס", הוא בכך שפטור ממע"מ מוציא מבסיס המס רק את שלב הייצור הפטור ואינו מאפשר לקבל החזר התשומות ששולמו. מע"מ בשיעור אפס מאפשר להזדכות על המע"מ ששולם בשלבי הייצור הקודמים ובעת המכירה המוצר חייב במס בשיעור של אפס אחוזים.

מס ערך מוסף - שיעורי מס מיוחדים - מס ערך מוסף דיפרנציאלי



"מס ערך מוסף דיפרנציאלי" הוא מס ערך מוסף בשיעורים שונים על מוצרים שונים. ברוב המקרים מטרתו היא להקטין את אי–השוויון במשק על ידי הוזלת המס על מוצרים נחותים. כאלו שמהווים חלק גדול יותר בסל של משקי הבית בעשירונים הנמוכים. שימוש נוסף הוא עידוד פעילות מסוימת כמו מע"מ אפס באילת או על פירות וירקות. במדינות מסוימות (דנמרק, צרפת) יש מע"מ אפס על ספרות או עיתונות בשפה המקומית לעידודה. אף על פי שמע"מ דיפרנציאלי יכול להוריד את אי השוויון הכלכלי, הוא נחשב לכלי נחות לעומת כלים אחרים כמו מס הכנסה פרוגרסיבי או קצבאות.

מס ערך מוסף - מס ערך מוסף בישראל



מס ערך מוסף הוטל בישראל לראשונה ב-1 ביולי 1976, מכוח חוק מס ערך מוסף, בעקבות המלצותיה של "ועדת אשר", שעסקה בעניין זה בימי ממשלת רבין הראשונה. שיעורו הראשוני של המע"מ היה 8%. הוא הועלה במסגרת המהפך הכלכלי של אוקטובר 1977 ל-12% ובמהרה הועלה שוב ולאחר 6 שנים כמעט והכפיל את ערכו ועלה ל-15%.

מיוני 2013 ועד ספטמבר 2015 עמד שיעור המע"מ על 18 אחוזים. מאז, עומד שיעור המע"מ בישראל על 17%.

בישראל, המע"מ הוא בשיעור אחיד (למעט חריגים מעטים) על צריכה פרטית וציבורית ובגבייתו עוסקת רשות המסים בישראל (קודם להקמתה עסק בכך "אגף המכס ומע"מ" במשרד האוצר).

המע"מ נגבה בשלב היבוא ובכל שלבי הייצור והשיווק על ערך המכירות לקונה, כולל כל המסים (למעט המע"מ עצמו). מחבות מס זו מוחזר ערך המע"מ אשר הוטל בשלב הקודם על תשומות ביניים כולל השקעות (החזר "מס תשומות").

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - הורדת והדפסת החוק



להורדת והדפסת החוק יש ללחוץ על הקישור הבא.

https://f2h.nana10.co.il/6ofxtt4onyz5

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - תוכן ענינים



תוכן ענינים

פרק א': הגדרות

סעיף 1 הגדרות
סעיף 1א פרשנות לגבי תחולת החוק באזור ובשטחי עזה ויריחו

פרק ב': הטלת המס ושיעורו


סעיף 2 הטלת מס ערך מוסף ושיעורו

סעיף 3 תחולת חוק מסי מכס ובלו
סעיף 4 הטלת מס על מלכ"רים ומוסדות כספיים ושיעורו
סעיף 5 מס ערך מוסף על דברי אמנות ונכסים משומשים
סעיף 6 גביית המס מהקונה

פרק ג': המחיר

סעיף 7 בעסקה
סעיף 8 במכר ושירות יחד
סעיף 9 בעסקאות שסעיף 19 חל עליהן
סעיף 9א בשירות שמשתלמת בשלו אגרה
סעיף 9ב בעסקת רישום בבורסה
סעיף 10 במקרים מיוחדים
סעיף 11 טובין ביבוא
סעיף 11א במכירה לפני פדייה מפיקוח רשות המכס
סעיף 12 דין תרומה, תמיכה וכדומה
סעיף 13 כללים לחישוב המחיר

פרק ד': מקום העסקה


סעיף 14 במכר

סעיף 15 במתן שירות ובניהול פעילות

פרק ה': החייב בתשלום המס


סעיף 16 החייב בתשלום המס

סעיף 17 שלוח וסוכן
סעיף 18 אחריות ממונה לתשלום מס
סעיף 19 מוכר בולים, אסימונים, שטרות, ניירות ערך וכיוצ"ב
סעיף 20 רשות לשלם מס במקום החייב בו
סעיף 21 חיוב הקונה בתשלום המס

פרק ו': מועד החיוב במס


סעיף 22 במכר טובין

סעיף 23 במשגור
סעיף 24 בשירות
סעיף 25 בשימוש לצורך עצמי
סעיף 26 ביבוא
סעיף 27 בהפקעה
סעיף 28 בעסקת מקרקעין
סעיף 29 במקרים מיוחדים

פרק ז': שיעור אפס ופטורים


סעיף 30 מס בשיעור אפס

סעיף 31 פטור לעסקאות מסויימות
סעיף 31א מתחמי פינוי ובינוי   הוראות מיוחדות
סעיף 31ב מתן שירותי בניה לפי תכנית החיזוק   הוראות מיוחדות
סעיף 32 פטור ביבוא
סעיף 33 פטור לאבנים יקרות
סעיף 34 סמכות לפטור או להחיל שיעור אפס
סעיף 35 פטור למלכ"רים מסויימים
סעיף 35א סמכות לפטור מי שרשום באזור
סעיף 35ב סמכות לקביעת שיעור אפס לתרומות
סעיף 36 סמכות להתנות פטור ושיעור אפס
סעיף 37 אי תחולת פטור מכוח דין אחר

פרק ח': ניכוי מס תשומות, ניכוי אחר והחזר מס


סעיף 38 ניכוי המס ששולם על תשומות

סעיף 39 החזר
סעיף 40 מס התשומות שלפני הרישום
סעיף 40א מס תשומות של עסק בהקמה
סעיף 41 התשומות ששימשו לעסקה פטורה
סעיף 43 הפחתה מחמת ביטול או שינוי
סעיף 43א ניכוי במכירת מקרקעין
סעיף 43ב החזר מס לתייר
סעיף 44 תקנות לענין ניכוי מס תשומות

פרק ט': חשבוניות


סעיף 45 חובה להוציא חשבונית עסקה

סעיף 46 מועד הוצאת חשבונית
סעיף 47 זכות להוציא חשבונית מס
סעיף 47א חובת עוסק בעת רכישה
סעיף 48 רישום בחסר או ביתר
סעיף 49 עסקה שלא יצאה לפועל או בוטלה
סעיף 50 הוצאת חשבונית מס שלא כדין
סעיף 51 תקנות לענין חשבוניות

פרק י': רישום


סעיף 52 חובת רישום

סעיף 53 תעודת עסק מורשה ואישור רישום
סעיף 54 רישום בידי המנהל
סעיף 55 רישום מספר עסקים של עוסק
סעיף 56 רישום מספר עוסקים כאחד
סעיף 58 רישום מסוג שונה
סעיף 59 רישום עוסק מורשה כעוסק פטור
סעיף 60 תושב חוץ שיש לו עסקים או פעילות בישראל
סעיף 60א אי רישום תושב האזור או תושב  שטחי עזה ויריחו
סעיף 61 שינוי ברישום או ביטולו
סעיף 62 מתן הזדמנות להשמיע טענות
סעיף 63 תחילת תוקף
סעיף 64 ערעור על פעולות המנהל
סעיף 65 תקנות בדבר רישום

פרק י"א: פנקסים ודו"חות


סעיף 66 ניהול פנקסים ורשומות

סעיף 67 דו"ח תקופתי
סעיף 67א דוח תקופתי לעוסק החייב בדיווח מפורט
סעיף 68 דו"ח ארעי
סעיף 69 פרטי דו"ח של עוסק
סעיף 69א פרטי דוח מיוחד לעוסק החייב בדיווח מפורט
סעיף 70 דו"חות של מלכ"ר ומוסד כספי
סעיף 71 דו"ח משלים
סעיף 71א דוח מסכם לעוסקים שנרשמו כאחד
סעיף 72 דרישת פרטים נוספים, דו"חות נוספים ואישור רואה חשבון
סעיף 72א הגשת דוחות באופן מקוון
סעיף 73 דחיית המועד להגשת הדו"ח
סעיף 74 סירוב לקבל דו"ח
סעיף 75 שמירת פנקסים ומסמכים
סעיף 75א מאגר מידע

פרק י"ב: קביעה, שומה, השגה וערעור


סעיף 76 קביעת מס

סעיף 77 שומה לפי מיטב השפיטה
סעיף 77א אי רישום תקבולים ואי ניהול קופה
סעיף 77ב הוצאה של חשבונית מס שלא כדין וניכוי מס תשומות שלא כדין
סעיף 78 קביעה ושומה למספר תקופות
סעיף 79 תיקון שומה וקביעת מס
סעיף 80 המצאת הודעה
סעיף 81 שמירת אחריות
סעיף 81א דרך קביעת מחזור עסקאות
סעיף 82 השגה
סעיף 83 ערעור
סעיף 84 תקנות סדרי דין
סעיף 85 תשלום המס שאינו שנוי במחלוקת
סעיף 86 מחלוקת על המס ביבוא
סעיף 87 החזר מס יתר

פרק י"ג: מועד התשלום


סעיף 88 התשלום לפי דו"ח

סעיף 89 התשלום ביבוא
סעיף 90 התשלום בקביעה או בשומה
סעיף 91 תשלום בהשגה וערעור
סעיף 92 מקדמות

פרק י"ד: גבייה, קנסות וריבית


סעיף 93 הגדרות

סעיף 94 קנס על איחור בהגשת דו"ח הודעה תשע"ג 2013
סעיף 95 קנס על אי ניהול ספרים
סעיף 96 קנס בשל אי תשלום במועד
סעיף 96א קנס בשל פעולה החייבת בדיווח
סעיף 96ב קנס על גירעון
סעיף 97 הפרשי הצמדה וריבית
סעיף 97א תיאום הפרשי הצמדה וריבית
סעיף 97ב מס תשומות שהוחזר ביתר
סעיף 98 הפרשי הצמדה וריבית במקרים מיוחדים
סעיף 99 חיוב בהוצאות גביה
סעיף 100 ויתור על קנס, ריבית או הוצאות
סעיף 101 מועד התשלום
סעיף 102 דרכי הגביה
סעיף 102א ערב לתשלום חוב מס
סעיף 102ב בקשה לרשם לענייני המרכז להטלת הגבלות
סעיף 103 זקיפת תשלום לחוב קודם
סעיף 104 שמירת אחריות פלילית
סעיף 105 ריבית על איחור בהחזר
סעיף 106 גביית חוב מצד שלישי
סעיף 106א גביה לאחר פטירתו של עוסק חוק
סעיף 106ב גביית מס בנסיבות מיוחדות

פרק ט"ו: סמכויות לביצוע


סעיף 107 הנהלת המס ואצילת סמכויות

סעיף 108 דרישת מסמכים, דוגמאות וידיעות
סעיף 108א קבלת מידע מהמוסד לביטוח לאומי
סעיף 109 סמכויות חיפוש ותפיסה
סעיף 110 סייג לחקירת בני משפחה ת"ט תשל"ח 1977
סעיף 111 העשיה בתפוס
סעיף 112 אמצעי כפיה מנהליים
סעיף 112א גביית מס במקרים מיוחדים
סעיף 113 איסור הוצאת חשבונית מס
סעיף 114 עיכוב טובין ברשות המכס
סעיף 115 עיכוב יציאה מהארץ
סעיף 116 דחיית מועדים

פרק ט"ז: עונשין


סעיף 117 עבירות

סעיף 117א העברת נכסים בכוונה למנוע תשלום מס
סעיף 118 עבירה שלא נקבע לה עונש
סעיף 119 עבירה של חבר בני אדם
סעיף 120 אחריות למעשי עובד
סעיף 121 כופר כסף
סעיף 123 אין בהרשעה לפטור מחובות אחרות
סעיף 124 חילוט נוסף על עונשים אחרים

פרק י"ז: הוראות שונות


סעיף 125 סמכות לשנות סכומים
סעיף 126 הצמדה
סעיף 127 ועדה לקבילות פנקסים
סעיף 128 שותפות ועסקה משותפת ת"ט תשל"ח 1977
סעיף 129 תעודת משלוח
סעיף 129א פיקוח על הכנסת טובין והוצאתם מהאזור ומשטחי עזה ויריחו
סעיף 130 סימני זיהוי
סעיף 131 הצגת מחיר תכלול הודעה על המס
סעיף 132 ראיה
סעיף 133 חזקת מכירה
סעיף 134 פטור מחתימה
סעיף 135 פגם בפעולה אינו פוסלה
סעיף 136 רישום בפנקסי המקרקעין
סעיף 137 הודעה על שינויים
סעיף 137א דין נכסי עסק לאחר הפסקת פעילות
סעיף 137ב דין נכסי עסק כשרישומו של העוסק שונה למלכ"ר או למוסד כספי
סעיף 138 עסקה מלאכותית או בדויה
סעיף 139 עיגול סכומים
סעיף 140 טפסים
סעיף 141 המצאת מסמכים
סעיף 142 סודיות
סעיף 143 תחולת הוראות מפקודת מס הכנסה
סעיף 143א רשות לייצג חייב במס
סעיף 144 תחולת הוראות מפקודת המכס
סעיף 144ב דין המדינה
סעיף 145 ביצוע ותקנות
סעיף 146 תקנות סדרי דין

פרק י"ח: תחילה והוראות מעבר


סעיף 147 תחילה

סעיף 148 הוראות מעבר לגבי מכירת טובין
סעיף 149 הוראות מעבר לגבי מכירת מקרקעין ומתן שירותים
סעיף 150 הוראת מעבר לגבי יבוא
סעיף 151 תקנות לענין החזר מס קניה

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 1



חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975

פרק א': הגדרות

סעיף 1. בחוק זה –

"אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה למעט שטחי עזה ויריחו;

"שטחי עזה ויריחו" – השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ"ג באייר תשנ"ד (4 במאי 1994);

"בית מלון" – לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח או כיוצא באלה שבו מלינים בדרך כלל בתמורה לפחות חמישה אנשים;

"בית משפט מחוזי" – בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקו העיקרי של המערער או משרדו הרשום;

"המנהל" – המנהל, כהגדרתו בסעיף 1 בפקודת מס הכנסה;

"המס" – מס ערך מוסף, מס שכר או מס שכר וריווח;

"חבר-בני-אדם" – כמשמעותו בפקודת מס הכנסה;

"חייב במס" – עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי;

"חשבונית" – חשבונית עסקה או חשבונית מס;

"חשבונית מס" – חשבונית שהוצאה על פי סעיף 47;

"חשבונית עסקה" – חשבונית שחובה להוציאה לפי סעיף 45;

"חתימה אלקטרונית מאובטחת" – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 (להלן – חוק חתימה אלקטרונית), ובלבד שהונפקה על ידי המדינה או על ידי מי שהמדינה הסמיכה לכך, בהתאם להוראות לפי סעיף 145(א1);

"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית;

"טובין" – לרבות –

(1) עצים, שתילים, פרחים, יבול וכיוצא באלה הנמכרים בנפרד מהקרקע;

(2) זכות, טובת הנאה ונכסים בלתי מוחשיים אחרים ובין השאר – ידע, למעט זכות במקרקעין או בתאגיד, ולמעט ניירות ערך ומסמכים סחירים וזכויות בהם;

"מבטח" – מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי"א-1951, למעט קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה;

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"מוסד כספי" –

(1) חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת כספים בחשבון עובר ושב על מנת לשלם מהם לפי דרישה על-ידי שיק;

(2) חברה המשתמשת כדין במלה "בנק" כחלק משמה למעט חברה ששמה מאזכר חברה או אגודה שיתופית שפסקה (1) חלה עליה;

(3) מוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, אשר הוראות הנזילות מכוח החוק האמור חלות עליו;

(4) מבטח;

(5) סוג בני אדם ששר האוצר קבע;

"מוסד ללא כוונת ריווח" או "מלכ"ר" –

(1) המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים;

(2) חבר-בני-אדם, מואגד או לא מואגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי;

(3) תאגיד שהוקם מכוח דין ואינו רשום כחברה, כאגודה שיתופית או כשותפות;

(4) קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה;

"מחזור עסקאות של עוסק" – סך כל המחיר, כמשמעותו בסעיף 7, של העסקאות בשנת המס שחלפה, ואם הסכום אינו ידוע, או שעסק רק בחלק מאותה שנה – הסכום העשוי להתקבל בשנת המס השוטפת, כשהוא מחושב לפי הנחיות שקבע שר האוצר ובלבד שאם התברר למנהל או לעוסק ביום מן הימים בתוך שנת המס השוטפת, כי סך כל המחיר כאמור של העסקאות בשנה השוטפת עולה או יעלה על סך כל המחיר בשנה שחלפה או בשנה השוטפת, כשהוא מחושב כאמור, יראו מאותו יום ועד לתום שנת המס את הסכום הגבוה יותר כמחזור העסקאות של העוסק; לענין זה, "עסקאות" – למעט מכירת ציוד;

"מכר", לענין נכס – לרבות השכרתו, מקחו אגב שכירות, הקניית רשות לשימוש בו בתמורה, הקניית זכות בו, שימוש בו לצורך עצמי, ולרבות הפקעתו, חילוטו או החרמתו, בתמורה, וכן נתינתו במתנה לרבות מתנה לעובד, ולענין מקרקעין – גם לרבות פעולה באיגוד מקרקעין כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963 ורישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד מקרקעין, כאמור בסעיף 8 לחוק האמור, אך למעט פעולה בנייר ערך הנסחר בבורסה;

"מס תשומות" – מס הערך המוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק, על יבוא נכסים בידי עוסק או מתן שירותים לעוסק, הכל לצרכי עסקו או לשימוש בעסקו;

"מספר רישום" – מספר שבו נרשם חייב במס, לפי פרק י';

"מקרקעין" – לרבות זכות במקרקעין ולרבות זכות באיגוד. מקרקעין כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963;

"ניירות ערך" – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, לרבות ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או על פי חוק מיוחד, ולרבות מניות שלא הוצאו בסדרה;

"נכס" – טובין או מקרקעין;

"עוסק" – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי;
"עוסק זעיר" – (נמחקה);

"עוסק מורשה" – עוסק שנרשם לפי סעיף 52 או לפי סעיף 58 ואינו עוסק פטור וכן מי שנמנה עם סוג עוסקים שלגביהם קבע שר האוצר שיירשמו כעוסקים מורשים;

"עוסק פטור"  – עוסק שמחזור העסקאות שלו שלו בכל עסקיו אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה או על סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר;

"עסקה" – כל אחת מאלה:

(1) מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד;

(2) מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר;

(3) עסקת אקראי.

"עסקת אקראי" –

(1) מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי;

(2) מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט מכירת דירת מגורים, למלכ"ר או למוסד כספי;

(3) מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רכישה בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין; לעניין זה, "זכות במקרקעין" ו"קבוצת רכישה" – כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963;

"עסק" – לרבות מקצוע ומשלח-יד;

"ציוד" – נכס ששימש, משמש או נועד לשמש, לעוסק בעסקיו, ואין מכירתו מעיסוק העוסק;

"קונה" – לרבות מקבל שירות;

"ריווח" – הכנסה חייבת, כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לפני קיזוז הפסדים משנות המס הקודמות לשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואחרי ניכוי המס על שכר על פי סעיף 4(ב), למעט הכנסה מדיבידנד שנתקבל ממוסד כספי ולמעט הכנסה שנוצרה עקב שינויי מבנה העומדים בתנאי חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה, אך לרבות הכנסה מרבית או מדיבידנד או ממכירה או פדיון של יחידה או מחלוקת רווחים לבעל יחידה שלגביה ניתן פטור ממס הכנסה לפי כל דין. לענין זה, "יחידה" – כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

"שימוש לצורך עצמי" –

(1) שימוש בנכס מנכסי עסק שלא לצרכי העסק, בידי אדם שיש לו חלק בבעלות על העסק או בהנהלתו או שהוא מועסק בו;
(2) שימוש לצרכי עסק בנכסי העסק מסוג ששר האוצר קבע ובתנאים שקבע;

"שירות" – כל עשיה בתמורה למען הזולת שאיננה מכר, לרבות עסקת אשראי והפקדת כסף ובחבר-בני-אדם – גם עשיה כאמור למען חבריו אף ללא תמורה או בתמורת דמי חבר; עבודת עובד איננה בגדר שירות למעבידו;

"שכר" – הכנסת עבודה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לרבות קצבה המשתלמת מאת מעביד למי שהיה עובדו;

"שנת מס" – כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לרבות תקופת שומה מיוחדת לאותה שנת מס;

"תושב חוץ" –

(1) לגבי יחיד – יחיד היושב דרך קבע מחוץ לישראל;

(2) לגבי חבר בני אדם – חבר בני אדם שנרשם או התאגד רק מחוץ לישראל;

"תייר" – יחיד השוהה בישראל על פי אשרה ורישיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור, לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או מי שהוראות החוק האמור אינן חלות לגביו מכוח סעיף 17 לאותו חוק, למעט מי ששוהה בישראל על פי אשרה לישיבת ביקור כדי לעבוד זמנית בשכר בישראל.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 1 א'



סעיף 1 א'. (א) לגבי מכירת טובין, העברת טובין ומתן שירותים –

(1) לא יראו בהעברת טובין מישראל לאזור, מישראל לשטחי עזה ויריחו, מאזור לישראל ומשטחי עזה ויריחו לישראל משום יצוא ויבוא;

(2) לא יראו במכירת נכס לתושב אזור ולתושב שטחי עזה ויריחו או למי שנוסע לאזור או לשטחי עזה ויריחו משום מכירה לתושב חוץ או למי שיוצא מישראל;

(3) לא יראו מתן שירות לתושב אזור או לתושב שטחי עזה ויריחו כמתן שירות לתושב חוץ, ולא יראו נתינת שירות באזור או בשטחי עזה ויריחו כנתינתו בחוץ לארץ;

(4) לא יראו תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו כתייר;

(5) לא יראו נסיעה לאזור או לשטחי עזה ויריחו כנסיעה לחוץ לארץ, ולא יראו בהובלת מטענים מישראל לאזור או לשטחי עזה ויריחו ומאזור לישראל או משטחי עזה ויריחו לישראל משום יצוא או יבוא;

(6) לענין סעיף 60, לא יראו עסקים או פעילות באזור או בשטחי עזה ויריחו כעסקים או כפעילות מחוץ לישראל.

(ב) חוק זה יחול גם על אלה:

(1) עסקאות שעושה אזרח ישראלי באזור או בשטחי עזה ויריחו;

(2) פעילות באזור או בשטחי עזה ויריחו של מוסד כספי או של מלכ"ר שהוא אזרח ישראלי;

לענין סעיף קטן זה 

"אזרח ישראלי" – כל אחד מאלה:

(1) אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי"ב-1952;

(2) תושב ישראל;

(3) מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950, והוא תושב אזור;

(4) חבר-בני-אדם שאזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות (1) עד (3) הוא בעל שליטה בו; לענין זה, "בעל שליטה" – כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה;

"תושב ישראל" 

(1) לגבי יחיד – יחיד היושב בישראל ואינו נעדר ממנה אלא העדרי ארעי;

(2) לגבי חבר-בני-אדם –

(א) חבר-בני-אדם הרשום בישראל ועיקר עסקיו או פעילותו בישראל;

(ב) חבר-בני-אדם שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל;

(ג) סעיף קטן (ב) לא יחול על –

(1) עסקאות של עסק קבוע ומתמשך בשטחי עזה ויריחו או באזור, ובלבד שנרשם לפי הדין המקביל לחוק זה החל שם;

(2) פעילות קבועה ומתמשכת של מוסד כספי או מלכ"ר בשטחי עזה ויריחו או באזור, ובלבד שנרשמו לפי הדין המקביל לחוק זה החל שם.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 2



פרק ב': הטלת המס ושיעורו

סעיף 2. על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 3



סעיף 3. הוראות חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש"ט-1949, יחולו על צווים לפי סעיף 2, כאילו היו צווים לפי סעיף 1 לחוק האמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין ובשינויים אלה: במקום "חדשיים" קרי "שבועיים" והזמן שבין כנסי הכנסת יבוא במנין. במקום "ועדת הכספים של הכנסת" קרי "הכנסת" והוראות סעיף 2(א)(2) ו-(3) לא יחולו.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 4



סעיף 4. (א) על פעילות בישראל של מוסד ללא כוונת ריווח יוטל מס שכר באחוזים מהשכר ששילם, כפי שקבע שר האוצר בצו באישור הכנסת. בסעיף קטן זה, "שכר" – למעט מלגה שניתנה לסטודנט או לחוקר בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר כאמור בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה.

(ב) על פעילות בישראל של מוסד כספי יוטל מס שכר וריווח באחוזים מהשכר ששילם והריווח שהפיק, כפי שקבע שר האוצר באישור הכנסת; הפסד שהיה למוסד כספי בשנת מס ניתן לקיזוז כנגד השכר ששילם לאותה שנת מס. בסעיף קטן זה –

"שכר"  – שכר לרבות מענק עקב פרישה או מענק עקב מוות, למעט מענק כאמור ששולם מקופת גמל, או ששולם באמצעות סכומים שהופקדו בקופת גמל והוחזרו למעביד לשם התשלום, וכן כל סכום ששילם מעביד לקרן השתלמות או לקופת גמל, גם אם לפי הוראות סעיף 3 לפקודת מס הכנסה לא רואים אותו כהכנסת עבודה במועד ששולם לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל, וכן סכום תשלום דמי ביטוח ששילם מעביד בעד עובדו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בניכוי דמי הביטוח שהמעביד ניכה משכר עובדו לפי הוראות סעיף 342(ג) לחוק האמור;

"קרן השתלמות" – קרן השתלמות שהיא קופת גמל;

"קופת גמל", "קופת גמל מרכזית לפיצויים" – כהגדרתן לפי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 5



סעיף 5. (א) שר האוצר רשאי לבקש סוגים של דברי אמנות ושל נכסים משומשים למעט דירת מגורים שהמס עליהם, כשהם נמכרים בידי מי שעסקו מכירת נכסים כאלה, יהיה לא ממחירם המלא אלא מההפרש שבין מחירם בעת המכירה לבין מחירם בעת הרכישה. קבע שר האוצר כאמור לא ינוכה מס התשומות שהוטל על מכירתם לעוסק או על יבואם בידיו.

(ב) במכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין שרכש אותה ממי שאינו מלכ"ר, מוסד כספי או עוסק, המס עליה יהיה לא ממחירה המלא אלא מההפרש שבין מחירה בעת המכירה כאמור לבין מחירה בעת הרכישה; לענין זה, עוסק – למעט עוסק שעל פי דין לא היה רשאי לנכות את מס התשומות בשל רכישת דירת המגורים.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 6



סעיף 6. הוטל מס על עסקה או הועלה שיעור המס עליה לאחר שהוסכם על העסקה רשאי העוסק לדרוש מהקונה שישלם לו את סכום המס או את סכום המס הנוסף שנתחייב בו העוסק, זולת אם נקבע אחרת בהסכם או בכל דין הדן בפיקוח על המחירים.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 7



פרק ג': המחיר

 סעיף 7. מחירה של עסקה הוא התמורה שהוסכם עליה, לרבות –

(1) כל מס, היטל, אגרה או תשלום חובה אחר המוטלים על העסקה שלא על פי חוק זה, זולת אם הוטלו בדין על הקונה אך למעט מס על רווחי הון על פי פקודת מס הכנסה ומס על פי חוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963;

(2) כל הוצאה אחרת בביצוע העסקה שעל פי ההסכם על הקונה להחזירה לרבות עמלה או ריבית בשל תשלום לשיעורין ריבית או כל תשלום אחר בשל פיגור בתשלום ופיצויים בשל הפרת ההסכם כשאין עמה ביטול העסקה, ולרבות מחירן של אריזות.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 8



סעיף 8. בעסקה הכוללת נכס ושירות, יהיה מחיר כולם יחד מחיר העסקה.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 9



סעיף 9. (א) מחירה של עסקה כאמור בסעיף 19(א) הוא העמלה או התמורה האחרת שקיבל נותן השירות ממי שסיפק לו את הנמכר.

(ב) מחירן של עסקאות שרואים אותן על פי סעיף 19(ב) כמתן שירות הוא ההפרש בין סך כל מחיר הרכישה של ניירות הערך, המסמכים או מטבע החוץ נושאי העסקאות בתקופת דו"ח פלונית לבין סך כל מחיר מכירתם באותה תקופת דו"ח; לענין זה יראו את סכום הפרעון או הפדיון של מסמכים כמחיר מכירתם.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 9 א'



סעיף 9 א'. מחירה של עסקת שירות שמשתלמת בשלו אגרה או תמורה אחרת על פי דין הוא האגרה או התמורה האחרת.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 9 ב'



סעיף 9 ב'. מחירה של עסקה שהיא רישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד מקרקעין הוא השווי שנקבע לעסקה זו לענין חוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, ומועד התשלום הוא המועד לתשלום מס שבח לפי החוק האמור.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 10



סעיף 10. עסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר, או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף, יהא מחירה המחיר שהיה משתלם בעדה בתנאים רגילים; לא ניתן לקבוע את המחיר בדרך זו, יהא מחירה עלות הנכס או השירות בתוספת הריווח המקובל באותו ענף.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 11



סעיף 11. (א) מחירם של טובין ביבוא למעט טובין שחל עליהם סעיף קטן (ב), הוא ערכם כאמור בסעיפים 129 עד 134א לפי העניין לפקודת המכס במועד תשלום המס, בתוספת המכס וכל מס או היטל אחר החלים על היבוא.

(ב) מחירם של טובין כאמור בסעיף 26(ב) הוא התמורה בלירות ישראליות של מטבע החוץ לפי שער הקניה שלו בעת רכישת המטבע בעד תשלום התמורה או בעת העברתו לחוץ לארץ לשם תשלום, לפי המוקדם; לא נרכש ולא הועבר מטבע חוץ כאמור - יהא מחיר הטובין המחיר כאמור בסעיף 7.

(ג) טובין שיוצאו מישראל ובהיותם מחוץ לישראל תוקנו, חודשו או שופרו, והוחזרו לישראל, מחירם ביבוא הוא ערכו של התיקון, החידוש או השיפור בתוספת התשלומים כאמור בסעיף קטן (א).

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 11 א'



סעיף 11 א'. מחירה של עסקה של מכירת טובין מיובאים לפני פדייתם מפיקוח רשות המכס, כשהרשימון לצריכה בארץ ערוך על שמו של הקונה, הוא התמורה שהוסכם עליה בניכוי מחיר הטובין לענין המס על ייבואם.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - סעיף 12



סעיף 12. (א) תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן - תקבולים) שקיבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו; הוראה זו לא תחול על סוגי תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר.

(ב) שר האוצר רשאי לקבוע דינם של התקבולים לענין חשבוניות, ניכויים, רישום בספרי החשבונות של העוסק וכיוצא באלה.