יום שבת, 17 ביולי 2021

דו"ח: 68% מכלל האסירים והעצורים חוסנו כנגד קורונה


 

דו"ח: 68% מכלל האסירים והעצורים חוסנו כנגד קורונה

דו"ח שהכין מרכז המחקר של הכנסת על בסיס נתוני שב"ס והמשטרה חושף כיצד הקורונה השפיעה על דיוני העצורים בבתי המשפט - יותר מ-70% מהדיונים נערכו מרחוק בין יולי 2020 למרץ 2021. קרוב ל-2,500 אסירים סירבו להתחסן

רועי רובינשטיין|06.05.21 | 22:45

68% מכלל האסירים והעצורים חוסנו כנגד קורונה - המספר הזה עומד במרכזו של דו"ח שהכין מרכז המחקר של הכנסת עבור וועדת החוקה חוק ומשפט שהייתה אמורה להתכנס בכדי לדון ביעילות היוועדות חזותית שנחקק בה אשתקד בשל התפרצות הקורונה. המסמך, אשר דן בעיקרו אחר יישום החוק, חושף את הנתונים לגבי מצב הקורונה והמחוסנים בבתי הכלא נכון לחודש שעבר. 

יש לציין כי לצד דו"ח זה, ביום ראשון הקרוב צפוי להתפרסם דו"ח נרחב של הסנגוריה הציבורית בעניין תנאי המחייה בבתי הכלא בישראל. חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית נחקק כהוראת שעה לשנה ב-12 באוגוסט 2020 ונועד למנוע את יציאתם וכניסתם של עצורים ואסירים לבתי המעצר והכלא השכם וערב בכדי ללכת לדיונים במשפטם, ובכך להעלות את רמת הסיכון שלהם לחלות בקורונה ולהכניס את הנגיף למתקני הכליאה. 

חוק זה הוגמש לאחרונה, אך כפי שמחברי הדו"ח טוענים במסקונותיהם "ניתן היה לצפות כי נראה שינויים בשיעור הדיונים המתקיימים מרחוק, במקביל לשינויים בהיקף תחלואת הקורונה". עם זאת, היקפי התחלואה בקרב האוכלוסיות הרלוונטיות - שפוטים ועצורים - אינם בהכרח זהים לאלו שבקרב כלל האוכלוסייה. בפרט, לפי קצין רפואה ראשי בשירות בתי-הסוהר, ישנה תחלואה משמעותית בקרב עצורים פליליים אשר מרביתם נדרשים לצאת לדיון בעניינם בבתי משפט ולרוב אוכלוסייה זו אינה מחוסנת.

הדו"ח מגובה בנתונים שהעבירו שב"ס והמשטרה למחלקת המחקר של הכנסת נכון ל-14 באפריל השנה. מהנתונים כאמור עולה כי 68% מהאסירים והעצורים חוסנו נגד הנגיף במנה אחת לפחות.

בקרב העצורים עד תום ההליכים, הן הפליליים והן הביטחוניים, שיעור המחוסנים עמד על 63% ו-76% בהתאמה. עוד מסר שב"ס במכתב, כי נכון ל-14 באפריל היו 2,447 אסירים (שפוטים ועצורים) שסירבו להתחסן. נכון לערב העברת הנתונים כמעט עשרת אלפים אסירים (9,967) חוסנו גם במנה השנייה.

מחלקת המחקר אף קיבלה נתונים מהמשטרה לגבי מספר החשודים שנעצרו ומתוכם מספר העצורים שמעצרם לא עלה על 24 שעות. מנתונים אלו עולה כי בין החודשים אוקטובר 2020 עד מרץ 2021 בוצעו בסך הכול 25,029 מעצרים, מהם 14% היו מעצרים עד 24 שעות. המספר הכולל של העצורים שנקלטו במתקני שב"ס עמד על 13,591 עצורים, גבוה בצורה ניכרת ממספר העצורים שנקלטו בתקופות זמן מקבילות בשנה שקדמה לכך.

לנוכח הקורונה, בתקופה שבין יולי 2020 למרץ 2021 מרבית הדיונים בהארכות המעצר היו ללא נוכחותם הפיזית של העצורים בבית המשפט. למעשה, על-פי הדו"ח, שיעור הדיונים שנעשו מרחוק נע בים 71% ל-81%. בחודש אפריל 2021 (עד 20 באפריל), 29% מהדיונים התקיימו בנוכחות פיזית של העצור – השיעור הגבוה ביותר של קיום דיונים בנוכחות פיזית מאז הכנסת ההסדר בשל הקורונה. 

בדו"ח מודגש כי שיעור הדיונים שבוצעו בבית המשפט בנוכחותו של העצור לא השתנה בצורה משמעותית, למרות חיסון אסירים ועצורים, בפרט עצורים עד תום ההליכים. "היה מצופה לראות מגמת עלייה בשיעור הדיונים המתקיימים בנוכחותו של האסיר, במקביל לירידה בשיעור הדיונים המתקיימים מרחוק", נכתב.

ומה באשר לוועדת השחרורים? מהדו״ח עולה כי 55% מהדיונים בה בין אוקטובר אשתקד לאפריל השנה נערכו בנוכחות האסיר, אך גם הצביע על הפאניקה שאחזה בשב"ס במהלך שנת הקורונה. כך למשל מצוין כי בחודשים אוקטובר עד דצמבר אשתקד שיעור הדיונים בהם נכח האסיר היה בין 72% ל-78%, בעוד שבחודשים הראשונים של 2021 השיעור צנח כאשר במרץ השנה - אחרי קבלת מנת החיסונים הראשונה המגמה השתנתה חזרה.

ניכרו הבדלים בין מתקני הכליאה השונים בכל הנוגע לאופן קיום דיונים של ועדות השחרורים. בעוד שבחלקם מרבית הדיונים מתקיימים בנוכחות האסירים, הרי שבאחרים (אשל, דמון והשרון נוער) הדיונים מתקיימים על פי רוב בהיוועדות חזותית. הפער ניכר בעיקר בבית כלא אשל, בו 91% מכלל הדיונים מתקיימים מרחוק ורק 9%  מהדיונים מתקיימים בנוכחות האסיר.

"בהקשר זה", כותבים מחברי הדו"ח, "נציין, כי בדיון שהתקיים בוועדת החוקה בנובמבר האחרון ציין שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן כי לאחר התייעצות עם הנהלת בתי המשפט ומשרד האוצר, הוחלט על פיילוט להקמת בתי משפט בסמוך לבתי כלא גדולים, וכי הפיילוט ייחל בכלא אשל. מטרת הפיילוט, כפי שהוצג בדיון הוועדה, הינה צמצום הצורך בשינוע אסירים לבתי משפט מבתי כלא מרוחקים בעיקר בתקופת נגיף הקורונה וכן הקטנת העומס על בתי משפט. נכון למועד כתיבת מסמך זה, הפיילוט לא יצא לפועל". 

"הכבדה יתרה על תנאי המאסר" - דו"ח על שב"ס חושף ליקויים רבים


 

"הכבדה יתרה על תנאי המאסר": דו"ח על שב"ס חושף ליקויים רבים

הסנגוריה הציבורית פרסמה את הדו"ח הדו-שנתי שלה על תנאי המעצר והמאסר בארץ, שמציג תמונה מאוד שלילית של מתקני הכליאה. פגיעה במרחב המחייה, כליאת קטינים כענישה ושלילת זכויות - הן רק חלק מסעיפי הדו"ח - שגם חושף כיצד השפיעה מגפת הקורונה על חיי האסירים והעצורים

רועי רובינשטיין|09.05.21 | 06:12

הגבלות שפוגעות באסירים ובבריאותם, יחס משפיל לאסירות טרנסג'נדריות וכן בידוד שלא כחוק של קטינים: מתקני שירות בתי הסוהר (שב"ס) אף פעם לא היו חפים ממחדלים. הבוקר (ראשון) התפרסם דו"ח של הסנגוריה הציבורית בנוגע לבעיות השונות בתנאי המעצר והמאסר של עצורים ואסירים בישראל. הדו"ח מסתמך על ביקורים רשמיים שנערכו ב-24 מתקני כליאה של השב"ס ו-7 מתקני מעצר שמנוהלים על ידי בתי המשפט בשנתיים האחרונות.

לפי הדו"ח, ב-11 מתקני כליאה בהם ביקרו נציגי הסנגוריה הציבורית נמצאו מגבלות שהובילו לפגיעה משמעותית בזכויות הכלואים והרעת תנאיהם. בשבעה מתקנים לא הייתה הקפדה מספקת על הנחיות משרד הבריאות, ובתשעה מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים לאפשרות קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית - כלי שהחלו להשתמש בו בתדירות גבוהה בתקופת הקורונה ועד היום. 

מהדו"ח עולה כי על אף פסיקת בג"ץ (שיישומה נדחה ל-2022) - לכל אסיר מגיע מרחב מחיה של 4.5 מטרים, ואילו במציאות כיום, כל אסיר זוכה לשטח מחייה של שלושה מטרים בלבד. "מצב זה מהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הכלואים - בכבודם, פרטיותם ובריאותם", נכתב בדו"ח. 

בתחום ההגיינה, צוין שכמו בשנים שעברו, הבעיה עוד קיימת. "ב-17 מתקני כליאה נמצאו תנאי היגיינה ותברואה ירודים עד לכדי הזנחה, ב-19 מתקני כליאה התגלו ליקויים הנוגעים לשירותים ולמקלחות בתאי הכלואים, ובחמישה מתוכם לא הייתה קיימת הפרדה מספקת בין תא השירותים והמקלחת לבין חלל המגורים כנדרש על-פי התקנות". גם בנושא המזון עלתה ביקורת רבה בדו"ח, אסירים ב-13 מתקני כליאה שונים התלוננו על טיב המזון ועל כמותו. 

השפעת הקורונה על חיי האסירים והעצורים מהווה אף היא חלק מהדו"ח וזכתה לפרק נפרד. צוין כי הניסיון למנוע את כניסת המגפה לכלא, דבר שהיה עלול להוביל להתפרצות המונית, פגע בזכויות האסירים שלא יכלו לצאת לחופשות ולהיפגש עם בני משפחותיהם כפי שהיו אמורים. בדו"ח נכתב כי הדבר עלול "ליצור הכבדה יתרה על תנאי המאסר ומכאוביו".

בנוסף, עקב המגפה הופסקו פעילויות השיקום של האסירים, ופעילויות החינוך והפנאי. "משמעות ההפסקה הינה פגיעה קשה בסיכוייו של אסיר לנצל את תקופת מאסרו לרכישת כלים טיפוליים ומקצועיים שיאפשרו לו להשתקם", נכתב בדו"ח בנושא. 

במסגרת ההגבלות, מרבית העצורים והאסירים לא הובאו בפני שופט באופן פיזי אלא השתתפו בדיונים מרחוק. ב-9 מתקני כליאה נמצאו ליקויים בקיום אותם דיונים בהיעדר נוכחות פיזית של הכלואים בדיון בעניינם. בין היתר עלו קשיים טכניים בעניין איכות השמע והראות של הנעשה באולם, וכלואים התקשו לעקוב אחר המתרחש בדיון בעניינם.

בנוסף, עלו קשיים הנוגעים להתקשרות חסויה של הכלוא עם עורך דינו לפני ואחרי הדיון, וכן להעברת פרוטוקול הדיון לידי הכלוא. "ליקויים אלו מעלים כי קיום הדיונים באמצעות היוועדות חזותית כרוך בפגיעה משמעותית בזכות להליך הוגן, וכי אין באמצעי זה כדי להבטיח את הנוכחות וההשתתפות הנדרשת מצדו של העצור, הנאשם או האסיר בדיון בעניינו, לקיום הליך תקין".

בדו"ח נכתב על תופעת ההפרדה בין האסירים בבתי הכלא והשפעתה על האסירים. בשמונה מתקני כליאה התגלו ליקויים בהפרדה בין אסירים ועצורים, קטינים ובגירים, וכן אוכלוסיות שונות בבית הכלא. בדו"ח שמו דגש מיוחד על בית הכלא לנשים, נווה תרצה בו נכתב כי נעשה שימוש באגף ההפרדה להחזקת כלואות על רקע מצבן הנפשי, באופן שעשוי להרע עימן. 

אחד הממצאים החשובים שעולים בדו"ח לגבי נווה תרצה, הינו אגף ההפרדה שבו מוחזקות כלואות טרנסג'נדריות שמופרדות משאר הכלואות לאורך כל שעות היום למעט שעת הטיול, במהלכה הן שוהות אחת במחיצת השנייה בחצר הטיולים. "נמצא כי כלואות אלו אינן משולבות בתוכניות הטיפול, החינוך והתעסוקה הפועלות במסגרת בית הסוהר". 

המבקרים התרשמו כי אגף ההפרדה שם מיושן, ובעל תנאים קשים ביותר. מדובר בתאים קטנים מאוד ששוררת בהם תחושת חום ומחנק, ובחלקם אף נמצאו מזיקים. תנאי התברואה באגף ירודים ושוררת בו עזובה קשה. קירות התאים מלוכלכים, מתקלפים ומלאים ברטיבות וטחב. באחד התאים שהתה כלואה בהריון, שמסרה כי יש לה קושי לשהות בתא לאור הצפיפות והמחנק השוררים במקום.

גם בביקוריה הקודמים של הסנגוריה הציבורית הועלתה ביקורת קשה על מצב האגף ועל תנאיו הפיזיים. המבקרים סברו כי גם שהות קצרה באגף אינה ראויה וכי המשך החזקה של כלואות בתנאים אלו כרוכה בפגיעה אנושה בזכויות.

בדו"ח קיימת גם התייחסות להפרדה בקרב קטינים המוחזקים בבית הכלא אופק המשמש כמתקן הכליאה המרכזי לקטינים. ב-2018 הסנגור הציבורי הראשי כתב לשב"ס בדבר השימוש התדיר בבידוד בקרב אסירים קטינים. ממצאי הביקורים שנערכו מעלים כי ישנם פחות בידודים, אך עדיין הבידוד ממשיך לשמש כאמצעי ענישה בקטינים, על אף ההשלכות החמורות שיש לאמצעי זה על התפתחותם.

כמו כן, מהביקורים עולים ליקויים שונים בנוגע להחזקתם של קטינים בתנאי הפרדה ובידוד, בהם החזקה של קטינים בהפרדה בשל מצב נפשי קשה, החזקה בהפרדה למשך פרקי זמן ממושכים.

המבקרים ביקרו בחדר "פסק זמן", המשמש להחזקת קטינים באופן מבודד לפרקי זמן קצרים בעקבות אירועים משמעתיים. מדברי הקטינים עולה כי השהייה בחדר עשויה להימשך לאורך שעות ארוכות ואף למעלה מיממה, באופן הדומה מבחינה מעשית להחזקתם בבידוד, ולפי בדיקה הדבר מעוגן בחוק ובפקודות הנציבות. אחד הקטינים מסר למבקרים כי במהלך החודש האחרון הוא הוחזק בתא כחמש פעמים למשך שעות ארוכות כל פעם, כשבחלק מהמקרים היה אזוק לאורך כל הזמן. קטין אחר מסר כי שהה במקום במשך חמישה ימים, שבמהלכם היה בחוסר מעש ללא קשר עם החוץ ואף נמנעה ממנו האפשרות להתקלח. 

שירות בתי הסוהר מסר בהתייחסות לדו"ח: "שירות בתי הסוהר מקבל בזרועות פתוחות את הדוח הדו-שנתי של הסנגוריה הציבורית שמאגד אוסף של דוחות ביקורים רשמיים שנערכו ע"י נציגי הסנגוריה, בשנים 2020-2019 וכמו גם דוחות ביקורת נוספים. שיפור תנאי אחזקת האסירים והעצורים, הינו חלק בלתי נפרד מייעודו של הארגון, ואנו פועלים באופן נחוש ושיטתי לשדרג ולתקן ליקויים, ליישם את המלצות המבקרים ועושים זאת בשקיפות מרבית. בהגינותם הרבה מציינים אנשי הסנגוריה "כי שב"ס מייחס חשיבות רבה לשמירה על זכויות ותנאי הכלואים, כמו גם ללמידת הביקורות הרשמיות ויישומן.

"כך פעלנו בעקבות דוחות מבקרים קודמים וכך נפעל גם בעתיד, וזאת את מתוך מטרה לממש את יעוד הארגון לשמירה בטוחה ונאותה ושיקום אסירים למען החברה בישראל כולה. בנושא תנאי מחיית האסירים יודגש שהתפיסה הארגונית של שירות בתי הסוהר היא מתן מענה מערכתי כולל לנושא חשוב זה. בראייה עתידית, אנו עושים כל שלאל ידנו - ביכולתנו ובתקציבים העומדים לרשותנו - לשיפור התשתיות והתנאים. כאן המקום להבהיר שמדינת ישראל ושב"ס, ניצבים בפתחו של מימוש פרויקטים לאומיים אשר מובילים למפנה בשיפור תנאי המחייה ועוד יביאו לשיפור משמעותי בחודשים ובשנים הבאות. נציין כי, נכון ל-30 באפריל, שטח המחייה לאסיר, בכלל יחידות שב"ס עומד על 3 מ"ר ואנו ממשיכים ביישום החלטת בג"ץ וממשלת ישראל, בביצוע השלב השני על מנת להגיע לשטח מחייה של 4.5 מ"ר לכל אסיר. כמובן, שבמסגרת הפעולות שנערכות להרחבת שטח המחייה, נערכות גם פעולות לשיפור התשתיות הקיימות ככל הניתן.

"בתקופת משבר הקורונה, בהתאם לתקנות שנקבעו ונחתמו על ידי הדרג המדיני, התקיימו דיוני בתי משפט באמצעות ויעוד חזותי. עד היום התקיימו למעלה מ-171 אלף דיונים באמצעות 229 עמדות שהוקמו במיוחד עבור משימה זו בכלל יחידת שב״ס. הממשק היעודי שנבנה ע"י חטיבת הטכנולוגיה של שב״ס הינו ממשק מאובטח מול מערכת בתי המשפט, כאשר מערכת כזו מותקנת גם באולמות הדיונים. יובהר שכמו בכל מערכת טכנולוגית גם במערכת מסועפת כמו זו יכולות להיות תקלות טכניות נקודתיות שמקבלות מענה מיידי לפתרון. יחד עם זאת, כלל הדיונים מתקיימים באופן שוטף וראוי ועל כך קיימות חוו"ד והערכה מכלל הגורמים הפועלים בממשקי 'עבודה מרחוק' עם שב"ס".

"בתגובה לטענות על כליאת האסירות הטרנסג׳נדריות, יש התייחסות של שב״ס בדו״ח בה נכתב: ״מאחר ומדובר באסירות שטרם סיימו את תהליך השינוי, החיפוש נעשה על ידי סוהר/ת בן המין הרלוונטי בהתייחסות לשלב השינוי הרלוונטי שבו האסיר נמצא".

דוח הסנגוריה הציבורית מעלה שורת כשלים בתנאי החזקת עצורים ואסירים


 

דוח הסנגוריה הציבורית מעלה שורת כשלים בתנאי החזקת עצורים ואסירים

על פי דוח הסנגוריה הציבורית, משבר הקורונה גרם לפגיעה קשה בזכויות העצירים והאסירים. בין היתר נמנעו מהם ביקורים למשך חודשים ארוכים, זאת בנוסף לטיפול רפואי ירוד

מתן וסרמן 09/05/2021 06:00 4 דק' קריאה

הסנגוריה הציבורית מפרסמת הבוקר דוח העוסק בתנאי המעצר והמאסר בישראל לשנים 2019־2020 ובו פרק מיוחד העוסק במשבר הקורונה.

הדוח מעלה שורה של כשלים, ובהם החזקת עצורים בתנאי הפרדה ובידוד, צפיפות קשה, שימוש לא מידתי בכבילה, תנאי תברואה ירודים, מצב ניקיון רע ובעיות מזיקים, בעיות באוורור, מחסור בציוד בסיסי, ליקויים באיכות ובכמות המזון וליקויים במתן טיפול רפואי.

בדוח צוין כי מרבית הבעיות שפורטו בדוחות הביקורת לאורך השנים לא זכו למענה, וכך בכלא הנשים נווה תרצה טרנסג'נדריות מופרדות משאר הכלואות באופן המנוגד למדיניות שאליה התחייב שב"ס בפני בג"ץ. עוד צוין כי בשב"ס ממשיכים, חרף הנהלים, להשתמש באמצעי ענישה של בידוד על אסירים קטינים. בעקבות הדוחות הקודמים, השימוש באמצעי ענישה זה פחת אולם הוא עדיין קיים. בדוח ניתנו שתי דוגמאות לקטינים ששהו בבידוד במשך כמה חודשים ברציפות.

הדוח מתייחס ל־24 מתקני כליאה המצויים באחריות שירות בתי הסוהר ולעוד שבעה מתקני מעצר המצויים בבתי המשפט. בפרק המיוחד על משבר הקורונה צוין כי תנאי הכליאה הפכו לקשים אף יותר וכי ההגבלות שהושתו על האסירים והעצירים פגעו קשות בזכויותיהם. במוקד הביקורת צוינה העובדה כי בשל המגיפה נמנעה כניסת מבקרים לאסירים ולעצירים, כולל עורכי דין, למשך חודשים רבים. "הגבלת הקשר הבלתי אמצעי בין הכלוא לסנגורו מערימה קשיים ניכרים על האפשרות להעניק ייצוג הולם ועל היכולת להתכונן כראוי לדיונים המשפטיים", נכתב בדוח.

התייחסות נוספת למשבר הקורונה ולפגיעה בזכויות האסירים הייתה במניעת חופשות באופן גורף, מה שפוגע, לטענת הדוח, בקשרי האסיר עם משפחתו ובתהליך שיקומו.

עוד מצוין כי משבר הקורונה הוביל לצמצום ניכר של פעילויות השיקום, החינוך והפנאי במתקני הכליאה עצמם, דבר שפוגע בסיכוי האסיר להשתקם ולהשתלב בחברה לאחר השחרור. הסנגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר: "בדוח זה, המסכם עשרות ביקורים פרטניים, צוין גם כי מאות ליקויים תוקנו בעקבות הערות הסנגוריה הציבורית. עם זאת, המצב רחוק מלהשביע רצון, ובמקרים רבים הוא  הפרה של החוק ושל זכויותיהם הבסיסיות של הכלואים".

עוד מסר ספיר: "פגיעה בצלם האנוש של האסיר היא בראש ובראשונה פגם מוסרי שיש לפעול לתקנו. תשומת לב מיוחדת חייבת להינתן להחזרה על כנן של זכויות רבות שנשללו מהאסירים בתקופת הקורונה".משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה לדוח כי "שיפור תנאי אחזקת האסירים והעצורים, הינו חלק בלתי נפרד מייעודו של הארגון, ואנו פועלים באופן נחוש ושיטתי לשדרג ולתקן ליקויים, ליישם את המלצות המבקרים, לכשניתן, ועושים זאת בשקיפות מרבית. בהגינותם הרבה מציינים אנשי הסנגוריה 'כי שב"ס מייחס חשיבות רבה לשמירה על זכויות ותנאי הכלואים, כמו גם ללמידת הביקורות הרשמיות ויישומן'. כך פעלנו בעקבות דוחות מבקרים קודמים וכך נפעל גם בעתיד, וזאת את מתוך מטרה לממש את יעוד הארגון לשמירה בטוחה ונאותה, שיקום אסירים ולמען החברה בישראל כולה".

בשב"ס מתייחסים לשני נושאים ספציפיים שעלו בדוח: "תנאי מחיית האסירים - יודגש שהתפיסה הארגונית של שירות בתי הסוהר היא מתן מענה מערכתי כולל לנושא חשוב זה. ובראייה עתידית, אנו עושים 'כל שלאל ידנו' - ביכולתנו ובתקציבים העומדים לרשותנו - בשיפור התשתיות והתנאים. כאן המקום להבהיר שמדינת ישראל ושב"ס, ניצבים בפתחו של מימוש פרויקטים לאומיים אשר מובילים למפנה בשיפור תנאי המחייה ועוד יביאו לשיפור משמעותי בחודשים ובשנים הבאות. נציין כי, נכון ליום ה-30.4.21, שטח המחייה לאסיר, בכלל יחידות שב"ס עומד על 3 מ"ר. ואנו ממשיכים ביישום החלטת בג"ץ וממשלת ישראל, בביצוע השלב השני על מנת להגיע לשטח מחייה של 4.5 מ"ר לכל אסיר. כמובן, שבמסגרת הפעולות שנערכות להרחבת שטח המחייה, נערכו גם פעולות לשיפור התשתיות הקיימות ככל הניתן".

"ההתמודדות הארגונית עם מגפת הקורונה – מטבעם, בתי הסוהר והמעצר בעולם הוגדרו בין המקומות המסוכנים ביותר להדבקות ולהתפרצות הנגיף. שירות בתי הסוהר, השכיל לזהות את האיום בצורה מידית ובעזרת אנשיו סגל הסוהרים והקצינים, ביצע סדרת צעדים ומאמצים כבירים על מנת לדאוג לבריאותם וחייהם של המוחזקים במשמורתו. הפעילות, התבצעה תוך תיאום מלא עם המשרד לביטחון פנים, גורמים ממשלתיים ורשויות מדינה ונועדה למנוע את כניסתו והתפשטותו של הנגיף בתוך מתקני הכליאה מתוך ידיעה שהתפרצות בבת הכלא הייתה יכולה להוביל לאירוע המוני מורכב ובעל השלכות קריטיות על מערכת הרפואה בישראל ומערכים נוספים. לאורך כל תקופת משבר הקורונה נעשתה בשב"ס חשיבה מתמדת לשמירה על האיזון המיטבי שבין השמירה על בריאות הכלואים לבין צמצום הפריבילגיות הניתנות להם בשגרה. לצד זה, ניתן מענה רצוף לכלואים ברמת הטיפול הרפואי, החיטוי, ההגיינה, ההסברה ומתן טובות הנאה גם באמצעים טכנולוגיים ואחרים. נציין כי שירות בתי הסוהר זכה לשבחים והערכה מגורמים רבים לרבות בית המשפט העליון וערכאות משפטיות אחרות אשר ציינו את פעילות הארגון, ודאי - בהשוואה לנתוני ההתמודדות ארגוני כליאה

יום שלישי, 13 ביולי 2021

ספירת אסירים - סעיף 1


 

מס' הפקודה: 04.10.00 

כללי

סעיף 1. הספירה בבית הסוהר נועדה לבדוק נוכחות האסירים נכון לעת ביצוע הספירה, בהתאם לרישום תנועות האסירים במערכ תו מידע שב"ס ולבחון שלומם בבית הסוהר. כל ספירה תתבצע כאשר מבצע הספירה רואה את האסיר באופן פיזי.

ספירת אסירים - סעיף 2


 

מטרה

סעיף 2. קביעת סוגי הספירות ומועדן והתנהגות האסירים בעת הספירה בבית הסוהר.

ספירת אסירים - סעיף 3 א'


 

סוגי הספירות ביום ומועדן

סעיף 3 ב'. בבתי הסוהר לאסירים פליליים יבוצעו ארבע (4) ספירות בכל יום כמפורט להלן: 

1. ספירת בוקר תיערך בימים א 'ה – ' בין השעות 05:30 - 07:00

וביום ו' ושבת בין השעות 7:00 - 8:00 ,לאחר השכמת האסירים ולפני יציאת האסירים מתאיהם לפעילויות השונות.

2. ספירת צהריים ית - ערך בין השעות 10:30 - 12:30 בכל ימות השבוע.

3. ספירת בטחון תיערך לאחר חזרת האסירים ממקומות התעסוקה, החינוך והמדרשה המצויים בתוך המתחם ולא יאוחר מהשעה 16:30.

4. ספירת לילה תיערך לאחר נעילת האסירים בתאים עפ"י המדרג האגפי.

ספירת אסירים - סעיף 3 ב'


 

סוגי הספירות ביום ומועדן

סעיף 3 ג'. בבתי סוהר ובאגפים לאסירים ביטחוניים, תבוצענה שלוש (3) ספירות (ללא ספירת בטחון) בשעות המפורטות בסעיף 4 א' . למרות האמור לעיל, ספירת לילה תחל משעה 18:00.

ספירת אסירים - סעיף 3 ג'


 

סוגי הספירות ביום ומועדן

סעיף 3 ג'. מפקד בית הסוהר רשאי לבצע ספירות נוספות במועדים שייקבע בכל עת שהמצב בבית הסוהר מחייב זאת, לרבות ספירה חוזרת ועקב מצב חירום. 

ספירת אסירים - סעיף 4 א'



 התנהגות אסירים בספירה

סעיף 4 ב'. בעת ספירות בוקר ,צהריים (מתייחס רק לאסירים הנמצאים בתא בעת הספירה) ולילה יעמדו האסירים ליד מיטותיהם ולא יימצאו בכל מקום אחר לרבות שירותים ומקלחת.

ספירת אסירים - סעיף 4 ב'


 

התנהגות אסירים בספירה

סעיף 4 ב'. אם האסיר לא ימצא ליד מיטתו, יש להמתין עד להתייצבותו ובכל מקרה מהווה הדבר עבירת משמעת.

ספירת אסירים - סעיף 4 ג'


 

התנהגות אסירים בספירה

סעיף 4 ג'. חל איסור על תנועת אסירים בעת הספירות.

ספירת אסירים - סעיף 5 א'


 

כניסה לביס"ר בזמן ספירה

סעיף 5 א'. בזמן הספירה תתאפשר כניסתם של סוהרים לבית הסוהר.

ספירת אסירים - סעיף 5 ב'


 

כניסה לביס"ר בזמן ספירה

סעיף 5 ב'. בזמן שמתבצעת ספירה בביס"ר לא תתאפשר כניסתם של אזרחים ועורכי - דין.

ספירת אסירים - סעיף 5 ג'


 

כניסה לביס"ר בזמן ספירה

סעיף 5 ג'. למרות האמור לעיל הכנסת עורך דין בזמן הספירה תהיה עפ"י שיקול דעתו של מפקד ביס"ר אם הדבר אינו פוגע בביטחון . 

ספירת אסירים - סעיף 6


 

גורם ביצוע 

סעיף 6. בבית הסוהר : מפקד בית הסוהר 

במחוז : קצין אג"מ מחוזי 

בנציבות : רח"ט ביטחון