עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - הורדת העתירה + הדפסה

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא)  - הורדת העתירה + הדפסה יש להיכנס לכתובת הבאה:

https://law.acri.org.il/he/30843

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא)

בבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק                              בג"ץ 1892/14                              

העותרים: 1 . האגודה לזכויות האזרח בישראל

               2 . המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן

               3 . רופאים לזכויות אדם

מהאגודה לזכויות האזרח בישראל

רח' נחלת בנימין 75 , תל אביב 65154

טלפון: 03-5608185 , פקס: 03-5608165 , דוא"ל: anne@acri.org.

וכן ע"י עו"ד סיגל שהב

מהקליניקות לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

רח' בן גוריון 26 , רמת גן

מען למכתבים: ת"ד 852 , בני ברק, מיקוד 51108

טלפון: 03-6439911 , פקס: 03-6439966

-נגד-

המשיבים: 1 . השר לביטחון פנים

               2 . נציב בתי הסוהר

               3 . שרת המשפטים

ע"י פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

רח' צלאח א-דין 29 , ירושלים

טלפון: 02-6466588 , פקס: 02-6467011

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא)

מוגשת בזה עתירה למתן צו על תנאי המופנה אל המשיבים והמורה להם לבוא ליתן טעם:

א. מדוע לא יבטיחו בתוך זמן סביר לכל אסיר ועצור )להלן-"אסיר"( שטח מחיה הולם בתא וינקטו את הצעדים הבאים לשם כך:

1 . קביעת שטח המחיה ההולם לאסיר;

2 . הכנת תוכנית שתקבע את דרכי הפעולה להשגת שטח מחיה הולם לאסיר;

3 . קביעת לוח זמנים בטווח סביר למימוש התוכנית שתקבע.

ב. מדוע לא ינקטו באופן מיידי בצעדים הדרושים על מנת להבטיח לכל אסיר שטח מחיה של 4 מ"ר )(ללא שטח השירותים והמקלחת) הדרוש למניעת ענישה אכזרית, בלתי אנושית או משפילה. ואלו נימוקי העתירה:

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 1

בקשה לדיון דחוף

סעיף 1 - עניינה של עתירה זו הוא בהחזקתם של מרבית הכלואים בבתי הסוהר והמעצר בישראל בתנאי צפיפות קשים הפוגעים בצלם האנוש שלהם ובזכויותיהם לכבוד, לשלמות הגוף והנפש ולפרטיות, וכן פוגעים בחירותם במידה העולה על הנדרש. שטח המחיה הזעום המוקצב לאסירים ולעצורים [להלן-"אסיר או אסירים"], הנופל אצל מרבית האסירים משלושה מ"ר (כולל שטח השירותים והמקלחת), יוצר מצב בו ריצוי המאסר הופך עבורם למלחמת הישרדות וקיום. כתוצאה משטח המחיה המצומצם המוקנה לו, האסיר נאלץ פעמים רבות לקיים את כל שגרת יומו במיטתו, ובכלל זה לאכול בה, ללא יכולת כמעט להתהלך בתא וללא אפשרות למספר אסירים לעמוד בו זמנית בחלל המצומצם שנותר בתא. הצפיפות יוצרת דוחק ומחנק בתאים, פוגעת בבריאותם של האסירים וגורמת לחיכוך מוגבר בין האסירים.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 2

סעיף 2 - מעבר לפגיעה הקשה בזכותם של אסירים לכבוד, לשלמות הגוף ולפרטיות, בעניינם של מרבית האסירים עולה הפגיעה כדי ענישה אכזרית, בלתי אנושית או משפילה. מספר מקורות בינלאומיים, ובכלל זה הועדה נגד עינויים של האו"ם, מלמדים, כי על מנת להימנע מענישה אכזרית, בלתי אנושית או משפילה, המהווה כלל מנהגי במשפט הבינלאומי, יש להבטיח לכל אסיר שטח מחיה של מינימום ארבעה מ"ר (ללא שטח השירותים והמקלחת).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 3

סעיף 3 - בעתירה זו מתבקשים המשיבים לפתור את בעית הצפיפות בבתי הסוהר באמצעות גיבוש תוכנית למימוש שטח מחיה הולם לאסיר וזאת בטווח זמן סביר. העותרים מכירים בכך שפתרון מקיף של הבעיה מחייב עבודת מטה, תכנון וביצוע. אלא שנוכח הפגיעה בזכויות החוקתיות של האסירים נדרש דיון דחוף שיחייב את המשיבים להתחיל בצעדים הדרושים למימוש הפתרון. בנוסף, נוכח הפגיעה הקריטית בזכויותיהם של אותם אסירים המוחזקים בתנאים המהווים ענישה אכזרית ובלתי אנושית, נדרשים המשיבים כסעד דחוף לנקוט באופן מיידי בצעדים, הדרושים כדי להבטיח לכל אסיר שטח מחיה של 4 מ"ר (ללא שטח השירותים והמקלחת).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 4

סעיף 4 - ידוע לעותרים, כי הדרישה לנקוט באופן מיידי בצעדים הדרושים כדי להבטיח לכל האסירים אפילו את שטח המחיה המינימאלי ביותר של 4 מ"ר – ולא להמתין לתכנון ארוך טווח יותר – אינה פשוטה. שכן, שטח המחיה בו מוחזקים האסירים כיום רחוק אף מדרישה ראשונית זו. אלא שאין בכך כדי להצדיק את המשכו של המצב הקיים שבו החזקת אסירים נעשית בתנאים בלתי אנושיים המפרים את חובות המשיבים להימנע מענישה אכזרית ובלתי אנושית. מלבד שיפוץ ובניה הנמשכים זמן רב, יכולים המשיבים לנקוט במספר צעדים דחופים שיביאו בטווח הקרוב להעלאת שטח המחיה לכל אסיר ל- 4 מ"ר (ללא שטח השירותים והמקלחת) וזאת, בין היתר, באמצעות: הרחבת השחרור המנהלי, עיכוב ביצוע עונשי מאסר במקרים מסוימים, הרחבת האפשרויות לחלופות מאסר ומעצר, התחשבות בצפיפות בגיבוש עמדת התביעה לגבי מאסר בפועל.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 5

סעיף 5 - כפי שיפורט בפרק ג. 3 לעתירה, גם במדינות אחרות שבהן נמצא כי הצפיפות מפרה את זכויות האסירים באופן חמור כל כך, דרש בית המשפט מהמדינה לבצע בטווח זמן של שנה-שנתיים שינויים מרחיקי לכת על מנת להפחית באופן ניכר את רמת הצפיפות במתקני הכליאה ולהבטיח לכל אסיר שטח מחיה מינימאלי.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 6

סעיף 6 - הדיון הדחוף דרוש על מנת להביא את המשיבים לתת מענה אמיתי ומעשי לבעיה האקוטית של הצפיפות בבתי הסוהר העומדת לפתחם זה שנים ארוכות. למרות חומרת העניין והעובדה שהבעיה קיימת וידועה זה שנים רבות, אין בידי המשיבים כל תוכנית משמעותית להתמודדות עם הצפיפות במתקני הכליאה אף בטווח הרחוק. בהעדר דיון דחוף, ימשיכו המשיבים להימנע מנקיטה בפעולות ממשיות לפתרון הבעיה, ונוכח העליה במספר המעצרים והמאסרים בשנים האחרונות, יש להניח, כי שטח המחיה לאסיר צפוי עוד לרדת.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 7

סעיף 7 - נוכח הפגיעה החמורה בזכויות האסירים ובשים לב לכך שהמשיבים אינם מציעים כל פתרון, ולו פתרון בטווח הבינוני או הרחוק, לבעית הצפיפות הקשה, יתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע את העתירה לשמיעה בדחיפות.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 8

מבוא

סעיף 8 - שטח המחיה המסופק לאסירים ולעצורים על ידי המשיבים, העומד על כ- 3 מ"ר בממוצע לאסיר, פוגע קשות בזכויות יסוד חוקתיות של האסירים, לרבות בכבודם ובשלמות הגוף שלהם. מצב זה אינו מתיישב עם ההכרה המושרשת היטב בדין הישראלי בעקרון לפיו שערי הכלא אינם מפרידים בין האדם לבין צלם האנוש שלו וזכויותיו. לאחרונה אף נחקק תיקון לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב- 1971 הקובע, כי "אסיר יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו" (סעיף 11 ב(ב) לפקודת בתי הסוהר, הזהה להוראה בעניינם של עצורים בסעיף 9 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו – 1996 (ההדגשה הוספה)).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 9

סעיף 9 - מצב הצפיפות הקשה בבתי הכלא בישראל רחוק גם מהסטנדרטים הנהוגים במדינות דמוקרטיות אחרות ומהרף אשר אומץ על ידי ארגונים בינלאומיים להבטחת תנאי מחיה הולמים. הוא אף נמוך בכמחצית מהעמדה הרשמית המקצועית של המשיב 2 , הקובעת כי משמורת הולמת מחייבת שטח מחיה של כשישה מ"ר לאסיר.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 10

סעיף 10 - כתוצאה מצפיפות זו, הופכים בתי הסוהר לזירה שאינה מאפשרת תנאי בריאות והיגיינה מינימאליים, וכן לזירה של אלימות ומאבקי שליטה על מרחב ומשאבים מוגבלים. תנאים אלו פוגעים גם בסיכויי האסיר להשתקם ולהיקלט בחברה עם שחרורו.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 11

סעיף 11 - תפקידו ואחריותו של המשיב 2 הם להחזיק אסירים ב"משמורת נאותה", לשמור על שלומם הנפשי והגופני ולפעול לשיקומם על מנת שיוכלו לחזור לקהילה כאנשים נורמטיביים ולהשתלב בחברה. תנאי הצפיפות חוטאים לכל אחת מהתכליות הללו, והם משליכים על ביטחונו ושלומו של הציבור בכללותו.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 12

סעיף 12 - מעבר לפגיעה החוקתית בזכויות האסירים, כאשר שטח המחיה לאסיר יורד לרמה נמוכה כל כך, הקיימת במרבית מתקני הכליאה בישראל, הצפיפות מביאה לתנאי מחיה קשים ביותר המגיעים אף לכדי הפרה של החובה להימנע מענישה אכזרית, בלתי אנושית או משפילה, המהווה עקרון של המשפט הבינלאומי המנהגי.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 13

סעיף 13 - בעית הצפיפות הקשה במתקני הכליאה בישראל ידועה למשיבים מזה שנים רבות. מספר רב של ועדות הוקמו בעניין זה מאז שנות ה- 70 , מבקר המדינה פרסם דוח חריף על הבעיה בתחילת שנות ה- 90 , ומחקרים אקדמיים ממשיכים להראות שצפיפות מובילה לאלימות, פוגעת בבריאות האסירים ובסיכויי השיקום. למרות זאת, לא חל כמעט כל שינוי בשטח המחיה המוקצה לאסירים בשלושת העשורים האחרונים, ואין בידי המשיבים כל תוכנית לפתרון בעית הצפיפות ולהבטחת שטח מחיה הולם לאסיר.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 14

סעיף 14 - עתירה זו דורשת מהמשיבים להימנע מלהחזיק אסירים בתנאי צפיפות קשים באמצעות קביעת שטח מחיה הולם לאסירים, ואימוץ תוכנית שתקבע את דרכי המימוש להשגתו בתוך פרק זמן סביר. ברי, כי קביעת השטח הראוי לאסיר בתא צריך להתחשב בתנאי כליאתו כגון: משך השהייה בתא, שטחים נוספים הנגישים לאסיר ומשך השהייה בהם ומספר האסירים בתא. אולם, אין בכך כדי לשנות מהחובה של המשיבים לספק לכל אסיר, ללא קשר לתנאי כליאתו, שטח ראוי בתוך התא, המשמש את האסיר כ"ביתו" במהלך מאסרו.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 15

סעיף 15 - נוסף על כך, כצעד חירום חיוני, מתבקשים המשיבים לפעול באופן מיידי כדי להבטיח שטח של 4 מ"ר לכל אסיר (ללא שטח השירותים והמקלחת), הדרוש למניעת ענישה בלתי אנושית, אכזרית ומשפילה. יודגש, כי נתון זה מתייחס לשטח המינימאלי הדרוש לאסיר בתאו ללא קשר לתנאי הכליאה האחרים שלו או למשך השהייה שלו בתא.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 16

רקע עובדתי

הצדדים לעתירה

סעיף 16 - העותרת 1 , האגודה לזכויות האזרח, הינה עמותה רשומה הפועלת לקידום זכויות האדם בישראל, ובין היתר פועלת לשמירה על זכויות היסוד של ציבור העצירים והאסירים בישראל.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 17

סעיף 17 - העותרת 2 , המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, הנו מוסד מוכר להשכלה גבוהה, הפועל ללא מטרות רווח מאז 1995 . המרכז האקדמי פועל לרתום את המחקר האקדמי לטובת עשייה משפטית וציבורית לשינוי חברתי. העותרת 2 היתה ממגישות העתירה נגד הפרטת בתי הסוהר והיא עוסקת רבות בתחום זכויות אסירים במסגרת הקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, אסירים ועצורים.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 18

סעיף 18 - העותרת 3 , רופאים לזכויות אדם, הינה עמותה רשומה המאגדת רופאים ואנשי רפואה להגנה על זכויות אדם. העותרת 3 שמה לה למטרה, בין היתר, לשפר את תנאי החזקתם של עצירים ואסירים במתקני הכליאה השונים בישראל.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 19

סעיף 19 - המשיב 1 , השר לביטחון פנים, הוא השר הממונה על שרות בתי הסוהר. המשיב 2 , נציב בתי הסוהר, הוא העומד בראש השרות האחראי על החזקתם של אסירים ועצורים במשמורת בטוחה ונאותה ועל החזקתם בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותם ובכבודם.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 20

סעיף 20 - המשיבה 3 , שרת המשפטים, היא השרה האחראית על מערכת אכיפת החוק והמשפט.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 21

הנתונים

סעיף 21 - על פי נתוני שב"ס, שנמסרו לעותרות במסגרת בקשת מידע לפי חוק חופש המידע, שטח מחיה ממוצע לאסיר בכלל מתקני הכליאה עומד כיום על כ- 3.1 מ"ר בלבד. שטח מחיה זה נמוך באופן משמעותי מהשטח המינימאלי הראוי על פי עמדת שב"ס העומד על 6.5 מ"ר (על פי מצגת ענף תכנון אסטרטגי- מינהל תכנון בשב"ס, "תנאי מחיית אסירים-שיפוץ אגפים ושטח מחיה" יוני 2010), הוא רחוק מהתקן לשטח מחיה מינימאלי שנקבע כבר בשנת 1982 בתוכנית המיתאר הארצית לבתי סוהר העומד על 5 מ"ר – 6.5 מ"ר. כפי שיפורט בהמשך, שטח מחיה של 3.1 מ"ר רחוק גם מהסטנדרט הנהוג במדינות דמוקרטיות. נתון זה אף רחוק מהתקן הצנוע שנקבע בתקנות כבר לפני 15 שנים לגבי מתקני כליאה חדשים לעצורים (4.5 מ"ר) (תקנה 3(ה) 3 לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), תשנ"ז - 1997), ואשר אומץ לאחרונה אף לגבי אסירים שפוטים (תקנה 2(ח) לתקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר), התש"ע-2010).

תשובת המשיב 2 מיום 6.12.2012 לבקשת חופש המידע של העותרת 1 מצ"ב כנספח ע/ 1.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 22

סעיף 22 - חישוב שטח המחיה לאסיר כולל את כל שטח התא ובכלל זה את המיטות, הארונות וכן שטחי השירותים והמקלחת, כאשר אלה נמצאים בתוך התא. במילים אחרות, השטח הממוצע הפנוי עבור כל אסיר, בניכוי החללים התפוסים על ידי רהיטים, שירותים ומקלחות, הינו נמוך ביותר, ובממוצע, פחות בהרבה מ- 3.1 מ"ר.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 23

סעיף 23 - נציין כבר בראשית הדברים, כי המשיבים מחשבים את שטחו של התא כולל שטח השירותים והמקלחת, אשר נמצאים במרבית התאים. לעומת זאת, הגופים הבינלאומיים הרלוונטיים וכן במדינות אחרות מחשבים את שטח התא ללא שטח השירותים והמקלחת.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 24

סעיף 24 - מהנתונים שנמסרו על ידי שב"ס עולה כי 58% מכלל האסירים, שהם כ- 11,000 אסירים, מוחזקים בתאים בהם שטח המחיה לאסיר נמוך מ- 3 מ"ר ומתוכם כ- 4000 אסירים (24% מכלל האסירים) מוחזקים בשטח מחיה הנמוך אף מ- 2.5 מ"ר.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 25

סעיף 25 - להלן פירוט השטחים הממוצעים במתקני הכליאה השונים בישראל (נספח ע/ 1 לעיל):

מחוז מרכז                    מחוז צפון                     מחוז דרום

ניצן 2.4                        חרמון 4.0                    אלה 5.7

מג"ן-מר"ש 5.5             צלמון 3.6                    אשל 3.1

מחוז מרכז                      מחוז צפון                     מחוז דרום

נווה תירצה 3.4              הכרמל 3.0                   דקל 2.9

איילון 3.1                     דמון 2.4                       אוהלי קדר 2.9

מעשיהו 2.7                   שיטה 2.7                     רמון 2.8

גבעון 2.9                       גלבוע 2.7                    נפחא 2.6

אופק 5.3                       קישון 2.5                     שקמה 2.6

רימונים 4.7                   מגידו 2.3                     קציעות 2.4

הדרים 3.6

השרון 3.4

תל אביב 3.4

עופר 2.2

ירושלים 3.0

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 26

סעיף 26 - מהנתונים שלעיל עולה, כי תנאי צפיפות קשים ניתן למצוא במרבית בתי הסוהר במחוזות השונים וכי לא מדובר בתופעה יוצאת דופן או מקומית במתקן כזה או אחר. במחצית ממתקני הכליאה בישראל שטח המחיה הממוצע נמוך מ- 3 מ"ר. ברובם של מתקני הכליאה במחוז הצפון ובמחוז הדרום מוחזקים אסירים בשטח מחיה הנע בין 2.3-3 מ"ר.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 27

סעיף 27 - כמובן שלא ניתן להתייחס לשטח המחיה המוקצה לאסיר בתא כנתון מספרי אחיד. על מנת להבטיח תנאי מחיה ראויים לאסיר יש לבחון את שטח המחיה בתא יחד עם נתונים רלוונטיים אחרים הנוגעים לאפשרויות העומדות בפני האסיר בתוך התא ומחוצה לו: מספר השעות שבהן רשאי האסיר לשהות מחוץ לתא, מספר האסירים בתא, גודל השטח הנוסף אליו יש לאסיר גישה מחוץ לתא, משך המאסר וכו'. למרות שהשטח הראוי לאסיר צריך להתחשב במגוון שיקולים נוספים, על המשיבים חלה החובה לספק לכל אסיר שטח מינימאלי בתוך התא, וזאת ללא תלות בתנאים אחרים, כפי שיפורט בהמשך.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 28

סעיף 28 - שטח המחיה בתא משפיע על תנאי המחיה של כלל האסירים, אולם הוא משפיע במיוחד על איכות החיים של האסירים באגפים הסגורים. ככל שהאסירים נמצאים בתאיהם זמן רב יותר, כך עולה החשיבות של מרחב המחיה עבורם בתא. כ- 50% מהאסירים מתגוררים באגפים סגורים, והם זכאים בדרך כלל לצאת מהתא למספר שעות בודדות מדי יום (כשעה-שעתיים) לטיול בחצר (דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שטח המחיה של אסיר, כתיבה: אורי טל, עמ' 2 , 20.10.2009). עבור אסירים אלו, תנועתם במשך למעלה מ- 20 שעות ביממה מוגבלת לשטח התא בלבד. בשטח התא הם אוכלים את ארוחותיהם, מתקלחים, עושים את צרכיהם, קוראים, מתפללים וכו'.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 29

סעיף 29 - ניתוח נתוני שב"ס, המוצגים בדוח מרכז המחקר של הכנסת משנת 2009 , מעלה כי סוג האגף (היותו אגף סגור או פתוח) וזמינותם של שטחים ציבוריים מחוץ לתא אינם מהווים מדד בקביעת שטח המחיה לאסיר בתא מסוים. האגפים הסגורים צפופים במידה דומה לאלה הפתוחים, למרות שבראשונים האסירים אינם יוצאים כמעט מן התא ואין להם נגישות לחצר או למתקנים ציבוריים אחרים מלבד למשך שעה-שעתיים ביום. כך לדוגמה, על פי נתוני שב"ס שפורסמו בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בכלא גלבוע שטח המחיה לאסיר באגפים הביטחוניים (הסגורים) עומד על בין 2.2 מ"ר ל- 2.8 מ"ר; בכלא מגידו במרבית האגפים הביטחוניים שטח המחיה עומד על 2.2 מ"ר; בכלא שיטה שטח המחיה באגף הביטחוני (אגף 7) עומד על 2.8 מ"ר. על פי הידוע לעותרות, באגפים אלו נותרו הנתונים זהים גם היום.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 30

סעיף 30 - שטח המחיה לאסיר בישראל רחוק מהסטנדרט המקובל במדינות דמוקרטיות. לפי נתוני שב"ס משנת 2009 , הסטנדרט המקובל במדינות המערב הוא כ- 8.8 מ"ר, והוא נע בין 6 ל- 12 מ"ר לאסיר.

מקור: מצגת תנאי מחיית אסירים, נספח ע/ 2 לעיל.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 31

מקור: מצגת תנאי מחיית אסירים, נספח ע/ 2 לעיל.

סעיף 31 - דוגמאות לסטנדרט שטח המחיה לאסירים במדינות שונות ניתן למצוא בסקירה של הצלב האדום מאפריל 2012:

"[S]tandards in Europe range from 4 m² in Albania to 12 m² in Switzerland. ...

In South America, Chile specifies 6 m², which includes a single bed, a shower, a washbasin, a desk and a shelf. In Guatemala, there are three types of cells: individual cells measure 11.52 m², cells for three measure 20.68 m² with an average of 6.98 m² per person, and collective cells for 37 prisoners measure 276.35 m² with an average of 7.46 m² per person….

In Africa, dormitory accommodation is the norm. In Kenya, the minimum space requirement is 40 sq ft (3.7 m²) per prisoner. In Senegal, no minimum space is specified but an internal study showed that the average floor space is 3.55 m² per person, the cubic capacity being 5 m³. In Mauritius, the per capita space requirement is 8.75 m² in a single cell, 4.08 m² in dormitories for 20 people and 5.58 m² in a hospital ward."

International Committee of the Red Cross (ICRC),‘Water, Sanitation, Hygiene and Habitat in Prisons Supplementary Guidance’, p. 32-33, 2012.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 32

סעיף 32 - מהנתונים שלעיל עולה, כי ישראל נמצאת הרחק מאחור לא רק לעומת מדינות מפותחות אלא אף לעומת מדינות בעולם השלישי.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 33

סעיף 33 - הפער בין מצב הצפיפות בישראל לבין המקובל במדינות דמוקרטיות ידוע היטב למשיבים, כפי שנטען על ידם במסגרת ההליכים בעתירה בעניין בית הסוהר הפרטי: "מרחב המחיה של אסיר בישראל כיום הינו 2-4.5 מ"ר לאדם, לעומת מרחב של 6-10 מ"ר לאדם, המקובל בעולם... גידול קבוע במספר האסירים מדי שנה מחריף את מצוקת התנאים הקיימים." )בג"צ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' שר האוצר, פסקה 36 (19.11.2009) (להלן:"עניין בית הסוהר הפרטי").

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 34

סעיף 34 - שטח המחיה בפועל רחוק גם מהעמדה המקצועית של המשיב 2 , לפיה שטח המחיה ההולם לאסירים צריך לעמוד על כ- 6 מ"ר. המשיב 2 חזר על עמדה זו באופן עקבי במהלך השנים. כך, לדוגמה, בטרם הותקנו תקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר), התש"ע- 2010 , אשר הסדירו את תנאי המחיה בתא המאסר, "שב"ס הביע את עמדתו בפני השר שרצוי לעמוד על הדרישה ל- 6.5 מ"ר" (מצגת תנאי מחיית אסירים, נספח ע/ 2 לעיל).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 35

סעיף 35 - מחקרים בתחום הכליאה מראים, כי הצפיפות בבתי כלא באה לידי ביטוי גם בפגיעה בנגישות לשירותים בכלא ובזמינות שלהם – שירותים סוציאליים, טיפולים רפואיים ונפשיים, חינוך ומסגרות שיקום וכן שטחים ציבוריים. ככל שיש יותר אסירים במתקן כליאה לעומת הייעוד המקורי שלו, הרי שהשירותים שמתקן הכליאה יכול להעניק מתחלקים כעת על פני מספר גדול יותר של אסירים וכך גם לגבי התשתיות הציבוריות במתקן כגון חדר אוכל וחצר טיולים. מחקרים מצאו, כי הצפיפות גורמת לכך שלכל אסיר יש פחות מכל דבר: "המשאבים המועטים העומדים לרשות האסירים/ות מנוצלים מעבר לקיבולתם האובייקטיבית. מיעוטן של אפשרויות התעסוקה, הכשרה מקצועית, חינוך וכוח אדם רפואי וסוציאלי וחסרונם או נגישותם הגרועה של משאבים פיסיים )כגון מוצרי היגיינה, מספר מקלחות ומגוון מוצרי מזון( ונפשיים (כגון ספרים, אמצעי בידור, חוגים), אשר עשויים לסייע לאסירים/ות בהכנסת תכנים משמעותיים לסדר יומם/ן, מובילים לתסכול, למרמור ולבטלה." (גילה חן ותומר עינת, כלא נשים – החצר האחורית של החברה הישראלית, של החברה הישראלית, עמ' 97-96 (2010)).

וראו גם: שלמה גיורא שוהם, גבריאל שביט, גבריאל קאבאליון ותומר עינת, עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה, עמ' 234 (2009) United Nations Office on Drugs and Crime, ;) Handbook on strategies to reduce overcrowding in prisons . p . 11-14 , 2010.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 36

סעיף 36 - ואכן, כפי שיפורט להלן, בחלק ניכר ממתקני הכליאה הוספו במהלך השנים מקומות כליאה על ידי הגדלת תפוסת האסירים בתאים קיימים ועל ידי הוספת אגפים בשטחים הקיימים על גבי תשתיות קיימות. יש לציין כי דו"חות הסנגוריה בעניין תנאי כליאה מצביעים על קשיים רבים בזמינות שרותי הרפואה, השיקום, הטיפול והחינוך במתקני הכליאה - שניתן להניח כי הם נובעים, בין היתר, מבעיית הצפיפות (הסנגוריה הציבורית, תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל בשנים 2009-2010 , אוגוסט 2011).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 37

סעיף 37 - בנוסף לשטח המחיה הנמוך המוקצה לאסירים, הצפיפות מתבטאת גם במספר האסירים הגדול בתאים. על פי נתוני שב"ס, 85% מהאסירים מוחזקים בתאים של 4 אסירים ומעלה, ומתוכם 43% מוחזקים בתאים של למעלה מ- 9 אסירים. רק ב- 25% מהתאים מוחזקים עד ארבעה אסירים (מצגת תנאי מחיית אסירים, נספח ע/ 2 לעיל). זאת למרות שאמת המידה הראויה, כפי שנקבעה בתקנות בתי הסוהר ובתקנות המעצרים לבניה חדשה, עומדת על לא יותר מ- 4 אסירים בתא (תקנה 2 (ז) לתקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר), התש"ע- 2010 ותקנה 3 (ה) (2) לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז- 1997).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 38

סטנדרט שטח מחיה לאסיר

סעיף 38 - אין כיום סטנדרט המחייב את המשיבים לספק לאסירים שטח מחיה מסוים. ביום 3.5.2011 הותקנו תקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר), התש"ע- 2010 , אשר הסדירו את תנאי המחיה בתא המאסר. בתקנה 2 (ח), נקבע כי "השטח הממוצע לאסיר בתא לא יפחת מארבעה וחצי מטרים רבועים; חישוב השטח האמור יהיה לפי השטח שבין קירות התא, לרבות שטח השירותים, הכיור והמקלחת, ככל שישנה מקלחת בתא, ומחולק במספר המיטות שבתא."

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 39

סעיף 39 - לא זו בלבד שהסטנדרט שנקבע בתקנות נמוך באופן ניכר מהסטנדרט הנהוג במדינות דמוקרטיות אחרות ומנוגד להמלצה המקצועית של שב"ס, אלא שהחובה לעמוד בסטנדרט זה הוחלה על בנייה עתידית בלבד ו"ככל הניתן" גם לגבי תכנון השיפוץ של מקומות מאסר קיימים (תקנה 8 (ב) לתקנות). עולה מכך, כי גם לאחר התקנת התקנות, לא קיים כל סטנדרט המסדיר את מינימום שטח המחיה להחזקת האסירים במתקני הכליאה בישראל כיום, ולגבי הבנייה העתידית נקבע סטנדרט בלתי מספק ביחס למקובל בעולם ולהמלצות של ארגונים בינ"ל וביחס לעמדה המקצועית של המשיב 2.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 40

סעיף 40 - בעניינם של עצורים נקבע כבר בשנת 1997 בתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז- 1997 , כי הסטנדרט הראוי להחזקת עצורים עומד על 4.5 מ"ר לאסיר. תקנה זו הוחלה אף היא רק על תאי מעצר שתכנונם החל לאחר כניסת התקנות לתוקף. היום, 15 שנים לאחר כניסתן לתוקף של התקנות, עדיין אין בנמצא כמעט עצורים הזוכים "ליהנות" מהסטנדרט שנקבע, והשטח הממוצע לעצורים עומד על כ- 3 מ"ר בלבד (דוח בעניין מתקני הכליאה בארץ, עמ' 3 , נספח ע/ 4 לעיל).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 41

סעיף 41 - לא זו בלבד שלא היתה כל התקרבות לסטנדרט הראוי שנקבע לגבי עצורים לפני למעלה מ- 15 שנה, אלא שאף במקרים שבהם היתה חובה להבטיח שטח מחיה של 4.5 מ"ר לעצורים במתקנים שתוכננו לאחר כניסת התקנות לתוקף, הדבר לא נעשה. בתצהירו של מר בני נוה, אשר שימש ראש ענף תכנון אסטרטגי בשב"ס ותצהירו מצורף לעתירה, מוצגות הדוגמאות הבאות: אגף 7 שנבנה באוהלי קידר בשנת 2003 , אוכלס בתחילה על ידי אסירים ביטחוניים בשטח מחיה של פחות מ-3 מ"ר לאסיר, אולם בשנת 2007 הועברו אליו עצורים פליליים, ושטח המחיה באגף לא שופר; בבית כלא צלמון הוסב בשנת 2007 מבנה בשטח הכלא לאגף עבור 108 עצורים (אגף 10), ושטח המחיה בו עומד על 2.9 מ"ר; בית המעצר אבו כביר שופץ בתחילת שנות ה- 2000 , והתאים הותאמו לדרישת התקנות (4.5 מ"ר לעצור). אולם לאחר העברת המתקן לשב"ס בשנת 2007 , הוגדל מספר האסירים במתקן, ובעקבות הגדלת הצפיפות במתקן עומד כעת שטח המחיה על 3.7 מ"ר בממוצע לאסיר (סעיף 5 ג' לתצהירו של מר בני נוה).

תצהירו של מר בני נוה, לשעבר ראש ענף תכנון אסטרטגי בשב"ס, מצורף כנספח ע/ 5.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 42

סעיף 42 - לסיכום הדברים עד כאן נחזור ונדגיש, כי הצפיפות בבתי הסוהר בישראל יוצרת תנאי מחיה קשים מנשוא, אשר פוגעים בצלמם, בכבודם ובבריאות הפיזית והנפשית של האסירים. בהעדר סטנדרט הקובע מהו שטח המחיה הראוי שיש לספק לאסירים במתקני הכליאה כיום, ממשיכים אסירים לשהות בתנאי צפיפות בלתי נסבלים כעניין שבשגרה וללא פתרון נראה לעין. הדברים באים לידי ביטוי בדבריו של היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים בוועדת הפנים של הכנסת מיום 1.5.2013 :

"הבעיה במדינת ישראל שאין לנו שטח של תנאי מחיה לאסירים. לכן, יחסית לעולם, אנחנו, אפילו מהמדינות הכי נחותות באירופה, אז אנחנו יכולים לתת 3.1 מ' תנאי מחיה לאסיר, לעומת 6 ומעלה במקומות אחרים באירופה." (פרוטוקול מס' 16 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, עמ' 2 , 1.5.2013).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 43

מקורות בעיית הצפיפות במתקני הכליאה

סעיף 43 - בעיית הצפיפות מלווה את מתקני המאסר והמעצר בישראל מאז הקמתם ונראה כי היא הפכה ל"מחלה" כרונית. היא נעוצה, בין היתר, במחסור במקומות כליאה מחד גיסא, ובעלייה החדה במספר האסירים בבתי הסוהר לאורך השנים מאידך גיסא. מאמצי שב"ס לאורך השנים נועדו בעיקרם לתת מענה למחסור במקומות כליאה, והם לא הביאו כמעט להקלה בצפיפות. אין כיום בידי המשיבים כל תוכנית מאושרת ליישום סטנדרט לשטח ראוי אשר יביא להקלה משמעותית של בעיית הצפיפות. מלבד תוכניות מינימאליות לריווח של תאים קיימים, אין בעתיד הנראה לעין כל תוכנית לפתרון הבעיה, בין אם באמצעות בניה ושיפוץ ובין בכלים אחרים כגון צמצום מספר הכלואים באמצעות הרחבת האפשרויות לחלופות מעצר ומאסר, הרחבת השחרור המוקדם, קידום שינויים במדיניות הענישה והמעצרים ועוד.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 44

סעיף 44 - מסקירת השתלשלות האירועים שלהלן עולה, כי במהלך השנים לא היו המשיבים מחויבים לסטנדרט מחייב של שטח מחיה לאסיר, ובפועל כל הפעולות שננקטו נועדו לענות על הצורך בהוספת מקומות כליאה תוך הנצחתה של בעית הצפיפות. מרבית המתקנים שנבנו במהלך השנים, וכך גם השיפוצים של מתקנים קיימים והרחבתם, שימרו צפיפות מחפירה עבור מרבית האסירים.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 45

סעיף 45 - חלק גדול ממתקני הכליאה בישראל הינם ישנים מאד ונבנו על פי סטנדרט בניה שאינו ראוי עוד היום. מרבית המתקנים שנבנו לפני שנות ה- 90 תוכננו לשכן 10 אסירים ומעלה בתא בשטח מחיה של כ- 2-3 מ"ר לאסיר. חלק ניכר ממתקנים אלו הוקמו במבנים ישנים שכלל לא נועדו לשמש בתי כלא. כך, לדוגמה, בתי הכלא איילון, השרון ודמון נבנו לפני למעלה מ- 60 שנה במבנים ישנים ובלתי ראויים. יצוין, כי כבר בשנת 1982 נקבע בתוכנית המיתאר הארצית לבתי סוהר (תמ"א 24 , נספח ע/ 3 לעיל) כי בתי הסוהר דמון ושיטה יבוטלו נוכח תנאי המחיה הבלתי ראויים בהם. אולם עד היום התוכנית לא יצאה לפועל, וכ- 1000 אסירים מוחזקים בשני המתקנים הללו בתנאים בלתי אנושיים.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 46

סעיף 46 - לאורך השנים הוקמו ועדות שונות ופורסמו דוחות אשר עסקו בנושא הצפיפות בבתי הסוהר. בשנת 1978 הוקמה ועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל (ועדת שומרון); בשנת 1981 הוקמה ועדת חקירה לבחינת המצב בבתי הסוהר (ועדת קנת); בשנת 1987 הוקמה ועדה לבחינת דרכים להקלת הצפיפות בבתי הסוהר (ועדת קרפ), המשותפת למשרד המשפטים ולמשטרה; בשנת 1989 הוקמה ועדה לאיתור צרכי מערך הכליאה, המשותפת למשרד המשטרה ולשב"ס; ובשנת 1992 הוקמה ועדה לבדיקת אפשרות לקבוע אגפים בבתי מעצר מחוזיים/מרחביים במשטרה כבתי סוהר (ועדת לוי שאול).