יום חמישי, 13 ביוני 2019

דוח תנאי המעצר והמאסר לשנים 2017-2018 - להורדת הדו"ח, לקריאה והדפסה.

דוח תנאי המעצר והמאסר לשנים 2017-2018 - תוכן עניינים



תוכן עניינים

מבוא...3
מתקנים של שירות בתי הסוהר...5
א. החזקה בתנאי הפרדה, בידוד והשגחה...5
א1 .החזקת קטינים בתנאי בידוד והפרדה...7
א2 .החזקת בגירים בתנאי בידוד והפרדה...10
ב. צפיפות קשה...17
ג. ליקויים בתחום הליווי והובלת האסירים...25
ד.1 .אגף המעבר בבית סוהר איילון...30
ה. שימוש בכבילה באופן לא מידתי...31
ו. ליקויים בתחום השיקום: טיפול, חינוך, פנאי ותעסוקה...36
ו.1 .איכות הטיפול הסוציאלי ומחסור בכוח אדם ובמסגרות טיפול ושיקום לכלואים...37
ו.2 .מדיניות אי-מתן שירותי חינוך, שיקום ואף לא טיפול סוציאלי לכלואים ביטחוניים...39
ו.3 .היעדר תכניות חינוך טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית...40
ו.4 .ליקויים הנוגעים למסגרות החינוך והפנאי...43
ו.5 .מחסור במסגרות תעסוקה...45
ז. ליקויים במתן טיפול רפואי...48
ז.1 .ביקור במב"ן: מערך הטיפול הפסיכיאטרי בשב"ס...53
ח. תנאי מזג אויר, העדר אוורור ותאורה בלתי נאותים...54
ט. תנאי היגיינה ותברואה בלתי הולמים ובעיית מזיקים...59
י. ליקויים הנוגעים לתאי המקלחת והשירותים...65
יא. קשיים במימוש הזכות להליכה באוויר הפתוח...70
יב. ליקויים בקשר לאיכות המזון, כמותו וסדרי האכילה...72
יג. מחסור וליקויים בציוד בסיסי ובציוד כללי ....76
יד. ליקויים הקשורים לקנטינה...80
טו. ליקויים הנוגעים להפרדה בין אוכלוסיות כלואים שונות...82
טז. קשיים במימוש הזכות לקשר עם בני משפחה...83
יז. קשיים במימוש זכות המפגש בין עורך דין ללקוח...86
יח. ליקויים הנוגעים לעתירות אסירים וליידוע על זכויות כלליות...87
יט. תלונות בדבר ענישה משמעתית קיצונית ויחס לא הולם...89
כ. פגיעה בפרטיותם של הכלואים ובכבודם...92

מתקני המעצר בבתי המשפט...94
א. כבילת כלואים...94
ב. תאי מעצר קטנים וצפופים...97
ג. לכלוך, מחנק וצחנה בתאים...99
ד. ליקויים הנוגעים לתאי השירותים...100
ה. המתנה ממושכת במתקני המעצר...103
ו. ליקויים בקשר לאיכות המזון, כמותו וסדרי האכילה...105
ז. קשיים במימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין...106
ח. אי שמירה על כללי ההפרדה בין סוגי העצורים והאסירים...108
ט. בטיחות...109
סיכום ומסקנות..110
נספח א' – רשימת מתקני כליאה..112
נספח ב' – תקלות במתקני הכליאה שטופלו בעקבות דוחות הביקורת..114

דוח תנאי המעצר והמאסר לשנים 2017-2018 - מבוא



מבוא

הסניגוריה הציבורית עורכת ביקורים רשמיים במתקני המעצר והמאסר השונים בישראל החל משנת 1999 ,עם קבלת מינוי בהתאם לסעיף 71 לפקודת בתי הסוהר, ורואה בעריכת ביקורים רשמיים חלק חשוב מתפקידה המוסדי בקידום הגנה על זכויות הפרט בכלל ועל זכויותיהם של עצורים ואסירים בפרט. זאת, מתוך תפיסה ששמירה קפדנית על זכויותיהם של מי שהחברה שוללת את חירותם, גם אם על פי דין, היא אחד המבחנים המרכזיים למידת המחויבות של המדינה לערך של שמירה על כבוד האדם.

זהו הדוח ה-14 שמפרסמת הסניגוריה הציבורית בנושא תנאי כליאה, והוא נועד לרכז ממצאים ולעמוד על הליקויים במגוון נושאים שעלו מדוחות הביקורת הפרטניים שנערכו בעקבות ביקורים רשמיים של אנשי הסניגוריה הציבורית במהלך השנים 2018-2017 ,ב-29 מתקני כליאה המצויים באחריות שירות בתי הסוהר וב-13 מתקני מעצר המצויים בבתי המשפט. הרשימה המלאה של מתקני הכליאה שנכללים בדוח זה ומועדי הביקורים הרשמיים מצורפת כנספח א'.

חלקו הראשון של הדוח סוקר בהרחבה את הליקויים שנחשפו במתקני כליאה שבאחריות שירות בתי הסוהר. הפרקים בחלק זה עוסקים במגוון נושאים כגון: החזקה בתנאי הפרדה ובידוד; צפיפות קשה; ליקויים בתחום הליווי; שימוש מופרז ובלתי מידתי בכבילה; תהליכי שיקום (טיפול, חינוך, פנאי ותעסוקה); טיפול רפואי לכלואים; תנאי חום וקור, אוורור ותאורה; תנאי הסניטציה וההיגיינה, תברואה ובעיית מזיקים; זכות ההליכה באוויר הפתוח; מזון; ציוד אישי בסיסי וציוד כללי; שירותי הקנטינה; תנאי בטיחות; מידת ההקפדה על הפרדה בין אוכלוסיות כלואים שונות ועוד. בחלקו השני סוקר הדוח את הליקויים שנמצאו במתקני כליאה המצויים בבתי המשפט, המיועדים להחזקתם של עצורים ואסירים המובאים לבית המשפט לצורך קיום דיונים בעניינם.

במסגרת הביקורים במתקני הכליאה בחנו נציגי הסניגוריה הציבורית האם זוכים העצורים והאסירים (להלן: "כלואים") לתנאי כליאה הולמים, שיש בהם לשמור על זכותם לבריאות ולכבוד. בנוסף נבחן האם התנאים השוררים במתקני הכליאה עומדים באמות המידה שנקבעו בדברי החקיקה השונים, ובכללם: סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") ותקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז-1997 (להלן: "תקנות המעצרים"), העוסקים בתנאי כליאה הולמים של עצורים; סעיף 13ב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער") ותקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תנאי החזקת קטין במעצר או במאסר), התשע"ג-2012 (להלן: "תקנות הנוער"), הקובעים דרישות משלימות וייחודיות לעצורים קטינים; וכן סעיפים 11ב-11ה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: "פקודת בתי הסוהר"), תקנות בתי הסוהר, תשל"ח-1978 (להלן: תקנות בתי הסוהר") ותקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר), התש"ע-2010 (להלן: "תקנות בתי הסוהר - תנאי מאסר"), וכן הוראות שירות בתי הסוהר (להלן: "הוראות השירות") ופקודות נציבות שירות בתי הסוהר (להלן: "פקודות הנציבות"), העוסקות בתנאי כליאה של אסירים. מקום בו קיימת פסיקה רלוונטית של בתי המשפט, התייחסנו, מטבע הדברים, גם אליה.

כמפורט בדוח, במהלך הביקורים נמצאו ליקויים המהווים הפרות של החוק, התקנות, הפקודות והפסיקה. ממצאי הביקורים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית הועלו על הכתב באופן מפורט בדוחות ביקורת פרטניים שהועברו לגורמים שונים, ובהם: היועץ המשפטי לממשלה והמשנה ליועץ לעניינים פליליים, השר לביטחון פנים, נציבת שירות בתי הסוהר, היועצת המשפטית לשירות בתי הסוהר, היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים, מבקר המשרד לביטחון פנים ועוד. תגובות הגורמים המפוקחים לדוחות הפרטניים מופיעות בהערות השוליים בסמוך לתיאור הממצאים, והן מובאות כלשונן. לגבי חלק מן הממצאים בדוחות לא התקבלו תגובות של יחידת הביקורת בשירות בתי הסוהר. במקרים אלה, יובאו בהערות שוליים תגובותיהם של הגורמים השונים במתקן הכליאה, כפי שנמסרו לאנשי הסניגוריה הציבורית במהלך הביקור הרשמי.

מן הראוי לציין כי אנשי הסניגוריה זכו ככלל ליחס אדיב מאוד ולשיתוף פעולה מלא מצד המפקדים ואנשי הסגל במתקני הכליאה. בקרב ממלאי התפקידים ניכרת, על פי רוב, מודעות גבוהה לצורך החיוני לשמור על זכויות העצורים והאסירים, והתייחסות עניינית ומפורטת לביקורות ניכרה גם בתגובותיה של היחידה לביקורת פנים בשב"ס. פעמים רבות, מייד לאחר שהארנו את עיניהם של אנשי שב"ס באשר לליקויים מסוימים, תוקנו ליקויים אלה באופן מהיר, ובתגובה לדוח הביקורת כבר נתבשרנו על התיקון. אנו מברכים על פעילות נמרצת זו לתיקון הליקויים, אשר לעתים יש להם השלכה ישירה ומשמעותית על חיי היומיום של האסירים, ועל האפשרות לחיות בכבוד בין כותלי בית הסוהר. אשר על כן, בחרנו לחדש השנה ולרכז במקום אחד את הרשימה של עשרות הליקויים שטופלו בעקבות דוחות הביקורת. ריכוז התקלות שטופלו בעקבות דוחות הביקורת הרשמיים ערוך בטבלה כנספח ב.

דין וחשבון מרוכז זה אוצר בחובו מידע רחב ומקיף ומשרטט תמונה רחבה ואמינה באשר למצב הקשה הקיים כיום בחלק מן המתקנים. אנו מקווים כי סיכום ממצאי הביקורים שערכו אנשי ונשות הסניגוריה הציבורית המובא בדוח זה, יסייע במציאת דרכים מתאימות לטיפול בליקויים. חלק מהליקויים הם חמורים ועל כן דורשים מענה מיידי.

דוח תנאי המעצר והמאסר לשנים 2017-2018 - א. החזקה בתנאי הפרדה, בידוד והשגחה



מתקנים של שירות בתי הסוהר

א. החזקה בתנאי הפרדה, בידוד והשגחה

פקודת בתי הסוהר [נוסח משולב], התשל"ב-1971 ופקודות הנציבות קובעות מספר מצבים בהם ניתן להחזיק כלוא בנפרד מכלל הכלואים, באופן בו הוא מצוי בתא בגפו לאורך מרבית שעות היום. 

סימן ב'1 לפקודת בתי הסוהר מאפשר להחזיק כלוא בהפרדה, וזאת מטעמים של ביטחון המדינה, ביטחון בית הסוהר, שמירה על שלומם או בריאותם של הכלוא או של כלואים אחרים, מניעת פגיעה ממשית באורח החיים בבית הסוהר ומניעת עבירות מסוימות. על פי הפקודה, החזקתו של כלוא בהפרדת יחיד (הפרדת הכלוא לבד בתאו) עד לתקופה של חצי שנה ובהפרדה זוגית (החזקת הכלוא עם כלוא אחד נוסף בלבד בתאו) עד לתקופה של שנה היא עניין שבסמכותו המינהלית של שירות בתי הסוהר. לשם הארכת ההפרדה מעבר לכך נדרשת החלטה של בית המשפט המחוזי, אשר רשאי להורות על המשך ההפרדה עד לתקופה של חצי שנה בהפרדת יחיד ושנה בהפרדה זוגית, וכן לשוב ולהורות כן מעת לעת. הנחיית המחוקק היא כי ההפרדה היא אמצעי אחרון, וכי  ניתן להחזיק כלוא בהפרדה רק כשלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת. גם הפסיקה
 קבעה, כי החזקת כלוא בתנאי הפרדה היא בבחינת חריג, שהשימוש בו מוגבל רק לאותם מקרים בהם לא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה באמצעי אחר. בהתאם לעקרונות אלו, נקבע בפקודת הנציבות כי החזקת אסיר בהפרדה תיעשה אך ורק על פי אחת העילות המפורטות לעיל, ואין לעשות בו שימוש כאמצעי ענישה.

כמו כן, סעיף 58 לפקודת בתי הסוהר קובע אפשרות להחזיק כלואים בבידוד לצרכי ענישה בהתאם לדין המשמעתי. על פי פקודת נציבות 04.13.00 בדבר דין משמעתי, ניתן להטיל על אסיר אשר הורשע בעבירות משמעת עונש של שהייה בבידוד לתקופה רצופה שלא תעלה על שבעה ימים. במהלך תקופה זו ישהה האסיר בתא ללא אסירים אחרים וללא אפשרות יציאה מהתא לרבות יציאה לטיול יומי באוויר הפתוח.

בחלק ממתקני הכליאה הוגדרו אגפים "שמורים" בהם מוחזקים כלואים אותם לא ניתן לשלב באגפים הרגילים בשל התנהגותם או בשל מניעה ביטחונית. מביקורים של נציגי הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות עולה כי תנאי האגפים השמורים אינם נבדלים באופן מהותי מאלו השוררים באגפי ההפרדה, וכי בפועל הכלואים המוחזקים באגפים השמורים מצויים בתא בגפם או עם אסיר יחיד נוסף לאורך 23 שעות ביממה. במצב זה, הכלואים מוחזקים בפועל בתנאים הדומים לתנאי הפרדה, ללא קיום מנגנוני הבקרה שקבע המחוקק כתנאי להחזקת כלואים בהפרדה.

החזקת כלוא בתנאי הפרדה ובידוד כרוכה בפגיעה קשה מאד בזכויותיו לחירות ולכבוד. ככלל, כלוא המוחזק בהפרדה ובבידוד מנותק הלכה למעשה מכל מגע וקשר עם כלואים אחרים, והוא שוהה לבדו בתאו לאורך מרבית שעות היום. שהייה בתנאי הפרדה לאורך תקופה ממושכת עשויה לשאת עמה השלכות קשות על מצבו הנפשי של הכלוא ובסיכויי שיקומו והשתלבותו חזרה בחברה לאחר תום מאסרו.

נושא החזקת כלואים בתנאי הפרדה חזר ועלה בדוחות הביקורת שערכה הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות. דוח מפורט בנושא, בו הוצגו נתונים שנאספו על ידי הסניגוריה הציבורית ופורטו הבעיות המרכזיות הנובעות מהחזקתם של כלואים בהפרדה בישראל פורסם בספטמבר 2012. בדוח עלו ליקויים חמורים השוררים באגפי ההפרדה, ובכלל זה תנאי כליאה פיזיים בלתי אנושיים וקשים מנשוא, אי-זמינות של טיפול סוציאלי ורפואי ומחסור במסגרות שיקום, תעסוקה, חינוך ופנאי. כמו כן הצביע הדוח על ההשלכות ההרסניות של החזקה בתנאי הפרדה על מצבו של הכלוא, ובפרט על מצבם של כלואים בעלי מוגבלויות שכליות ונפשיות ושל כלואים קטינים. הדוח כלל גם שורה של המלצות לשיפורים ולפתרונות אפשריים לבעיות אלו, הן במישור המדיניות והחקיקה והן במישור הביצועי.

מן הממצאים שנאספו מביקורים רשמיים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה הציבורית בשנים 2017 - 2018 עולה כי חלק ניכר מהבעיות שפורטו בדוח האמור בנוגע להחזקת כלואים בהפרדה בישראל טרם זכו למענה. 

בחלק לא מועט מהמקרים ההחזקה בתנאי הפרדה נבעה ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה. יצוין כי החלטת גורמי שב"ס במתקני הכליאה השונים על החזקתו של כלוא מסוים בתנאי הפרדה אינה טעונה חוות דעת פסיכיאטרית אודות מצבו הנפשי ויכולתו להיות מוחזק בתנאי הפרדה. במצב זה, ההחלטה על החזקתו של כלוא בהפרדה מתקבלת ללא התייחסות מלאה לגבי מצבו הנפשי של הכלוא, ומבלי שנשקלות השלכות אפשריות של ההפרדה על מצבו הנפשי. בנוסף, מביקורים שנערכו בשנים 2017-2018 עולה כי במקרים רבים כלואים המצויים במצב נפשי מעורער המעלה חשש לפגיעה עצמית, מוחזקים בתאי ובאגפי השגחה בתנאים המהווים הלכה למעשה תנאי הפרדה. 

בהקשר זה יצוין כי במהלך שנת 2017 פורסמו המלצות "וועדת ההיגוי לצמצום הגבלה מכאנית בישראל", אשר נועדה לבחון את השימוש בקשירות ובידוד של מטופלים באשפוז פסיכיאטרי. הוועדה התייחסה להשלכות הקשות שעשויות להיות להחזקה בבידוד על המצב הנפשי של בעלי לקויות נפשיות, והמליצה על שורה של צעדים על מנת להביא לצמצום משמעותי של השימוש בכלי זה. 

הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש ליישם את המלצות הוועדה גם ביחס למטופלים פסיכיאטריים המצויים באחריות שירות בתי הסוהר, ולהימנע מלהחזיק כלואים אלו בתנאי הפרדה.

עוד עולה מן הממצאים כי קיימת שונות גדולה בנגישות למסגרות טיפול, חינוך ותעסוקה בין אגפי ההפרדה והאגפים השמורים במתקני הכליאה השונים. בחלק מהמתקנים קיימות מסגרות טיפול וחינוך, גם אם מצומצמות, הפועלות באגפי ההפרדה והשמורים, ואילו ברבים מהמתקנים לא ניתנת לכלואים המצויים בתנאי הפרדה כל גישה לפעילויות אלו. הסניגוריה הציבורית סבורה כי ישנה חשיבות ראשונה במעלה לספק לכלואים אלו, המצויים בבידוד מוחלט מהחברה, פעילויות טיפול, חינוך ותעסוקה. יש בקיום פעילויות אלו בכדי להפחית, ולו במעט, מתחושת הבדידות של הכלוא, להקל על מצבו הנפשי ולקדם את שיקומו. לפיכך ראוי שתיווצר מדיניות אחידה אשר מבטיחה את שילובם של הכלואים במסגרות טיפול, חינוך ותעסוקה. 

בעקבות פרסום דוח הסניגוריה הציבורית בנושא החזקת כלואים בתנאי הפרדה, קודמו הליכי חקיקה בנושא ייצוגם של אסירים בהליכי הארכת החזקה בהפרדה. במרץ 2014 נכנס לתוקף תיקון לחוק הקובע חובת ייצוג בהליכים משפטיים להארכת תקופת ההפרדה, בהתאם להמלצות הדו"ח. במאי 2017 פורסם תזכיר חוק  במסגרתו הוצע לעגן מספר שינויים נוספים אותם הציעה הסניגוריה הציבורית בדוח האמור. בין היתר, הוצע לעגן זכות ערעור לבית המשפט העליון על הארכת החזקה בהפרדה (במקום ערעור ברשות). כמו כן, הוצע להבנות את שיקול הדעת המינהלי והשיפוטי בעת קבלת החלטה בדבר החזקה בהפרדה, וכן הוצע לקבוע כי בקשה להארכת הפרדה מעבר לשנה תצריך אישור של פרקליט מחוז או משנהו.

הליכי החקיקה לא קודמו מאז פורסם התזכיר, ואף שחלף זמן ניכר הוא טרם הובא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה והכנסת. הסניגוריה הציבורית מצרה על העיכוב שחל בקידום חקיקה זו שנועדה להגן על זכויותיהם של אסירים המוחזקים בתנאים קשים של הפרדה, וסבורה כי מן הראוי להאיץ את הליכי חקיקתו, וכך לצמצם את הפגיעה הקשה באסירים המוחזקים בהפרדה.

ב-15 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית נמצאו ליקויים הנוגעים להחזקתם של כלואים בתנאי הפרדה, בידוד או שמירה.

דוח תנאי המעצר והמאסר לשנים 2017-2018 - א1 .החזקת קטינים בתנאי בידוד והפרדה



א1 .החזקת קטינים בתנאי בידוד והפרדה

ההשלכות הפוגעניות של החזקת כלואים בתנאי בידוד והקשיים המתוארים לעיל הנובעים מהשימוש באמצעי זה, באים לידי ביטוי ביתר שאת כאשר מדובר בכלואים קטינים, המוחזקים בעיקר בכלא אופק המשמש כמתקן הכליאה המרכזי לקטינים. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שהוראות החוק ופקודות הנציבות הרלוונטיות אינן מבחינות בין בגירים לבין קטינים, ואין בהן התאמות רלוונטיות לאוכלוסיית הקטינים שמאפייניה הייחודיים הופכים אותה לפגיעה במיוחד לנזקי ההחזקה בבידוד.

על רקע הצטברות מידע בדבר שימוש מוגבר בעונשי בידוד כלפי קטינים בכלא אופק, פנה בחודש מאי 2018 הסניגור הציבורי הארצי לנציבת בתי הסוהר ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) בנושא זה.

בפנייה זו פורטו הנתונים המדאיגים שהצטברו, לפיהם %74 מהקטינים אשר יוצגו על ידי הסניגוריה הציבורית במהלך שנת 2017 נענשו בבידוד לפחות פעם אחת; ומחצית מהם נענשו בבידוד מספר פעמים לאורך תקופת מאסרם. נתונים אלה מעידים על שימוש תדיר ומדאיג באמצעי הבידוד, כאשר מבחינת המקרים השונים שבהם נעשה שימוש בענישה של בידוד עולה תמונה מטרידה גם באשר להיעדר הלימה בין המעשים שבגינם נענשו הקטינים, לבין חומרת הענישה שננקטה כלפיהם. עוד פורט בפניה זו מידע שנאסף ממחקרים בעולם המלמד על השלכות חמורות של בידוד קטינים, לרבות בהקשרים של התפתחותם התקינה ובריאותם הנפשית. על רקע זה, הודגש בפניה כי אופן השימוש באמצעי הבידוד כלפי קטינים וכן התנאים שבהם מוחזקים הקטינים בבידוד, עומדים בפער משמעותי אל מול סטנדרטים בינלאומיים ואל מול הנעשה במדינות מערביות אחרות, וכי יש לפעול באופן מיידי לצמצום השימוש בעונש הבידוד ביחס לקטינים, עד לביטולו כליל בהתאם לאמות המידה שנקבעו בסטנדרטים בינלאומיים. כן צוין כי נדרש לעגן את ההבחנה בשימוש באמצעי הבידוד ביחס לכלואים קטינים ובגירים בחקיקה ובהנחיות פנימיות מתאימות המותאמות למאפייניה הייחודיים של אוכלוסיית הקטינים.

התרשמות דומה באשר לשימוש באמצעי הבידוד עלתה גם מהביקורים הרשמיים שבוצעו בכלא אופק, שנערכו במהלך שנת 2017 וכן בשנת 2018 ,לרבות באגף ההפרדה והבידוד. מדובר באגף המרוחק ממתחם האגפים ומרכז החינוך של בית הסוהר. המבקרים סברו כי מיקום זה אינו עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 13 לתקנות הנוער )שפיטה, ענישה ודרכי טיפול( )תנאי החזקת קטין במעצר או במאסר(, התשע"ג-2012 ,לפיו בידודו של קטין יעשה במסגרת האגף בו הוא מוחזק, על מנת לאפשר את המשכיות הקשר עם צוות האגף. על כן סברו המבקרים כי ראוי לשקול לעשות שימוש בתאים המצויים במסגרת האגף כתאי בידוד.

מעיון ביומן האגף עלה כי לאורך תקופה של כ-8 חודשים תועדו 30 כניסות של קטינים להפרדה. מהתיעוד עולה כי במרבית המקרים הקטינים הוחזקו בהפרדה למשך שבועיים, שהיא התקופה המקסימלית בחוק המצויה בסמכות מפקד בית הסוהר או סגנו. כמו כן עולה כי בכל אחד משלושת החודשים שקדמו לביקור תועדו בין 20 ל-30 מקרים של החזקת קטינים בבידוד, לתקופה ממוצעת של כ-3 ימים.

במהלך הביקורים נשמעו תלונות רבות מצד הקטינים על החזקה בבידוד, ועל התנאים הקשים המאפיינים את השהייה בבידוד. אחד הקטינים מסר למבקרים כי נשפט לבידוד פעמים רבות במהלך מאסרו, למשל בעקבות דפיקות על חלון התא או שפיכת מים בתא. לדבריו באחת הפעמים שהה בבידוד במשך 6 ימים שבמהלכם לא התירו לו להכניס בגדים להחלפה. הקטין תיאר כי החלון בתא הבידוד היה סגור וכי המזגן היה מכובה, כך שבתא שררה תחושת מחנק קשה. קטין אחר מסר כי האסלה בתא הבידוד הייתה שבורה ולא היה ניתן לעשות בה שימוש לאורך כל הימים בהם שהה במקום. שני קטינים מסרו כי בזמן ששהו בבידוד נלקחו מהם המזרנים במהלך היום, כך שנאלצו לשכב על מיטת הברזל. קטין אחר מסר למבקרים כי במהלך השהייה בבידוד לא הורשה להכניס ספר קוראן, וכי לאורך כל התקופה שהה בתא בחוסר מעש. שני קטינים מסרו למבקרים כי בזמן שהוחזקו בבידוד התיזו סוהרים מים לתא באמצעות זרנוק, וכי הם נאלצו להישאר בבגדיהם הרטובים למשך מספר ימים.

המבקרים התרשמו כי קיים מחסור בפעילויות חינוך וטיפול באגף ההפרדה. אחד הקטינים מסר למבקרים כי אינו לוקח חלק בפעילות חינוכית או טיפולית, מלבד מפגשים עם העובדת הסוציאלית, וכי הוא שוהה בתא בחוסר מעש. קטין נוסף מסר למבקרים כי אינו לוקח חלק בפעילות חינוכית בעת שהותו באגף.

המבקרים סברו כי הנתונים שנבדקו וכן התלונות הרבות מצד הקטינים מעידים על שימוש יתר באמצעי קיצוני של החזקת קטינים בבידוד, ובמהלך הביקור שנערך בשנת 2018 נצפתה עלייה בכמות עונשי הבידוד שהוטלו מדי חודש ביחס לביקור שנערך בשנת 2017 .המבקרים התרשמו כי חווית השהייה של הקטינים בתאי הבידוד היא קשה ביותר: שהייה לבד בתא ריק, בניתוק מוחלט מכל המתרחש באגף, ללא קשר עם המשפחה או עם גורמים אחרים וללא ציוד אישי וחומרי קריאה, אינה ראויה ומחייבת שינוי המציאות. באגף ההפרדה והבידוד מצוי תא ההשגחה, המכונה גם תא "חללית". מדובר בתא אשר רצפתו וקירותיו מרופדים, ומיועד לכלוא הנתון במצוקה נפשית. התא ריק לחלוטין מלבד שירותי כריעה, ומותקנות בו מצלמות מעקב. המבקרים התרשמו כי בתא שררה תחושת מחנק. המבקשים ביקשו לבחון את תדירות השימוש בכלי זה, אך התקשו לעשות זאת בהיעדר יומן ייעודי המכיל תיעוד לגבי כניסות ויציאות מתא זה. תיעוד זה מצוי במסגרת יומן האגף הכללי, דבר שמקשה לערוך ביקורת על השימוש בכלי פוגעני זה. ממצאים דומים עלו גם בביקור שנערך באגף ההפרדה במהלך שנת 2018 ,במהלכו ביקרו המבקרים בתא ההשגחה והתרשמו כי מדובר בתא מחניק ומלוכלך. המבקרים פגשו קטין שלדבריו שהה בתא החללית למשך כמעט יומיים רצופים. לעומת זאת, תיעוד החזקתו בתא במסגרת יומן האגף לקה בחסר, באופן שלא איפשר לברר את משך החזקתו בתא.

בנוסף ביקרו המבקרים בחדר "פסק זמן" המשמש להחזקת קטינים באופן מבודד לפרקי זמן קצרים בעקבות אירועים משמעתיים. מדברי הקטינים עולה כי השהייה בחדר עשויה להימשך לאורך שעות ארוכות ואף ימים, באופן הדומה מבחינת מעשית להחזקה בהפרדה ובבידוד, אך מבלי שהדבר מעוגן בחוק ובפקודות הנציבות. שני קטינים מסרו למבקרים כי שהו בתא למשך כ-19 שעות, החל משעה 00:22 בלילה ועד לשעה 17:00 ביום שלמחרת. במשך פרק זמן זה לא ניתנה להם האפשרות לעשות שימוש בטלפון או לצאת לחצר. הקטינים הלינו על כך שהתא מלא מזיקים.

כאמור, החזקתם של קטינים בתנאי הפרדה ובידוד מעוררת קשיים ייחודיים, ויש מקום לבחון את המשך השימוש בפרקטיקה זו תוך התחשבות במאפייניה של אוכלוסייה זו ובהסדרים הקיימים במדינות אחרות ובמשפט הבינלאומי.

דוח תנאי המעצר והמאסר לשנים 2017-2018 - א2 .החזקת בגירים בתנאי בידוד והפרדה



א2 .החזקת בגירים בתנאי בידוד והפרדה

בבית מעצר הדרים ביקרו המבקרים באגף "השגחה וענישה" (אגף 9), המיועד לכלואים הזקוקים להשגחה מיוחדת על רקע נטיות אובדניות ומצב נפשי מעורער, וכן לכלואים המוחזקים בבידוד בעקבות הליך משמעתי. חלק מהכלואים מוחזקים באגף זה בלית ברירה, בהיעדר חלופה הולמת או בהיעדר אפשרות להעביר אותם למתקן מב"ן בשל מצוקת מקום. כלואים אלו זוכים לפיקוח צמוד של צוות המתקן, בין היתר באמצעות מצלמות המותקנות בחלק מהתאים. בעקבות ביקורת על התנאים הקשים השוררים באגף שעלתה במסגרת דוחות ביקור קודמים, נמסר למבקרים כי נעשים מאמצים לצמצם את השימוש באגף רק למקרים בהם קיים צורך ממשי, וכן לצמצם את משך השהייה של הכלואים המוחזקים בו. יחד עם זאת, המבקרים התרשמו כי תנאי הכליאה באגף הם קשים ביותר. להערכת המבקרים האגף אינו ראוי למגורי אדם, והתנאים בו עשויים להחמיר את מצבם הנפשי של השוהים במקום. על כן חזרו המבקרים על ההמלצה להימנע לחלוטין מהחזקת כלואים במקום, ולהעביר את האסירים טעוני ההשגחה לבתי חולים פסיכיאטריים או למתקן מב"ן.

האגף בנוי בצורת מסדרון ארוך ואטום ללא חלונות חיצוניים וללא כניסה של אור יום, דבר שעשוי  לגרום לתחושת בלבול בין שעות היום והלילה. המבקרים התרשמו כי התאים באגף מחניקים מלחות, עובש וריח של סיגריות, באופן שהקשה על הנשימה בעת השהות במקום. התאים צרים, בגודל של כ-6 מ"ר. כל תא מיועד למגורי כלוא אחד, ובו מיטת יחיד. לאגף אין חצר טיולים משלו, ולמבקרים נמסר כי מתאפשרת יציאה לחצר הממוקמת באגף סמוך. בביקור שנערך במהלך שנת 2017 נמצא כי חלק ניכר מהכלואים ששהו באגף אינו מודע כלל לאפשרות זו. המשמעות היא שכלואים אלו נשארים ספונים בתאם במשך כל שעות היום. בביקור שנערך במהלך שנת 2018 התרשמו המבקרים כי הכלואים באגף מודעים לזכותם לצאת לחצר וכי הם יוצאים להתאווררות פעם ביום.

הכלואים באגף אינם משולבים בפעילויות חינוך, טיפול או תעסוקה. כמו כן, נאסר עליהם להחזיק בתאים אמצעי תקשורת כגון טלוויזיה או רדיו, כך שאין כל דבר אשר עשוי להקל על בדידותם ומצוקתם הנפשית. המבקרים סברו כי מדובר במצב חמור, שכן דווקא כלואים הסובלים ממוגבלות נפשית זקוקים יותר מכל לפעילות מיטיבה ומשקמת אשר תסייע להם בהתמודדות עם מצבם הנפשי.

בתאי ההשגחה מותקנים שירותים ומקלחת שאינם מופרדים מחלל המגורים באמצעי כלשהו, אף לא באמצעות וילון. מאחר שמדובר בתאים המצולמים לאורך כל שעות היום, הכלואים במקום מצולמים גם בעת שימוש בשירותים או במקלחת באופן הפוגע קשות בפרטיותם. כמו כן, בדלת התא שני פתחים המאפשרים מבט חיצוני על התא, הכולל גם את אזור השירותים והמקלחת, כך שהכלואים חשופים לעיני כל מי שעובר במסדרון. בביקור שנערך במהלך שנת 2018 נמצא כי בתאים הותקנו מחיצות חלקיות המסתירות את פלג גופו התחתון של הכלוא מטווח המצלמה. עם זאת, טרם ניתן מענה לפתחים בדלת המאפשרים לצפות בנעשה בתא, כולל בשטח המקלחת  והשירותים. תאי הענישה אינם כוללים מקלחת מובנית, והכלואים עושים שימוש בתא מקלחת חיצוני המיועד לכך. המבקרים התרשמו כי המקלחת קטנה מאד ומצויה במצב הגייני ירוד ביותר, מלוכלכת ומלאה בעובש ובפטריות.

באחד התאים ביקרו המבקרים כלוא אשר מוחזק במקום על רקע מצבו הנפשי, בהמתנה לבדיקה פסיכיאטרית. למבקרים נמסר כי הכלוא שוהה באגף במשך שבוע, אך טרם ידוע מתי תיערך לו הבדיקה. זאת, מאחר שהפסיכיאטרית אשר מגיעה למתקן אחת לשבוע אינה מספיקה להיפגש עם כל הכלואים הזקוקים לבדיקה פסיכיאטרית. המבקרים התרשמו כי התא מצוי במצב ירוד, הקירות מתקלפים והרצפה חסרה חלק מהמרצפות. כמו כן התא סבל מהזנחה קשה, שאריות מזון היו מפוזרות באזור המגורים, השירותים מזוהמים ושתן נראה על הרצפה. מרישומי יומן האגף עלה כי הכלוא לא יצא מתאו לאורך כל שעות היום במהלך שהותו במקום ולא יצא לטיול יומי בחצר. הכלוא מסר למבקרים כי הוא אינו מעוניין לצאת מהתא. המבקרים התרשמו כי מדובר במצב לא ראוי בו כלוא ממשיך להיות מוחזק בתנאים קשים בשל מחסור במערך הפסיכיאטרי. 

בביקור שנערך במהלך שנת 2018 התרשמו המבקרים כי התאים באגף מלוכלכים מאד ושררה בהם תחושת מחנק. באחד התאים כוסו הקירות בנוזל חום שיבש ולא נוקה. בתא ה"חללית" שבאגף הרצפה הייתה מלוכלכת בנוזל, ככל הנראה שתן. האוכל של הכלוא הונח במרחק לא רב  מהשירותים המטונפים. גם בתא נוסף פוזר הציוד של הכלוא בקרבת השירותים המלוכלכים. 

הסניגוריה הציבורית סבורה כי ההחזקה באגף פוגעת פגיעה מהותית בזכויותיהם החוקתיות והחוקיות של הכלואים בו לתנאי כליאה הולמים לבריאות ולכבוד אנושי מינימלי. על אף הניסיון לצמצם את משך ההחזקה של הכלואים באגף, הפתרון הראוי הוא סגירת האגף לחלוטין והעברתם של אסירים טעוני השגחה לבתי חולים פסיכיאטריים או למב"ן.

בבית סוהר השרון ביקרו המבקרים באגף הבידוד בו מוחזקים כלואים שנענשו במסגרת הליך משמעתי. באגף 5 תאים קטנים המיועדים להחזקת כלוא אחד, בגודל של כ- 2.1-5 מ"ר כל אחד. בכל תא מיטה נמוכה, שירותים וכיור. בשל גודל התא השירותים סמוכים למיטה, ומופרדים מיתר התא בקיר נמוך. בתאים אין מקלחת, והכלואים עושים שימוש במקלחת משותפת לכלל האגף. בשיחות עם הכלואים באגף עלו תלונות על היעדר מפגשים עם עובדת סוציאלית בעת השהייה בבידוד. אחד הכלואים מסר שעובדת סוציאלית הייתה באגף אך לא דיברה איתו כלל, ואילו כלוא אחר מסר כי הוא נמצא בבידוד מספר ימים ולא פגש כלל בעובדת סוציאלית.

למבקרים נמסר כי השהייה באגף הבידוד נעשית בהתאם לפקודת הנציבות בנושא, כך שאינה עולה על שהייה רצופה של 7 ימים. עם זאת, נמסר כי לאחר 7 ימים מועברים הכלואים לאגף המעבר על מנת לקטוע את רצף השהייה בבידוד, ולאחר מכן מוחזרים לבידוד למשך 7 ימים נוספים. הסניגוריה הציבורית סבורה כי נוהג זה מנוגד להוראות פקודת הנציבות המגבילות  במפורש את משך ההחזקה בבידוד למשך 7 ימים, ופוגע באופן חמור בזכויות האסירים.

כמו כן ביקרו המבקרים באגף השמור, בו עלו מספר תלונות לעניין קשיים הנוגעים להליכי טיפול ושיקום. כך למשל עלה כי חלק מהכלואים לוקחים חלק בקבוצה טיפולית בנושא הורות, אך אין להם אפשרות להשלים אותה מכיוון שהתהליך הטיפולי מחייב השתתפות במפגשים משותפים עם הילדים, ובאגף השמור הדבר אינו מתאפשר.

בבית סוהר איילון ביקרו המבקרים באגף ההפרדה, אשר הכלואים בו מוחזקים בנפרד מאסירים אחרים ואינם משולבים בפעילויות חינוך או טיפול קבוצתיות. למבקרים נמסר כי הכלואים מקבלים מקצינת החינוך ספרים ועיתונים, וכי באגף ישנה עובדת סוציאלית אחת אשר נותנת מענה לכלואים הזקוקים לסיועה. המבקרים סברו כי יש לפעול לצורך קידום פעילויות חינוך וטיפול פרטני באגף, וכי דווקא בתנאי הפרדה ישנה חשיבות מרבית לפעילויות אלו אשר עשויות להקל על תחושת הבדידות, לשפר את מצבו הנפשי של הכלוא ולקדם את שיקומו.

במרבית התאים שוהה כלוא אחד. בכל תא מיטת קומתיים, וכן תא שירותים ומקלחת המופרדים מחלל המגורים באמצעות דלת. בתאים אין חלון ועל כן לא נכנס אליהם כל אור טבעי, דבר שעשוי להוביל לבלבול בין יום ולילה ולאובדן תחושת זמן. המבקרים התרשמו כי בתאים שוררת תחושת מחנק קשה, וכי חלקם מלאים עובש וטחב. אף על פי שמסדרון האגף ממוזג, תחלופת האוויר אינה מגיעה לתאים הסגורים באופן הרמטי. באגף קיימות 3 חצרות טיולים זהות הממוקמות לאורך מסדרון האגף. המבקרים ביקרו באחת החצרות והתרשמו כי מדובר בחצר קטנה ששוררים בה תנאי חום קשים, בהיעדר הצללה מספקת ואמצעי קירור. בחצר אין מתקנים חיוניים כמו מתקן שתייה, שירותים ואף מקומות ישיבה, מלבד כיסא שבור שנצפה במקום. במועד הביקור החצר הייתה מלוכלכת, ובהיעדר פח פוזרו בדלי סיגריות רבים בפינותיה. בגלל תנאים אלו כלואים רבים מעדיפים שלא לנצל את זכותם ליציאה לחצר, ונשארים סגורים בתאם לאורך כל שעות היממה. ממצאים דומים עלו גם בדוחות ביקורים קודמים שנערכו על ידי הסניגוריה הציבורית, אך לא נראה כי חל כל שיפור בנושא.

במהלך הביקור הוצף מסדרון האגף במים, דבר שתרם לתחושת לחות באוויר. למבקרים נמסר כי ההצפה נובעת מהיעדר אפשרויות ניקוז בתאים, כך שהמים מהמקלחות ומשטיפת התאים זורמים למסדרון. מדובר במפגע בטיחותי חמור אשר חזר ועלה בדוחות ביקורים משנים קודמות, ואף על פי כן טרם זכה להתייחסות ראויה.

המבקרים ביקרו באחד התאים באגף שהיה במצב ירוד ביותר. הקירות בתא מלוכלכים, ריח של צחנה שרר במקום, ומקקים רבים התרוצצו ברחבי התא ואף על המיטה. הכלוא במקום מסר למבקרים כי עד לאחרונה שהה עמו כלוא נוסף, אשר ניסה לפגוע בעצמו ולחתוך את פרקי ידיו במטרה לעבור מאגף ההפרדה ולזכות בתנאי כליאה טובים יותר.

במהלך הביקור עלו תלונות מצד הכלואים על תנאי הכליאה באגף, ובפרט על תחושת המחנק השוררת בתאים. באחד התאים שהה כלוא הסובל מאסטמה ונעזר במכשיר אינהלציה. הכלוא מסר למבקרים כי היעדר תחלופת אוויר מקשה עליו מאוד, ותורמת לתחושת מחנק קשה.

המבקרים ביקרו בתא ההשגחה, המיועד להחזקת כלואים אשר יש חשש שיפגעו בעצמם ומאפשר צפייה בנעשה בו באמצעות מצלמות. בתא שהה כלוא צעיר אשר הגיע מבית סוהר אופק ונמצא במקום למעלה מחודשיים על רקע מצבו הנפשי. המבקרים התרשמו כי בתא שוררים תנאי חום, צחנה ומחנק קיצוניים שהקשו על השהייה במקום למעלה מדקות ספורות. השירותים בתא היו תקולים ונזלו מהם מים ללא הפסקה. למבקרים נמסר על ידי הכלוא כי מצב זה קיים מאז כניסתו לתא, וכי אף על פי שהתלונן על כך דבר לא נעשה. כמו כן הבחינו המבקרים במקקים רבים  שהתרוצצו ברחבי התא. המבקרים סברו כי התנאים השוררים באגף אינם מספקים תנאי מחיה הולמים והופכים את ההפרדה לקשה מנשוא עבור הכלואים במקום.

בבית סוהר מג"ן נערכו ביקורים רשמיים בשנת 2017 ובשנת 2018 .במהלך הביקור שנערך בשנת 2017 פגשו המבקרים כלוא ששהה בתא פיקוח מצולם. מדובר בתא המיועד לכלוא יחיד, השוהה בתא לאורך כל שעות היום מלבד שעה יחידה בה הוא יוצא לטיול בחצר. התא היה מלוכלך והדיף ריח צחנה איומה. הכלוא בתא התהלך עירום ועשה את צרכיו על הרצפה. המבקרים התרשמו כי התנאים בתא מהווים הלכה למעשה תנאי הפרדה, וכי ההחזקה בהפרדה במקרה זה נעשית שלא בהתאם לכללים המנויים בפקודת הנציבות בנושא. המבקרים ביקרו גם בתא ה"חללית", המיועד לכלואים שיש חשש כי יפגעו בעצמם על רקע מצבם הנפשי. במועד הביקור שהה בתא כלוא שהוחזק שם למשך למעלה מ-58 שעות. המבקרים התרשמו כי הכלוא נראה אפאתי ומסר דברים שאינם ממין העניין. המבקרים סברו כי לאור הדברים נדרש לחדד ולהבהיר כי השימוש בתא ה"חללית" מיועד למקרים קיצוניים, ויש לעשות שימוש במשורה באמצעי פוגעני זה.

בביקור שנערך במהלך שנת 2018 ביקשו המבקרים לבחון את תדירות השימוש בתא ה"חללית", אך התיעוד לגבי החזקת כלואים בתא לקה בחסר ולא כלל פרטים חיוניים המאפשרים להתחקות אחר משך ההחזקה בתא והסיבה לכך. כמו כן התרשמו המבקרים במועד הביקור כי בתא נודף ריח צחנה חריף של שתן מאזור השירותים.

במעבר איילון ביקרו המבקרים בתא ה"חללית" המיועד לכלואים בעלי בעיות נפשיות שמתעורר לגביהם חשש שיפגעו בעצמם. התא ריק מכל ציוד ובו מזרון דקיק המונח על הרצפה ושירותי כריעה בלבד. המבקרים התרשמו כי בתא שורר מחנק קשה שהקשה על השהייה במקום לאורך זמן. לאור התנאים הקשים סברו המבקרים כי יש לצמצם את השימוש באמצעי זה, ולהיעזר במתקן מב"ן הסמוך למקום על מנת לתת מענה מיטבי לכלואים בעלי בעיות נפשיות.

בבית סוהר מעשיהו ביקרו המבקרים באגף האבחון והמיון, המשמש להחזקת כלואים למטרות קליטה, השגחה, בידוד, וכבילה. מדובר באגף ישן ומלוכלך, קירותיו מתקלפים, לכלוך נמצא בכל מקום ושוררת תחושה קשה של מחנק וצחנה. במהלך הביקור עלו תלונות מצד כלואים על החום הכבד השורר במקום. המבקרים התרשמו כי התאים באגף קטנים ומלוכלכים, וברבים מהם נצפו מזיקים ומקקים. באחד מתאי הבידוד הוצב בפתח הניקוז של המקלחת בקבוק שתייה אשר לדברי הכלוא ששהה במקום נועד למנוע כניסה של חולדות. בחלק מהתאים אין הפרדה מספקת בין השירותים והמקלחת לבין חלל המגורים, וההפרדה נעשית באמצעות וילון מאולתר. המבקרים סברו כי מדובר בתנאים לא הולמים אשר מובילים לפגיעה אנושה בזכויות הכלואים, וכי יש לפעול באופן מיידי לסגירת האגף עד לשיפוצו היסודי.

בבית סוהר נווה תרצה התרשמו המבקרים כי אגף ההפרדה משמש להחזקת כלואות על רקע מצבן הנפשי, וזאת בניגוד לעילות ההפרדה הקבועות בחוק. ממצאים אלו שבים ועולים לאורך השנים בביקורים הרשמיים מטעם הסניגוריה הציבורית. מצב זה נובע מהיעדר מקומות אשפוז לנשים כלואות במסגרת המחלקה במב"ן. המבקרים סברו כי יש לפעול באופן מיידי לשינוי המצב הקיים ולהקצות בבית סוהר מג"ן-מב"ן מספר תאים לכלואות בעלות רקע פסיכיאטרי אשר מצבן מחייב אשפוז, או שאינו מאפשר את החזקתן עם כלואות אחרות באגפים הרגילים.

בבית סוהר עופר התרשמו המבקרים כי תא "החללית" ותא הבידוד וההפרדה בהם ביקרו אינם מוארים היטב מאחר שאין בהן חלונות, למעט חלון קטן בדלת התא הפונה לחלל המרכזי של האגף. תא הבידוד וההפרדה היה קטן מאד, בגודל של כ-5 מ"ר, והכיל 2 מיטות קומתיים ושירותי כריעה. התא היה מלוכלך ולא מאוורר.

בבית סוהר אשל ביקרו המבקרים באגף הבידוד, המשמש להחזקת כלואים למטרות ענישה. מממצאי הביקור עולה כי ההחזקה בתאי הפרדה ובידוד נעשית שלא בהתאם להוראות פקודות הנציבות, ובאופן החורג מהעילות הקבועות בחוק. כך, נמסר למבקרים כי כלואים מוחזקים בהפרדה כצעד ענישתי בעקבות התנהגות שלילית, וכן בתקופות ההפוגה שבין החזקתם בבידוד. כלומר, הכלוא נותר באותו תא אך הסטטוס המשפטי שלו משתנה מבידוד להפרדה, באופן אשר נועד לעמוד בהוראות פקודת הנציבות המחייבת להוציא כלוא מהחזקה בבידוד לאחר שבוע ימים. כך, חלק מהכלואים תיארו בפני המבקרים מסכת ארוכה של מעבר בין שהייה בתאי בידוד, הפרדה, השגחה וכבילה, שבמהלכה הם מופרדים בפועל מהאגפים הרגילים. כן עלו בשיחות עם הכלואים תלונות על תנאי התברואה והצפיפות השוררים בתאים. אחד הכלואים הלין על כך שבשל הצפיפות השוררת בתא הוא נאלץ לאכול בסמוך לאסלה. המבקרים התרשמו כי התאים באגף קטנים וצפופים, וכי אין בהם מקום להחזקת הציוד האישי. הכלואים מניחים את הציוד האישי על דרגשים המיועדים לטיפוס למיטת הקומתיים, באופן שחוסם את הטיפוס ומאלץ את הכלוא שישן במיטה העליונה לקפוץ ממנה בצורה מסכנת. באגף ישנה חצר טיולים קטנה מאד ומלוכלכת. בחצר אין שירותים, ואחד הכלואים התלונן בפני המבקרים כי החצר מצחינה מריח של שתן. 

בבית מעצר אוהלי קידר ביקרו המבקרים באגף ההפרדה, שם נתקלו בכלוב מתכת המשמש לבידוד כלואים בעקבות אירוע משמעת נקודתי. מדובר בכלוב החשוף לפגעי מזג האוויר ולעיני העוברים ושבים, באופן הפוגע בכבודו של הכלוא. בדומה לביקורת שהועלתה בשנים קודמות, המבקרים סברו כי החזקת כלוא בתא זה פוגעת באופן חמור בכבודו וכי יש להפסיק את השימוש בו לאלתר.

בבית סוהר גבעון התרשמו המבקרים כי נעשה שימוש בהפרדה כאמצעי ענישה, וזאת בניגוד להוראות החוק בנושא. המבקרים עיינו ביומן ההפרדה ממנו עלה כי במקרים לא מועטים  מוחזקים כלואים בהפרדה בשל הפרות סדר ומשמעת.

בבית מעצר קישון התרשמו המבקרים כי בתא ה"חללית" שוררת תחושת מחנק קשה, אשר מקשה על השהות בתא לאורך זמן. 

במב"ן ביקרו המבקרים באחד מתאי ההפרדה במחלקה הסגורה. מדובר בתא במצב ירוד ומוזנח, המיטות מכוסות חלודה והמזרון היה מונח על הרצפה. הכלוא במקום מסר למבקרים כי הניח את המזרון על הרצפה במטרה להתרחק מהזבובים הרבים שנמצאים בחלל התא.

בבית סוהר דקל פגשו המבקרים שני כלואים המנהלים אורח חיים חרדי שהוחזקו בהשגחה. הכלואים מסרו כי עם מעצרם הוחזקו בתא עם טלוויזיה ועם כלואים שאינם שומרי מצוות. על רקע הקושי לשהות בתא זה, ולאחר שבקשה לעבור לתא אחר סורבה, הצהירו הכלואים על כוונתם לפגוע בעצמם ומאז הועברו לתאי השגחה. המבקרים סברו כי יש מקום לאפשר לכלואים שומרי מצוות לשהות בתא ללא טלוויזיה, על מנת להימנע מהחזקתם בתנאים הקשים השוררים בתאי ההשגחה.

דוח תנאי המעצר והמאסר לשנים 2017-2018 - ב. צפיפות קשה



ב. צפיפות קשה 

"שטח מחיה פיסי של אסיר מהוה אחד מצרכיו הבסיסיים ביותר, הקיומיים. חיוני מכל בחינה כי יתקיים שטח שבו יוכל האסיר לחיות את חייו במגבלות  הנובעות ממאסרו. ענייננו בליבת כבוד האדם, בגרעין הזכות".

סוגיית הצפיפות הקשה בבתי הסוהר שבה ועולה בדוחות הסניגוריה הציבורית.

 על פי נתוני שב"ס מן השנים האחרונות, שטח המחיה הממוצע לאסיר עומד על כ-3 מ"ר בלבד. ממוצע זה חורג באופן משמעותי מן הסטנדרט שנקבע בסעיף 2(ח) לתקנות בתי הסוהר – תנאי מאסר ובסעיף 3(ה)(3) לתקנות המעצרים, לפיו שטח המחיה לכלוא לא יפחת מ-4.5 מ"ר. שטח המחיה המינימאלי לאסיר במתקני הכליאה בישראל רחוק אף מן הסטנדרט המקובל במדינות מערביות, שנע בין 6 ל-12 מ"ר, ובממוצע עומד על 8.8 מ"ר לאסיר. בעיית הצפיפות אינה מתמצה בשטח המחיה בלבד – היא באה לידי ביטוי גם במספר הכלואים השוהים בכל תא. כך, בעוד שלפי נתוני שב"ס מאוכלסים מרבית התאים בארבעה כלואים או יותר, ובחלקם שוהים אף למעלה מעשרה, סעיף 2(ז) לתקנות בתי הסוהר וסעיף 3(ה)(2) לתקנות המעצרים קובעים כי בכל תא לא יהיו יותר מ-4 מיטות לכלואים. הביקורים הרשמיים שעורכת הסניגוריה הציבורית במתקני הכליאה מדי שנה מאששים נתונים אלה, ומציירים תמונה מוחשית ועגומה של צפיפות קשה השוררת ברבים מבתי הסוהר ומתקני המעצר.

שאלת תחולתן של התקנות על כלל מתקני הכליאה בישראל ניצבה בליבת בג"ץ שטח המחיה. בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח בישראל והמרכז האקדמי למשפט ועסקים, נטען כי יש לפרש את התקנות באופן המחייב את הרשויות להקצות לכלואים את שטח המחיה המינימאלי הקבוע בהן. בפסק הדין מיום 13.6.2017 הכריע בג"ץ לטובת העותרים, וקבע כי שטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור יועמד על 4 מ"ר ללא השירותים והמקלחת (או 4.5 מ"ר כולל שטח השירותים והמקלחת) תוך 18 חודשים מיום מתן פסק הדין, ושבתוך 9 חודשים יועמד על 3 מ"ר לפחות, ללא שטח השירותים והמקלחת. 

מאז ניתן פסק הדין התקיימו בבג"ץ מספר דיונים נוספים בנוגע לאופן יישומו, בעקבות בקשת המדינה לדחיית המועדים שנקבעו במסגרתו. ברקע לבקשה עדכנו הרשויות בדבר הצעדים הצפויים לצורך מימוש השלב הראשון, וביניהם הרחבת הסדר השחרור המינהלי הקבוע בפקודת בתי הסוהר, עריכת עבודות שיפוץ ובינוי באגפים, הקמת אוהלים עבור עצורים ביטחוניים והסבת מתקן סהרונים לצורך כליאת אסירים שהורשעו בעבירות שהייה בלתי חוקית. ביום 11.1.2018 קיבל בג"ץ את בקשת הדחייה באופן חלקי, וקבע כי השלב הראשון של פסק הדין יתבצע עד 30.4.2019 עד יחול השני והשלב 2.5.2020. 

הצפיפות ששוררת במתקני הכליאה בישראל מהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הכלואים – בכבודם, בפרטיותם ובבריאותם. פגיעה זו מתעצמת לנוכח תנאי מחייתם הקשים ממילא, הכוללים חום ומחנק בתאים, תנאי היגיינה ותברואה ירודים, חשיפה מוגבלת לאוויר הפתוח, שירותים ומקלחת שאינם מופרדים מאזור המגורים, ועוד. סד הזמנים שנקבע בבג"ץ שטח המחיה שיקף את הצורך במציאת פתרון קונקרטי למצוקת הכלואים בטווח הזמן הקרוב, ויש להצר על התמהמהות הרשויות האמונות על הטיפול בסוגיה. בהקשר זה יצוין, כי הסיבה לעיכוב נובעת בין השאר מן הבחירה בפתרונות אשר גובים מאמצי התארגנות ניכרים וחלקם כרוכים בתוספות תקציב משמעותיות. יתר על כן, המדובר בפתרונות שרובם קוסמטיים, המתמקדים בדרכים טכניות להגדלת שטח המחיה ואינם מבטאים שאיפה מהותית לצמצום שיעורי הכליאה.

הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי לבחון במקביל גם פתרונות מסוג אחר שנוגעים ישירות למדיניות הכליאה, בדמות פיתוח וקידום חלופות מעצר ומאסר. פתרונות אלה אינם רק יעילים וקלים ליישום, אלא גם מבטאים את ההבנה כי הקטנת שיעורי הכליאה עולה בקנה אחד עם תכליות המעצר והענישה. ראוי להזכיר לעניין זה את המלצות "הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים", אשר אומצו על-ידי הממשלה, לצמצום השימוש במאסרים והרחבת האפשרויות לשיקום בקהילה. 

הפחתת מספר המעצרים עשויה גם היא להקטין באורח משמעותי את הצפיפות במתקני הכליאה, תבטא – כדברי המשנה לנשיאה (בדימוס) רובינשטיין – את "הטמעת מסר המחוקק לפיו מעצר  הוא המוצא האחרון בשרשרת האפשרויות העומדות לרשות מערכת האכיפה".

ב-16 מהמתקנים בהם נערכו ביקורים רשמיים בשנים 2017 ו-2018 ,התרשמו המבקרים מתנאי צפיפות קשים ביותר בחלק מן האגפים. בעיית הצפיפות ניכרת ביתר שאת בבתי הסוהר בהם שוהים אסירים שהורשעו בעבירות ביטחוניות. על רקע מצב דברים זה, ישנו קושי ממשי בהחרגת אסירים אלה מגדר תיקון החקיקה שבמסגרתו הורחב מנגנון השחרור המינהלי אשר נועד לתת מענה מיידי לבעיית הצפיפות, וזאת בפרט לאור תחולת פסק הדין על אוכלוסיית האסירים בכללותה. 

בבית סוהר עופר, בו שוהים אסירים המסווגים כביטחוניים, התרשמו המבקרים מצפיפות קשה ביותר. בעיית הצפיפות חריפה במיוחד באגף המיון והקליטה, אשר נמצא בתפוסה מלאה בחלק ניכר מהזמן. כל תא מיועד לאכלוס 10 כלואים, כאשר שטח מחיה המוקצה לכל אדם עומד על 2.1 מ"ר. בנוסף להיותם של תנאים אלה קשים כשלעצמם, בביקור נמצא כי לעתים מספר הכלואים בכל תא מגיע ל-11 ואף 12 .במקרים אלה נאלצים הכלואים הנוספים לישון על גבי הרצפה, וזאת בניגוד לפסיקת בג"ץ משנת 2007, שלפיה על שירות בתי הסוהר לספק מיטה לכל אסיר.לעניין זה יודגש, כי לצד הפגיעה בזכותם לכבוד של הכלואים הלנים על גבי הרצפה, נפגעות גם זכויותיהם של יתר השוהים בתא, לנוכח הצמצום הנוסף של מרחב המחיה המוקצה לכל אדם (1.75 מ"ר במקרים בהם משוכנים 12 כלואים בתא). גם באגפי הקטינים התגלתה צפיפות, חרף העובדה כי הם מכילים כמחצית מתקן הכליאה, ואף נסגרו שניים מן התאים באגף 13. גודלו של כל תא הוא כ-21 מ"ר, והוא מכיל 5 מיטות קומתיים, ארוניות וחדר שירותים. התאים מיועדים לאכלס 10 כלואים, כאשר בפועל שוהים בהם עד 9 קטינים. עוד התרשמו המבקרים כי תאי הבידוד וההפרדה הם צפופים ביותר – למרות שגודלם 5 מ"ר, השטח הפנוי קטן משמעותית מאחר שכל תא מכיל ארבע מיטות.

לצד האמור יצוין, כי בימים אלה נבנים בבית הסוהר שני אגפים חדשים שנועדו לרווח את מרחב המחייה הנתון לכלואים, על רקע פסיקת בג"ץ. למבקרים נמסר כי הבנייה צפויה להסתיים בחודש מרץ 2019 ,כאשר בשלב הראשוני יועברו לאגפים החדשים כ-320 אסירים. אף שיש לברך על מהלך זה, חלק מבעיות הצפיפות החריפות, בדגש על הלנת הכלואים על הרצפה באגף הקליטה והמיון, אינן סובלות דיחוי ודורשות מענה מיידי בלא תלות בהשלמת הבנייה. 

בבית סוהר מגידו נמצא כי שוררת צפיפות חמורה באגפים 1 ו-2 ,המיועדים להחזקת אסירים בגירים המסווגים כביטחוניים. כל אגף יכול לאכלס 120 אסירים, כאשר ביום הביקור היו שניהם קומתיים, עשר ארוניות, ותא שירותים. בתפוסה כמעט מלאה. בכל אגף 12 חדרים בני 22 מ"ר המיועדים ל-10 כלואים, ובהם חמש מיטות יוצא, אם כן, כי לכל כלוא שטח מחיה של פחות מ-2.2 מ"ר. בנוסף, גילו המבקרים על מקרה בשנת 2018 בו שהו באגף 129 כלואים בו זמנית – כלומר, חריגה של תשעה כלואים מן המכסה המרבית – כאשר חלקם נאלצו לישון על הרצפה, באופן המנוגד לפסיקת בג"ץ בדבר החובה להעמיד מיטה לכל אסיר. עוד יצוין כי בביקור שנערך בשנת 2017 התרשמו המבקרים כי התאים באגף אסירי העבודה אף הם צפופים ביותר. גודלם של התאים באגף עומד על 9 מ"ר, כאשר בכל תא שוהים ארבעה כלואים. משמעות הדבר, כי שטח המחיה לאדם עומד על 2.25 מ"ר, כשבחלק מן התאים שוררת צפיפות רבה יותר לנוכח הימצאות מיטות רבות יותר מכפי שנדרש.

בבית סוהר שקמה שהו שני אסירים ביטחוניים בתא הכבילה. לפני כן שהו השניים באגף המעבר מפאת חוסר התאמה (האחד המתין להשמה, והשני – בעל רקע פסיכיאטרי – התעתד לעבור למתקן כליאה אחר), והועברו לתא כ-24 שעות טרם הביקור בשל שיפוץ. שטחו של התא 3.56 מ"ר, כולל שירותי כריעה בגודל 0.36 מ"ר ומיטות קומתיים שממדיהן 1.36 מ"ר, כך ששטח המחיה הפנוי עומד על פחות מ-1.5 מ"ר. המבקרים התרשמו כי תא זה אינו יכול לאכלס שני אנשים בשום פנים ואופן.

בית המעצר אילת מכיל שישה תאים אשר גודלם נע בין כ-3.5 מ"ר לכ-6 מ"ר, שנועדו לאכלס בין 4 ל-6 כלואים. משמעות הדבר, כי שטח המחיה הממוצע לכלוא עומד על פחות מ-1 מ"ר, ובתא הצפוף ביותר  0.77 מ"ר לאדם. התאים אפוא קטנים מאד ביחס למספר השוהים בהם, בעיה המתעצמת לאור העובדה כי המיטות יצוקות מבטון וחוסמות כמעט כל מרחב חופשי. תנאי המחיה בתאים אלה חורגים באופן ניכר מן הרף הנדרש על פי התקנות, ומהווים פגיעה חמורה בזכויות הכלואים, כעולה מפסיקת בית המשפט העליון.

סוגיית הצפיפות בבית המעצר אילת שבה ועולה בדוחות הביקורים הרשמיים מטעם הסניגוריה הציבורית. פעם אחר פעם נמסר למבקרים כי צפוי לקום בעיר בית מעצר חדש אשר יחליף את המתקן הקיים, אולם המועד להשלמת הבנייה הולך ונדחה. בביקור האחרון במתקן משנת 2018 , נמסר כי בשל קיצוצים בתקציב משטרת ישראל לא ייבנה בית מעצר חדש במהלך שנת 2019 .אשר על כן, עדכן מפקד המתקן לגבי היערכות לתכנית חלופית לטיפול בבעיית הצפיפות, שעניינה צמצום מקומות הכליאה ל-19 עצורים במקום 30 כיום. מהלך זה יצריך שיפוץ בתאים, הכולל שבירה של מיטות הבטון. כן נמסר למבקרים כי בעקבות הדוח הקודם, הוחלט להפסיק להחזיק בתא מספר 6 (שגודלו 4.65 מ"ר) יותר משלושה כלואים במקביל. 

בבית סוהר אשל התרשמו המבקרים כי התאים ברוב האגפים קטנים וצפופים יותר מהסטנדרט הנדרש, ובחלקם בקושי ניתן לעמוד או לשבת לצד המיטות. באגף הבידוד נמצא, כי גודל התאים הממוצע עומד על כ-2.5 מ"ר, כאשר בכל תא תופס את מרבית השטח דרגש בטון המשמש כמיטה. באגף טעוני ההגנה שהו בתא שגודלו 17.5 מ"ר 8 כלואים (דהיינו, 2.2 מ"ר לאדם). במחלקה הטיפולית נערך באחרונה שיפוץ כללי, שבמסגרתו הורחבו החדרים. אף על פי כן, נמצא כי שטח המחיה הממוצע לכלוא עודנו קטן ביותר – 1.89 מ"ר, ללא השירותים והמקלחת. 

במכלול ועדת השחרורים גודלם של התאים עומד על 7 מ"ר, ובהם מוחזקים בדרך כלל 5-6  כלואים (שטח מחיה של פחות מ-2 מ"ר לאדם). באגף השמורים תאים בגודל כ-5 מ"ר, המיועדים לאכלס בין כלוא אחד לשניים. הואיל ותא השירותים והמקלחת תופס חלק גדול מן  המרחב, שטח המחיה שנותר לכלואים בפועל הוא מזערי. 

בבית סוהר איילון מצאו המבקרים כי גודל התאים במרבית אגפי המתקן אינו עולה בקנה אחד עם דרישת התקנות, הן לגבי מספר הכלואים המקסימלי והן ביחס לשטח המחיה המינימלי לאדם. כך, למשל, בתא שגודלו 10 מ"ר הנמצא באגף הנקי מסמים הוחזקו ארבעה כלואים, באופן המקצה לכל אדם שטח מחיה של 2.5 מ"ר, כולל השירותים והמקלחת. בתא אחר באגף שהו 8 כלואים בשטח של 21 מ"ר (קרי, 2.6 מ"ר לאדם). באגף התורני שוררת צפיפות קשה. המבקרים הבחינו בשני תאים לפחות בהם שוכנו 8 כלואים, במרחב של 12 מ"ר – כלומר, 1.5 מ"ר לאדם. באגף השמורים שהו שני כלואים בתא שגודלו 6 מ"ר, כולל השירותים והמקלחת, ובאגף 7 עומד שטח המחיה הממוצע על כ-3.5 מ"ר לכלוא. העובדה שבחלק ניכר מהאגפים שוהים יותר מ-

בבית סוהר מעשיהו נמצא כי שוררת בחלק מהאגפים צפיפות קשה. באגף טעוני פיקוח, למשל, שהו חמישה כלואים בתא שגודלו 8.75 מ"ר, באופן המותיר לכל אחד שטח מחיה של 1.75 מ"ר. באגף מתקדמים שהו ארבעה כלואים בשטח מחיה של 2.6 מ"ר לאדם. באגף משתלבים התרשמו המבקרים מתנאי צפיפות הנובעים מריבוי כלואים בתאים: באחד התאים בהם ביקרו שהו 7 כלואים ב-21 מ"ר (3 מ"ר לאדם), בתא אחר שהו 8 כלואים ב-30 מ"ר (3.75 מ"ר לאדם).

בבית סוהר נווה תרצה התרשמו המבקרים כי חלק ניכר מן התאים מאוכלסים בצפיפות רבה. באגף משתלבות ב' שוהות 6 אסירות בתא שגודלו 10 מ"ר, כך שלכל אחת שטח מחיה הקטן מ-1.7 מ"ר. באגף סביון שוהות שתי אסירות בתא שגודלו 7 מ"ר, כולל השירותים והמקלחת. באגף ההפרדה תא שגודלו 3.6 מ"ר, כולל השירותים והמקלחת אשר תופסים חלק ניכר מהמרחב.

בבית סוהר סהרונים ניכרת צפיפות רבה בשני אגפי המתקן. במהלך הביקור שנערך בשנת 2017 , היו שני האגפים בתפוסה כמעט מלאה. בכל אגף ישנם 12 תאים בני 22 מ"ר, שנועדו לאכלס 10 מוחזקים בתא. משמעות הדבר, כי לכל שוהה שטח מחיה מזערי של 2.2 מ"ר, ובקיזוז תא כתוצאה מהותרת מיטות הקומתיים המיותרות. בביקור שנערך בשנת 2018 אמנם היה בית הסוהר בתפוסה חלקית, אולם ישנו חשש להחרפת בעיית הצפיפות על רקע החלטת הממשלה בדבר סגירת מתקן "חולות". למבקרים נמסר, כי התפוסה המרבית של המתקן צפויה להצטמצם לכדי 760 מוחזקים על מנת לעמוד בתנאי פסיקת בג"ץ, וזאת תוך עריכת התאמות נדרשות לשם הכשרת מתחמים אשר אינם כיום בשימוש.

בבית סוהר גבעון נמצא כי ישנה צפיפות קשה באגף המוחזקים לגירוש, אשר נובעת מהשמתם של מוחזקים רבים בכל תא. באחד התאים שגודלו כ-62 מ"ר ניתן לאכלס עד 16 מוחזקים, כך ששטח המחיה לאדם עומד על 3.92 מ"ר כאשר הוא נמצא בתפוסה מלאה. בנוסף התלוננו המוחזקים על הקשיים הכרוכים בשהייה משותפת של מספר כה גדול של אנשים, הן כתוצאה מהרעש, והן לנוכח מגבלות תקשורת שמקורן בפערי שפה ותרבות. במכלול הקליטה תא השגחה ופיקוח בגודל 4.9 מ"ר המיועד להחזקת שני אנשים, במרחב מחיה של 2.45 מ"ר לאדם. גם באגף הנשים המוחזקות שוררת צפיפות רבה שעה שנמצא בתפוסה מלאה. באחד התאים שהו ארבע מוחזקות בשטח של 27.72 מ"ר, המיועד לאכלס 6 נשים (קרי, בשטח מחיה של 2.3 מ"ר). המבקרים התרשמו, כי גם בהינתן תפוסתו החלקית שררה בתא תחושת צפיפות, בשל המיטות שאינן בשימוש.

בבית המעצר אוהלי קידר מצאו המבקרים כי בחלק מהתאים שוררת צפיפות רבה. כך, למשל, באגף המעבר ישנו תא בגודל 3.36 מ"ר שנועד לאכלס שני כלואים – קרי, שטח מחיה של 1.68 מ"ר לאדם. בתא מפוקח המצולם 24 שעות ביממה, המיועד לעצורים בהשגחה, מוחזקים 6 כלואים בשטח של כ-17 מ"ר. משמעות הדבר, שלכל כלוא שטח מחיה העומד על 2.85 מ"ר בלבד, וזאת כולל השירותים והמקלחת.

בבית סוהר חרמון שטחו הממוצע של כל תא עומד על כ-5.2 מ"ר, ובו מאוכלסים שני כלואים. משמעות הדבר, כי לכל כלוא שטח מחיה של 2.6 מ"ר – בערך מחצית מן הסטנדרט הקבוע בתקנות. בנוסף התרשמו המבקרים כי התאים באגף ההמתנה הם קטנים, צפופים וחנוקים במיוחד. לעניין זה נשמעו תלונות מפי הכלואים, כי הם מתקשים לשהות בתנאים אלה לעומת השהייה בתאים באגפים האחרים.

בבית סוהר רמון שוהים באגפים הביטחוניים 8 כלואים בכל תא, באופן המספק שטח מחיה אשר  קטן מ-3 מ"ר לאדם.

בבית מעצר הדרים חלק מהכלואים שוהים בתאים קטנים וצפופים. כך, למשל, באגף מתחילים התאים הם בגודל של כ-6.9 מ"ר, בהם שוהים עד שלושה כלואים במיטות קומתיים. משמעות הדבר, כי בתפוסה מלאה שטח המחיה לכלוא עומד על 2.3 מ"ר. יצוין, כי בביקור שנערך בשנת 2018 התרשמו אנשי הסניגוריה הציבורית כי במרבית התאים שהו עד שני כלואים בלבד, באופן המספק לכל אדם כ-3.5 מ"ר.

בבית סוהר השרון התרשמו המבקרים כי שוררת צפיפות באגף 11 ,שאליו הועברו הכלואים מהאגף השמור לנוכח עבודות שיפוץ. כך, למשל, בתא שגודלו כ-5 מ"ר (כולל השירותים והמקלחת) שהו שני כלואים. 

בבית סוהר שאטה נמצא כי מרבית האגפים צפופים. בביקור משנת 2018 עלה, כי שטח המחיה  הממוצע לאדם עומד על 3.4 מ"ר, כאשר בחלק מן התאים שוהים עשרה כלואים בביקור שנערך בשנת 2017 ,הלינו הכלואים העצורים עד תום ההליכים על צפיפות איומה, אשר נובעת בין היתר  מהצבת עד שמונה אנשים בכל תא.

יום רביעי, 12 ביוני 2019

דוח תנאי המעצר והמאסר לשנים 2017-2018 - ג. ליקויים בתחום הליווי והובלת האסירים



ג. ליקויים בתחום הליווי והובלת האסירים

בדוחות הסניגוריה הציבורית מהשנים האחרונות חוזרות ועולות תלונות בנוגע לתנאי ההובלה של הכלואים. מתלונות אלו עולה כי תהליך ההובלה יכול להימשך על פני מספר ימים וכי במסגרתו נחשפים המועברים לתנאים קשים ולסבל רב מאד, הנובעים, בין השאר, מהשכמה באישון לילה ומחסור ניכר בשעות שינה; מזמני המתנה ממושכים בשלבי ההובלה; מנסיעות האורכות שעות רבות; מכבילה ממושכת בידיים וברגליים; מצפיפות ותנאים פיזיים קשים במתקני השהייה הזמניים ועוד.

תלונות בנוגע לתהליך ההובלה הועלו במהלך השנים על ידי גורמים שונים בפני שב"ס, המשרד לביטחון פנים, ובתי המשפט. הסניגוריה הציבורית הפנתה את תשומת הלב לנושא זה במסגרת דוחות הביקורת הרבים שערכה במהלך השנים. יצוין, כי עתירה עקרונית שהוגשה כנגד תנאי ההסעה הנהוגים בשב"ס, תוך הסתמכות, בין היתר, על תצהירים רבים של אסירים וכן על האמור בדוחות הסניגוריה הציבורית, נמחקה ביולי 2010 לאחר ששב"ס התחייב בפני בית המשפט לפתור בשנת 2017 הוגשה עתירה נוספת לבית המשפט העליון בשם מספר אסירים, בדרישה לשיפור תנאי הנסיעה והפסקת הפגיעה בזכויותיהם הכרוכה בתנאי הנסיעה הנוכחיים, ועתירה זו עדיין תלויה ועומדת. במהלך השנים אכן חלו שינויים לא מבוטלים בתהליך הובלת הכלואים בשב"ס. עם זאת, מתלונות שנשמעות מצד כלואים במהלך ביקורים במתקני הכליאה השונים עולה, כי האפקט המצטבר של הליקויים שעדיין קיימים בתהליך ההובלה גורם לכלואים סבל רב מאד. במיוחד חמורות הטענות שבמצב הקיים נשקפת סכנה לבריאותם של המועברים וכי לעתים יוצר התהליך אפקט מצנן אצל הכלואים, שמעדיפים לוותר על הזכות להיות נוכחים בדיונים המשפטיים או על טיפול רפואי, על מנת לחסוך את הפגיעה וההשפלה הכרוכות בנסיעה. 

עוד יצוין כי בהחלטה מיום 14.3.2017 הכיר בית המשפט העליון בסבל הכרוך בהליך העברתו של אסיר כשיקול לעניין החלטה על העברת מקום הדיון בעניינו. ויודגש, דיונים בבתי משפט או חקירות במשטרה, מלווים מטבע הדברים בחרדה ובלחץ רב עבור הכלואים, במסגרתם עתידות להתקבל החלטות הרות גורל בעניינם. תהליך מתיש ופוגעני של הובלת הכלואים עלול לפגוע באופן ממשי ביכולתם לעמוד בלחצים של חקירות משטרתיות או לקחת חלק פעיל ולהתגונן בהליכים משפטיים. מכאן שיש באופן בו נעשות הובלות כיום כדי לפגוע בזכות החוקתית להליך הוגן. זאת, נוסף על ההפרה הברורה של החובה לספק תנאי מחיה הולמים לכלואים ושל זכותם החוקתית לשלמות הגוף ולכבוד.

הסניגוריה הציבורית ערה לכך שבמהלך השנים האחרונות נקט שב"ס בפעולות שונות לשיפור מערך ההובלות וההיסעים, הן בדרך של הוספת סבבי הסעות המקצרים את משך ההמתנה של אסירים ואת משך הנסיעה, והן בדרך של שיפור בתנאים השוררים ברכבי ההובלות ובנקודות ההמתנה, אולם שיפור זה עדיין אינו מהווה מענה הולם ומספק לקשיים. בין היתר, סבורה הסניגוריה הציבורית כי יש לפעול לשיפור התנאים הפיזיים בתאי ההמתנה והשהייה הזמניים כמו גם ברכבי ההסעה; לשינוי במערך ההובלות וקיצור משך הנסיעה; לקיצור זמני ההמתנה בכל אחד מהמקומות הללו; לשינוי לוחות הזמנים כך שהשכמת האסירים תהיה מאוחרת יותר; להקפדה על מתן גישה לשירותים ולחלוקת מזון ומי שתיה לכלואים; לקיצור זמני האיזוק והימנעות מכבילה במרחב הציבורי; ומתן אפשרות לכלואים באגפי המעברים לממש את הזכות לטיול באוויר הפתוח.

ב-14 מתקנים בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית עלו תלונות בדבר תנאי ההסעה וליווי הכלואים ממתקני הכליאה השונים ליעדים שמחוץ להם. 

בבית סוהר מגידו הועלו טענות רבות באגף הקטינים אודות זמני הנסיעה הממושכים והשהייה במעברים. נמסר כי נסיעה לרמלה מתחילה בשעות הבוקר המוקדמות ואורכת כ-10 שעות. הקטינים יוצאים ממגידו סביב השעה 7 בבוקר, ונוסעים דרך בתי הסוהר בצפון (צלמון, חרמון ודמון) עד לבית מעצר קישון, שם הם מקבלים ארוחת צהריים בעודם מוחזקים ברכב ה"פוסטה". לאחר מכן הן ממשיכים לרמלה דרך בתי הסוהר באזור השרון. במהלך כל הנסיעה יושבים הקטינים על מושבי ברזל קשים, ללא אפשרות לקום או לעשן.

כמו כן הלינו הקטינים על הקושי והסבל הרב הכרוכים בלינה במתקני מעבר ובאגפי מעבר זמניים במסגרת הנסיעות לבתי המשפט. מן הראוי לציין בעניין זה, כי הוצאה הנחייה על ידי שב"ס האוסרת על לינת קטינים במעברים. הוראה זו מיושמת כלפי הקטינים הפליליים המוחזקים באופק, אך ככל הנראה איננה מיושמת כלפי הקטינים הביטחוניים דוגמת אלו המוחזקים בכלא מגידו. המבקרים סברו כי מדובר באבחנה שאינה מוצדקת ויש לתת עליה את הדעת ולעשות את התיקונים הנדרשים בעניין זה.

בבית סוהר אשל נשמעו תלונות רבות על התנאים בנסיעות לצורך דיונים בבית המשפט ובמעברים בהם שוהים הכלואים. אחד הכלואים מסר למבקרים כי יצא לנסיעה עליה הודיעו לו רק חצי שעה לפני כן, כאשר היה עליו להתכונן לנסיעה של מספר ימים. לדבריו, נסע תחילה למעבר איילון, שם המתין מספר שעות בכלובים עד שהועבר לתא. לאחר לילה במעבר איילון הועבר לבית מעצר קישון שם חיכה בתוך רכב ה"פוסטה" כשעתיים. לאחר מכן הועבר לבית סוהר צלמון שם נשאר באגף המעבר במשך יומיים ללא מקלחת, ישן על גבי מזרנים קרועים, וסבל מנוכחות מקקים ומקור כבד. לבסוף הגיע לבית המשפט רק כדי לגלות שאין דיון בעניינו ועליו לשוב בחזרה באותה הדרך. בדרכו חזרה שהה כשש שעות בכלובים שבמעבר איילון. המבקרים ציינו כי סיפורים דומים נשמעו גם מכלואים אחרים. 

בבית סוהר שקמה עלו תלונות חוזרות ונשנות מצד כלואים ששהו במקום אודות הנסיעות לבתי משפט. משיחות עם הכלואים עולה כי מסלול הנסיעה מבית סוהר שקמה לבתי המשפט בדרום עובר דרך המעבר ברמלה, כך שעל אף המרחק הקצר נסיעה זו עשויה להימשך שעות ארוכות. הכלואים מסרו כי רכב ה"פוסטה" הוא צפוף ומחניק, ולעיתים הם נשארים להמתין ברכב במשך שעות בעת השהייה במעבר רמלה ללא אפשרות לצאת לשירותים.

בבית סוהר רמון הלינו חלק מהכלואים על הזמן הממושך שבו הם נאלצים לשהות ברכבי ההובלות. לדבריהם, השהות ב"פוסטה" נמשכת שעות ארוכות, בתנאי מזג אוויר קיצוניים, כשידיהם ורגליהם של הכלואים כבולות, ולעיתים אף לא מאפשרים להם לעשות את צרכיהם בזמן הנסיעות הארוכות.

במתקן המעצר שבהיכל המשפט בחיפה עלו תלונות מצד כלואים על שעת היקיצה המוקדמת בה משכימים אותם בימים בהם הם יוצאים לדיונים. משיחות עם הכלואים עולה כי הם מגיעים לבית המשפט כבר בסביבות השעה 7:30 בבוקר, ונשארים במתקני המעצר בבתי המשפט שעות ארוכות עד לסיום יום הדיונים. כמו כן עלו תלונות מצד הכלואים על התנאים השוררים ברכבי ההובלה. במהלך הנסיעה הכלואים חגורים ואזוקים בידיהם וברגליהם. רכב ה"פוסטה" מחולק לחלל מרכזי המיועד להכיל 26 כלואים, וכן חמישה תאי הפרדה המיועדים לכלואים הנדרשים לנסוע בנפרד מכלואים אחרים. גודל של כל תא הפרדה הוא כמטר רבוע, ובכל תא ספסל באורך 88 ס"מ המיועד לשני כלואים. המבקרים התרשמו כי תאי ההפרדה צפופים מאד וחשוכים.

במתקן המעצר שבבית משפט השלום בירושלים הלינו הכלואים על הדרך הארוכה אותה נאלצו לעבור עד להגעתם לבית המשפט. מדברי הכלואים עולה כי הם יוצאים ממתקני הכליאה השונים בשעות הבוקר המוקדמות, נוסעים קודם למעבר איילון ברמלה, ורק לאחר מכן ממשיכים בנסיעה לירושלים. הכלואים מסרו כי לאורך כל שעות הנסיעה הארוכות הם כבולים בידיהם וברגליהם, לא מקבלים מזון ונמנעת מהם האפשרות לעשן. לדבריהם הם מגיעים לבית המשפט כשהם עייפים ומתוסכלים. כמו כן עלה כי אף על פי שרבים מהכלואים השוהים במקום דוברי ערבית, אין בקרב אנשי "נחשון" שבמתקן אף סוהר דובר ערבית.

גם במתקן המעצר שבבית המשפט המחוזי בירושלים עלו תלונות על הדרך הארוכה והמפרכת הכרוכה בהגעה לבית המשפט בירושלים. לדברי הכלואים, הם יוצאים ממתקני הכליאה בהם הם שוהים בין השעות 4:00 ל-5:00 לפנות בוקר, לעיתים ללא התראה מוקדמת ושהות מספקת להתארגנות. החל משעה זו הם מוחזקים לאורך שעות ארוכות ברכב ההסעה כשהם כבולים בידיהם וברגליהם בעת הנסיעה ובעת המתנה לאיסוף של כלואים אחרים. בדרך לירושלים הם עוברים במעבר איילון ברמלה, שם הם ממתינים בתאי המעבר כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם ללא אוכל או שתיה. לאחר המתנה במעבר איילון הם נוסעים לכיוון ירושלים ומפוזרים בין בתי המשפט ומתקני המעצר בעיר.

במתקן המעצר שבבית משפט השלום ברמלה נמצא כי הכלואים שמובאים לדיון בבית המשפט ממתקני הכליאה שבאזור השרון משכימים סביב השעה 00:2-00:3 בלילה ומועברים ליחידת המעבר במתחם איילון. רק לאחר מכן הם מובאים לבית המשפט לקראת השעה 8:00 בבוקר. במצב זה מגיעים הכלואים לדיון בעניינם רק לאחר שעות ארוכות כשהם עייפים מההשכמה המוקדמת.

בבית מעצר הדרים הלינו רבים מהכלואים על כך שהנסיעה לבית המשפט כרוכה בשעות המתנה רבות, שחלקן עוברות עליהם בצפיפות רבה בכלובים שבמעבר איילון. הכלואים תיארו את הנסיעה כהליך מתיש פיזית ונפשית. הכלואים הלינו על כך שהנסיעות מתארכות שלא לצורך, ושגם נסיעה למקום קרוב גאוגרפית נמשך שעות ארוכות. כך למשל, מסרו הכלואים כי נסיעה לדיונים בבית משפט בתל אביב אורכת יום שלם, המתחילה בשעות הבוקר המוקדמות. כמו כן הלינו הכלואים על כך שלאורך השהייה הממושכת ברכבי ההסעה לא ניתנת להם האפשרות לעשן.

בבית סוהר שאטה הלין אחד הכלואים באגף העצורים עד תום ההליכים כי ההליכים כנגדו מתנהלים בבית משפט בדרום והנסיעות לשם מקשות עליו. הכלוא מסר כי מזה תקופה ארוכה פנה בבקשות להעברתו לבית סוהר אחר.

במר"ש הלין אחד הכלואים המרותק לכיסא גלגלים על כך שהוא יוצא לדיונים בבית המשפט בשעה 6:00 בבוקר וחוזר רק לקראת 00:20 בערב, לאחר תום יום הדיונים. לאור מצבו הרפואי ביקש הכלוא לחזור מיד בתום הדיון ולנסוע ב"פוסטה" מיוחדת המותאמת למצבו.

בבית סוהר אופק הלין אחד הכלואים כי תיקו עם הציוד האישי אבד במהלך הנסיעה לבית הסוהר  עם יחידת נחשון.

בבית מעצר ניצן התרשמו המבקרים כי תאי ההמתנה בהם מוחזקים הכלואים בעת כניסתם ויציאתם מהמתקן מצויים במצב תחזוקתי ותברואתי ירוד

בבית מעצר קישון נמצא כי כלואים הממתינים ליציאה או לחזרה למתקן מוחזקים בכלוב ברזל החשוף לפגעי מזג האוויר ואינו כולל תא שירותים. מדובר בתא הבנוי מסורגי ברזל, בעל גגון דק ואחד מקירותיו מכוסה בלוחות. בעבר נעשה שימוש בתאי המתנה מסוג זה בבית מעצר קישון, אך בעקבות ביקורת שעלתה בדוחות קודמים מטעם הסניגוריה הציבורית אודות הפגיעה הכרוכה בהחזקת כלואים בתנאים אלו, הופסק השימוש בתאים אלו והוקצה תקציב לצורך שיפוץ המתקן ובניית אגף מעבר מוסדר. בביקור שנערך במקום במהלך שנת 2017 נמצא כי בניית אגף המעבר טרם החלה, וכי אחד הכלובים עדיין משמש להחזקת כלואים במקום כאשר המתקן נמצא בתפוסה מלאה. המבקרים התרשמו כי השהייה בתא זה כרוכה בפגיעה קשה בזכויות הכלואים המוחזקים במקום, וכי לא די בניסיונות לצמצם את השימוש בתא אלא יש לקדם את בניית אגף המעבר ולהפסיק לחלוטין את השימוש בכלובים מסוג זה.

דוח תנאי המעצר והמאסר לשנים 2017-2018 - ד.1 .אגף המעבר בבית סוהר איילון



ד.1 .אגף המעבר בבית סוהר איילון

אגף המעבר בבית סוהר איילון הוא אגף מעבר ארצי אשר משמש כתחנת ביניים לכלואים היוצאים ממקום כליאתם הקבוע ליעדים שונים כגון דיונים בבית המשפט, חקירות במשטרה, טיפולים רפואיים ועוד. מנתונים שהוצגו למבקרים במהלך הביקור עולה כי באגף המעבר עוברים מדי יום כ-400 כלואים. מרבית הכלואים שוהים במקום לפרקי זמן קצרים של מספר שעות בלבד. מספר הכלואים הנותרים לישון באגפי המעבר לא עולה על 120 כלואים בכל יום.

מתחם אגף המעבר כולל שני אגפי שהייה המיועדים להחזקתם של כלואים פליליים וביטחוניים, ואת מתחם הטרמינל אשר מיועד לשהייה קצרה של הכלואים בטרם יציאתם לנסיעה או לפני קליטתם באגפים. מתחם הטרמינל בנוי מכלובי ברזל רבים, המופרדים על ידי סורגים ומצויים במבנה ארעי רחב ידיים. למבקרים נמסר על ידי סגל המתקן כי זמני השהייה בכלובי ההמתנה הם קצרים ביותר ולא עולים על שעה וחצי, עד להעברתם של הכלואים למתחם הלינה או להסעתם ליעד הבא. עם זאת, משיחות של המבקרים עם הכלואים עולה כי השהייה במקום עשויה להמשך זמן רב יותר ובמקרים מסוימים להימשך שעות ארוכות.

מתחם הטרמינל כולל 16 כלובי ברזל. בכל כלוב שלושה ספסלי מתכת צרים ושירותי כריעה אשר מופרדים באמצעות קיר נמוך שאינו מספק פרטיות כראוי. המבקרים התרשמו כי בכלובים שורר חום כבד מאד וכי אין במאווררים המותקנים במקום כדי להפיג את תחושת החום, אף על פי שהביקור נערך בראשית הקיץ. הכלואים הוחזקו בכלובים בצפיפות רבה, חלקם נאחזו ונתלו על שבכות הברזל של התא, בהיעדר מקומות ישיבה שמספיקים לכלל הכלואים המוחזקים במקום. בקרב הכלואים נשמעו טענות כי הם עייפים וצמאים. המבקרים התרשמו כי החזקתם של כלואים בכלובים אלו, בוודאי בשעות העומס ובתנאים הקיימים, היא בלתי ראויה ומובילה לפגיעה בזכותם של האסירים לכבוד.

המבקרים ביקרו ברכבי ה"פוסטה" והתרשמו כי שוררת בהם תחושת צפיפות ומחנק. במהלך הביקור נמצא כי במקרים בהם מגיעים מספר רכבי הובלה במקביל, נאלצים חלק מהכלואים להמתין זמן רב בתנאי חום ומחנק עד ליציאתם מהרכב. המבקרים התרשמו כי הרכבים היו מלוכלכים מאד ופוזרו בהם שאריות מזון. בנוסף למתחם הטרמינל כולל אגף המעבר שני אגפי שהייה, המיועדים להחזקת כלואים פליליים וביטחוניים. המבקרים התרשמו כי באגפים שורר חום כבד, דבר ששב ועלה בתלונות רבות של הכלואים. במסדרונות האגפים מותקנים מאווררים, אך אין בהם כדי להקל על החום הכבד  ששורר בתאים. הכלואים הלינו על טיב האוכל המחולק באגף, והמבקרים התרשמו כי מרבית הכלואים לא אכלו את הארוחות שחולקו להם. באחד התאים שהה כלוא מעשן יחד עם כלוא שסבל מאסטמה, אשר נאלץ לעשות שימוש במשאף בשל המחנק הכבד ששרר בתא.

המבקרים ביקרו בתא ההשגחה המיועד לכלוא שקיים חשש שיפגע בעצמו. דלת התא אינה אטומה ומאפשרת לכל מי שעובר במסדרון לצפות בנעשה בתא באופן שפוגע בפרטיות של הכלוא. כמו כן התא חשוף לרוחות ולחום החודרים דרך דלת התא. הכלוא ששהה בתא מסר למבקרים כי הוא נמצא בתא מזה 5 ימים בהם יצא לטיול למשך כ-10 דקות בלבד. כמו כן הלין על כך שאין לו מצעים וכלי רחצה. המבקרים ביקרו גם בתא ה"חללית" והתרשמו כי שוררת בו תחושת מחנק קשה המקשה על השהייה במקום.

דוח תנאי המעצר והמאסר לשנים 2017-2018 - ה. שימוש בכבילה באופן לא מידתי



ה. שימוש בכבילה באופן לא מידתי

תקנה 22 לתקנות בתי הסוהר קובעת כי מפקד בית הסוהר רשאי להורות על שימוש באמצעי ריסון נגד אסיר כאשר הדבר הכרחי כדי למנוע אותו מלהתפרע, להזיק לעצמו או לאחרים או לגרום נזק לרכוש. כן קבוע כי הריסון לא יעלה על 24 שעות, אלא באישורו של רופא, וכי יש לתעד כל שימוש באמצעי ריסון. פקודת נציבות 00.15.04" אמצעי ריסון" מפרטת את אמצעי הריסון בהם ניתן להשתמש, בהם כבילת ידיים ורגליים, שימוש בשרוול כבילה וכבילה למיטה בידיים וברגליים. על פי הפקודה אין להשתמש באמצעי ריסון כאמצעי ענישה כלפי האסירים. כמו כן קובעת הפקודה כי כבילת אסיר למיטה היא אמצעי הריסון החמור ביותר, ויש לעשות בו שימוש רק לאחר שמוצו אמצעי הריסון הקלים יותר. על הגורם המוסמך לבחון את נחיצות המשך הכבילה לא יאוחר מ-8 שעות ממועד תחילתה.

יודגש כי מדובר באמצעי אשר פוגע אנושות בזכויות יסוד של הכלואים, ויש לעשות בו שימוש במקרים חריגים בלבד ובהיעדר אפשרות לעשות שימוש באמצעים פחות פוגעניים. כמו כן על השימוש באמצעי הכבילה להיעשות למשך זמן קצר ככל הניתן, ורק בהתאם לעילות הקבועות בתקנות. בוודאי שאין לעשות שימוש באמצעי זה ככלי ענישתי, וכן אין באמצעי זה כדי להוות חלופה לטיפול נפשי. כמו כן ישנה חשיבות ראשונה במעלה לניהול יומן כבילה מסודר, אשר מטרתו לשמש ככלי לביקורת ולמעקב אחר אמצעי ריסון חריג זה. תיעוד הלוקה בחסר אינו מאפשר מעקב אחר שימוש בכבילה, תדירותה והצורך בה ובמצב דברים זה, נגרמת פגיעה של ממש בזכויותיהם של הכלואים.

ראוי להוסיף, כי נושא הכבילה וההגבלות הגופניות בכלל על מטופלים חולי נפש, זכה לאחרונה להתייחסות מעמיקה עם פרסום המלצותיה של ועדה מיוחדת שהוקמה במשרד הבריאות, "ועדת ההיגוי להפחתת הגבלות מכאניות". על פי מסקנות הוועדה, יש לצמצם באופן מידי ודרמטי את השימוש בהגבלת מטופלים במחלקות ובבתי החולים הפסיכיאטרים בישראל. הוועדה התייחסה לכך שהגבלות מכאניות כרוכות בפגיעה קשה במצבו הנפשי של המטופל, ולעיתים אף בפגיעות גופניות. לפיכך קבעה הוועדה כי ככלל, אין להגביל מטופלים, אלא במקרים חריגים של סיכון ממשי ומידי לחיים או לגוף. כן נקבע כי אין לנקוט בהגבלה אלא כחלופה אחרונה, וכי על ההגבלה להיות הקצרה ביותר שניתן ורק למשך הזמן המינימאלי הנדרש עד חלוף הסכנה המידית ותוך שכל העת על הצוות לחתור לשחרר את המטופל. לצד צמצום השימוש באמצעי הגבלת מטופלים, הוועדה המליצה על הטמעה של גישות התמודדות חלופיות עם אלימות מטופלים שלא באמצעות הגבלה מכאנית.

הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי להחיל את מסקנות הוועדה אף ביחס לטיפול בכלואים הסובלים מלקויות נפשיות ולהימנע משימוש באמצעי כבילה כלפי כלואים אלו. ראוי להתאים את פקודות הנציבות הרלוונטיות אל המסקנות שהוצגו בדוח הוועדה, ומכל מקום, ראוי כי המסקנות יביאו לכך שההקפדה על קיום הפקודות הנוכחיות תיעשה בדקדקנות ובמשנה זהירות, לאור המודעות ההולכת וגוברת לקשיים הטמונים בהפעלת אמצעי ריסון.

ב-8 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית נמצאו ליקויים הנוגעים לאופן השימוש הנעשה בכבילה למיטה, לרבות מקרים המעוררים חשש ממשי שהשימוש בכבילה נעשה שלא כחוק למטרות ענישה. בחלק מהמקרים נמצא כי הכבילה נעשתה על רקע מצבו הנפשי של הכלוא, וזאת תחת מתן טיפול רפואי המתאים לו, במסגרת בית הסוהר או במחלקות הפסיכיאטריות במב"ן. עוד יצוין, כי בבתי סוהר רבים נמצא כי יומן הכבילה, אשר נועד לתעד את החלטות הכבילה של כלואים למיטה, לא עודכן כראוי.

בבית סוהר אופק נערכו ביקורים בשנת 2017 ובשנת 2018 ,בהם התרשמו המבקרים כי נעשה שימוש תדיר באמצעי הריסון הקיצוני של כבילה למיטה בארבע גפיים מבלי שנבחנו אמצעי ריסון מידתיים יותר. בביקור שנערך בשנת 2017 עלה כי בחודשים שקדמו לביקור נעשה שימוש באמצעי ריסון בכ-30 מקרים בכל חודש, שברובם היה מדובר בכבילה למיטה בארבע גפיים. במרבית המקרים נכבלו הקטינים למשך שעתיים, אך תועדו מקרים בהם נמשכה הכבילה לפרק זמן ארוך יותר. אחד הקטינים מסר למבקרים כי היה כבול למיטה לאחר אירוע משמעתי למשך למעלה מ-4 שעות, שבמהלכן אף הועמד לדין משמעתי והוחזר לכבילה. כמו כן הבחינו המבקרים בתיעוד של מקרים בהם נכבלו הקטינים למשך 4-5 שעות. אחד הקטינים מסר למבקרים כי נכבל למשך כארבע שעות כשידיו כלפי מעלה, באופן המגביר את תחושת אי הנוחות ואף גורם לכאב. המבקרים סברו כי יש מקום לעשות שימוש באמצעי ריסון מידתיים יותר, ולמשך הזמן המינימלי הדרוש, תוך בחינת כל מקרה לגופו.

המבקרים התרשמו כי הכבילה נעשית במקרים רבים בעקבות אירוע משמעתי ובמקביל להליך משמעתי שבמסגרתו מוטלים על הקטינים עונשים שונים כגון החזקה בבידוד. כן עלה כי בחלק מהמקרים מדובר באותם קטינים שחוזרים ונכבלים בתדירות גבוהה יחסית. כך למשל נמצא כי אחד הקטינים נכבל 3 פעמים לאורך 3 ימים. קטין אחר נכבל 5 פעמים שונות לאורך שבוע. 

מעיון ביומן המתעד את השימוש באמצעי הריסון עלה כי בחלק מהמקרים חסר תיעוד של פרטים מהותיים כגון השעה בה הוסר אמצעי הריסון, דבר שמקשה לערוך בקרה על השימוש באמצעים אלו כנדרש. בחלק מהמקרים שנבדקו לא הופיע דוח הכבילה בתיק האישי של האסיר כנדרש.

בבית סוהר מעשיהו נמצא כי נעשה שימוש תדיר באמצעי של כבילה למיטה בארבע גפיים. כך, במחצית השנה שקדמה לביקור תועדו כ-60 החלטות כבילה. המבקרים התרשמו כי השימוש בכבילה נעשה גם במקרים בהם לא עולה כל צורך של ממש באמצעי קיצוני זה, וכי הכבילה משמשת כאמצעי ענישה פסול, וזאת בניגוד לפקודת הנציבות בנושא. כך למשל, מהתיעוד עולה כי אחד הכלואים נכבל למיטה למשך כארבע שעות, בעקבות הפרת סדר ומשמעת. המבקרים סברו כי נדרש לחדד ולהבהיר כי השימוש בכבילת אסיר למיטה צריך להיעשות במקרים חריגים ביותר, לזמן קצר ככל הניתן, וזאת רק כאשר ישנו חשש ממשי כי האסיר עלול לפגוע בעצמו ועד למתן טיפול פסיכיאטרי הולם.

כמו כן נמצאו ליקויים בתיעוד המקרים בהם נעשה שימוש בכבילה, באופן שמקשה לעקוב ולערוך ביקורת על תקינות ההליך. המבקרים מצאו כי במקום לא קיים יומן כבילות מסודר, ותחת זאת הוצג להם ריכוז של טפסים בהם מופיעות החלטות הכבילה. המבקרים התרשמו כי פרטים רבים אינם מתועדים בטפסי הכבילה, בהם אישורים של רופא ועובדת סוציאלית הנדרשים לשם ביצוע הכבילה, וכן חתימות של מפקד בית הסוהר או תיעוד לכך שאישור המפקד ניתן באופן טלפוני. כמו כן, במרבית הטפסים שנבדקו לא הופיעה התייחסות לכך שנערכה בדיקה להמשך נחיצות  הכבילה לאחר 6 שעות בהתאם להוראות פקודת הנציבות.

המבקרים סברו כי מדובר במצב חמור שכן ניהול בלתי תקין של תיעוד הכבילות, אשר אינו מאפשר מעקב ופיקוח על השימוש באמצעי הכבילה, עשוי להוביל לפגיעה בזכותם הבסיסית של האסירים לחירות ולכבוד.

בבית סוהר השרון פגשו המבקרים כלוא אשר מסר כי היה כבול ברצף במשך יומיים שלמים, שלאחריהם הועבר לבידוד למשך שבוע. הכלוא תיאר כי במשך כל הזמן בו היה כבול לא נפגש עם עובדת סוציאלית או עם כל איש צוות אחר מלבד הסוהר שהתיר את הכבילה לצורך אכילה ויציאה לשירותים ולמקלחת. לדבריו, הוא נכבל והושם בבידוד מאחר שסירב לעבור לאגף בו מצויים כלואים עמם הוא מסוכסך, מחשש שיפגעו בו, ואף איים לפגוע בעצמו אם יאלץ להשתלב באגף זה. על רקע דברים אלו נקבע כי הוא מסוכן לעצמו וזקוק לטיפול פסיכיאטרי, אותו סירב לקבל ועל כן נכבל ונענש בהשמה בבידוד. עוד סיפר למבקרים כי בעבר נכבל למשך יומיים שלאחריהם הועבר לבידוד למשך מספר ימים, וכי נמסר לו כי הכבילה היא חלק מהענישה המשמעתית. כלוא אחר שפגשו המבקרים מסר כי לפני כחודשיים היה כבול במשך שבוע.

בבית סוהר מג"ן נערכו ביקורים בשנת 2017 ובשנת 2018 ,בהם נמצאו ליקויים בתיעוד השימוש בכבילה. נמצא כי לא קיים יומן ייעודי המוקדש לתיעוד השימוש בכבילה, וכי מקרים אלו\ מתועדים במסגרת יומן האגף הכללי, דבר שמקשה להתחקות אחר אופן השימוש בכבילה ואינו עומד בדרישות פקודת הנציבות בנושא. המבקרים התרשמו כי היומן הקיים אינו מאורגן ומסודר ויש קושי רב לעקוב אחר סיבת הכבילה ופרק הזמן שנמשכה.

בביקור שנערך בשנת 2017 פגשו המבקרים בכלוא שנותר כבול למיטה בארבע גפיים למשך 38 שעות. מדובר בכלוא בעל היסטוריה של אשפוזים פסיכיאטריים, שמסר למבקרים כי ביקש להתאשפז במחלקות מב"ן מאחר ששמע קולות המורים לו לפגוע בעצמו. למבקרים נמסר כי לאחר בדיקה פסיכיאטרית הוחלט שאין מקום לאשפזו והוא הוחזר למתקן מג"ן. תא הכבילה נמצא בסוף המסדרון, והמבקרים סברו כי הדבר אינו מאפשר לשמוע את הכלוא במידה שהוא קורא לסוהר על מנת שזה יאפשר לו לעשות שימוש בשירותים. מתיעוד הכבילה עלה כי הכלוא הותר מהכבילה 3 פעמים ביום, למשך 20 דקות בכל פעם, וכי במהלך היממה הראשונה לא נערכה בחינה מחודשת בדבר נחיצות המשך הכבילה, וזאת בניגוד להוראות פקודת הנציבות בנושא. כמו כן, לא נמצאו האישורים הנחוצים לשם הפעלת הכבילה, בהם אישור רפואי לפיו אין בכבילה לגרום לנזק רפואי, ואישור בדבר היוועצות עם פסיכיאטר. המבקרים סברו כי מדובר במצב חמור המעיד על שימוש לא מידתי ובלתי מבוקר באמצעי פוגעני זה. מצב זה חמור במיוחד נוכח העובדה שמתקן מג"ן מיועד מלכתחילה לכלואים הסובלים ממוגבלויות נפשיות וקוגניטיביות.

בבית סוהר שקמה ביקרו המבקרים בתא כבילה, המכיל מיטה עם לולאות המיועדות לכבילת הידיים והרגליים של הכלוא. מדובר בתא קטן, בגודל של כ-4 מ"ר. בתא אין חלון והמבקרים התרשמו כי שוררת בו תחושת מחנק. בתא שירותי כריעה שאינם מופרדים משטח התא וכיור. השירותים חשופים לעיני העוברים והשבים ליד התא באופן שפוגע בפרטיות הכלוא. למבקרים נמסר כי במקרים בהם יש חשש שהכלוא עשוי לפגוע בעצמו הוא נכבל כשידיו כלפי מעלה לצדי  הראש. המבקרים סברו כי מדובר בתנוחה מכאיבה הגורמת לסבל מיותר ואין לה הצדקה.

בבית סוהר אשל ביקרו המבקרים בתא הכבילה. מדובר בתא קטן מאד, גדול אך במעט מהמיטה אליה נכבל הכלוא. בתא אין חלון, ושוררים בו לכלוך וצחנה. משיחות שערכו המבקרים עם כלואים עולה כי בעת הכבילה הם נאלצים לקרוא לסוהרים לאורך זמן רב על מנת שיתאפשר להם להתפנות לשירותים. אחד הכלואים מסר שבעת שהיה כבול נאלץ לעשות את צרכיו על עצמו מאחר ולא הגיע סוהר שיתיר אותו מהכבילה. כלוא אחר מסר שנשאר כבול לאורך כל שעות הלילה ולא הגיע אליו סוהר שיתיר אותו למרות צעקות שלו ושל כלואים אחרים באגף. עוד עלה שתא הכבילה משמש להחזקת כלואים בהפרדה ובידוד, בהיעדר תאים פנויים אחרים. המבקרים סברו כי מדובר במצב בעייתי שכן אין בתא שירותים והכלואים תלויים בכך שסוהר יגיע ויאפשר להם לצאת מהתא. מעיון ביומן הכבילות עלה כי מרבית מקרי הכבילה נמשכו עד 48 שעות, אך קיימים גם מקרים בהם הכבילה נמשכה לפרק זמן ארוך יותר. באחד המקרים הכלוא נכבל לשישה ימים רצופים מחשש לפגיעה עצמית.

בבית מעצר קישון פגשו המבקרים בעצור ימים הסובל מבעיות נפשיות רבות, שהיה כבול למיטה בידיו וברגליו. למותר לציין, כי השימוש בכלי המעצר תוך מניעת טיפול פסיכיאטרי מהווה פגיעה קשה בזכויותיו של העצור. כמו כן יוער, כי שוטר המגלה בעצור סימנים לבעיות נפשיות מחויב להביאו לבדיקה פסיכיאטרית לאלתר לפי סעיף 10 לפקודת מטא"ר 12.03.02 ,העוסקת בטיפול הרפואי בעצורים.

בבית סוהר גבעון מסר אחד הכלואים למבקרים כי היה כבול למיטה כשידיו כבולות מעל לראשו לפרק זמן של 24 שעות, שבמהלכן לא התירו אותו על מנת שיוכל לעשות את צרכיו. כתוצאה מכך נאלץ לעשות את צרכיו על עצמו ובגדיו התלכלכו.