ב. תאי מעצר קטנים וצפופים
ב-8 מתקני מעצר בהם ערכה הסניגוריה הציבורית ביקורים בשנים 2017-2018 ,נמצא כי הכלואים שוהים בתנאי צפיפות קשים אשר אינם עומדים באמות המידה שנקבעו בחוק
מתקן המעצר שבבית משפט השלום בירושלים קטן מאד ומיושן, ואינו נותן מענה ראוי לצרכיהם הבסיסיים של העצורים המובאים לדיון. מספר העצורים ההולך וגדל מקשה עוד יותר להתמודד עם הצורך בהפרדה בין עצורים שונים, כאשר המשמעות של החזקת כלוא בתא נפרד היא צפיפות בלתי נסבלת בתאים האחרים. מספר מקומות הישיבה המקסימלי האפשרי במתחם נמוך משמעותית ממספר העצורים המגיעים לבית משפט השלום לדיוניהם. המבקרים הרשמיים שמעו מפי העצורים שלעתים קרובות, בהיעדר מקומות ישיבה, רבים מהם נאלצים להמתין בעמידה לדיון בעניינם, או בישיבה על רצפת התא. אחד התאים בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית הוא בגודל כ-8 מ"ר, ומוקף ספסלי בטון שרוחבם 45 ס"מ. במועד הביקור, שהו בתא זה 9 עצורים, אשר מסרו כי קודם לכן באותו היום מספרם היה 15 ,ולעתים יכול להגיע אפילו ל-20 .מדובר בתנאי צפיפות בלתי נסבלים, המאלצים את חלק מן הכלואים לשבת על רצפת התא לרגליהם של כלואים אחרים, או לעמוד במשך שעות. בתא אחר בו ביקרו, שגודלו דומה ואף הוא מוקף ספסלי בטון, שהו במועד הביקור 12 עצורים, שטענו כי מוקדם יותר שהו בתא 17 עצורים. תא נוסף, שגודלו הזעיר עומד על כ-5.2 מ"ר וגם בו ספסלי בטון, כרוך בפגיעה חמורה בכבוד העצור – אפילו אם משכנים בו עצור אחד בלבד. יצוין, כי במרבית התאים אין חלון, ורק באחד מהם ישנו תא שירותים ומים זורמים. בנוסף, נרשמה במתקן תופעה מטרידה של החזקת כלואים ברכב ההובלות במהלך ההמתנה לדיון בעניינם. המבקרים הרשמיים פגשו בשלושה קטינים אשר שהו ב"פוסטה" במשך למעלה משלוש שעות, לאחר שיצאו מבית סוהר מגידו בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר, והגיעו לבית המשפט בשעה 7:30 .הקטינים הוחזקו בתא הפרדה קטן וצפוף בתוך הרכב, באופן שאינו מאפשר תזוזה וללא כל אפשרות לעמוד ולנוע. הסניגוריה הציבורית סבורה, כי לא ניתן להשלים עם תופעה זו של החזקת עצורים, על אחת כמה וכמה קטינים, בתנאים תת אנושיים אלה.
בבית המשפט בראשון לציון מכיל מתקן המעצר שבעה תאים – ארבעה מהם בגודל של כ-9 מ"ר, ושלושה שגודלם כ-14 מ"ר. במועד הביקור שהו בתאים הקטנים בין 8 ל-9 עצורים. משמעות הדבר, שלכל אחד מהם הוקצה שטח מחיה של בין 1 ל-125.1 מ"ר בלבד, מרחב הקטן יותר מפי ארבע מאשר הסטנדרט שנקבע בתקנות. הואיל והמתקן לא היה בתפוסה מלאה במועד הביקור, ניתן לשער כי ישנם מצבים בהם מוחזקים העצורים בצפיפות רבה אף יותר. לעניין זה יוער, כי במהלך הביקור נותרו חלק מן התאים ריקים. הסניגוריה הציבורית סבורה, כי במקרים כאלה ראוי לפזר את העצורים בין כלל התאים באופן אשר יקל על העומס.
בבית המשפט בפתח תקווה נמצא כי העצורים מוחזקים בתנאי צפיפות קשים. כך, למשל, בתא שגודלו 18 מ"ר הוחזקו 14 כלואים, בשטח מחיה של 28.1 מ"ר לאדם. מהנהלת המתקן נמסר, כי תא זה מיועד להכיל עד 20 כלואים, באופן אשר מקצה לכל אחד שטח מחיה מזערי בגודל 9.0 מ"ר בלבד. בתא נוסף הוחזקו 12 עצורים בשטח של כ-12 מ"ר – קרי, מרחב מחיה של 1 מ"ר לכלוא. יתר על כן, התברר למבקרים כי לעיתים מוחזקים הכלואים ברכב הליווי מחוץ למתקן כתוצאה מהעומס בתאים. זאת, בדרך כלל, כתוצאה מן הצורך לעמוד בכללי ההפרדה בין סוגי האוכלוסיות השונים. למותר לציין, כי מדובר בפיתרון בלתי הולם למצוקת הצפיפות במתקן.
בבית המעצר שבהיכל המשפט בנצרת ארבעה תאים גדולים, ששטחם עומד על כ-20 מ"ר, ושישה תאים קטנים, אשר גודלם כ-5 מ"ר. במועד הביקור, הוחזקו באחד התאים הגדולים 10 כלואים – קרי, בשטח מחיה של 2 מ"ר לאדם. על אף שמדובר בתנאי צפיפות קשים ביותר, תקן הכליאה במתקן עומד על 110 עצורים – 20 כלואים בכל תא גדול, ו-5 בכל תא קטן. משמעות הדבר, כי בתפוסה מלאה שטח המחיה המזערי עבור כל עצור הוא 1 מ"ר בלבד.
במתקן המעצר שבבית משפט השלום בחדרה ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2017 ובשנת 2018 .בשני הביקורים התרשמו המבקרים מבעיית צפיפות חריפה במתקן. שלושת התאים במתקן קטנים כשלעצמם, וגודלם נע בין כ-5.4 מ"ר לכ-7 מ"ר, כאשר התא הגדול נחלק לשניים במקרים בהם נדרשת הפרדה. במועד הביקור משנת 2017 ,חולקו העצורים בין שני התאים הגדולים, באופן שסיפק לכל אחד שטח של פחות מ-1 מ"ר. בביקור משנת 2018 שהו 10 כלואים בשלושת התאים – קרי, בשטח מחיה של כ-5.1 מ"ר לאדם. בנוסף עולה, כי בשל בעיית הצפיפות והמיעוט בתאים, לא מתקיימת הפרדה כנדרש בין סוגי אוכלוסיות הכלואים השונות. יצוין, כי בית המשפט בחדרה נמצא בעיצומו של תהליך בנייה, אשר צפוי להקל משמעותית על הצפיפות במתקן המעצר. יחד עם זאת, הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש למצוא פיתרון ביניים עד אשר תושלם הבנייה.
מתקן המעצר שבהיכל המשפט בחיפה סובל אף הוא מבעיית צפיפות חמורה. במתקן שני סוגים של תאים: תאים ששטחם 5 מ"ר, בהם ניתן לאכלס עד חמישה עצורים, ותאים הנעים בין 12 ל-16 מ"ר, בהם ניתן לאכלס עד 15 כלואים. יוצא, אפוא, כי שטח המחיה הממוצע לאדם כאשר נמצא המתקן בתפוסה מלאה, עומד על כ-1 מ"ר בלבד.
מתקן המעצר שבבית משפט השלום בקריות מכיל ארבעה תאי מעצר, שגודלם עומד על כ-9 מ"ר. במועד הביקור שהו במתקן שמונה עצורים בשני תאים, אולם לעתים עומד מספרם על 20 ומעלה. בעיית הצפיפות מחריפה במיוחד כאשר מתעורר צורך בהפרדת הכלואים, אז שוהים בתאים 8-10 עצורים, בשטח של כ-1 מ"ר לאדם. יצוין, כי סוגית הצפיפות במתקן הועלתה בדוחות קודמים, בהם עמדה הסניגוריה הציבורית על הצורך בפיתרון מבני.
בבית המשפט המחוזי בירושלים שוררת גם כן בעיית צפיפות קשה. כך, למשל, נמצא כי תא גדול חולק לשני תאים קטנים אשר גודלו של כל אחד מהם כ-3 מ"ר. תאים אלה מיועדים לכלוא אחד, ובהם מוצב ספסל שאורכו כ-5.1 מ', התופס את מרבית שטח המחיה. בתא אחר, שגודלו כ-16 מ"ר ובו ספסל אבן באורך של כ-5.4 מ' בנוסף לספסלי ברזל נוספים – שהו 8 כלואים: דהיינו, בשטח הקטן מ-2 מ"ר לאדם. כמו כן, נמסר למבקרים כי בימים בהם תפוסת המתקן גבוהה מן הרגיל מוחזקים חלק מן העצורים ברכב ההובלות מפאת חוסר מקום בתאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה