"כאשר מדובר באסירים הנתונים מאחורי סורג ובריח, קיומם הבסיסי אינו תלוי באפשרויותיהם הכלכליות, ומטבע הדברים הוא צנוע בהרבה, ועיקרו האפשרויות העומדות בפני האסיר ביומיומו לקיים את חייו במגבלות בית הסוהר ותכלית המאסר. אכן, 'זכותו של אדם לכבוד היא גם הזכות לכך שיהיו לו תנאי חיים המאפשרים קיום שבו יממש את חירותו כבן אנוש'... האסיר אינו יכול, כמובן, לממש בעת מאסרו את חרותו, אך אינו חדל כמובן להיות בן אנוש; והיחס האנושי אליו יועיל גם לחברה, במבט לעתיד ולמניעת שיבה לעבריינות ככל הניתן".
מהאמור בדוח זה עולה שבמתקנים שבאחריות שירות בתי הסוהר, אשר נבדקו במהלך השנים 2017-2018 על ידי אנשי ונשות הסניגוריה הציבורית, אותרו מספר הפרות קשות של זכויות כלואים. התמונה המצטיירת בחלק מבתי הסוהר היא עגומה: תנאי הפרדה ובידוד קשים; צפיפות בלתי נסבלת; שימוש לא מידתי בכבילה; תנאים קשים ברכבי ההובלה; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור בלתי נאותים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; ליקויים בקשר לאיכות המזון וכמותו; ליקויים במתן טיפול רפואי ועוד. ממצא מדאיג עולה ביחס לאוכלוסיית הכלואים הסובלים מלקויות נפשיות. מהדוחות עולה כי כלואים אלו מוחזקים במקרים רבים בתנאי הפרדה והשגחה קשים, אשר אינם מהווים מענה לצרכיהם ואף עשויים להחמיר את מצבם. לעיתים, כאשר עולה חשש לפגיעה עצמית נעשה שימוש באמצעי ריסון באופן לא מידתי ובניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים בתחום. אוכלוסייה נוספת אשר סובלת במיוחד מתנאי כליאה קשים היא הכלואים המסווגים כביטחוניים. כלואים אלה מוחזקים בתנאי צפיפות קשים במיוחד, ואינם זוכים לטיפול סוציאלי או למסגרות תעסוקה וחינוך. דוח זה, המסכם 50 דוחות פרטניים, מפנה את הזרקור מטבע הדברים בעיקר לליקויים שנמצאו.
הדוחות הפרטניים מציגים תמונה מלאה יותר באשר לכל מתקן ומתקן – תמונה הכוללת לעיתים גם היבטים חיוביים של שיפור ושל מאמץ להביא לפתרונות הולמים. נבקש לציין לטובה כי בעקבות הדוחות המסכמים הקודמים שהוציאה הסניגוריה הציבורית, ניכר שיפור מסוים בתנאי המחייה בחלק מהמתקנים. כפי שניתן להיווכח גם מהתגובות שהובאו בהערות השוליים, חלק לא מבוטל מן הליקויים תוקנו מייד בעקבות הביקורת, ועל כך יש לברך. כמו כן התרשמנו מאוד מן הרצינות בה התייחס שב"ס לאמור בדוחות אלו, ואנו מקווים כי סיכום ממצאי הביקורים שערכו נציגי הסניגוריה הציבורית גם בדוח הנוכחי, יסייע לגורמים הרלוונטיים במציאת פתרון הולם לטיפול בליקויים הקיימים כיום, ובפרט באותם ליקויים חמורים הדורשים מענה מיידי.
אשר למתקני המעצר שבבתי המשפט, מממצאי הביקורים שנערכו בשנים 2017-2018 עולה תמונה קשה לגבי תנאי ההחזקה של עצורים ואסירים. בין היתר, נמצא כי כי בחלק מהמתקנים שוררת צפיפות בלתי נסבלת; כי בחלק מהמתקנים תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר; כי קיימים ליקויים רבים במצבם של השירותים; כי במקומות רבים אין תנאים המאפשרים מפגשים בין עורכי הדין ללקוחות באווירה מכובדת ובטוחה, מצב המוביל לפגיעה בזכות ההיוועצות, ועוד. הניהול השוטף של ליווי הכלואים לבתי המשפט על ידי שב"ס בשנים 2017-2018 עודו מתאפיין בליקויים רבים המביאים לפגיעה חמורה בזכויותיהם של כלואים, כגון טלטולם בדרכים במשך שעות רבות שבמהלכן הם שוהים בצפיפות ברכבי ההובלה כשהם כבולים, והארכת משך שהייתם במתקני המעצר שבבתי המשפט מעבר לנדרש, כל זאת בתאי מעצר קטנים וצפופים שאינם מיועדים אלא להחזקת עצורים מעטים ולשעות בודדות. כפועל יוצא מגיעים הכלואים לדיונים בעניינם מותשים, באופן המקשה עליהם לממש את זכותם להליך הוגן. לכך יש להוסיף, כי הן סדרי הליווי אל מתקני המעצר והן סדרי הליווי אל אולמות הדיון שבתוך המתקנים עצמם, גורמים במקרים לא מעטים להובלת כלואים כשהם אזוקים לעיני הציבור הרחב, תוך פגיעה חמורה בכבודם. פגיעה זו מתעצמת כאשר מדובר בעצורים שהם קטינים או בעלי מוגבלויות. לא אחת עמדו בתי המשפט על חשיבות ההקפדה על תנאי כליאה הולמים של כלואים. לחשיבותם של תנאי כליאה הולמים התייחס כב' הנשיא (בדימוס) א' ברק:
"אכן, המאסר מחייב, מעצם מהותו, שלילת חופש, אך אין בו כדי להצדיק, מעצם מהותו, פגיעה בכבוד האדם. ניתן לקיים מאסר שישמור על כבוד האדם של האסיר. חומות הכלא אינן צריכות להפריד בין האסיר לבין צלם האנוש ... בית סוהר אסור לו שייהפך למכלאה, וחדר האסיר אסור לו שייהפך לכלוב ... לא נהיה אנושיים אם לא נבטיח רמה אנושית לאסירים שבחברתנו. אין להשיג את מטרותיה של הענישה הפלילית על-ידי פגיעה בכבוד האסיר ובצלמו כאדם".
באחרונה זכה נושא זכויות הכלואים לדיון נרחב במסגרת בג"ץ שטח המחיה, ובתוך כך עמד כב' המשנה לנשיאה (בדימוס) א' רובינשטיין על חשיבות השמירה על זכויות האדם של הכלואים:
"מן האסיר, גם אם יושב הוא על פי דין ומטבע הדברים אינו נמנה על ל"ו הצדיקים, נשללת בראש וראשונה זכותו לחרות, אליה מצטרפות הגבלות נוספות הנובעות מתכלית המאסר ומטיבו; ואולם אין האסיר מתערטל מזכויותיו כאדם, ואין הוא מאבד את החרויות הנתונות לכל אדם באשר הוא אדם, אלא אם הדבר נדרש לשם תכלית המאסר. כתלי בית הסוהר אינם 'חור שחור נורמטיבי', שמעבר לחומותיו אין זכויות ואין מגן. נהפוך הוא, האסיר – אשר לו כמובן חובות התנהגות במאסר – נתון במשמורתה של המדינה, והיא נושאת לגביו באחריות מוגברת".
למרות ניסיונות להביא לשיפור תנאי מחייתם של הכלואים, המצב במתקני הכליאה שנסקרו בדוח זה עדיין רחוק מלהשביע רצון. מדובר בבעיה כלל-ארצית, המביאה לפגיעה יומיומית בזכויותיהם הבסיסיות של עצורים ואסירים רבים, ולפגיעה בכבודם כבני אדם. אנו מקווים כי הרשויות הרלוונטיות ישכילו לעשות שימוש במידע המובא בדוח זה, על מנת להביא לשיפור כולל ומהיר של הליקויים החמורים המתוארים בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה