ו.3 .היעדר תכניות חינוך טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית
בדוחות מסכמים מהשנים האחרונות עלה כי קיימים כשלים במתן שירותים סוציאליים ביחס לכלואים שאינם דוברים את השפה העברית, בין אם מדובר בפלסטינים דוברי ערבית ובין אם מדובר בכלואים הדוברים שפות זרות אחרות. במצב זה מותנית הגישה להליכים טיפוליים ושיקומיים בידיעת השפה העברית, וכך נמנעת הלכה למעשה מכלואים רבים האפשרות להשתלב בפעילויות טיפול וחינוך שיקומיות. הסניגוריה הציבורית סבורה כי מדיניות המתנה שילוב בטיפול ושיקום בידיעת השפה העברית אינה סבירה, ובפרט כך לאור העובדה שבחברה הישראלית יש מספר רב של תושבים שאינם יודעים את השפה העברית ודוברים שפות אחרות, כגון ערבית, רוסית ואמהרית. בהקשר זה יצוין כי מדיניות זו של שב"ס זכתה לביקורת מצד בתי המשפט, שפסקו בשורה של החלטות כי אין להעמיד את ידיעת העברית כתנאי לשילובו של כלוא בקבוצה טיפולית.
חרף האמור, בביקורים הרשמיים שנערכו על ידי אנשי הסניגוריה הציבורית בשנים 2017-2018 , ב-7 מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים להיעדר תכניות חינוך, טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברים עברית. הדבר בלט במיוחד בבתי סוהר בהם מרבית ואף כלל אוכלוסיית הכלואים אינם דוברי עברית.
בבית סוהר מגידו נמצא כי קיים מחסור משמעותי במערך הסוציאלי, ובפרט באפשרות למתן שירותים סוציאליים בשפה הערבית. תקן הכליאה בבית הסוהר עומד על 1060 כלואים, אשר מרביתם כלואים ביטחוניים, בהם גם קטינים, ומיעוטם כלואים פליליים. במועד הביקור שנערך במהלך שנת 2017 הועסקו בבית הסוהר 3 עובדות סוציאליות, אחת במשרה מלאה ושתיים במשרה חלקית. רק אחת מהעובדות הסוציאליות הייתה דוברת השפה הערבית, והיא הועסקה במשרה חלקית בלבד. במועד הביקור שנערך במהלך שנת 2018 אף אחת מהעובדות הסוציאליות שהועסקו במקום לא הייתה דוברת השפה הערבית. במצב זה נאלצות העובדות הסוציאליות להסתייע במתורגמן מקרב הכלואים, דבר שמקשה ומסרבל את הקשר עם הכלואים, ואף מסב אי נוחות רבה לכלואים המבקשים לפנות לעובדת הסוציאלית. המבקרים סברו כי אין בכך כדי לתת מענה הולם לאוכלוסיית הכלואים הנמצאת בבית הסוהר, אשר רובה דוברת ערבית.
בבית סוהר חרמון נמצא כי הקבוצות הטיפוליות מתנהלות בשפה העברית בלבד. מדובר בקושי משמעותי, שכן מדובר בבית סוהר טיפולי ובו מסגרות טיפול ושיקום ייחודיות אשר אינן נותנות מענה לחלק גדול מאוכלוסיית הכלואים.
בבית סוהר שאטה נמצא כי לא קיימות קבוצות טיפוליות בשפה הערבית, וכי כלואים דוברי השפה הערבית יכולים להשתלב במסגרת טיפול פרטני בלבד. גם במערך החינוך בבית הסוהר אין מענה לכלואים שאינם דוברים עברית.
בבית מעצר הדרים הלין אחד הכלואים על כך שאין באפשרותו להשתלב בפעילויות החינוך מאחר שאינו דובר את השפה העברית. המבקרים סברו כי יש לתת מענה לאוכלוסייה זו של כלואים אשר בשל מגבלות שפה אינה יכולה להשתלב בפעילויות החינוך. בביקור שנערך בשנת 2017 נמצא כי אף אחד מהעובדים הסוציאליים הפועלים בבית המעצר אינו דובר את השפות ערבית, רוסית ואמהרית, ואילו בביקור שנערך בשנת 2018 נמצא כי צוות העו"סיות במתקן דוברות עברית בלבד, פרט לאחת דוברת רוסית. במקרים של כלואים שאינם דוברים עברית נעזרים העובדים הסוציאליים בסוהרים דוברי השפה לשם תרגום השיחה, דבר אשר מקשה על הקשר הטיפולי ועשוי לגרום חוסר נוחות מצדו של הכלוא.
בבית סוהר עופר נמצא כי העובדת הסוציאלית היחידה המועסקת בבית הסוהר אינה דוברת ערבית, אף על פי שהכלואים במקום הם תושבי השטחים ודוברי ערבית. למבקרים נמסר כי ככל שעולה הצורך, העובדת הסוציאלית נעזרת בכלואים אחרים או בעובדי בית הסוהר לצורך תרגום. המבקרים סברו כי היעזרות בכלואים אחרים או בעובדי שב"ס לצורך תרגום שיחות טיפוליות אינה ראויה, וכי רצוי שהעובדת הסוציאלית תוכל לתקשר עם הכלואים בשפתם באופן בלתי אמצעי, או לכל הפחות להיעזר במתורגמנים מקצועיים.
בבית סוהר גבעון נשמעו טענות בקרב המוחזקים כי לא קיימות פעילויות חינוך וטיפול בהן יש באפשרותם להשתלב לאור קשיי שפה.
בבית המעצר בירושלים נמצא כי באגף הקטינים פועלים מספר עובדים סוציאליים ומורה שאינם דוברי השפה הערבית, וזאת אף על פי שמרבית הכלואים במקום הם ערבים. המבקרים סברו כי בנסיבות אלו התועלת שהקטינים דוברי הערבית יכולים להפיק מהפגישות הסוציאליות וממערך החינוך היא מוגבלת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה