דוגמה לגביית מע"מ בסך 17% בשרשרת ייצור של מוצר בעל 3 חלקים – למשל, נעליים.
יצרן א' מייצר גומי גולמי, ומוכר אותו ליצרן סוליות הנעליים במחיר של 100 שקלים ליחידת גומי המספיקה לזוג נעליים בודד. מאחר שעל יצרן הגומי לגבות מע"מ, הוא גובה מיצרן ב' 117 שקלים (ומעביר 17 שקלים לרשות המסים). הרווח של יצרן א' הוא 100 שקלים.
יצרן ב' (יצרן סוליות נעליים) קונה גומי גולמי מיצרן א' ב-117 שקלים ליחידה, ומוכר את הסוליות ליצרן הנעלים במחיר של 200 שקלים. מאחר שגם הוא צריך לגבות מע"מ, הוא מוכר את הסוליות ב-234 שקלים (34 שקלים נוספים כמע"מ). לאחר מכן, יצרן הסוליות מזוכה על 17 שקלים מהמע"מ שנגבו ממנו על ידי יצרן הגומי, ומעביר את השאר לרשות המסים (17 שקלים גם כן). הרווח של יצרן ב' הוא 100 שקלים.
יצרן ג' מייצר נעליים ומוכר אותן לצרכנים. הוא משלם 234 שקלים ליצרן הסוליות, ומייצר מהן נעליים אותן הוא מוכר לצרכנים ב-300 שקלים לפני מע"מ, או 351 שקלים לאחר מע"מ. הוא מזוכה על 34 השקלים ששילם כמע"מ ליצרן ב', ומעביר את השאר לרשות המסים (17 שקלים). הרווח של יצרן ג' הוא 100 שקלים.
לכן בסוף התהליך, שילם הצרכן הסופי (אשר אינו מזוכה על מע"מ כלל) 351 שקלים על הנעליים, כך ש-100 שקלים הגיעו לכל אחד משלושת היצרנים א' ב' ו-ג', ו-51 שקלים הגיעו לרשות המסים. (בדיוק 17% מהסכום ללא מע"מ, 300 שקלים, אותו היה אמור לשלם ללא המס).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה