בשנת 2017 התקבלו במשרדי הסניגוריה הציבורית 12 פניות לייצוג בהליך של בקשה למשפט חוזר לפי סעיף 18 (א)(9) לחוק הסניגוריה הציבורית. במהלך השנה הופיעה מחלקת משפטים חוזרים בדיון בבית המשפט העליון וכן בדיון בבית משפט השלום בסוגיות עקרוניות הנוגעות לשמירת מוצגים; מחלקת משפטים חוזרים אף הביעה עמדה עקרונית בבקשה למשפט חוזר שהוגשה באופן פרטי והעלתה שאלה עקרונית בדבר פרשנותו של סעיף 31 לחוק בתי המשפט. במהלך השנה החולפת סיימה המחלקה למשפטים חוזרים את הטיפול ב- 30 פניות, לאחר שבתום הליך הבדיקה המוקדמת הסניגוריה הציבורית סברה כי לא התגבשה בעניינן עילה למשפט חוזר.
בשנת 2017 סיימה המחלקה למשפטים חוזרים את הטיפול ב- 30 פניות שהגיעו אליה, מתוכן 3 פניות שהוגשו אליה במהלך שנה זו, והיתר פניות שהטיפול בהן החל בשנים קודמות. נכון להיום, נותרו במחלקה למשפטים חוזרים 24 פניות שבהן הליך הבדיקה טרם הסתיים, וטרם התקבלה החלטה בשאלת ייצוגו של הפונה בהליך של בקשה למשפט חוזר.
ביום 7.9.2017 ניתנה החלטת בית המשפט העליון (כב' השופט סלים ג'ובראן) אשר דחתה את הבקשה למשפט חוזר בעניינו של עובדיה שלום, שהורשע ברצח ומרצה מאסר מזה 23 שנים. על הבקשה למשפט חוזר דווח בהרחבה בדוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2015. בהחלטת בית המשפט העליון נקבע, כי לא נמצא שנגרם למבקש עיוות דין או שקיימות ראיות חדשות בעלות פוטנציאל לשינוי תוצאות המשפט, ולכן לא הוכח כי קיימת עילה להורות על בקשה למשפט חוזר בעניינו. באחרית הדבר להחלטתו סקר בית המשפט את פעילותה של הסניגוריה הציבורית בתחום המשפטים החוזרים ועמד על חשיבותה:
"הנה כי כן, הסניגוריה הציבורית מממשת, הלכה למעשה, את התפקיד שהוטל עליה במסגרת חוק הסניגוריה הציבורית: היא בוחנת לגופן בקשות רבות למשפטים חוזרים, מבצעת חקירות ובדיקות משמעותיות במקרים המתאימים, ומגישה בקשות מפורטות ויסודיות. היא מבצעת את עבודתה במסירות, מפתחת ומשמרת מקצועיות בתחום המשפטים החוזרים והרשעות השווא, ומגישה בקשות בקפידה ובמשורה על פי מיטב שיקול דעתה. לא ניתן להפריז בחשיבות פעילות הסניגוריה, אשר הביאה לתמורות חיוביות באפשרותם של מורשעים להגיש בקשות למשפט חוזר בפרט, ובהגנה על זכויותיהם של נאשמים ועבריינים בישראל בכלל הגנה שהיא אתגר בפני כל מדינה דמוקרטית."
בפסק הדין סקר בית המשפט את הקשיים עליהם הצביעה הסניגוריה הציבורית במסגרת ההליכים המשפטיים בעניינו של עובדיה שלום, וכן בדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית לשנת 2015 , הנוגעים לביצוע בדיקות מדעיות בממצאים שעליהם בוססו ההרשעות המקוריות. בית המשפט ביקר את העיכוב בהעברת מוצגים על ידי פרקליטות המדינה לכל אדם המבקש לבסס על מוצגים אלו בקשה למשפט חוזר, ולסניגוריה הציבורית בפרט מתוקף מעמדה הסטטוטורי, וקבע כי התנהלות הפרקליטות כפי שהשתקפה בעניינו של שלום היא "מטרידה". לסיכום קבע בית המשפט, כי יש לבחון את טענות הסניגוריה הציבורית בעניין הקשיים בקיומו של הליך המשפט החוזר ולשבור את המעגל השוטה הפוגע באפשרות לבסס את העילות לקיומו של משפט חוזר בישראל:
"על המקרה שלפנינו לשמש תמרור אזהרה. אל לנו לטמון ראשנו בחול נוכח הקשיים המעשיים בהגשת בקשה למשפט חוזר. על רשויות המדינה השונות, לרבות פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, לבחון בכובד ראש את טענות הסניגוריה הציבורית בעניין הקשיים שבהליך המשפט החוזר, ובפרט את סוגיית הגילוי והבדיקה מחדש של ראיות חפציות בעלות חשיבות פוטנציאלית להחלטה על קיומו של המשפט החוזר. עלינו למצוא דרך לשבור את מעגל השוטים שבו נפגעת האפשרות לבסס את העילות לקיומו של משפט חוזר בשל אובדנם של מוצגים ובשל היעדר נגישות לראיות הנחוצות לביסוס עילות אלו. טוב יעשו הרשויות, כל אחת בתחומה, אם יחדדו ויעדכנו נהליהן ותפקודן, על מנת לסייע לגילוי האמת ולהקל על הגשת בקשות לקיומם של משפטים חוזרים."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה