יום שני, 17 בספטמבר 2018

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - 1.7.4 החלטות חשובות בתיקי סניגוריה בתחום ייצוג חולי הנפש - העדפת "המסלול האזרחי" על פני "המסלול הפלילי" בעניינם של חולי נפש החשודים בביצוע עבירות



בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי המתחולל בפסיקת בתי המשפט ביחס למעצרם של חולי הנפש והעמדתם לדין, במקרים בהם נראה כי ראוי היה לנקוט בהליכים חלופיים. בשורה ארוכה של פסקי דין ביקרו בתי המשפט את השימוש הרב שעושה המשטרה בכלי המעצר ואת העמדתם לדין של חולי נפש בשעה שראוי היה לנקוט נגדם באמצעים מידתיים יותר. ההחלטות הרבות שניתנו על ידי בתי המשפט בערכאות השונות, הושתתו על ההכרה בעיקרון שיוריות ההליך הפלילי ועל הבנת החשיבות הטמונה בהטייתם של הליכים פליליים אלה למסלולים אזרחיים חלופיים. במספר רב של החלטות, הבהירו בתי המשפט למשטרה ולרשויות התביעה כי מעשים שאינם מצדיקים מעצרו של אדם, אינם יכולים להוות בסיס למעצר רק משום שמדובר באדם חולה נפש, וכי הנזק הכרוך במעצר במקרים אלה עולה על התועלת שבו. הפסיקה שניתנה הדגישה את הפגיעה הרחבה הכרוכה במעצרם של חולי הנפש ואת נזקי המעצר, ביניהם ניתן למנות את ההידרדרות במצבם הנפשי של החולים, הפגיעה בזכויות היסוד שלהם, הפללתם של חולי הנפש והכתמתם הפלילית. בתי המשפט אף הדגישו את היעדר העניין לציבור בהעמדה לדין של חולים החשודים בביצוע עבירות קלות ואת חובתה של המדינה במקרים אלה להעדיף את החלופה האזרחית של הטיפול הכפוי. בתי המשפט קיבלו את עתירותיה של הסניגוריה הציבורית במקרים רבים, והיטו את עניינו של החולה למסלול טיפול אזרחי בהתאם לחוק לטיפול בחולי נפש, תוך שהם קובעים שמדובר בהליכים מידתיים יותר, המאפשרים פיקוח על החולה, טיפול בווצמצום הסכנה הנשקפת ממנו, כל זאת ללא הפללתו והכתמתו הפלילית, ותוך מניעת הנזקים הכרוכים במעצרו.

בעמ"ת (מחוזי תל אביב) 17660-05-17 מדינת ישראל נגד מיכאלי (ניתן ביום 17.5.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד יעל פינקלמן ניסן) קבע בית המשפט כי עיקרון העל במעצרים הוא עיקרון הפגיעה המינימלית, לפיו יש לפגוע בחירות הפרט רק במידה שאינה עולה על הנדרש ויש להעדיף את החלופה בה הפגיעה פחותה יותר. נקבע כי יש ליישם עיקרון זה באופן דווקני כאשר דנים בעניינים של חולי הנפש הזקוקים להגנה מיוחדת. בית המשפט הדגיש כי במקום שניתן להסתפק במסלול האזרחי לטיפול קמה חובה לעשות כן וכי על אף שהגשת כתב אישום ואשפוזו של אדם בהליך הפלילי הינה דרך מהירה, הרי שלא אחת דרך זו אינה ראויה.

עמדה כי הנתיב הפלילי, חרף זמינותו, פוגע לא אחת מעל לנדרש בזכויות החולה, הובעה על ידי בתי המשפט בשנה החולפת בהחלטות רבות. ראו למשל: מ"י (שלום פתח תקווה) מדינת ישראל נגד בלעום (ניתן ביום 10.1.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד מתן סדן); מ"י (שלום תל אביב) 37014-03-17 מדינת ישראל נ' פלח (ניתן ביום 17.3.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד מוחמד חאג'); מ"י (שלום אשדוד) 62303-07-17 מדינת ישראל נגד אלון (ניתן ביום 27.7.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד מאיר לחן); מ"י (שלום ראשון לציון) מדינת ישראל נגד פלוני (ניתן ביום 19.1.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד גיל אדלמן).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה