ביום 27.6.2016 מינתה שרת המשפטים צוות בין משרדי בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים, הגב' אמי פלמור, לבחינת הכלים לצמצום צריכת הזנות בישראל. תפקידו של הצוות, כפי שנקבע בכתב המינוי, הוא לבחון את הכלים העומדים לרשות הממשלה במאבקה בצריכת זנות, לרבות בחינת האפשרות לקבוע עבירה של קבלת שירותי זנות מבגירים.
נציגות הסניגוריה הציבורית בצוות היו ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסניגור הציבורי הארצי, וד"ר איילת עוז, מנהלת תחום המשפט המנהלי בסניגוריה הארצית, אשר לקחו חלק מרכזי בעבודת הצוות הן במליאתו והן בתתי-הצוותים המקצועיים, ובעיקר בתת-הצוות שהתמקד במענים המשפטיים.
בדצמבר 2017 פורסם דוח הצוות. הדוח סוקר באופן מעמיק את המידע האמפירי והמחקרי הנוגע לזנות בישראל, ובמסגרת זו עומד אף על הקשיים האינהרנטיים בקבלת מידע מבורר ומוסכם בנושא זה. עוד בחן הדוח את הגישות השונות והמגוונות להתמודדות עם תופעה זו במדינות העולם. עיקרי המלצותיו של הדוח הן: במישור החינוכי, הומלץ לקיים קמפיינים ציבוריים והדרכות בקרב קהלי יעד שונים שמטרתן העלאת המודעות באופן שיוביל לצמצום צריכת הזנות וימנע כניסה לזנות. במישור הטיפולי-שיקומי, הומלץ בין היתר להרחיב את השירותים המוצעים לעוסקים בזנות ולמבקשים לצאת ממעגל הזנות. במישור החקיקתי-אכיפתי, הומלץ לנקוט אמצעים שונים לשיפור האכיפה של העבירות הקיימות.
דוח הצוות לא נקט עמדה בשאלה אם יש מקום להפללה של צריכת שירותי זנות מבגירים, שכן לדעת רוב חברי הצוות שאלה זו אינה שאלה משפטית מובהקת ועליה להיות מוכרעת על ידי המחוקק. הדוח התמקד בשאלה המקדמית האם ניתן מבחינה משפטית לקבוע עבירה כזו, ומה העקרונות המשפטיים שלאורם ניתן יהיה לקבוע איסור על צריכת שירותי זנות. דעת הרוב סברה כי אין מניעה משפטית לקבוע עבירה פלילית או מנהלית של צריכת שירותי זנות, אך עמדה על מספר תנאי סף הנדרשים בטרם חקיקה ממין זה. ראשית, לאור עיקרון שיוריות הדין הפלילי, לפיו השימוש בכלי הפלילי צריך להיעשות כמוצא אחרון בלבד, הצוות הביע דעתו כי בטרם פתיחה באכיפת עבירה כזאת, יש לעשות שימוש באמצעים חינוכיים במטרה להביא לשינוי תודעתי ביחס ללגיטימיות של התנהגות זו. עוד קבע הצוות, כי תנאי נוסף הנדרש על מנת לוודא שקביעת העבירה לא תביא לפגיעה קשה בנשים המצויות כיום במעגל זנות הוא שבטרם קביעת העבירה של צריכת זנות יעובו המענים הטיפוליים והשיקומיים שיוצעו לנשים בזנות. הצוות הוסיף כי בחינת שני המודלים האפשריים לעיצובה של העבירה-עבירה פלילית ועבירה מנהלית-מלמדת כי קיימים קשיים בשני המודלים. באשר למודל של העבירה הפלילית, הציע הצוות כפתרון לחלק מן הקשיים מודל של אכיפה פלילית מדורגת, המבוססת בין היתר על סגירת תיק החקירה בפעם הראשונה וסגירת תיק בהסדר מותנה בפעם השנייה.
באשר למודל של העבירה המנהלית, קבע הצוות כי לצורך כך נדרשת בחינה מעמיקה יותר למציאת מענים לקשיים המתעוררים ביחס למודל זה.
בדוח הוצגה גם עמדתה העקרונית של הסניגוריה הציבורית, לפיה אין מקום לקבוע עבירה פלילית של צריכת שירותי זנות על ידי בגיר, וכי יש להותיר את המצב המשפטי על כנו תוך הגברת מאמצי האכיפה כנגד הפשיעה המאורגנת המקיפה את תופעת הזנות. לדעת הסניגוריה, בטרם פנייה לפתרונות פליליים יש לבחון אם יש בכוחם של אמצעים חברתיים המבוססים על הרחבת סל המענים הניתן לנשים בזנות, התאמתו לנשים בזירות השונות של הזנות והגדלת מידת הנגישות לתכניות הסיוע, להשיג את התכלית של הפסקת הפגיעה בנשים בזנות, ללא תוצרי הלוואי השליליים הנגרמים משימוש בחרב של המשפט הפלילי. הסניגוריה אף התריעה על כך שמחקרים מן העולם מלמדים כי הפללת לקוחות זנות עלולה להחמיר את מצבן של נשים בזנות, בין היתר בשל הורדת הזנות למחתרת (חשש זה עמד גם בבסיס העמדה שהביע ארגון אמנסטי העולמי כנגד הפללת לקוחות זנות).
כמו כן, הסניגוריה הצביעה על כך שהפללת הלקוחות עלולה לפגוע באופן בלתי מידתי, וככל הנראה אף בלתי שוויוני, בנאשמים פוטנציאליים, אשר חלק ניכר מהם מקיימים אורח חיים נורמטיבי.
לאחר פרסום דוח הצוות, נמשכת הבחינה של קידום הצעת חוק ממשלתית בנושא צריכת שירותי זנות, כאשר המודל המסתמן הוא של אכיפת האיסור על צריכת שירותי זנות באמצעות קנסות מנהליים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה