דריסת הרגל של ההליך הפלילי בחייו של קטין היא הרת-גורל. על כן, למקרים בהם ניתן להימנע מפתיחת הליכים פליליים, שטבעם להיות ממושכים ובעלי השלכות ארוכות טווח, קיימת חשיבות רבה.
ביטול כתב אישום בחלוף תקופת ההתיישנות - בית המשפט ביטל כתב אישום שהוגש כנגד קטין בגין נהיגה ללא רישיון, פגיעה בהולך רגל ואי הגשת סיוע, מכוח הגנה מן הצדק. כתב האישום הוגש בחלוף שנתיים ושבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, באישור ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט קיבל את טענות הסניגורים במלואן וקבע כי מדובר ב"שיהוי קיצוני לא מוצדק ומנוגד לעקרונות ההליך הפלילי בעניינם של קטינים, אשר גרם לעיכוב משמעותי בחיי הקטין", וכי באיזון שבין ההגנה על האינטרס הציבורי מפאת חומרת העבירה לבין האינטרס של הנאשם להליך הוגן וזכותו "לעבור את נעוריו מבלי שחרב ההליך הפלילי מרחפת מעל ראשו", יש להעדיף את האינטרס של הקטין ולהורות על ביטול כתב האישום (ת"ד (שלום לנוער חדרה) 61924-09-16 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 16.7.2017 ; ייצוג על ידי עוה"ד פאטמה אבו עבסה וסאהר פאר)).
ביטול כתב אישום בשל שיקול דעת מוטעה במתן פטור מחובת השימוע - בית המשפט לנוער ביטל את כתב האישום שהוגש כנגד שלושה קטינים בגין עבירות של תקיפה, חבלה ומעשה מגונה בשל אי קיום חובת השימוע. בית המשפט קבע כי השימוש שעשתה ראשת אגף התביעות בסמכותה לתת פטור משימוע, בתיק אשר שהה תקופה ממושכת במשרדי התביעה השונים ללא טיפול, ביום האחרון בטרם חלוף תקופת ההתיישנות, הוא שגוי, בעוד טיפול יעיל והקפדה על ""זמן קטין" שערכו לא יסולא בפז", היה מאפשר בחינת פתרונות משפטיים וטיפוליים שאינם מסתיימים בהגשת כתב אישום. "לאור העובדה כי מדובר בקטינים שהגשת כתב האישום בעניינם הינה משמעותית, ולאור מורת הרוח שביטאתי לעיל בכל הנוגע לאופן בו פעלה המאשימה לרוקן מתוכן את כוונת המחוקק לא היה בידי להיעתר לסעד פחות מאשר ביטול כתב האישום" (ת"פ (שלום לנוער ירושלים) 11293-05-17 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 18.7.2017 ; ייצוג על ידי עוה"ד יאיר קורן, מוריה ששון ועידן גמליאל)).
הליך חלופי כשיקול מרכזי לביטול הליכים פליליים בדוחות הפעילות הקודמים, התריעה הסניגוריה – הציבורית על כך שלא נעשה שימוש מספק בהליכים חלופיים שיקומיים לקטינים, כמצוות המחוקק בסעיף 12 א לחוק הנוער, לפיו על המדינה לבדוק טרם הגשת כתב האישום האם ניתן להפנות את הקטין להליך חלופי, אשר יוכל להביא את הקטין לידי קבלת אחריות למעשיו מבלי להכתים אותו בכתם של הליך פלילי. אחד מן ההליכים החלופיים בהם ניתן לנקוט בעניינם של קטינים הוא הליך קד"מ (קבוצת דיון משפחתית(, במסגרתו נפגשים הפוגע, הקורבן וגורמים נוספים, בהם אנשי מקצוע. אנו מבחינים כי קיימת עלייה בכמות התיקים שמופנים להליך חלופי (כ- 160 בכל אחת מהשנתיים האחרונות לעומת 150 בשנת 2015 ופחות מ- 100 בשנת 2014). עם זאת, עדיין קיים קושי רב לרתום את רשויות התביעה לתמיכה בהליך, ונראה שקיימת עוד עבודה רבה בהטמעת הנושא בקרב תובעים ופרקליטים. כך למשל עולה מת"פ (שלום לנוער חיפה) 8151-01-15 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 31.1.2017 ; ייצוג על ידי עוה"ד יאנה יורין וגלית זמירי(, שם הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום מכוח הגנה מן הצדק בשל פגם בהתנהלות התביעה שלא הסכימה לחזור מכתב האישום לאחר קיום הליך חלופי. למרות הסכמתה של התביעה להפנות את הנאשם להליך קד"מ ולמרות השלמתו המוצלחת של ההליך התנגדה התביעה לחזור בה מכתב האישום, בטענה שהביטול יהווה אכיפה בררנית ביחס לנאשמים האחרים שלא השלימו את ההליך החלופי. בית המשפט קיבל את עמדת הסניגוריה כי עמדת המאשימה נוגדת את לשונו המפורשת של חוק הנוער וקבע כי הפגם שנמצא בהתנהלות המאשימה מהווה פגיעה בצדק ובהגינות משפטית ולא ניתן לרפאו אלא על ידי ביטול כתב האישום נגד הנאשם "המאשימה במקרה זה לא נתנה לקיומו של - ההליך החלופי את השיקול המרכזי והמכריע כהוראת סעיף 12 א(ג) לחוק הנוער, אלא נתנה משקל מכריע לשיקולי מדיניות בהעמדה לדין. התנהלות זו נוגדת את הוראת סעיף 12 א(ג) לחוק הנוער".
זיכוי קטין בשל אכיפה בררנית והיעדר יסוד נפשי - בית המשפט זיכה, מחמת הספק, קטין שהואשם בביצוע מעשים מגונים בהסכמה בילד כבן 8 בגן השעשועים. הזיכוי התבסס על שני נימוקים מרכזיים אי - הוכחת היסוד הנפשי ואכיפה בררנית, מכוח הגנה מן הצדק. בשל גילו הצעיר מאוד של המערער (כבן 12 ושבעה חודשים עם בעיות גדילה), ועל סמך מחקרים שהוצגו לבית המשפט המצביעים על סקרנות מינית טבעית בגיל זה, קבע בית המשפט כי המגע נראה יותר כמגע סקרן ותמים של ילדים ולאחר שלא אותרו כתבי אישום דומים, קיבל בית המשפט את טענת ההגנה שככלל המדינה נמנעת מלהגיש כתב אישום בנסיבות דומות של מגע מיני בהסכמה בין ילדים בגיל זה. נקבע כי נוצר פגם בעצם הגשת כתב האישום, שלא ניתן לרפאו בדרך מתונה יותר מביטול האישומים. בית המשפט העיר כי בנסיבות אלו, הליך טיפולי היה מתאים יותר מאשר הגשת כתב אישום "לעיתים לתביעה יש רצון להגיש כתבי אישום גם במקום בו הגשתם יכולה אולי להזיק יותר מאשר לסייע למעורבים בתיק" (ת"פ (שלום לנוער ראשון לציון) 1913-01-14 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 15.2.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד אלי מסטרמן)).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה