דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - דברי ברכה מאת שרת המשפטים

להדפסת הדוח ולהורדה + קריאה יש להיכנס לקישור הבא.

http://www.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/DohotRishmi/dohot/דוח%20פעילות%20הסניגוריה%20הציבורית%20לשנת%202017%20-%20סופי%20להדפסה.pdf

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - דברי ברכה מאת שרת המשפטים

כבכל שנה, סוקר דוח הסניגוריה הציבורית את פעילותה הענפה של הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה, כמו גם את עשייתה המבורכת של הסניגוריה הציבורית בכובעה המוסדי.

במשך שנים ארוכות, התריעה הסניגוריה הציבורית אודות הצורך בעשייה מערכתית למניעת הרשעות שווא, ואודות היעדר מנגנונים אפקטיביים לתיקונן בדיעבד. השנה, הפרק שבמיקוד בדוח זה סוקר את פעילותו של פורום מיוחד שהוקם בסניגוריה הציבורית, אשר נועד להתמודד עם הגורמים להרשעות שווא בישראל. כפי שציינתי בנאום שנשאתי לאחרונה, תופעת הרשעות השווא הוכרה בכל העולם כבעיה, והגיע הזמן שישראל תצליח להיישיר מבט, גם היא, אל בעיה זו. בסופו של דבר אין מערכת גדולה שלא עושה לעיתים טעויות. על כן, כחלק מרפורמת "הליך הוגן", אשר נועדה ליצור מדיניות פלילית מתוקנת ומוסרית יותר, הוריתי על הקמת ועדת דנציגר לצמצום הרשעות שווא ועיוותי דין במערכת המשפט.

במסגרת עבודתה, הוועדה התבקשה לבחון את החשש ממתן הודאות שווא בחקירה, בעיקר בפני חוקרים ומדובבים; החשש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על ראיות מדעיות שגויות; והחשש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על עדויות ראיה שגויות וזיהוי מוטעה. כמו כן, הוועדה התבקשה לבחון את המנגנון הראוי לבירור טענות בדבר הרשעות שווא ואת הכלים שיש לפתח לאיתור הרשעות שווא ולתיקונן.

רפורמת הליך הוגן עוסקת גם בזכויותיהם של חשודים במהלך ניהול החקירה הפלילית וכן בסוגיית שמירת המוצגים והראיות נושאים אשר אף הם נמצאים בליבת עיסוק הסניגוריה הציבורית מזה שנים, וזוכים להתייחסות נרחבת בדוח זה.

הסניגורים הציבוריים עומדים על משמר ההליך ההוגן מדי יום. באמצעותם אנו מבטיחים שהזכויות לכבוד ולחירות, במובנן הבסיסי ביותר, תישמרנה, גם כאשר מדובר במי שאין לו אמצעים כלכליים. הסניגוריה הציבורית מזכירה לנו את שאסור לשכוח - העצורים, הנאשמים והאסירים, הם בני אדם, ויש לשמור על כבודם ככאלה, גם אם בסופו של הליך ייקבע כי הם ביצעו עבירות ויש להענישם.

ברכתי שלוחה לסניגוריה הציבורית, לעובדיה ולעורכי הדין הפועלים מטעמה, העמלים באופן יומיומי על קידום ההגנה על זכויות הפרט בהליך הפלילי. ברכתי שלוחה גם לעומד בראשם, הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר שהזניק את הסניגוריה לרמה מקצועית שאינה מביישת את משרדי עורכי הדין היוקרתיים בישראל. אני מאחלת לכולכם המשך עשייה פורייה.

איילת שקד

שרת המשפטים

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - דברי ברכה מאת המנהלת הכללית

בשנים שחלפו מאז הקמתה, עמלה הסניגוריה הציבורית על ייצוגם של אלה הזקוקים להגנה בהליכים פליליים שונים אשר בעבר לא זכו לה על ידי המדינה. בנוסף על כך, הביאה הסניגוריה הציבורית פרספקטיבה אחרת שתרמה לאיזון במערך הכוחות שבין רשויות השלטון לבין הפרט העומד לדין.

הדו"ח השנתי של הסניגוריה הציבורית מפרט לא רק את הישגיה הרבים של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת, אלא מתייחס גם לנושאים בהם קיים צורך ממשי בחיזוק ההגנה על זכויות הפרט. כדוגמה אחת מבין שלל הנושאים המובאים בדו"ח, ניתן להתייחס אל היעדר מסגרת מתאימה בחסות הנוער לקטינים בעלי תחלואה כפולה, המתמודדים עם קשיים נפשיים מורכבים או עם הנמכה קוגנטיבית משמעותית. בחלק מן המקרים, היעדר מסגרת כאמור מוביל למעצרם ולמאסרם של קטינים אלה - מצב שאינו רצוי וקשה להשלים עימו.

הצורך לטפל בקשיים אלה, כמו גם בקשיים נוספים המוצפים במסגרת הדו"ח, הוא אינו נחלתה הבלעדית של הסניגוריה הציבורית, אלא במקרים רבים הוא האינטרס של החברה בכללותה. חלק מן הנושאים הללו מטופלים על ידי יחידות שונות במשרד המשפטים או על ידי צוותים בין-משרדיים, הכוללים נציגים של משרד המשפטים לרבות נציגים מהסניגוריה הציבורית.

כך למשל, דו"ח הסניגוריה מתייחס לעבודתו של הצוות הבין-משרדי לגיבוש מתווה להקמת מערך של רצף טיפולי ופיתוח תוכניות מעקב וליווי לקטינים המשתחררים ממאסר; עבודת צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) בנושא התאמות בחקירה ובהליך לאנשים עם מוגבלות; עבודת צוות ענישה חלופית, שהוקם בעקבות המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר לצד עבודה בצוותים נוספים אשר היתה לי הזכות לעמוד בראשם, כגון הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה והצוות הבין משרדי לצמצום צריכת הזנות. 

צוותים משרדיים ובין-משרדיים אלה מדגימים את מחוייבות משרד המשפטים כולו לקידום זכויות הפרט בהליך הפלילי, ואני רואה חשיבות רבה בפועלם, ובמעורבות הסניגוריה הציבורית בהם.

אני מבקשת לברך את הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, את עובדי הסניגוריה הציבורית ואת עורכי הדין הפועלים מטעמה על העבודה הטובה והחשובה שהם עושים ועל תרומתם הנמשכת לחברה הישראלית בכללותה.

אמי פלמור

המנהלת הכללית

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - פתח דבר מאת הסניגור הציבורי הארצי

כבכל שנה, הסניגוריה הציבורית מפרסמת דין וחשבון על פעילותה, המוגש לוועדת הסניגוריה הציבורית - בהתאם לסעיף 8 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו- 1995 . הדוח כולל פירוט אודות פעילותנו הענפה, ההישגים של השנה החולפת, והתכניות והאתגרים לעתיד.

אחת ההצלחות שאנחנו מדווחים עליהן השנה היא פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"פ 8736/15 צוברי בר - נ' מדינת ישראל. פסק הדין עסק בעניינה של אישה קשת יום, נגדה ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בבית המשפט לתביעות קטנות, בהליך שנפתח על רקע סכסוך שכנים, ובו היא חויבה בתשלום של 30,000 ₪ לתובע. ניסיונותיה של הנאשמת להביא לביטול פסק הדין כשלו. על רקע מצוקתה, הנאשמת כתבה מכתב לשופטת שדנה בהליך, ובו התריעה על חוסר הצדק שנגרם לה בהליך המשפטי וכתבה כי היא בוחרת להתאבד כמוצא אחרון. בגין האיום בהתאבדות, הועמדה הנאשמת לדין פלילי בעבירת איומים. הנאשמת טענה להגנתה כי לא התכוונה לאיים על השופטת, אלא רק להביע את ייאושה. היא הסבירה כי לאחר שניתן פסק הדין נגדה, הוטלו עיקולים על רכושה, והיא התקשתה להמשיך בחייה ונקלעה למצב נפשי קשה. הנאשמת הורשעה בבית משפט השלום. ערעורה לבית המשפט המחוזי נדחה. הסניגוריה הציבורית לא השלימה עם הרשעת הנאשמת, והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בקשת רשות הערעור התקבלה, ובפסק דין עקרוני, קבע בית המשפט העליון כי איום בהתאבדות אינו מגבש את יסודות עבירת האיומים, וזיכה את הנאשמת.

בחרתי לפתוח את דבריי בהצגת מקרה זה משום שהוא משקף כמה היבטים חשובים בעבודת הסניגוריה הציבורית בייצוג חשודים ונאשמים חסרי אמצעים. ראשית, מקרה זה משקף את המצוינות המשפטית שהסניגוריה הציבורית חרטה על דגלה. במקרה זה, כמו ברבים אחרים, ניהלה הסניגוריה הציבורית מאבק נחוש, עד להשגת תוצאת הזיכוי, ושינוי ההלכה בבית המשפט העליון, באופן שישפיע על מקרים רבים אחרים. בדוח מפורטים הישגים משפטיים רבים בכלל הערכאות, ולצדם תוכלו לקרוא גם על פעילות הסניגוריה לשמירה על רמת הייצוג ושיפור איכותו; שנית, מקרה זה משקף את העובדה שפעמים רבות ההליכים הפליליים בהם מעורבים לקוחות הסניגוריה הציבורית הם סימפטום לבעיות של מצוקה עמוקה יותר. אחד הפרקים בדוח השנתי עוסק בפרויקטים המתייחסים לבעיות העומק של לקוחות הסניגוריה, שנועדו לאפשר טיפול במצוקה האמיתית ולא רק בסימפטום, באופן שיביא לא רק לתוצאה טובה יותר עבור הלקוחות, אלא גם לשיקומם ולמניעת חזרתם למעגל הפשיעה. בהקשר זה ראוי להזכיר גם את הפרויקט המבורך של בתי המשפט הקהילתיים, אשר גם לו מוקדש חלק בדוח. בתי משפט אלה מכוונים ליצור מסגרת משפטית-טיפולית שיקומית להתמודדות עם בעיות שבשורש העבריינות. כל מי שמכיר מקרוב את עבודתם של בתי משפט אלה, לא יכול שלא להתפעל ולהתרגש ממנה, ועל כן הסניגוריה הציבורית שמחה על היותה שותפה מרכזית לפרויקט. שלישית, מקרה זה משקף את פעילות הסניגוריה לתחימת גבולות ראויים למשפט הפלילי, אשר אמור להחיל עצמו על מקרים קשים, המצדיקים את השלכותיו החמורות, ובהן חקירה פלילית, מעצר

והעמדה לדין וכן נזקים נלווים של תיוג חברתי ורישומים פליליים. דוגמא למקום בו מן הראוי לבחון מחדש את ההצדקה לשימוש בכלים המחמירים של ההליך הפלילי, הוא מקרים של החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית, ועל כן בחרנו לייחד גם לכך חלק בדוח. רביעית, מקרה זה מדגים את חשיבות שיתופי הפעולה הרבים שהסניגוריה הציבורית מייצרת בעבודתה. במקרה המתואר, עו"ד משה קשלס, אשר ייצג את הנאשמת בבית המשפט העליון בתיק זה מטעם הסניגוריה הציבורית, הוא המנחה הקליני של הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי באוניברסיטת תל אביב, והעבודה על התיק נעשתה בשיתוף ובסיוע סטודנטים הלומדים בקליניקה. בדוח כללנו חלק העוסק בעבודה החשובה עם הקליניקות המשפטיות באוניברסיטאות. כמו כן לאורך הדוח מתוארים שיתופי פעולה רבים נוספים עם גורמים כגון משרד החינוך (בתחום של פרויקט חינוכי למניעת עבריינות נוער), משרדי עורכי דין פרטיים מובילים (בתחום של תיקון הרשעות שווא), הסיוע המשפטי (במתן ייצוג הוליסטי ללקוחות), עם רשויות בריאות הנפש (באשר לשמירה על זכויות אנשים עם מוגבלויות נפשיות), ואף עם משרד החוץ וגורמים בינלאומיים (סיוע בהקמת סניגוריות ציבוריות במדינות אחרות). הדוח כולל פרקים נוספים המתארים את פעילות הסניגוריה הציבורית. בפרק העוסק בנושא ייצוג חשודים ועצורים, התייחסנו השנה גם לנזקי המעצר וחווית העצור. בפרק העוסק בייצוג קטינים, כללנו התייחסות לענישה המשמעתית הפוגענית בכלא אופק. כרגיל, התייחסנו גם לאתגרים ולהישגים בייצוג אסירים, כמו גם לפעילות הסניגוריה הציבורית לשיפור תנאי הכליאה, על רקע פסק הדין של בית המשפט העליון בנושא הצפיפות בבתי הסוהר. הדוח סוקר היבטים נוספים בייצוג כגון טיפול בתלונות על אלימות שוטרים וייצוג בתיקים בבית המשפט העליון, כמו גם את פעילותה המוסדית הענפה של הסניגוריה, את מעורבותה בדיוני חקיקה ומדיניות, עמדות ידיד בית המשפט המוגשות על ידה ועוד.

לצד סקירת פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה ופעילותה המוסדית בשנה החולפת, הדוח כולל פרק הסוקר את ההיבטים הארגוניים שבעבודת הסניגוריה. פרק זה כולל לראשונה תת פרק הסוקר את עבודת הצוות המנהלי בסניגוריה הציבורית, שעבודתו החשובה ראויה לציון מיוחד. עוד בפרק זה, סקירה של פעילות הדוברות והתקשורת. השנה הושלם תהליך המיתוג של הסניגוריה הציבורית, במסגרתו נבחר גם לוגו חדש לסניגוריה הציבורית, אותו תוכלו לראות על כריכתו של דוח זה.

השנה כולל הדוח פרק מיוחד הסוקר את פעילות הפורום למניעת הרשעות שווא בסניגוריה הציבורית. פורום זה, אשר החל לפעול בשנת 2017 , הוקם נוכח מחויבות הסניגוריה הציבורית למניעת הרשעת חפים בישראל ומתוך הכרה בערך של עשייה מערכתית למניעת הרשעות שווא, והוא נועד לבחון את הגורמים להרשעות שווא בישראל ולאפשר התמודדות רוחבית ומוסדית עימם. מבין כלל הגורמים להרשעות שווא, בחר הפורום למקד את עשייתו בשלב הראשון בתחום של הערכת ראיות פורנזיות, ובפרק תוכלו לקרוא על פעילות הפורום למניעת הרשעות שווא בהקשר זה. בנוסף הפרק סוקר את ההתפתחויות שחלו בעשורים האחרונים ברחבי העולם בתחום הראיות הפורנזיות, ואת הפער הבולט שבין המצב ברחבי העולם לבין המצב בישראל בהקשר זה.

הנושאים הנסקרים בפרק זה, כמו גם הנושאים הנסקרים בפרק העוסק בפעילותה של המחלקה למשפטים חוזרים, ובהם נושא השמדת המוצגים בתום ההליך המשפטי, יעמדו בשנה הקרובה במוקד עבודתה של הוועדה לצמצום הרשעות שווא, שעל הקמתה הכריזה שרת המשפטים בכנס לשכת עורכי הדין באילת בחודש מאי 2018 . כפי שציינה השרה שקד בנאומה, הגיע הזמן כי גם מערכת המשפט הישראלית תישיר מבטה אל תופעת הרשעות השווא, ותבחן את הצעדים הנדרשים למניעתה ואת הפתרונות המערכתיים לטיפול במקרים אלו.

אני מבקש להודות לכל העובדות והעובדים בסניגוריה הציבורית ולכל צוות הסניגורים - פנימיים וחיצוניים - כאחד על מסירותם במילוי שליחותה של הסניגוריה הציבורית. ההישגים המתוארים בדוח זה הם פרי  עבודתם הקשה והטובה. תודה מיוחדת שלוחה להנהלת משרד המשפטים על התמיכה הנמשכת ועל הסיוע הרב שבלעדיהם אין, ובמיוחד לשרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, ולמנהלת הכללית של משרד המשפטים, הגב' אמי פלמור.

ד"ר יואב ספיר

הסניגור הציבורי הארצי

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - תוכן עניינים

1. פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה - 7

1.1 ייצוג נאשמים - 7

1.1.1 זיכויים בולטים בשנה החולפת - 8

1.1.2 תיקי החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית - 12

1.1.3 בתי משפט קהילתיים - 16

1.1.4 הסדר סגירת תיק מותנית - 18

1.1.5 קידום טענות מנהליות וחוקתיות במשפט הפלילי - 19

1.2 ייצוג חשודים ועצורים - 24

1.2.1 נזקי המעצר וחוויית העצור - 24

1.2.2 ריבוי המעצרים בישראל והצעות לתיקוני חקיקה - 28

1.2.3 מעצרי לילה מיותרים ואי מיצוי הסמכות של קציני משטרה לשחרר בערובה עצורים בתחנות משטרה - 32

1.2.4 פגמים באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום בעקבות "פרשת המסרונים" - 35

1.2.5 ייצוג חשודים ועצורים במהלך חקירתם במשטרה - 37

1.3 ייצוג קטינים - 44

1.3.1 קידום זכויותיהם של קטינים במשפט הפלילי  - 44

1.3.2 כליאת קטינים - 52

1.3.3 מניעת עבריינות נוער פרויקט חברתי - 54

1.4 ייצוג אסירים 55

1.4.1 ייצוג אסירים בוועדות שחרורים - 55

1.4.2 ייצוג עצורים, נידונים ואסירים בעתירות אסירים - 59

1.4.3 ייצוג אסירים בהליכי הפרדה - 61

1.5 ייצוג בבית המשפט העליון - 62

1.5.1 הטיפול בפניות וההחלטה על הגשת ערעור לבית המשפט העליון  - 62

1.5.2 מינוי סניגורים בתיקי בית המשפט העליון - 63

1.5.3 הפיקוח בתיקי בית המשפט העליון - 64

1.5.4 תיקים בולטים בטיפול המחלקה בשנת 2017 - 65

1.6 ייצוג במשפטים חוזרים - 67

1.6.1 פעילות המחלקה למשפטים חוזרים בשנה החולפת - 67

1.6.2 השמדת מוצגים בתום ההליך המשפטי  - 68

1.6.3 מיזמים בתחום תיקון הרשעות שווא  - 70

1.6.1 פעילות המחלקה למשפטים חוזרים בשנה החולפת - 67

1.6.2 השמדת מוצגים בתום ההליך המשפטי  - 68

1.6.3 מיזמים בתחום תיקון הרשעות שווא - 70

1.7 ייצוג לקוחות עם מוגבלויות שכליות ונפשיות - 71

1.7.1 היעדר מסגרות המוכוונות לטיפול בעוברי חוק עם לקויות שכליות ונפשיות - 72

1.7.2 התאמות בחקירה ובהליך לאנשים עם מוגבלות - 73

1.7.3 כבילת עצורים ואסירים בבתי חולים פסיכיאטריים  - 74

1.7.4 החלטות חשובות בתיקי סניגוריה בתחום ייצוג חולי הנפש - 75

1.7.5 ייצוג מאושפזים בכפייה בצו בית משפט בפני ועדות פסיכיאטריות - 78

1.8 טיפול בתלונות על אלימות שוטרים ובעבירות כלפי שוטרים - 79

1.9 פרויקטים המתייחסים לבעיות העומק של לקוחות הסניגוריה - 83

1.9.1 מערך הייעוץ השיקומי התומך - 84

1.9.2 יצירת אפיקים לייעוץ משפטי הוליסטי - 86

1.10 פעילות הסניגוריה לשמירה על רמת הייצוג ולשיפור איכותו - 88

10.1 עבודת הפיקוח על תיקי הסניגוריה הציבורית  - 88

1.10.2 פיתוח פורומים מקצועיים - 89

1.10.3 פעילות פורום בקרת איכות הייצוג - 89

1.10.4 השתלמויות לצוות הסניגורים החיצוניים והפנימיים - 90

1.10.5 הסתייעות הסניגוריה הציבורית במומחים  - 91

2. פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית - 94

2.1 מעורבות בדיוני חקיקה ומדיניות - 94

2.2 ידידת בית המשפט - 98

2.3 פעילות הסניגוריה לשיפור תנאי כליאה - 100

2.4 קליניקות במוסדות אקדמיים העובדות בשיתוף פעולה עם הסניגוריה הציבורית - 102

2.5 קבוצת בוגרי הסניגוריה הציבורית - 105

2.6 קשרים עם גורמים בינלאומיים - 105

3. היבטים ארגוניים, ניהול ידע ומיחשוב - 108

3.1 הצוות המנהלי בסניגוריה הציבורית - 108

3.2 דוברות, תקשורת וקשר עם הציבור - 108

3.3 כתב העת "הסניגור" - 111

3.4 ניהול הידע והמידע המקצועי בסניגוריה הציבורית - 112

3.5 פיתוח ואפיון התוכנה החדשה בסניגוריה הציבורית - 114

4. פעילות הסניגוריה הציבורית באמצעות עורכי דין חיצוניים - 115

4.1 עבודה במיקור חוץ - 115

4.2 דרכי העסקה ותשלום - 116

4.3 הרכבת רשימת הסניגורים הציבוריים - 117

4.4 התחלופה ברשימת הסניגורים הציבוריים - 118

4.5 מינוי סניגורים וחלוקת העבודה ביניהם - 119

5. היקפי הפעילות ועלותה - 122

5.1 יציבות במספר ההליכים הכללי: ירידה בתיקים פליליים ועלייה בהליכי חקירה ומעצר - 122

5.2 פילוח ההליכים לפי סוג הליך וסוג בית משפט - 123

5.3 פילוח הליכים לפי עילות מינוי - 125

5.4 חלוקת היקף העבודה בין המחוזות - 127

5.5 שכר טרחה, הוצאות ועלות להליך - 128

5.6 חובת תשלום של זכאים לייצוג - 129

פרק במיקוד: מניעת הרשעות שווא - 133

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - .1 פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה

בשנת 2017 חלה ירידה במספר ההליכים החדשים מסוג 'תיק פלילי' בהם טיפלה הסניגוריה הציבורית. המדובר בירידה של כ- 2.1% לעומת השנה שקדמה לה, ובמספר הנמוך ביותר של תיקים פליליים שנפתחו בסניגוריה הציבורית בחמש השנים האחרונות.

בשנים האחרונות הושם דגש בסניגוריה על הגברת הייצוג על ידי הצוות הפנימי של הסניגוריה הציבורית. מאז הקמתה, תפיסת ההפעלה בסניגוריה הציבורית הייתה כי הצוות הפנימי משתתף במשימות הייצוג ביחד עם הצוות החיצוני, כאשר הייצוג הניתן בידי הצוות הפנימי משמש כמודל וכאמת מידה לייצוג איכותי לכלל הסניגורים. לייצוג על ידי הצוות הפנימי יתרונות רבים נוספים. ראשית, הוא מאפשר לצוות הפנימי, העסוק במשימות של פיקוח ושמירה על איכות הייצוג הניתן על ידי הסניגורים החיצוניים, לשמור על כשירות מקצועית ועל קשר יומיומי עם עבודת הייצוג, לרבות היכרות אישית עם בתי המשפט, גורמי התביעה והמשטרה ויתר השחקנים בהליך. לתפיסת הסניגוריה הציבורית מפקח טוב חייב להיות בקיא בעבודה עליההוא מפקח ולא להתנתק ממנה. שנית, ייצוג על ידי הצוות הפנימי מאפשר השקעת זמן ומשאבים ראויים בתיקים ובערעורים המעלים סוגיות עקרוניות, מקום בו תקנות שכר הטרחה לא יכולות להביא לתגמול הולם של סניגור חיצוני. שלישית, הייצוג הפנימי מאפשר קליטתם והכשרתם של סניגורים צעירים מוכשרים השואפים לעסוק בליטיגציה פלילית. ורביעית, ייצוג פנימי חוסך בהוצאות הסניגוריה הציבורית.

עם התרבות משימות הפיקוח של הצוות הפנימי ולאור עומס העבודה הרב, נוצר קושי להתמיד בשמירה על שיעורי ייצוג גבוהים בקרב הצוות הפנימי. בעקבות דיונים בפורום הצוות הבכיר, הוחלט כי כל מחוז יקדם תוכנית מובנית הכוללת מכסות לייצוג של הצוות הפנימי המותאמות לעורכי הדין הספציפיים, ניסיונם, התפקיד אותו הם ממלאים, תחומי התמחותם ועומס העבודה המוטל עליהם. כמו כן, מונה בכל מחוז אחראי ליטיגציה שיהיה ממונה על הנושא. כפי שניתן לראות מתרשים ב. שלהלן, התוכנית אכן נשאה פרי.

חרף הירידה במספר התיקים הפליליים שטופלו על ידי הסניגוריה הציבורית כולה, ניתן לראות כי בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקפי הייצוג על ידי הצוות הפנימי: מ- 973 הליכים מסוג 'תיק פלילי' בשנת 2013 ל- 1,327 הליכים מסוג 'תיק פלילי' בשנת 2017.

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - .1 פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה - 1.1.1 זיכויים בולטים בשנה החולפת

במסגרת עבודתם השוטפת, עורכי הדין המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית נוחלים הצלחות משפטיות רבות, ומסוגים שונים (כך למשל, חזרת המאשימה מכתב האישום, קבלת טענה מקדמית וביטול כתב האישום, תיקון משמעותי של סעיפי האישום, עיכוב הליכים, אי הרשעה, גזר דין מקל ועוד(. ואולם, אחד  הביטויים המרשימים והמרגשים של עבודת הסניגורים הוא זיכויו של הנאשם לאחר ניהול הוכחות. תוצאת הזיכוי היא חריגה יחסית בנוף המשפט הפלילי, וככלל יש בה כדי להעיד על עבודה משפטית מאומצת ועל מיצוי טענות ההגנה בניהול ההוכחות. אין ספק כי שחרורו של הנאשם מנטל האשמה (ולעיתים גם ממעצר ממושך) ואשרור חזקת החפות שלו על ידי בית המשפט הם אירועים משמעותיים הן מבחינת הנאשם והן מבחינת הסניגור.

במהלך השנה זוכו בערכאות הדיוניות מאות נאשמים שיוצגו על ידי הסניגוריה הציבורית. מצאנו לנכון לסקור בקצרה מספר זיכויים מעניינים שהתקבלו בשנה החולפת:

ת"פ (שלום נצרת) 48665-09-14 מדינת ישראל נ' סויסה (ניתן ביום 29.5.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד יוסי נגר) הנאשם, אסיר שהואשם בתקיפת סוהרים וגרימת חבלה חמורה לאחד מהם, טען כי הוא זה שהותקף על ידי הסוהרים ולו עצמו נגרם שבר ברגל כתוצאה מתקיפתם. הסוהרים טענו כי השבר אירע בעת ניסיון השתלטות על הנאשם. לאחר שמיעת הראיות קבע בית המשפט כי קיימות סתירות עובדתיות בגרסאות עדי התביעה, אשר מעלות סימני שאלה ברמה המקימה ספק לגבי אופן התרחשות האירועים. על כן, בית המשפט זיכה את הנאשם.

ת"פ (שלום קרית שמונה) 17510-05-16 מדינת ישראל נ' חכימי (ניתן ביום 12.9.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד דנה שביט) כתב האישום ייחס לנאשמת עבירת תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש. הנאשמת טענה לכל אורך הדרך כי בן זוגה הוא שתקף אותה וכי תלונתו מגיעה נוכח סכסוך גירושין ביניהם ולאור החלטת בית משפט לענייני משפחה שחייבה אותו בתשלום מזונות לילדים. בית המשפט התרשם כי מדובר במתלונן הפועל בצורה מניפולטיבית ומנסה להציג את הנאשמת כסובלת מלקות נפשית, קפריזית ואלימה. לאור כך זוכתה הנאשמת מחמת הספק.

ת"פ (שלום תל אביב) 29508-09-16 מדינת ישראל נגד אגם (ניתן ביום 22.11.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד אלון בן זיו) זיכוי מעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. מבחינה משפטית נקבע כי אמירה לשוטרת שהיא "השטן בהתגלמותו" אינה עולה לכדי עבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או עבירה של העלבת עובד ציבור, וזאת לפי מבחני אונגרפלד (דנ"פ 7383/08) שחודדו בפסק דין אליצור סגל מהעת האחרונה (רע"פ 5991/13). עוד הוטחה בהכרעת הדין ביקורת במשטרה, על כך שעובדות לכאוריות של תקיפת שוטר, הפכו  לעבירה של "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו" רק כדי שהתביעה המשטרתית תוכל לטפל בתיק, ולא – תיאלץ להעביר את הטיפול בתיק לפרקליטות (בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 , לפיהן עבירות של תקיפת שוטר תטופלנה על ידי הפרקליטות, הוראות שנועדו למנוע ניגוד עניינים מובנה במצב בו קורבן העבירה הוא שוטר וההעמדה לדין נעשית על ידי הרשות התובעת של המשטרה עצמה) .

ת"פ (שלום תל אביב) 29684-12-16 מדינת ישראל נגד יעקובוב (ניתן ביום 26.6.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד אבישג כהן בן נתן) כתב האישום ייחס לנאשם עבירות של התפרצות לדירה, גניבה, התפרצות לרכב וגניבה מרכב. בית המשפט הורה על זיכוי הנאשם, וזאת על רקע פגיעות מרובות ומהותיות בזכויותיו במהלך חקירת המשטרה על כל שלביה, פגיעות אשר הובילו לפסילה של הודאה בשטח, הודאה בחקירה, וראיות חפציות. הנאשם היה עצור עד לתום ההליכים במהלך כל המשפט, ובעקבות הזיכוי שוחרר.

ת"פ (שלום תל אביב) 16795-10-15 מדינת ישראל נגד אהל ואח' (ניתן ביום 8.2.2017 ; ייצוג על ידי עוה"ד אופיר-כתבי ריבלין ומורן גרוס) כתב האישום ייחס לנאשמים, שהם בני זוג, עבירה של גידול קנאביס. בית  צהמשפט הורה על זיכוי הנאשמים, לאחר שפסל את הראיות שהתגלו בחיפוש לא חוקי ואת ההודאה. ביחס להליכי החיפוש, ציין בית המשפט כי גם ויתור על שני עדים הנדרשים לחיפוש במקום לפי סעיף 26 לפקודת סדר הדין הפלילי צריך להיות ויתור "מדעת". כמו כן, קבע בית המשפט כי חזקת תקינות המנהל לא חלה על הליכי החיפוש.

ת"פ (שלום רמלה) 14889-02-16 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 22.11.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד אלי מסטרמן) בכתב האישום נטען כי הנאשם הסיע בקלנועית שלו מספר ילדים, כאשר במהלך הנסיעה הנאשם ביצע בשתי קטינות מעשים מגונים. הנאשם לא הכחיש שהסיע את המתלוננות וילדים נוספים בקלנועית שלו, לפי בקשתם, ואף לא שלל את האפשרות שהיה מגע פיסי ביניהם שנועד למנוע את הנפילה מהקלנועית, אך הכחיש כל כוונה מינית במגע זה. בית המשפט הורה על זיכוי הנאשם, בקובעו כי לא הוכח שהמגע נעשה מתוך כוונה מינית. בהקשר זה, קבע בית המשפט כי חל "זיהום" ממשי בעדויות המתלוננות, אשר השפיע עד מאוד על תודעתן ביחס למעשים.

ת"פ (מחוזי מרכז) 21262-03-16 מדינת ישראל נ' תורק (ניתן ביום 31.12.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד עלא תלאווי) כתב האישום ייחס לנאשם עבירות של נשיאת נשק וחבלה בכוונה מחמירה, בכך שירה לעבר שכנו, פגע בו ופצע אותו. הנאשם כפר בעבירות שיוחסו לו, ואף טען טענת אליבי. בית המשפט זיכה את הנאשם מן המיוחס לו, וקבע כי קיים ספק שהנאשם הוא אכן היורה. בהקשר זה, צוין כי לא ניתן לתת משקל רב לזיהויו של הנאשם על ידי המתלונן ועל ידי בלש משטרתי שצפו בסרטוני אבטחה המתעדים את המקרה, בפרט משום שהזיהוי נעשה כאשר המתלונן והבלש כבר היו מודעים לכך שהנאשם חשוד במעשים. עוד זקף בית המשפט לחובת התביעה מחדלי חקירה ממשיים, ובהם אי ביצוע מחקרי תקשורת לגבי הטלפון הנייד של הנאשם. על כן, הורה בית המשפט על זיכויו של הנאשם, זאת למרות מספר ראיות נסיבתיות מחשידות כנגדו.

ת"פ (שלום פתח תקווה) 2336-11-15 מדינת ישראל נ' מלסה ואח' (ניתן ביום 18.10.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד רועי לנג) נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, תקיפה חבלנית וחבלה חמורה. הנאשם טען להגנתו כי המתלונן הוא שתקף אותו, והוא עצמו נאלץ להתגונן. לאחר שמיעת העדויות, זיכה בית המשפט את הנאשם וקיבל את טענת ההגנה העצמית. נקבע כי עדויות עדי התביעה המרכזיים (המתלונן וחברו), אינן תומכות זו בזו, ואף עומדות בסתירה בנושאי הליבה שבמחלוקת. לעומת זאת, עדות הנאשם הותירה רושם מהימן. כמו כן נקבע, כי הימנעות היחידה החוקרת לגבות גרסתם של עדים נוספים שהיו באזור בזמן התקרית האלימה מהווה מחדל חקירתי היורד לשורשו של עניין.

ת"פ (מחוזי ירושלים) 50968-06-14 מדינת ישראל נ' אברג'ל ואח' (ניתן ביום 23.5.2017 ; ייצוג על ידי עוה"ד דוד הלוי, ארנון איתן ומוטי איוס) כתב האישום הוגש כנגד ארבעה נאשמים (מהם שלושה יוצגו על ידי הסניגוריה הציבורית), וייחס להם עבירות של סחיטה באיומים של מי שגנבו כספים מ"פיצוציה" שהייתה שייכת לנאשם 1 , בדרישה לקבל את הכסף הגנוב חזרה. בית המשפט המחוזי הורה על זיכוי מלא ומוחלט של כל הנאשמים, תוך שציין כי הנאשמים "יוצאים מפה צחים כשלג" וכי הם לא עשו דבר פסול. בהכרעת הדין, בית המשפט הביע ביקורת חריפה על המדינה שהגישה את כתב האישום והמשיכה את ניהול התיק, תוך דיבור "בשני קולות", כאשר מחד ניהלה הליך פלילי כנגד הנאשמים, ומנגד הגיעה להסדר טיעון מקל ביותר עם מי שגנבו את כספו של נאשם 1. על רקע ביקורת זו הורה בית המשפט על העברת הכרעת הדין ליועץ המשפטי לממשלה.

ת"פ (מחוזי לנוער ירושלים) 34777-10-15 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 24.4.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד אנדרה רוזנטל) כתב האישום ייחס לנאשם, קטין כבן 15 בעת האירוע, זריקת בקבוק ובו נוזל לבן לעבר אוטובוס נוסע בשכונת הר חומה. הזיכוי התבסס, בין היתר, על כך שהתביעה הגישה צילום שחור-לבן של הבגדים שלבש הנאשם כשנעצר, אך הסניגור הציג לבית המשפט את אותה תמונה בצבע, באמצעות מכשיר הטלפון שלו, אז התברר כי הצבעים לא תואמים את תיאור השוטרים של הדמות שנמלטה מהמקום; על קיומם של "מקטעים חשוכים על ציר הזמן" שתיארו השוטרים בין אירוע יידוי הבקבוק ועד למעצרו של הנאשם; ועל כך שהמשטרה לא בדקה האם סימני הצבע הלבן שהיו על ידיו של הנאשם במועד מעצרו הם של "טיפקס" בו עשה שימוש בבית הספר, כטענתו.

ת"פ (שלום ירושלים) 24610-05-15 מדינת ישראל נ' מזרחי (ניתן ביום 23.10.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד דודו עמר) כתב האישום ייחס לנאשם עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, איומים והעלבת עובד ציבור. לטענת הנאשם, לא הוא זה שתקף את השוטרים, שהגיעו לביתו בעקבות קריאת שכנים, אלא הם שתקפו אותו. בית המשפט הורה על זיכוי הנאשם, לאחר שמצא שלא ניתן להסיק דבר מדברי השוטרים שסתרו זה את זה ותיאמו ביניהם גרסאות. הקביעה ביחס לתיאום הגרסאות נשענה, בין היתר, על עדותו של עד הגנה אשר שמע את השוטרים מתאמים ביניהם גרסאות באופן מקרי. בית המשפט ביקר בחריפות את שיקול הדעת הלקוי של אנשי המשטרה ואת התנהגותם, שהובילה לאירוע, ואת תיאום הגרסאות ביניהם, אליו התייחס בית המשפט כאל "דבר הפוגע אנושות בטוהר המידות הנדרש מארגון המשרת את הציבור". בשולי פסק הדין, בית המשפט אף ציין כי יש מקום לשקול בשנית את האירוע כראוי לחקירת מח"ש.

תפ"ח (מחוזי חיפה) 34046-11-15 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 11.8.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד יאיר נדשי) כתב האישום ייחס לנאשם ביצוע שורה של עבירות מין כלפי ביתו. בית המשפט הורה על זיכוי הנאשם, בדעת רוב, תוך שנקבע כי המתלוננת מסרה גרסאות הסותרות זו את זו באופן מהותי, וכי קיימת סתירה בין דברים שהיא מסרה לדבריהם של עדים אחרים, באופן המערער משמעותית את גרסתה המפלילה. בפרט, הזיכוי התבסס על כך שבין המתלוננת לבין דודתה נערכה שיחה, שהוקלטה בלי ידיעת המתלוננת, בה אמרה המתלוננת מפורשות שהפלילה את הנאשם על מנת לנקום בו על מעשים שביצע לכאורה כלפי בני משפחתו.

ת"פ (שלום לנוער חיפה) מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 25.5.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד שגיא מלח) כתב האישום ייחס לנאשם עבירות של פריצה לבית ספר וגניבת מזגן ממנו. הראייה היחידה לחובת הנאשם הייתה טביעת אצבע על מסילת החלון ששימש לפריצה. הנאשם העיד ששהה בבית הספר בזמן ששופץ ויתכן שאז נגע במסילת החלון. מלבד טביעת האצבע שלא היה ברור מתי הוטבעה, לא הייתה כל ראיה נוספת לכך שהנאשם ביצע את הפריצה. לפיכך, וכיוון שלא ניתן היה לשלול את גרסת הנאשם בנוגע לאפשרות שטביעות אצבעותיו הגיעו למסילה לא במועד ההתפרצות ולא בקשר אליה, נקבע כי המאשימה לא עמדה בנטל הראייתי הנדרש, ובית המשפט הורה על זיכוי הנאשם.

ת"פ (שלום באר שבע) 9789-12-16 מדינת ישראל נ' אבו עסא (ניתן ביום 18.1.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד בני זיתונה) כתב האישום ייחס לנאשם עבירות של נהיגת רכב בעודו תחת פסילה ואי ציות להוראות שוטר. המשטרה הסתמכה על עדות הבלשים לפיה הם מזהים את הנאשם כמבצע העבירה כראיה מספיקה והחליטה שלא לבדוק את טענת האליבי שהציג הנאשם. בנוסף לכך, לא נתפסו סרטוני וידאו ולא בוצע איכון למכשירים סלולאריים. בית המשפט קבע כי משלא אספה המשטרה את כל הראיות הנדרשות כדי שניתן יהיה להסיר את הספק הנוגע לזיהוי, הניחה היא במו מחדליה את התשתית לזיכוי הנאשם בפרשה זו ולו מחמת הספק.

ת"פ (שלום קרית גת) 22709-11-16 מדינת ישראל נ' כהן 0ניתן ביום 31.12.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד מיכאל בוסקילה) כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של תקיפת בת זוגו. מהעובדות עלה כי הנאשם תפס בכתפיה של המתלוננת והזיזה לאחר שזו סטרה לו, מתוך כוונה להרגיעה. בית המשפט קבע כי מעשיו של הנאשם חוסים תחת סייג "זוטי דברים". בנוסף לכך, קבע בית המשפט כי על הנאשם חלה "הגנה מן הצדק". בית המשפט מותח ביקורת על כך שהמתלוננת לא הועמדה לדין ובמקרה הנדון זכתה ל"הנחה" מרשויות התביעה, לא בגין כך שהיא נעדרת עבר פלילי, אלא אך משום שהיא אישה; ואילו הנאשם, שהוא גבר, לא זכה לכך.

במקרים המתאימים, בעקבות החלטות זיכוי, מגישה הסניגוריה הציבורית בקשה לפיצוי לנאשם שזוכה בגין ימי מעצרו או מאסרו, וזאת לפי סעיף 80 לחוק העונשין והתקנות שהוצאו מכוחו.

בפרט, ראוי לציין את החלטת בית המשפט בנצרת בבקשה לפצות את חן אילתי, אשר זוכה, זיכוי מלא, מרצח אימו (ראו הרחבה בפרק "זיכויים בולטים בשנה החולפת" בדוח הפעילות השנתי של הסניגוריה הציבורית לשנת 2016). לאחר הזיכוי, הוגשה בקשה לפצות את אילתי בגין מלוא ימי מעצר השווא שריצה. בתחילה המדינה התנגדה לבקשת הפיצויים, אך לאחר דיון בפני בית המשפט, הסכימה המדינה למלוא הפיצוי שהתבקש, בסך של כ- 117,000 ₪, הסכמה שעוגנה במסגרת פסק דין (תפ"ח 38504-06-16 , ניתן ביום 20.3.2018 ; ייצוג על ידי עוה"ד רימונה שלג וסוהאד אג'א9.

לצד זאת, ניתן לציין את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, שקבע כי אין סמכות להעניק פיצוי לנאשם שזוכה בגין תקופת מעצר בפיקוח אלקטרוני (ת"פ 14925-07-15 , ניתן ביום 7.8.2016). על פסק הדין הוגש ערעור, ובמסגרת עיקרי הטיעון מטעמה הסכימה המדינה כי קיימת סמכות להעניק פיצוי גם בגין מעצר בפיקוח אלקטרוני, הסכמה שעוגנה גם במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור. עם זאת, במקרה הנוכחי, נקבע כי לא נפלה שגגה במסקנה הסופית שלא להעניק פיצוי עבור ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני (ע"פ 52030-09-16 , ניתן ביום 8.5.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד יגאל בלפור).

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - .1 פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה - 1.1.2 תיקי החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית

השימוש העצמי בקנאביס הוא תופעה חברתית נפוצה בקרב מאות אלפי אזרחים בישראל. המצב המשפטי הקיים למעשה הופך אוכלוסייה רחבה, השומרת על דפוסי חיים נורמטיביים בכל הקשר אחר, לעבריינים בכוח הנתונים לסיכון של חקירות פליליות, חיפושים משטרתיים, מעצרים והעמדה לדין, וכן לנזקים נלווים של תיוג חברתי ורישומים פליליים. לא בכדי הסוגיה של הפללת משתמשי הקנאביס מעוררת שיח ציבורי ותקשורתי נרחב, כאשר ברקע ניכרת מגמה הולכת וגוברת במדינות רבות בעולם של מעבר למודלים שונים של אי הפללה - (פורטוגל, הולנד, ספרד, אוסטרליה, מספר מדינות בארצות הברית ועוד).

מדיניות התביעה בעבירות החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית עוגנה בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה (להלן: הנחיות היועץ המשפטי לממשלה), בהן הותוו קווים מנחים לטיפול שוויוני ואחיד בעבירות אלו. 1 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה נקבע כי משיקולים של עניין הציבור, יש מקום למדיניות שלא תמצה את הדין עם אדם נורמטיבי אשר נתפס לראשונה עם סם בכמות קטנה, כאשר מדובר בסם מסוג קנאביס לשימוש עצמי. עם זאת, אין בכך כדי למנוע את האפשרות לפתוח בחקירה או להגיש כתב אישום גם במקרים ממין אלה. על פי ההנחיות, כאשר מדובר בתפיסת הסם הראשונה של אדם נעדר רישומים פליליים (בעבירות סמים או בעבירות רלוונטיות אחרות), ובהינתן שמדובר בשימוש עצמי ראשוני, ניתן לסגור את התיק נגד החשוד בעילה של "היעדר עניין לציבור", תוך אזהרה כי בעבירה הבאה של החזקה או שימוש בסמים, תוכל התביעה להגיש בגינה כתב אישום ולמצות את הדין עמו, ובמקרים כאלו תוכל התביעה להגיש כתב אישום גם בגין העבירה הראשונה (בכפוף להתיישנות) או להתחשב בה לעניין העונש. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה כוללות קווים מנחים נוספים לעניין עיכוב הליכים, אי הרשעה וענישה.

בשנים האחרונות אכן ניכרת מגמת ירידה במספר התיקים וכתבי האישום. עם זאת, הנתונים מלמדים כי מדי שנה אלפי אזרחים נחשפים למערכת המשפט הפלילית עקב החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית.

בשנת 2015 נפתחו 3,455 תיקי חקירה בגין שימוש עצמי בקנאביס )ובוצעו 188 מעצרים(, ובשנת 2016 הוגשו 963 כתבי אישום (ללא עבירות נלוות) בגין עבירות אלו.

הסניגוריה הציבורית נתקלת בעשרות רבות של כתבי אישום בגין שימוש עצמי בקנאביס מידי שנה. מניסיונה המצטבר של הסניגוריה הציבורית, פעמים רבות מוגשים כתבי אישום בגין החזקת כמויות קטנות מאוד של סם כנגד אזרחים נורמטיביים מן השורה או, לעיתים, במקרים בהם השימוש בקנאביס בא על רקע בעיות רפואיות או מצוקות אישיות חריגות. להלן מספר דוגמאות מיני רבות:

א', כבן 31 , סובל מבעיות נפשיות מורכבות ובעל רקע פסיכיאטרי, נתפס בשכונתו מחזיק 0.96 גרם חשיש לצריכה עצמית )המדינה חזרה בה מכתב האישום(; ג', נעדר עבר פלילי, סובל מזה שנים מאי ספיקת כליות - ועובר טיפולים רפואיים קשים וכואבים, החל בהליכים לקבלת קנאביס רפואי, אך בטרם קבלת האישור נתפסו בביתו כ- 44 גרם קנאביס (התקבלה בקשה לעיכוב הליכים); ע' החזיק בחדרו כ- 0.7 גרם קנאביס מדובר בצעיר כבן 18 , הסובל מפוסט טראומה בעקבות תקיפה מינית שעבר )התיק תלוי ועומד בפני בית - המשפט(; י' נתפס עם קופסת סיגריות ובתוכה סם מסוג קנאביס (בכמות לא ידועה) - התביעה סירבה לסגור – את התיק, אך לאחר שהסניגור התעקש על הבאת המוצג, ובתום שישה דיונים שנמשכו שנה ומחצה, התביעה הודיעה על חזרה מכתב האישום; א', צעיר כבן 21 , החזיק בביתו 0.76 גרם קנאביס ונידון במסגרת הסדר טיעון ל- 30 ימי מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה; ב' המתמודד עם היותו מפרנס יחיד לבנו שזה - עתה נולד עם קשיים התפתחותיים, הועמד לדין לאחר שבביתו נתפסו 18.6 גרם חשיש, והוא נידון במסגרת הסדר טיעון להארכת מאסר על תנאי בן - 6 חודשים והתחייבות להימנע מעבירה; ר', חולה בלימפומה ובעל קצבת נכות בגין אי כושר זמני בשיעור של - 100% , נמצא בתהליך הסדרת שימוש בקנאביס רפואי, הורשע בגין החזקת 8.8 גרם קנאביס ו- 0.4 גרם חשיש לצריכה עצמית ונידון לחודש מאסר על - תנאי והתחייבות להימנע מעבירה; א', דר רחוב, נידון במסגרת הסדר טיעון להארכת מאסר על תנאי בן - 6 חודשים וקנס, בגין החזקת 5 גרם חשיש לצריכה עצמית.

מקרים ממין אלה, כמו גם מקרים רבים אחרים, ממחישים כי מדיניות האכיפה הנוכחית המתמקדת  בשימוש בכלי הפלילי כלפי צרכני הקנאביס אינה מידתית, אינה יעילה ואינה צודקת. מדיניות זו מעוררת  חשש לפגיעה בשוויון, בשל תופעות של שיטור ואכיפת יתר כלפי אוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים; היא מביאה לבזבוז ניכר של משאבי אכיפה (שיטור, תביעה, סניגוריה ציבורית ובתי משפט), ללא תועלת ממשית לאינטרס הציבורי, זאת בשעה שניתן היה להפנות משאבים אלה למטרות אפקטיביות אחרות כגון טיפול, מניעה וחינוך; היא אינה מועילה בהשגת המטרה המוצהרת של הפחתת השימוש בקנאביס; והיא גורמת לזילות ההליך הפלילי ולהצפת בתי המשפט במאות מקרים שאינם מצדיקים שימוש באמצעי הפוגעני החריף של המשפט הפלילי, אשר אמור להיות האמצעי האחרון בשל פגיעתו הקשה בפרט.

על רקע כל האמור לעיל, בינואר 2017 הוגש לשר לביטחון פנים דוח הצוות לבחינת מדיניות האכיפה כלפי משתמשי קנאביס בישראל, בראשותו של מנכ"ל המשרד לביטחון פנים (להלן: דוח הצוות). דוח הצוות מצא כי מדיניות האכיפה הקיימת כלפי משתמשי קנאביס אינה מגבירה או משמרת את ההרתעה ואינה מפחיתה את היקפי הצריכה בקרב בגירים וקטינים. על כן, הומלץ על שינוי והתאמה של מדיניות האכיפה באמצעות מודל של "ענישה מנהלית מדורגת והפללה כמוצא אחרון", המשלב כלים מן המישור המנהלי לצד אמצעים פליליים "קלאסיים", תוך יצירת מדרג והבחנה בין משתמשים מזדמנים למשתמשים קבועים. המודל המשולב נועד להביא לכך שאזרחים נורמטיביים, אשר ביצעו עבירה של החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית, יופנו למנגנונים חלופיים להליך הפלילי, ובכך תופחת הפגיעה בחירותם ובהשלכות הרישום הפלילי. בהתאם למודל המוצע בדוח הצוות, בעבירה ראשונה יינתן קנס למשתמש ללא רישום פלילי; בעבירה שנייה יינתן כפל קנס ללא רישום פלילי; בעבירה שלישית ייסגר התיק בהסדר מותנה; ורק ברביעית יוגש כתב אישום, בכפוף לשיקול דעת התביעה.

במקביל לדוח הצוות, פרסמה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים נייר עמדה בנושא מדיניות האכיפה הנוהגת בנושא סם הקנאביס. 4 נייר העמדה המקיף הציף בצורה מוחשית את הנזקים החברתיים הנלווים למדיניות הנוכחית של הפללה וסקר בהרחבה מגמות בעולם לאי - הפללה וללגליזציה של סמים קלים. בנייר עמדה זה הומלץ על שינוי עמוק יותר במדיניות האכיפה ומעבר מאכיפה פלילית לאכיפה חלופית מלאה, באמצעות עבירות קנס או עבירות מנהליות, תוך מתן אפשרות להמיר את הסנקציה באזהרה.

במרץ 2017 התקבלה החלטת ממשלה מספר 2474 בנושא "אישור מדיניות אכיפה כלפי שימוש בקנאביס והקמת ועדה בין משרדית לקידום המדיניות". החלטת הממשלה אימצה את המלצות דוח הצוות והורתה על הקמת ועדה בין משרדית ליישום המדיניות החדשה.

על סמך הדוח המסכם של הוועדה הבין משרדית שהוקמה, פורסמה במרץ 2018 הצעת חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה), התשע"ח-2018 , אשר מאמצת בעיקרה את המודל המשולב, אך עדיין מותירה את סיווג העבירה של החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית כעבירה פלילית. 6 על פי המודל המוצע בהצעת החוק הממשלתית, עבירה המבוצעת בפעם הראשונה והשנייה תיחשב לעבירת קנס מיוחדת (בסך 1,000 ו- 2,000 ₪ בהתאמה), שאינה גוררת אחריה רישום פלילי ושלצרכי אכיפתה נקבעו סדרי דין מיוחדים; עבירה המבוצעת בפעם השלישית תופנה להליך של סגירת תיק בהסדר מותנה; ועבירה רביעית תתנהל בהליך פלילי רגיל. יצוין, כי ההסדר המוצע סויג בכל הנוגע לבעלי הרשעות קודמות בעבירות מסוימות, מי שעבר עבירה נלווית, חיילים, אסירים וקטינים (לגבי האחרונים מוצע לקבוע הסדר מותאם). כמו כן, השינוי מוצע כהוראת שעה שתקפה למשך שלוש שנים, על מנת לבחון את יעילותה והשפעתה על מגמות השימוש בסמים באוכלוסייה.

עמדת הסניגוריה הציבורית, כפי שהובעה גם בדיונים שהתקיימו בפורומים השונים, היא כי אכן ראוי לבחוןמחדש קונבנציות ישנות בתחום אכיפת החוק הפלילי ביחס לשימוש העצמי בקנאביס. ואולם, הסניגוריה הציבורית סבורה כי ההסדר המוצע בהצעת החוק הממשלתית לוקה בחוסר קוהרנטיות לגבי העמדה החברתית והמשפטית ביחס לשימוש בקנאביס. לדעת הסניגוריה, שינוי מדיניות האכיפה כלפי משתמשי קנאביס נדרש בהתאם להכרעה חברתית וערכית באשר לפליליות של השימוש העצמי בסם. לעניין זה ישנן שלוש חלופות מרכזיות:

הותרת ההתנהגות כעבירה פלילית, תוך עדכון והתאמה של מדיניות האכיפה הקיימת – במסגרת חלופה זו, ניתן לייצר מדיניות אכיפה מקלה באמצעים מוכרים ופשוטים יותר מאלו שמוצעים בהצעת החוק, כגון תיקון הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין שיקול הדעת להגשת כתב האישום (הן ביחס למספר הפעמים בהם אדם נתפס עם סם לצריכה עצמית ולנסיבות התפיסה והן ביחס לקיומם של רישומים פליליים קודמים), וכן הרחבת שיקול הדעת המנהלי במחיקת תיקים סגורים מהמרשם הפלילי, ככל שישנו חשש להשפעת הרישום על עתידו של האזרח. לטעמנו, ככל שמטרת הצעת החוק היא להקל במידהכזו או אחרת במדיניות האכיפה, ולא לשנות את ההתייחסות החברתית לחומרת המעשה, די לפעול בדרך של שינוי וריכוך הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

לגליזציה מלאה או חלקית - ככל שהמחוקק מבקש לבטא את השינוי בתפיסה הנוהגת באשר לאופייה השלילי של ההתנהגות, ניתן לבחור במהלך של לגליזציה מלאה (אף תוך הסדרה של גידול ומכירה של קנאביס) או חלקית (אי הפללה של החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית, בכמות מוגבלת או - בנסיבות מסוימות9. מדינות מערביות רבות צועדות בנתיב זה בשנים האחרונות, ונדמה כי בינתיים לא מתממשות הנבואות השחורות של מתנגדי המהלך, אך ברור כי נדרשת הכרעה מפורשת של המחוקק לקידום שינוי מסוג זה.

דרך ביניים של קביעת עבירת קנס או עבירה מנהלית חלופות אלו מטרתן להתמודד עם התנהגויות שנתפסות כלא רצויות מבחינה חברתית, אך עדיין ברמה פחותה מזו המצדיקה קביעת עבירה פלילית (ולמצער כזו המוגבלת בשימוש בכלים הפליליים). בחירה במסלול זה מכבידה על המשתמש בסם, באופן שמוטל עליו תשלום קנס, אך מנגד "חוסכת" ממנו את התיוג החברתי והנזקים הנלווים בדמות חקירה פלילית (ולעיתים מעצר), הגשת כתב אישום ורישומים פליליים מכבידים. עם זאת, ככל שהמחוקק מעוניין בדרך ביניים זו שאכן מתבטאת בהצעת החוק הממשלתית הנוכחית הרי שלעמדת הסניגוריה  הציבורית, אין הצדקה לקבוע "מדיניות מתפתחת" המדרגת את אופן האכיפה לפי מספר הפעמים בהן האדם נתפס עם סם לצריכה עצמית, או המסויגת אך בשל עצם קיומן של עבירות קודמות (שכן השימוש העצמי בקנאביס עשוי להיות מזדמן ואף מתמשך, ולא בגדר "מעידה חד פעמית").

מבחינה מעשית, ההסדר המוצע בהצעת החוק עלול להחמיר את המצב הנוהג כיום, שכן הוא מביא לידי כך שבתפיסה ראשונה ושנייה (סיטואציה בה כיום, ברוב מחוזות המשטרה, לא מוגש כלל כתב אישום בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה) יוטלו על האזרחים קנסות משמעותיים. ההסדר המוצע אף מעורר חשש לאכיפת יתר כלפי אוכלוסיות מוחלשות החשופות יותר למפגשי שוטר אזרח.

יש להדגיש כי ההתפתחויות האחרונות במישור החקיקתי והאכיפתי אמנם מצביעות על תחילתה של חשיבה מחודשת על מדיניות האכיפה כלפי משתמשי קנאביס, וייתכן שגם על נכונות הולכת וגוברת של הדרגים המקצועיים ומקבלי ההחלטות לבחון מהלכים של אי - הפללה של שימוש עצמי בקנאביס. עם זאת, כאמור, ספק אם בשינויים המוצעים יש משום פתרון הולם למכלול הקשיים הטמונים כיום בהפללת משתמשי הקנאביס בישראל.

בנוסף, הסניגוריה הציבורית סבורה כי כבר עתה, טרם אישור הצעת החוק, ראוי כי רשויות החקירה והתביעה וכן בתי המשפט יתנו ביטוי למדיניות האכיפה המתגבשת ולשינוי התפיסתי ביחס לשימוש עצמי בקנאביס. כך למשל, בהחלטה שניתנה לאחרונה בעניינו של אדם כבן 33 , נשוי ואב לשני ילדים קטנים, עובד בחברת הייטק, שלאחר שחרורו מהצבא עבד בהוסטלים טיפוליים עם אוכלוסיות נזקקות, אשר הורשע בגין החזקת כ-45 גרם קנאביס לצריכה עצמית, בית המשפט התחשב בכך שמדובר בנאשם אשר ביצע עבירה ראשונה בחייו וסבר שהרשעתו עלולה להביא לפגיעה קונקרטית בתעסוקתו. נוכח השינוי המסתמן במדיניות האכיפה ביחס

לצרכני קנאביס, החליט בית המשפט להימנע מהרשעתו של הנאשם נוכח השינוי, וציין כי: "בהינתן שינוי המדיניות המוצהר, קיים בעיניי קושי בכך שנציגי התביעה ממשיכים לנהוג כלפי צרכני הסמים הקלים באותו אופן בו נהגו כלפיהם מימים ימימה. עמדת התביעה צריכה, לכאורה, להתעדכן בהתאם לשינוי המדיניות המובהק בו אוחזת כעת הרשות המבצעת ... בהינתן שינוי מדיניות הרשות המבצעת ביחס לצרכני הסמים הקלים, שינוי שנעשה לו פומבי, הרי שהתנהגותה של התביעה כלפי הנאשם שלפניי בשלב הטיעון לעונש, אינה הגונה".

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - .1 פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה - 1.1.3 בתי משפט קהילתיים

פרויקט בתי המשפט הקהילתיים החל לפעול בישראל בשנת 2014 ביוזמת עמותת ג'וינט אשלים. הסניגוריה הציבורית היא שותפה מרכזית בתכנון ובהפעלה של המודל. פיילוט להקמת בתי משפט קהילתיים החל בנובמבר 2014 , עת נפתח אולם ראשון של בית המשפט הקהילתי בבית משפט השלום בבאר שבע; בספטמבר 2015 נפתח אולם נוסף בבית משפט השלום ברמלה. בתי המשפט הקהילתיים הם חלק מתפיסה של 'בתי משפט פותרי בעיות' המכוונים ליצור מסגרת משפטית טיפולית - שיקומית להתמודדות עם בעיות שבשורש העבריינות, ולא רק עם הסימפטומים שלה. ייחודם הוא בשיתוף פעולה הדוק עם מגוון רחב של גורמים בקהילה ובריכוז מאמץ מערכתי במרחבים עירוניים בהם רמת העבריינות והפשיעה גבוהה כדי להביא לפתרון ארוך טווח של בעיות ברמה המקומית.  

בתי המשפט הקהילתיים פועלים תוך הרחבה מתמדת של שיתוף הפעולה עם ארגונים מקומיים: גורמי רווחה, חינוך ותעסוקה, ועדי תושבים, עמותות וכיו"ב. גופים אלה מסייעים ביישום ההחלטות השיפוטיות, בשילוב נאשמים במסגרות קהילתיות ובהצעת שירותים חברתיים ומידע. שיתוף הפעולה בין מערכת המשפט לבין הקהילה תורם לגיבוש מדיניות ענישה המותאמת לצרכי הקהילה ולמטרות של העצמה ושיקום לצד גמול והרתעה. כך למשל, גמילה מסמים ואלכוהול, השתלבות במערכת החינוך או סדנאות תעסוקה, בפיקוח בית המשפט ובאמצעות גורמים בקהילה, מהווים פעמים רבות תחליף לעונשי מאסר. לצד השיקום נעשה ניסיון לעודד את הנאשמים ואת בני משפחותיהם לפנות לשירותי רווחה, תוך הנגשת השירותים ועידוד ממסדי להשתתף בהם.

הדיונים בבתי המשפט הקהילתיים מתקיימים באווירה מיוחדת של שיתוף פעולה כשכל הצדדים מגויסים לשיקומו של הנאשם (ככל שהוא רוצה בכך ומסוגל לכך). שופטי בית המשפט הקהילתי שומעים את דברי הנאשמים ואת עמדתם בנוגע להליך השיקומי הנרקם עבורם ולדרישות בהן הם מתבקשים לעמוד. בנוסף לדרכי השיקום הרגילות והמוכרות, משקיע צוות בית המשפט הקהילתי מאמץ לדאוג לצרכים ייחודיים של צהאוכלוסייה כדוגמת סיוע בהסדרת חובות, מיצוי זכויות וביטחון תזונתי, תעסוקה, ליווי של הנאשמים ושל משפחותיהם על ידי מתנדבים ודאגה לשעות הפנאי ולפיתוח קשרים מיטיבים עם הקהילה. עם השנים, וככל שהצוותים של בתי המשפט הקהילתיים נחשפים לתהליכים מוצלחים של שיקום נאשמים שרגליהם היו נטועות עמוק באורח חיים עברייני, גוברת מידת הביטחון והאמון של רשויות התביעה ביעילות המודל, ומשולבים בו גם נאשמים שהתביעה סברה בתחילה שהם מסוכנים במידה המצדיקה מעצרם עד תום ההליכים. עשרות בוגרי ההליך שממשיכים לשמור על קשרים רציפים ומיטיבים עם צוות בית המשפט, אף שאין להם כל חובה חוקית לעשות זאת, הם עדות להצלחת הדרך השיקומית ולתחושת הערבות ההדדית שנוצרת במהלכה.

במהלך שנת 2017 נעשה מאמץ להרחיב את המודל למודל אזורי, שיאפשר גם לנאשמים מיישובים סמוכים להשתלב בתוכנית. בבאר שבע הורחבה התוכנית גם לדימונה ולחורה, וברמלה הורחבה התוכנית גם ללוד ורחובות. בחודש מאי 2017 , בעקבות החלטת ממשלה להקים שישה בתי משפט קהילתיים נוספים, הורחב בית משפט לסמים שפעל במתכונת מצומצמת בתל אביב, והוטמע לתוך המודל של בתי המשפט הקהילתיים. בית המשפט הקהילתי בתל אביב פועל בתחומים המוניציפליים של תל אביב יפו, רמת גן, גבעתיים, בת ים ואזור. 

עד סוף שנת 2017 שולבו בתוכנית כ- 270 נאשמים, אשר נפתחו נגדם כ- 780 כתבי אישום. 180 מהם עדיין משולבים בתוכנית, שנמשכת כשנה וחצי. נאשמים מופנים לתוכנית במגוון רחב של עבירות ובהן אלימות, אלימות במשפחה, סמים ורכוש. רוב כתבי האישום מנוהלים על ידי מדור התביעה במשטרה, ורק נאשמים בודדים הופנו במהלך שנת 2017 על ידי הפרקליטות. 43% מהמשתתפים בתוכנית הם הורים לילדים וחלקן של הנאשמות בבתי המשפט הקהילתיים גבוה מחלקן בקרב כלל אוכלוסיית הנאשמים, ועומד על כ- 27% .

כתמונת ראי לסוגי העבירות ניתן לראות שההתערבויות הטיפוליות אליהן הופנו המטופלים מיועדות לתת מענה לבעיות של התמכרות, אלימות, סיוע בתחום בריאות הנפש וגם הכשרה תעסוקתית, ביטחון תזונתי וסיוע משפטי במיצוי זכויות או בפריסת חובות. עד כה סיימו את התוכנית בהצלחה כ- 40 משתתפים, רובם בבית המשפט הקהילתי בבאר שבע, וכ- 60 משתתפים הוצאו מההליך אם בשל המשך ביצוע עבירות, חוסר שיתוף פעולה עם תוכנית הטיפול או על פי בקשתם. דינם של נאשמים אשר הוצאו מההליך נגזר כחלק מהליכים משפטיים רגילים.

ההצלחות בבית המשפט הקהילתי מרגשות במיוחד, בשל השינוי החיובי המשמעותי שהן משקפות בחייהם של הנאשמים. שינוי זה, אשר מאפשר יציאה ממעגל הפשיעה, הוא גם אינטרס ציבורי מובהק של שיקום עבריינים. להלן מספר דוגמאות של הצלחות כאלה מן השנה האחרונה:

בתפ"ק (שלום רמלה) 34878-03-14 (ניתן ביום 24.4.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד ניר רהט) הופנה לבית המשפט הקהילתי נאשם אשר בשנת 2013 , בהיותו בן 19 , ביצע ביחד עם אחרים עבירה של תקיפת קשיש במטרה לקחת ממנו את המכשיר הסלולארי לצורך רכישת סמים. הנאשם הגיע מרקע משפחתי ואישי מורכב מאוד הכולל, בין היתר, שימוש בסמים, בעיות נפשות ומספר ניסיונות אובדניים. הנאשם הודה, שותפיו נדונו לעונשי מאסר והוא נשלח לבחינת התאמה לביצוע עבודות שירות. בשלב זה הועבר התיק לבית המשפט הקהילתי, ובמסגרתו עבר הנאשם טיפול פרטני, התחיל לקבל טיפול תרופתי פסיכיאטרי, הפסיק שימוש בסמים ורכש הכשרה מקצועית בתחום מכונאות הרכב. במאי 2017 סיים בהצלחה את השתתפותו בהליך באי הרשעה, צו  מבחן, פיצוי לנפגע העבירה והתחייבות לא לבצע עבירות בעתיד.

בתפ"ק (שלום רמלה) 8604-06-15 (ניתן ביום 25.9.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד ניר רהט) הופנה לבית המשפט הקהילתי נאשם בתיק פרקליטות חמור, אשר כלל עשרות רבות של עבירות סחר בסמים מסוג "נייס גיא" שביצעו הנאשם ואשתו במהלך שישה חודשים. בהליך המעצר שוחררו השניים לקהילה טיפולית לצורך גמילה מסמים ולאחר מכן שולבו בבית המשפט הקהילתי, שם עבר הנאשם טיפול פרטני בשירות המבחן, התמיד בניקיון מסמים, השתלב והתקדם בעבודה כטבח והגיע להסדר חובות בו הוא מתמיד. במקביל שוקמו היחסים עם בת זוגו והנאשם הפך לדמות פעילה ומרכזית בארגון ארועים בבית המשפט הקהילתי. בסיום ההליך הורשע הנאשם והוטל עליו עונש מאסר על תנאי, צו מבחן ושל"צ. בימים אלו מסיימת גם בת זוגו בהצלחה את ההליכים בבית המשפט הקהילתי.

בתפ"ק (שלום באר שבע) 39585-12-14 (ניתן ביום 16.4.2018 ; ייצוג על ידי עו"ד עינת סנדלר) הופנתה לבית המשפט הקהילתי נאשמת בגין עבירות של תקיפת קטין, תקיפת עובדת ציבור ותקיפה סתם. בהליך הרגיל נעשה הסדר במסגרתו הוסכם על עונש של עבודות שירות. זמן מה לאחר מכן הסכימו הצדדים להעביר את הנאשמת לבית המשפט הקהילתי, במסגרתו היא שולבה בתוכנית טיפולית של משרד הרווחה שנועדה לסייע בבניית מערכת יחסים טיפולית ויחסי אמון ובהכשרה הורית. הנאשמת נעזרה בסיוע המשפטי להסדרת חובותיה, קיבלה סיוע חומרי ושולבה במיזם לביטחון תזונתי, חונך הוצמד לילדיה והם שולבו בחוגים בשעות

אחר הצהריים. במקביל הנאשמת עברה הכשרה מקצועית כקונדיטורית ושולבה בתעסוקה. בסיום ההליך הוטל על הנאשמת צו מבחן כעונש יחיד.

בתפ"ק (שלום באר שבע) 24972-12-15 (ניתן ביום 1.1.2018 ; ייצוג על ידי עו"ד דבי שרון) הופנה לבית המשפט הקהילתי נאשם בגין שתי עבירות של אלימות כלפי בת זוג, כשלחובתו שני מאסרים מותנים. במסגרת ההליך בבית המשפט הקהילתי, עבר הליך טיפול פרטני והשתלב בטיפול רגשי התנהגותי קוגניטיבי בתחום האלימות - הזוגית ובקבוצה טיפולית בתחום האלימות במשפחה בשירות המבחן. הנאשם גם עבר טיפול גמילה מסמים ואלכוהול. במסגרת "מרכז קשר" סייעו גורמי הרווחה לנאשם לחזור ולקיים קשר מיטיב עם ילדיו. במקביל הוא הופנה למסגרת המסייעת להשתלבות בתעסוקה והשתלב בלימודי מנהל עסקים במסגרת אוניברסיטה בעם. בסיום ההליך הוטל עליו צו מבחן ועונשי המאסר על תנאי הוארכו.

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - .1 פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה - 1.1.4 הסדר סגירת תיק מותנית

בשנת 2012 נחקק תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 . התיקון, אשר הוסיף את סעיפים 67 א- 67 יב לחוק סדר הדין הפלילי, נועד לתת בידי גורמי התביעה כלי מידתי להתמודדות עם הפרות חוק קלות יחסית מצדם של אנשים ללא עבר פלילי. התיקון מאפשר לתובע להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מסוג עוון אם לחשוד אין עבר פלילי משמעותי ואם הוא מסכים לקחת אחריות על ביצוע המעשה ולעמוד בהסדר המבטא את חומרת המעשה כגון תשלום קנס, פיצוי, השתתפות בהליך שיקומי, שירות לתועלת הציבור ועוד.

התיקון נכנס לתוקף במאי 2013 , אך עד לאחרונה, תחולתו הייתה מוגבלת ביותר והוא יושם במקרים מעטים מדי שנה. זאת, משום שעד לחודש מרץ 2016 , הנחיית היועץ המשפטי לממשלה קבעה כי לתביעה המשטרתית - המייצגת במרביתם הגדולה של התיקים הרלוונטיים - לא תהא סמכות כלל לסגור תיק בהסדר, ואף לאחר תיקון ההנחיה בחודש מרץ 2016 , הוחל ההסדר ביחס לשלוש עבירות בלבד המצויות בסמכות התביעה המשטרתית. אשר על כן, הסניגוריה הציבורית פנתה בחודש מאי 2017 ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה כי ירחיב בצורה משמעותית את היקף העבירות בהן מוסמכת התביעה המשטרתית לכרות הסדרים מותנים. בעקבות פניית הסניגוריה הציבורית, פורסמה ביום 6.9.2017 הנחייה עדכנית באשר לתחולתו של ההסדר, לפיה הורחבה סמכות התביעה המשטרתית לעריכת הסדרים מותנים ל- 12 עבירות שונות, ועוד נקבע כי החל ביום 1.1.2019 , תהא התביעה המשטרתית רשאית לערוך הסדרים מותנים בכל עבירות העוון שבטיפולה.

לאור הרחבת ההליך של סגירת תיק בהסדר, נערכו בסניגוריה הציבורית מהלכים מוסדיים שונים שנועדו להטמיע את הכרת ההסדר בקרב הסניגורים המייצגים מטעם הסניגוריה. הסניגוריה פעלה להטמעת ההסדר במספר מישורים:

גיבוש מערכת היחסים המקצועית בין הרפרנטים המרכזים את הנושא המנהלי בסניגוריה הציבורית לבין הממונים על יישום הסדר סגירת תיק מותנה בתביעות ובפרקליטות, ברמה הארצית והמחוזית. במסגרת זו, בין היתר, הממונים ברשויות התביעה העבירו הרצאות בנושא זה לסניגורים החיצוניים בחלק ניכר מן המחוזות.

הפצת הנחיות בכלל המחוזות באשר לטענות משפטיות אותן ניתן להעלות מקום בו הוגש כתב אישום כנגד אדם על אף שהיה מקום לנקוט בעניינו בהליך של סגירת תיק מותנית. הנחיות אלו הופצו בין היתר בהרצאות שנערכו בכלל המחוזות וכן באמצעות "אפליקציה" אינטראקטיבית פשוטה אשר מאפשרת לסניגורים לזהות במהירות ובקלות האם התיק בו הם מייצגים מתאים לסגירה על דרך של הסדר מותנה. על בסיס הנחיות אלו, הובילו טיעוני הסניגורים במספר רב של תיקים פרטניים להפסקת ההליך הפלילי כנגד הלקוח – בין אם על דרך של עיכוב הליכים של תיקים המתאימים מבחינה מהותית לסגירה בהסדר אך אינם עומדים בתנאים הפורמליים הקבועים בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה או לאור חזרתה של המאשימה מכתבי האישום לשם עריכת הסדר מותנה.

פרסום קבוע באתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית של טבלה המרכזת את כל ההסדרים המותנים שנערכו בכל רשויות התביעה מאז כניסת החוק לתוקף. טבלה זו מאפשרת לסניגורים המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית וכן לציבור הרחב לקבל תמונה מלאה באשר להסדרים המותנים הנחתמים בכל הארץ. בחודש מרץ 2018 השתנה פורמט הטבלה, כך שהיא מאפשרת היום לשלוף באופן מיידי נתונים סטטיסטיים לעניין השימוש בהסדר לפי עבירה, מחוז או תאריך וכן להתרשם ממאפיינים רוחביים של השימוש בהסדר המותנה. כך, למשל, ניתן ללמוד מן הטבלה כי נכון לחודש מרץ 2018 , נערכו בסך הכל מ 473 הסדרים על ידי התביעה המשטרתית, ו- 283 הסדרים על ידי הפרקליטות. עוד ניתן ללמוד כי לעת הזו, השימוש בהסדר המותנה על ידי התביעה המשטרתית בעבירת איומים (אשר נכללה כאמור כבר בהנחיה ממרץ 2016) גדול פי שלושה מן השימוש בהסדר המותנה על ידי התביעה המשטרתית בכל שאר העבירות בהן היא מוסמכת לערוך הסדרים (בסך הכל 327 תיקים).

בהמשך להסכמה שהתקבלה בין הסניגוריה הציבורית לבין יחידת ההסדר המותנה במשטרה, כאשר מתעורר חשש כי החשוד אינו מבין לאשורו את מהותו של ההסדר המותנה בשל מוגבלות שכלית או נפשית, פונים נציגי המשטרה אל הסניגוריה הציבורית, על מנת שתסייע לאותם חשודים לפנות לבתי המשפט בבקשה למינוי סניגור לפי סעיף 15 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב- 1982 . ככל שמורה בית המשפט על מינוי כאמור, מייצגים הסניגורים במקרים יוצאי דופן אלו את החשודים בעלי המוגבלות במסגרת הליכי חתימת ההסדר המותנה, וזאת במטרה להבטיח כי זכויותיהם נשמרות וכי הם מבינים את משמעותו של ההסדר המותנה.

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - .1 פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה - 1.1.5 קידום טענות מנהליות וחוקתיות במשפט הפלילי

בסניגוריה הציבורית קיים מערך מקצועי של עורכי דין, המתמחים בממשק שבין המשפט הפלילי לבין המשפט המנהלי. ריכוז הידע ופיתוח המומחיות בנושא המשפט המנהלי והחוקתי מאפשרים מתן ייעוץ שוטף וזמין בנושאים אלה לסניגורים הפנימיים והחיצוניים, כמו גם למנהלי המחלקות והתחומים, בתיקים רבים ומגוונים, בכל שלבי ההליך הפלילי.

בשנה החולפת, הטמעת השימוש בכלים מן המשפט המנהלי והחוקתי במסגרת ייצוגם של לקוחות בהליכים הפליליים המתנהלים נגדם הובילה להצלחות משפטיות רבות בערכאות הדיוניות, ובמקרים רבים אף לזיכויים או לחזרות מן האישומים. להלן נבקש להציג חלק מן הטיעונים המנהליים והחוקתיים שהובילו לכך.

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - .1 פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה - 1.1.5 קידום טענות מנהליות וחוקתיות במשפט הפלילי - טענות של אכיפה מפלה או אכיפה בררנית

סוג בולט של זיכויים וחזרות מן האישום הם מקרים בהם הראו הנאשמים כי העמדתם לדין נעשה בעתשתיקיהם של חשודים אחרים, אשר עמדו במצב דומה לשלהם, נסגרו. כך, למשל, בשני מקרים זוכו נאשמים מעבירות אלימות, לאחר שהוכח לבתי המשפט כי תקיפות דומות מצד המתלוננים נסגרו על אף קיומן של ראיות דומות, ולא הוגשו בהם כתבי אישום (ראו ת"פ (שלום חיפה) 62612-02-16 מדינת ישראל נ' בורובסקי (החלטה מיום 29.3.2018 ; ייצוג על ידי עו"ד שרון רינגר); ת"פ (שלום קרית גת) 22709-11-16 מדינת ישראל נ' כהן (החלטה מיום 31.12.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד מיכאל בוסקילה)).

בנוסף, טענות אלו של אכיפה בררנית הובילו לא פעם לחזרתה של המדינה מן האישום עוד בטרם ההכרעה בטענה לגופה, וזאת בעבירות או בנסיבות מיוחדות, בהן ההגנה ביקשה לקבל לידיה חומרים שיש בהם כדי לבסס טענות של אכיפה מפלה או אכיפה בררנית, ובתי המשפט הורו על העברת החומרים לידי ההגנה. אלו, למשל, חלק מן המקרים מסוג זה:

הפגנת יוצאי אתיופיה: אחת ההצלחות המובהקות ביותר הייתה בשני תיקים שהוגשו על ידי הפרקליטות נגד נאשמים יוצאי אתיופיה, בשל עבירות נגד שוטרים שבוצעו לכאורה במהלך הפגנת יוצאי אתיופיה שהתרחשה במאי 2015 בתל אביב. במהלך ההפגנה נעצרו עשרות מפגינים, כעשרים מהם הובאו להארכת מעצר, אך בסופו של יום הוגשו כתבי אישום כנגד ארבעה מן המעורבים בלבד. ההגנה ביקשה את ביטול האישום בשל אכיפה בררנית, אך הפרקליטות טענה כי מתוך התיקים שהגיעו לבחינתה, הוגשו כל התיקים אשר כללו ראיות מוצקות, בעוד יתר התיקים היו בעלי קשיים ראייתיים. ואולם, לאחר שהתקבלה בקשת הסניגוריה לקבל את חומרי החקירה בתיקים שנסגרו, התברר כי ביניהם היו תיקים בהם התשתית הראייתית הייתה דומה לזו שבתיקים שהוגשו, וחלקם אף היו חמורים יותר לגופם. על כן, הסכימה הפרקליטות לחזור בה מן האישום לאור טענת האכיפה הבררנית (ת"פ (שלום תל אביב) 10288-05-15 מדינת ישראל נ' גנפור (החלטה מיום 29.5.2017 (; בע"ח ) שלום תל אביב) 33632-08-16 גנפור נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 7.11.2016); ייצוג על ידי עוה"ד שירה קידר וקרן בלס).

החזקת סם מעבר לרישיון: הנאשם הואשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית בשל העובדה שהחזיק יותר מכמות הסם שהותרה לו ברישיון להחזקת קנאביס רפואי. ההגנה ביקשה לקבל נתונים באשר להיקף ההעמדה לדין במקרים של החזקת סם מעבר לתנאי הרישיון, והמאשימה סירבה להעברת החומרים בטענה שמערכות המחשוב של התביעה אינן יכולות להפיק נתונים אלה. לאור טענות הסניגוריה בעניין זה, אשר נסמכו על אמירות חוזרות של בית המשפט העליון לפיהן על התביעה להתאים את מערכות המחשוב שלה לבקשות מסוג זה, החליטה המאשימה בסופו של יום לחזור בה מן האישום (ת"פ (שלום קרית שמונה) 50545-11-16 שלוחת תביעות מרום הגליל והגולן נ' גל (החלטות מיום 11.5.2017 , 2.11.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד יוסי רז((.

הפרת הוראה חוקית על רקע הפרת הסדרי ראייה: לנאשם יוחסו עבירות של הפרת הוראת חוקית, על רקע איחור בהחזרת הילדים בהתאם להסדרי ראייה שנקבעו בהליך הגירושין. הסניגוריה הגישה לבית המשפט בקשה לקבלת נתוני העמדה לדין בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית בנסיבות דומות, ובעקבות הגשת הבקשה חזרה בה התביעה מכתב האישום (ת"פ (שלום פתח תקווה) 2518-03-17 מדינת ישראל נ' וינברגר (החלטה מיום 25.12.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד סיוון חיימוב בייאלר)).

ייחוס עבירת גניבה בידי עובד לשוטר מג"ב: הנאשם הואשם בכך שבעת ששירת כשוטר מג"ב, בתפקיד של מוכר בשק"ם, גנב סכום כסף מן הקופה, ובכך ביצע עבירה של גניבה בידי עובד (שהיא עבירה שעונשה שבע שנות מאסר). הסניגורית ביקשה לקבל את מדיניות ההעמדה לדין של צה"ל בגין עבירות של גניבה מהשק"ם, לאחר שהתגלה כי בצבא מעמידים לדין בנסיבות דומות בעבירות של גניבה רגילה (שעונשה שלוש שנות מאסר). לאור בקשה זו, הודיעה המאשימה כי תסכים לתיקון כתב האישום לעבירה של גניבה בלבד. עוד יצוין כי בהמשך, כתב האישום בוטל לגמרי בשל טענת חוסר סמכות, לאחר שהמדינה לא הוכיחה את קיומו של צו של שר הביטחון להצבתו של הנאשם במג"ב, שהוא תנאי מקדמי להענקת סמכות למח"ש - ולא לצבא להעמדת הנאשם לדין (ת"פ (שלום כפר - סבא) 34199-10-12 מדינת ישראלנ' קאסא (החלטה מיום 7.6.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד ענת יערי)).

החלטה חשובה נוספת הנוגעת להעברת חומרים לידי ההגנה התקבלה בבקשה לקבלת נתוני העמדה לדין בעבירות הסתה. הנאשם הועמד לדין בעבירת הסתה בשל קבוצה שהקים ברשת "פייסבוק", וההגנה ביקשה לקבל נתוני העמדה לדין וסגירת תיקים בעבירות אלו, שהן עבירות נדירות ביותר. בית המשפט, בהחלטה מעמיקה ומנומקת, הורה על העברת החומרים (ת"פ (שלום באר שבע( 41705-08-14 מדינת ישראל נ' כהן (4.6.2017) ; ייצוג על ידי עו"ד יריב בן דוד)).

דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 - .1 פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה - 1.1.5 קידום טענות מנהליות וחוקתיות במשפט הפלילי - חריגה מהנחיות פנימיות או היעדר הנחיות אחידות

סדרה נוספת של זיכויים וביטולים של כתבי אישום התקבלה לאור טענות הנוגעות לחריגה מהנחיות פנימיות של התביעה, במקרים בהם פעלה התביעה שלא על פי הנחיות אחידות, או במקרים בהם התביעה סירבה להעביר לידי ההגנה את ההנחיות הפנימיות הרלוונטיות. אלו מקצת מן המקרים הבולטים בהקשר זה:

שימוש פוגעני בגז פלפל על ידי שוטרים בניגוד לנוהל: הנאשמים זוכו מביצוע עבירות של תקיפת שוטרים לאחר שבית המשפט קבע שהשוטרים עשו שימוש פוגעני ובניגוד לנהלים בגז פלפל. לאור זאת, קבע בית המשפט כי יש לקבל את טענת ההגנה ל"הגנה מן הצדק" ולבטל את האישום (ת"פ (שלום ירושלים) 17810-08-15 מדינת ישראל נ' גולדנברג (החלטה מיום 14.1.2018 ; ייצוג על ידי עוה"ד חנן רובינשטיין ודוד הלוי)).

חריגה מהנחיות פרקליט המדינה בנושא תנאי ערובה: כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירה של הפרת הוראה חוקית בשל הפרת תנאי מעצר בית, וזאת על אף שבשל אותה הפרה נעצר הנאשם מחדש בתיק בו שוחרר למעצר בית. הסניגור טען כי ההעמדה לדין נעשתה בניגוד להנחיית פרקליט המדינה הקובעת את הקריטריונים לפיהם יש להחליט האם לפנות בבקשה לעיון חוזר בשל הפרת תנאי מעצר בית, או לבחור בהעמדה לדין. לאור זאת, הודיעה המאשימה על חזרה מכתב האישום (ת"פ (שלום חדרה) 29920-06-17 מדינת ישראל נ' קעדאן (החלטה מיום 28.2.2018 ; ייצוג על ידי עו"ד יוסי רז)).

המרת סעיף עבירה בשל היעדר הנחיות: הנאשם הועמד לדין בעבירה של גרימת חבלה חמורה (שהיא עבירה שעונשה שבע שנות מאסר), בשל כך שתקף את המתלונן במכת אגרוף וגרם לשבר באפו. ההגנה טענה כי נסיבות המקרה מגבשות בה במידה את העבירה המקבילה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית - (שהיא עבירה שעונשה שלוש שנות מאסר), וכי בהיעדר הנחיות ברורות לגבי הבחירה בין סעיפי האישום, נפל פגם בשיקול הדעת המנהלי בהחלטה לייחס לנאשם את העבירה החמורה יותר. בית המשפט קיבל את הטענה, וקבע כי בהיעדר הנחיות כתובות, אחידות ושקופות באשר לבחירה בין העבירות, ישנו חשש לשרירותיות בהעמדה לדין, ועל כן קבע כי על התביעה להעדיף את סעיף העבירה המקל יותר, כביטוי להפעלת שיקול הדעת המנהלי באופן שוויוני ומידתי (ת"פ (שלום באר שבע) 10093-01-17 מדינת ישראל נ' ליברמן (החלטה מיום 2.1.2018 ; ייצוג על ידי עו"ד אנה שכטמן)).

הנחיית חיפוש במכשירים סלולאריים: זיכוי משמעותי נוסף היה במקרה שבו השאלה המשפטית המרכזית נגעה לחיפוש במכשיר סלולארי של אחת הנאשמות, ובמסגרת זו ביקשה ההגנה לקבל את הנחיית המשטרה לחיפוש בחומר מחשב בהסכמה. בית המשפט הורה על העברתה של ההנחיה המלאה, על אף התנגדות המדינה, ולאור זאת, ביקשה המדינה לחזור בה מכתב האישום (ת"פ (שלום תל אביב) 53134-01-17 מדינת ישראל נ' קצר (החלטות מיום 11.1.2018 , 22.1.2018 , 23.1.2018 ; ייצוג על ידי עוה"דרונה שוורץ והדר שריר)).