סעיף 16. לקראת חתימה על פסק הדין, אותו בחר חברי, המשנה לנשיאה, השופט א' רובינשטיין להשמיע ביום פרישתו (ונפלה בחלקי הזכות להשתתף עמו במעשה יצירה זה) – רואה אני לציין כי את השופט אליקים רובינשטיין פגשתי לראשונה לפני כ-44 שנים בהיותו עורך-דין בכיר בלשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון. מאז הצטלבו דרכינו מעת לעת, בתפקידיו הממלכתיים השונים: במשרד הביטחון, בכהונתו כמזכיר הממשלה, כיועץ משפטי לממשלה וכשופט, וככל שהתקרבתי אליו התעצמה הערכתי כלפיו והוקרתי אותו. הוא בור סוד שאיננו מאבד טיפה ושפע כישרונותיו ופעילויותיו – לא יתואר. יש בו שילוב נדיר של חכמת המוח עם חכמת הלב, והדרך שבה הוא מיזג את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עם רגישות אנושית קנתה לה כבר מקום של כבוד בפסיקה הישראלית לדורות. לפיכך לא נותר לנו אלא לאחל לשופט רובינשטיין כי כמתבקש משמו הפרטי (אליקים) – האל יקיים את כל משאלותיו לטובה, וכעולה משם משפחתו (רובינשטיין בלעז – אבן אודם בעברית) מי יתן ואבן חן זוהרת זו (שהייתה קבועה בזמנו בחושן המשפט) תמשיך להקרין על משפחתו, עלינו, ועל כל ישראל.
הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין.
ניתן היום, י"ט בסיון התשע"ז (13.6.2017).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה