עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - פסק דין - סעיף מח'

המשפט הבינלאומי והמשפט המשוה

סעיף מח. העותרים הרבו להפנות בטענותיהם – הן במסגרת העתירה ותגובותיהם בכתב, והן בדיונים שבפנינו בעל פה – למשפט הבינלאומי ולמשפט המשוה. אכן, נושא שטח המחיה הראוי לאסירים ועצורים מעסיק מדינות רבות בעולם, מכל הסוגים, בין הנחשבות מתוקנות ובין ששמן לא יצא לטובה בתחום זה, וזכה להתיחסות ענפה גם מצדם של מנגנוני האכיפה הבינלאומיים וגופים בינלאומיים אחרים. אף שלא נעלמה מעיני עמדת המשיבים, הגורסים כי יש לנקוט משנה זהירות ביחס להשואת דינים אלה לאיזון אשר ביצע המחוקק הישראלי, ודעת לנבון נקל כי לכל מדינה אופיה, צרכיה ויכולותיה, סבורני כי היקף עיסוקו של המשפט המשוה בסוגיה דנא – בצד העובדה כי מדובר, במידה רבה, בשאלה אוניברסלית של כבוד האדם – מחייב אותנו להפנות את מבטנו גם אל מעבר לים. ברי, כי אין הדבר משמיע אימוץ מניה וביה של הסדר הנהוג במדינה פלונית אל תוך שיטתנו המשפטית; הסקירה נועדה אך להאיר את עינינו, בתורנו אחר פתרון לסוגיה המונחת לפתחנו. האדם האסיר כשלעצמו חד הוא בתבל ומלואה. ההיסטוריה והספרות עמוסות פרשנות וסיפורים באשר למאסר ולתנאי מאסר, במשטרים שלא היינו ולא נהיה דומים אליהם בשום אופן ומשום בחינה, לא רק בעידנים רחוקים אלא גם בדורות סמוכים לנו ובדורנו, וגם בקרבתנו, בין קלאבוש לגולאג. ישראל מבקשת להיות ולהיראות כמתוקנת שבמדינות, ותחום זה, עם היותו פיסית "בחצר האחורית", ערכית הוא חלון ראוה.