סעיף צט. לדידי, בסופו של יום, ראוי ואף חיוני המאמץ להביא לידי ביטוי בשיטת משפטנו את עושרו האינטלקטואלי והערכי של המשפט העברי, בשים לב, כאמור, לנסיבות כל תיק. "מדיניות משפטית ישראלית ראויה, היא זו אשר עושה אוזנה כאפרכסת ומאזינה לרחשי הלב של המשפט העברי" (ע"א 8954/11 פלוני נ' פלונית, פסקה 135 (2014), מפי השופט סולברג; ראו גם א' מעוז "מקומו של המשפט העברי במדינת ישראל" הפרקליט מ 53, 66 (תשנ"א-תשנ"ג)). מעיד אני עלי, כי מיום שעמדתי על דעתי השיפוטית השתדלתי ככל יכולתי הצנועה, ומתוך הכרת מקומי ובזהירות הראויה, ליתן ביטוי למקומו של המשפט העברי, אף כי צר לי שלא עשיתי יתר שימוש בחוק יסודות המשפט. ראיתי לנגד עיני תדיר את אוצרות הרוח של המשפט העברי ואת המסורת המשפטית העשירה שמאפיינת אותו, ואת הערך הרב למשפט המדינה בשילוב, בלא שנפגעת כמובן כהוא זה אוטונומיית בתי המשפט על פי דין המדינה. במובן זה, לא פחות משכיבד המשפט הכללי את המשפט העברי בפתחו לו שערים, כיבד המשפט העברי את משפט המדינה בכניסתו בשערים אלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה