סעיף קיא. לסיכום עד הנה, סבורני כי התכלית הסובייקטיבית נוטה לפרשנות עליה מצביעים העותרים, דהיינו כי חובת המדינה לספק לאסיר – וכאמור, אותם הדברים אמורים לגבי עצור – ״תנאים הולמים״, כוללת חובה לאספקת שטח מחיה מינימלי. ואולם, ההתחקות אחר כוונת המחוקק בנושא זה כאמור אינה נקיה מספקות, ואין לכחד כי ניתן, על פני הדברים, למצוא היגיון גם בטענות הנגד, לא במישור המהותי-ערכי אלא במישור "המהלך ההיסטורי". מכאן, ניגשים אנו לבחון את תכליתו האובייקטיבית של החוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה