סעיף נז. עניין Ananyev עסק בשלוש תביעות של אסירים מרוסיה כנגד תנאי כליאתם. מעבר לקביעה לפיה תנאי המחיה של המבקשים עלו כדי ענישה אכזרית, בלתי אנושית או משפילה, נפסק כי בעית הצפיפות ברוסיה – החולשת על מתקני כליאה שונים ברחבי המדינה – מצריכה פתרונות ארוכי טווח, בדגש על מזעור מספר המעצרים עד תום ההליכים ושחרור מוקדם של אסירים:
“… the Court considers it important for the purposes of the present judgment to highlight two such issues which need inevitably to be addressed by the Russian authorities in their ongoing struggle against persistent overcrowding of remand centres. The first issue concerns the close affinity between the problem of overcrowding, which falls to be considered under art 3 of the Convention, and an excessive length of pre-trial detention … The second issue, which is closely linked to the first, concerns possible additional ways of combating the overcrowding through provisional arrangements and safeguards for the admission of prisoners in excess of the prison capacity” (שם, בפסקה 196).
עוד נקבע, כי על רוסיה להציג מסגרת זמנים מחיבת לשם נקיטת האמצעים האמורים, תוך חצי שנה מיום מתן פסק הדין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה