החזקת אסיר בכלא עולה יותר מתוספת מורה למערכת החינוך

המוחזקים בבית הכלא וכאלה שהשתחררו לפני זמן קצר מתלוננים על אובדן משקל של עשרות ק"ג בשל כמויות המזון הקטנות שהם מקבלים.

פורסם על ידי יניב קובוביץ - כתב עיתון הארץ

 

אסירים בכלא חרמון בצפון הארץ מתלוננים על תחושת רעב שנמשכת שבועות ואף חודשים בשל כמויות האוכל המזעריות בארוחות בכלא — כך עולה מעדויות שהגיעו לאחרונה ל"הארץ". למרות המחסור באוכל, טוענים האסירים, כמויות עצומות של מזון בכלא נזרקות לפח, ומי שמעז לקחת מנה נוספת או להבריח ביצה לתאו נענש קשות ולפעמים נשלח לבידוד. 

               

חרמון הוא אחד מבתי הכלא החדשים ביותר בארץ ומאז הקמתו הוא מתהדר בייחודיות חדר האוכל שלו. בניגוד לבתי כלא אחרים בישראל, שם האסירים אוכלים באגפים או מבשלים בתאיהם, בחרמון האסירים כולם יושבים לאכול בחדר אוכל משותף. 

               

השהייה בכלא חרמון נחשבת נוחה יחסית, בעיקר בשל פרופיל האסירים שבו. מדובר באסירים עם יתרת מאסר של עד חמש שנים, אסירים המרצים מאסר על אלימות במשפחה, עברייני מין ועברייני צווארון לבן. בכלא אין אסירים המכורים לסמים. 

               

האסירים בחרמון באים לחדר האוכל המשותף לשלוש ארוחות ביום. הם נכנסים בשלושה מחזורים בכל ארוחה — כשאגף אחד יוצא, נכנס זה שאחריו. לכל ארוחה קצוב זמן מדוד ואסור לאחר ולהקדים, ובוודאי לא להישאר לארוחה נוספת. אוהד גנות, שהשתחרר לפני עשרה חודשים מהכלא לאחר שלוש שנים, מספר: "האוכל שמקבל אסיר ממוצע גוף מדי יום — בשר, ירקות ופירות — לא מגיע לכמות שיכולה להחזיק אדם במשך יום שמתחיל בשש בבוקר ונגמר בעשר בלילה". אסיר אחר שמרצה עונש מאסר אמר: "פעמיים בשנה האחרונה מצאתי את עצמי יושב בתא ופשוט בוכה בגלל הרעב. ההשפלה וחוסר האונים של האסירים הם עצומים, בגלל הנהלת הכלא".

 

ארוחת הבוקר כוללת גביע קוטג' אחד לארבעה אסירים; רבע עד חצי מלפפון או עגבנייה (לרוב מלפפון); דייסה על בסיס מים וחמאה (אין חלב בכלא) וכוס תה. המוצר היחיד שמקבלים האסירים ללא הגבלה הוא לחם. ארוחה זו אמורה להחזיק את האסיר משש בבוקר עד אחת בצהריים.

 

בצהריים מקבלים האסירים מנה בשרית אחת, שמשתנה במשך השבוע: חזה הודו (בגודל חצי כף יד), או שתי נקניקיות במשקל עד 100 גר', או שלוש קציצות (בגודל פלאפל), או שלוש טבעות עוף, או המבורגר אחד, וביום ראשון שמינית עוף. כל אסיר מקבל גם חופן אורז או קוסקוס או פסטה (בלי רוטב); חופן סלט כרוב, צלחת מרק, קלמנטינה וכוס מיץ.

 

גם ארוחת הערב משתנה (בניגוד לארוחת הבוקר). מוגשים לאסירים בורקס (קטן), ביצה וחצי מלפפון. ביום אחר מוגשים פיתה, חומוס אחלה בקופסה אישית, ביצה קשה, זיתים, פלפל או מלפפון. ארוחת ערב נוספת היא תפוח אדמה, ביצה קשה ורבע מלפפון.

 

האסירים טוענים שהכמויות קטנות מאוד והם נשארים רעבים. הנהלת הכלא, לטענתם, מעדיפה לזרוק אוכל שנשאר יום־יום בסיום הארוחות ולא לתת לאסירים מנה נוספת. לדברי אסיר בכלא, "האסירים שעובדים במטבח מספרים שכל יום זורקים מגשים של אוכל, פירות, ירקות ובשר. לא מחלקים את זה לאסירים בהוראת הנהלת הכלא".

 

לטענת גנות, מנהל הכלא שמע מפיו על מצוקת האוכל אבל דבר לא נעשה. "היתה לנו בדיחה, שאנחנו צריכים לרשום פטנט על דיאטת חרמון", הוא מספר. "כולנו רזינו ב–15 עד 30 קילו בכלא. אני ירדתי ב–20 קילו. מפקד הכלא שאל פעם את האסירים, בחדר האוכל, אם יש מישהו שיוצא רעב. אמרתי לו שזו שאלה לא נכונה, כי יש פה כמויות גדולות של לחם ואנשים מנפחים את עצמם בלחם. כמעט אין ירקות. וכשמגיע פרי, זה שזיף אחד קטן ליום או קלמנטינה. בדרך כלל הפרי באיכות נמוכה ביותר".

 

בעניין זריקת האוכל, המדובר לא רק במזון של אסירים אלא גם במזון של הסוהרים. סוהרים בשב"ס זוכים לארוחות טובות יותר. יש להם 12 סוגי סלטים, שניים־שלושה סוגי בשר; פעם בשבוע יש מתקן שווארמה גדול, כמו במסעדות. יש מגוון מטוגנים, פירות וירקות בשפע ומיצים. חלק ניכר מהאוכל הזה נזרק בסיום הארוחה וזורקים אותו האסירים שמנהלים את המטבח. "אני לא מצפה לאכול כמו הסוהרים", אומר אסיר לשעבר בחרמון. "אבל למה לזרוק? למה לא לתת לאסירים? מביאים להם שווארמה גדולה, הכל נשאר כפי שהוא, הבשר, הפיתות, הסלטים, אבל ההוראה היא לזרוק ולא לתת לאסירים. שאלנו ואמרו לנו שזה ייצור חוסר שוויון בין האסירים".

 

המחסור התמיד במזון הביא לכך שאסירים מנסים את מזלם כדי להשיג עוד מנת מזון ולהוסיף למזונם מוצרים. לפני כשלושה שבועות נתפס אסיר מבוגר בחדר האוכל מכניס לכיסו שלוש ביצים קשות. הסוהר הבחין בו והחל לצעוק עליו לעיני כל האסירים ולהשפיל אותו על שהעז לגנוב ביצים. האסיר נשלח לבידוד כעונש. בשב"ס אישרו את המקרה.

משב"ס נמסר בתגובה: "השירות מתנהל לפי מפתח שנקבע בלוחות המזון שבנו דיאטנים ואנשי מקצוע. לא ידוע לנו על מחסור במזון בכלא. בביקורת של גורם רשמי חיצוני, לפני כמה חודשים, קיבל המזון יחס נרחב ולא עלתה תלונה. ייתכן שחלוקת האוכל, השונה מיתר בתי הסוהר, והעובדה שלאסירים אין אפשרות לבשל בתאים מייצרות תחושה של חוסר. אבל הנושא ייבדק".