נורמות של ניצול
בחו"ל מודעים למלכוד הזה. אתרי אינטרנט למאותיהם ועשרות ארגוני זכויות אדם בארצות רבות קוראים להפסיק את מה שהם מכנים "העבדות בבתי סוהר". כשמונה מיליון אסירים הכלואים בכל העולם, ומהווים כוח עבודה משמעותי. מצבם בכמה ארצות מערביות גרוע אף מזה של עמיתיהם הישראלים. האסירים בבריטניה אינם זכאים לשכר מינימום, בדנמרק הם מקבלים כעשירית משכר המינימום, בארצות הברית התשלום שהם מקבלים נמוך באופן משמעותי משכר המינימום. באוסטריה הם מקבלים שכר של עובד מתכת לא מקצועי, אבל שירות בתי הסוהר מנכה את רוב השכר למימון החזקתם בכלא, ואילו בקנדה משלמים לאסירים את שכר המינימום.
בשנים האחרונות נאבקים ארגוני זכויות אדם בארצות הברית נגד העסקת אסירים ובכמה מקרים אף נחלו הצלחה. ב-98', למשל, אסרה מדינת מסצ'וסטס על העסקת אסירים במפעלים פרטיים. לפני שבועיים קבע בית המשפט העליון של מדינת וושינגטון, שעסקים פרטיים לא יפיקו רווחים מעבודת אסירים. איגודים מקצועיים בארצות הברית מתנגדים להעסקת אסירים בטענה ששכרם הנמוך פוגע בפועלים מחוץ לבתי הכלא: כדי לשמור על כושר התחרות מעסיקים מפחיתים את שכרם ולפעמים אף מפטרים אותם כדי להחליפם באסירים. יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ אומר שהוא לא מודע לתופעה הזאת בישראל, "אבל באופן עקרוני שוק עבודה עם עובדים מסוגים שונים יוצר פגיעה בעובדים ונורמות של ניצול שמדינת ישראל מנציחה".
בישראל מתחרה שב"ס גם ביצרנים הפועלים בשוק החופשי. בשנה שעברה מכר שב"ס למשרדי הממשלה בלי מכרז מוצרים בסך 900 אלף שקל. נשיא התאחדות התעשיינים, עודד טירה, אומר שהסכומים הללו אינם מצדיקים יציאה למאבק נגד התחרות הלא הוגנת. את האסיר יוסי כהן זה לא מעניין. "איפה פה השיקום, אם כשאין ליזם עבודה מחזירים אותי לאגף?" הוא מוחה. "הפכתם אותי לתאילנדי שלכם בכלא".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה