סעיף פא. כבר הזכרנו את דברי הרמב"ם בשעתו. יפים עד מאוד דבריו של ר' חיים פאלאג'י (המחצית הראשונה של המאה הי"ט, תורכיה) בעניין החובה להעמיד לאסירים תנאי כליאה הולמים. ביחס לעצור, פסק הרב פאלאג'י, כי תכלית המעצר היא אך שמירת העצור שלא יברח טרם משפטו, ואין להוסיף עליו סבל נוסף בתנאי המעצר; וביחס למי שהורשע בעבירה שאין עונשה מיתה כתב, אולי גם בהתרשמות מבתי הסוהר של האימפריה העות'מאנית בשעתה:
"אין לאסור אותו בבית אסורים שיש בו טינופת, שהוא מקום חושך ואפילה והיושב שם הוא בדוחק ובצער...דאפילו נתנה תורה רשות להכניסו בבית האסורים, לא בבית האסורים כזאת נתנה תורה רשות...כיוון שאפילו חטא ונתחייב להיות בבית האסורים – לא יצא מכלל ישראל" (שו"ת חקקי לב חלק שני, סימן ה; ראו גם המאסר במשפט העברי, בעמ' 185 בהערה 1).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה