יום שישי, 8 בפברואר 2019

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - פסק דין - סעיף פז'



סעיף פז. הואיל ופסק דין זה ניתן ביום פרישתי מבית המשפט העליון, ולחיבת המשפט העברי, אטול חרות לעצמי לייחד דברים קצרים למעמדו, מקומו ותוקפו של המשפט העברי בשיטת משפטנו, שבגינו ניטשה – ועודנה ניטשת במידה מסוימת – מחלוקת בין אישי ציבור ומשפט (ראו ד"נ 13/80 הנדלס נ' בנק קופת עם בע"מ, פ"ד לה(2) 785 (1981), להלן עניין הנדלס); ספרי נתיבי ממשל ומשפט, סוגיות במשפט הציבורי בישראל 168 (תל-אביב תשס"ג), להלן נתיבי ממשל ומשפט; וכן חנינה בן-מנחם "חוק יסודות המשפט, תש"ם-1980 – חובת ציות או חובת הוועצות?" שנתון המשפט העברי י"ג 257 (תשמ"ז)), והרשימה הנזכרת של אביעד הכהן "מנחם אלון: חכם המשפט וחכם במשפט"; ורשימתי "על השופט מנחם אלון – אנושיות, משפט עברי במדינה יהודית וצדק במדינה יהודית ודמוקרטית" הסניגור 192, 5 (2013)). מחלוקת זו מצאה את ביטויה, בין השאר, בפולמוס בין השופטים מ' אלון וא' ברק בעניין פרשנותם של חוק יסודות המשפט, תש"ם-1980 (להלן חוק יסודות המשפט) ושל חוקי היסוד בדבר זכויות האדם. בקצירת האומר, המחלוקת נסבה ביסודה על הגדרת ה"יהודיות" של המדינה ועל טיבה ואופיה של הסינתזה המתבקשת בין היותה של המדינה "יהודית" להיותה "דמוקרטית". הויכוח התנהל בראשונה על משמעות הביטוי "עקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", שאליהם מצוה להידרש חוק יסודות המשפט (סעיף 1) במקום של חסר (לקונה) במשפט הנוהג. השופט אלון סבר, כי עקרונות "מורשת ישראל" הם הם עקרונות המשפט העברי, ומשכך העניק המחוקק מעמד בכורה למשפט העברי במלאכת הפרשנות השיפוטית. לעומת זאת סבר השופט ברק, כי אין החוק מעניק "מעמד-על" למשפט העברי ואין הוא עדיף על מקורות משפטיים אחרים שבהם נעשה שימוש בפרשנות החוק. שנים מאוחר יותר, עם חקיקתם של חוקי היסוד שלזכויות, חלקו השופטים אלון וברק בפרשנות סעיפי המטרות של חוקי יסוד אלה, הקובעים כי יש להגן על זכויות האדם ברוח "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". השופט אלון סבר, כי ערכי המדינה היהודיים כוללים את המשפט העברי באופן ספציפי, בעוד שלשיטת השופט ברק את הללו יש לפרש "ברמת הפשטה אוניברסלית", דהיינו כללית ורחבה יותר (עוד בעניין זה ראו רשימתי "מלכות ישראל לעומת דינא דמלכותא – בעקבות צאת ספרו של השופט ד"ר גרשון גרמן 'מלך ישראל'" מחקרי משפט כ"ב 489, 496 (תשס"ה-2005), להלן מלכות ישראל לעומת דינא דמלכותא).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה