סעיף מ. והנה שטח המחיה הממוצע לאסיר בכלל מתקני הכליאה עומד כיום על 3.1 מ"ר בלבד. בשטח זה "הכל כלול" – הוא כולל את המיטות (כ-1.5 מטר), שטחי האחסון וכן שטחי השירותים והמקלחת. לשון אחר, השטח הפנוי המוקצה לאסיר להתנהלות היום יומית בודאי אינו מגיע לכדי 3 מ"ר. הצפיפות בבתי הכלא כרוכה "בפגיעה במרווח הנשימה והתנועה הנתון לאסיר במתחם הכלא״ (עניין הפרטת בתי הסוהר, פסקה 52 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה), פוגעת בפרטיות האסיר עד כדי איונה ומאפשרת אך תנועה מוגבלת. העותרים פרסו יריעה רחבה של השלכות הצפיפות על חיי האסירים, וכפי שהיטיבו לתאר זו עלולה מטבעה להביא לעליה בתפוצת מחלות, ומקשה על שמירה על היגיינה נאותה (ראו דו"ח הסניגוריה הציבורית, בעמ' 19-17). זאת, גם אם אין לי ספק כי שירות בתי הסוהר, מטהו ומפקדי המחוזות ובתי הסוהר עובדים קשה לשפר את המצב ולשמור על בריאות האסירים, ואולם, מחקרים מלמדים כי צפיפות מובילה להגברת החיכוך בין האסירים אשר בתורה מובילה לאלימות ולהפרות משמעת (Craig Haney, The Wages of Prison Overcrowding: Harmful Psychological Consequences and Dysfunctional Correctional Reactions, 22 Wash. U. J. L. & Pol’y 265 (2006); Gerald G. Gaes, The Effects of Overcrowding in Prison, 6 Crime and Just. 95 (1985)). למען האמת, אין צורך במחקרים לשם כך, הדבר ברי מתוך נסיון החיים והשכל הישר. כן מצביעים המחקרים אף על הידרדרות פיזית ונפשית של אסירים, עלייה בתחושות הלחץ, המתח והחרדה, כמו גם עלייה במקרי ההרעבה העצמית (ראו נ' דגן שחרור מוקדם ממאסר: הסמכות המשחררת ושיקול דעתה בעיצוב העונש (תשע"ד) חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור בפילוסופיה"; כן ראו Jack Call & Terence Thornberry, Constitutional Challenges to Prison Overcrowding: The Scientific Evidence of Harmful Effects, 35 Hastings L. J. 313, 319 (1984)). למותר לציין, כי הצפיפות מובילה לפגיעה בנגישות לשירותים שונים בבתי האסורים ובזמינות שלהם. שירותים אלה נחלקים למספר אסירים גדול יותר, וכך גם השטחים הציבוריים. נדרש ל"צפיפות האיומה השוררת בבתי הסוהר" (בהתיחסות לאו דוקא לישראל, וראו כהן, המשפט, בעמ' 552).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה