סעיף סו. בעניין Trang (Trang v. Alberta (Edmonton Remand Centre), 2010 ABQB 6) נדונה עתירה מטעמם של כ-25 אסירים לסעד הצהרתי, ולפיו תנאי הכליאה במתקן שבו הוחזקו במעצר עד תום ההליכים היוו הפרה של האיסור האמור. בין היתר נטען, כי אכלוסם של עצורים בזוגות בתאים אשר נועדו לאכלס אדם אחד – וגודלם נע בין 7.9 ל-8.1 מ"ר; דהיינו, כ-4 מ"ר לאסיר – עולה כדי ענישה אכזרית. כך תיאר בית המשפט את בעית הצפיפות במתקן:
נפסק, כי אף ש-double-celling כשלעצמה אינה פרקטיקה פסולה מעיקרא (תוך הסתמכות על פסיקתו של בית המשפט הפדרלי ב-Collin v. Kaplan, 1982 CanLII 2982 (FC),), אין להלמה בנסיבות הנידון דידן:
“By itself double bunking is not a Charter breach. But many of the Applicants were on strict rotation schedules, which meant that they were only out of the cells for a half hour at a time, and that depending on the rotation, their total time out of cells ranged from 3 hours to 6 hours. Assuming an 8 hour sleep period, this means that they were awake and in the cells for 10 to 13 hours a day.
In my view, the amount of time spent reviewing disclosure, out at court, or for that matter, attending medical or dental parade, does not mitigate the fact that these Applicants spent a very significant amount of time in a very small cell, with little access to recreation or other activity. They could not even watch television, since the TVs were in the common area. I conclude that the s. 12 rights of these inmates were breached.
Obviously, it is the combination of double-bunking in small cells for 18-21 hours a day, with limited access to recreation and other activities that leads to this conclusion” (שם, פסקאות 1013, 1024–1025; ההדגשות הוספו – א"ר).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה