סעיף סא. הואיל וההנמקה בעניין Rhodes נצמדה לנסיבות המקרה הקונקרטי ונמנעה משרטוט קוים ברורים למבחן ממצה במבט צופה פני עתיד, נותר פתח רחב לשיקול דעתם של בתי המשפט הפדרליים (Salins & Simpson, בעמ' 1164), ואלה נחלקו בין שלוש גישות מרכזיות (Susanna Y. Chung, Prison Overcrowding: Standards in Determining Eighth Amendment Violations, 68 Fordham L. Rev. 2351, 2362-2371 (2000)): על פי הגישה הראשונה, אין לראות בצפיפות לבדה משום אמת מידה להפרת זכויות אדם, אלא יש לבחון האם תנאי המחיה בכלא בכללותם עולים כדי הפרת האיסור בדבר ענישה אכזרית; הגישה השניה, הקרובה במהותה לדעת הרוב בעניין Rhodes, גורסת כי על הצפיפות לגרום לפגיעה בתנאי מחיה בסיסי של האסיר – כמו איכות האוכל המוגש לו, או טיב שירותי הבריאות המסופקים לו – כדי שתיחשב בלתי חוקתית; ולפי הגישה השלישית, המזכירה את עמדתו של בית הדין האירופי, החזקתו של אסיר בשטח מחיה מצומצם עלולה להוות ענישה אכזרית כשלעצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה