סעיף צג. פעמים נטען, כי שימוש במקורות המשפט העברי אינו עולה בקנה אחד עם היותה של המדינה דמוקרטית. לטעמי טענות אלה בטעות יסודן. בעניין קשרי הגומלין בין המשפט העברי לערכיה הדמוקרטיים של המדינה, סבורני כי "השאיפה צריכה להיות להרמוניה, לסינתזה, להשלמה הדדית בין המרכיב היהודי למרכיב הדמוקרטי" (מלכות ישראל לעומת דינא דמלכותא, בעמ' 490). אכן, ביחס לנקודת האיזון הראויה ייתכנו דעות שונות. ואולם, על המאמץ להתרכז בפיתוח משפט היוצר הרמוניה בין המרכיבים, המבכר את הדומה ודוחה את השוני. הנה מדברי השופט ברק בהספד שנשא בפטירת השופט אלון: "היחס בין ערכי ישראל כמדינה יהודית לבין ערכיה הדמוקרטיים חייב להשקפתו (של אלון – א"ר) סינתזה והרמוניה. בכך הסכמנו, והלכנו יד ביד" (הובאו בעלון השופטים ע"ש השופט שמואל ברוך, גיליון 26 (פברואר 2013)). הרמוניה וסינתזה אלה הן שצריכות להתוות את הדרך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה