סעיף עא. ברבות הימים יהפוך העיקרון "כי בצלם אלהים עשה את האדם" לאחד מן העקרונות המרכזיים והחשובים ביותר שהנחילה היהדות לאנושות כולה, ובפרט לעולם החופשי. כבודו וחרותו של האדם, איפוא, הם פועל יוצא של היותו נברא בצלם האלוהים. זהו עיקרון אשר "טומן בחובו בצורה מאלפת ומופלאה, במרומז ובמפורש, את היסוד ואת המסד לכלל המערכת החברתית, את התשתית לנורמות היסוד שבעולם המשפט" (השופט מ' אלון "'בצלם אלוקים ברא אותו' – כבוד האדם וחרותו" פרשת השבוע בראשית 1 (א' הכהן ומ' ויגודה, עורכים, תשע"ב)). הנה עוד מלשונו של פרופ' מ' אלון:
"שני ערכי יסוד אלה – כבוד האדם וחרות האדם – שלובים אחד ברעהו, ובא זה ולימד על זה והיו לאחדים בידינו. כך הוא במקורות מורשת ישראל, וכך הוא בעולמה של הדמוקרטיה המערבית. בעולמה של יהדות, שתי זכויות יסוד אלה ממקור אחד יהלכון, הוא עקרון היסוד של בריאת האדם בצלם אלוקים" (מנחם אלון "כבוד האדם וחרותו במורשת-ישראל" מחניים "על הלכה ומשפט" (א) 12 ,18 (תשנ"ה)).
הרב י"ד סולובייצ'יק במאמרו "שליחות", בתוך ימי זיכרון (תשמ"ז), כותב: "הערך של כבוד הבריות הוא ציר-בסיס להלכות רבות... ואף יתכן, שכל המצוות שבין אדם לחברו מבוססות על הערך של כבוד הבריות... בפירושו לפסוק 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו' (בראשית א', כ"ו) מצביע הרמב"ן על הכתוב בספר תהלים (ח', ו'), שם הוחלף הביטוי 'בצלמנו כדמותנו' ובמקומו כתוב 'וכבוד והדר תעטרהו'; צלם אלקים הומר איפוא ב'כבוד האלקים', ותמורתו בלשון חכמים 'כבוד הבריות'". ראו גם נ' רקובר גדול כבוד הבריות: כבוד האדם כערך-על 26-18 והאסמכתאות הרבות שם (תשנ"ט-1998), וכבר אמרו חכמים (בבלי ברכות י"ט, ע"ב) "גדול כבוד הבריות, שדוחה את לא תעשה שבתורה"; ראו גם אנציקלופדיה תלמודית בערך המקיף "כבוד הבריות" (כרך כ"ו, תע"ז. בין היתר נאמר שם: "צריך אדם להזהר בכבוד הבריות – וכתבו אחרונים שמצוה היא – ואסור לו לביישם או לבזותם").
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה