סעיף 12. המשיבים ערים לקשיים הנ"ל ולכן הם גורסים כי המחוקק הכריע בסעיף שמירת התוקף שבתיקון מס' 42 על סדרי העדיפויות ויתר תנאי המחיה ההולמים לאסיר, בהווה ובעתיד – ומשכך לא ניתן לקבוע אמות מידה ואופן ביצוע שונה (טיעון דומה חל על עצורים מכוח חוק המעצרים ותקנות המעצרים). הם מתיימרים להסתמך בהקשר זה על מה שנפסק ב-בג"ץ 5636/13 מתיישבי תימורים – ישוב קהילתי אגודה שיתופית נ' הוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות (20.05.2014) – בפיסקאות 10-9 לפסק דינו של חברי, השופט ע' פוגלמן שם, אלא שאין הנדון שבפנינו דומה לאסמכתא האמורה, שכן כאן מדובר בפרשנות של חיקוקים ובקביעת הירארכיה ביניהם, ושם בשיקולים של מוסד תכנוני.
זאת ועוד – אחרת. הפרשנות שביקשו המשיבים ליתן להוראת שמירת התוקף שבתיקון מס' 42 איננה עומדת במבחן, כמפורט מיד בסמוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה