סעיף 8. זה המקום להבהיר כי רק לאחר שהצו המוחלט ימומש – נתקרב (בנושאי העתירה) לכללי מנדלה ולאמנות הבינלאומיות, שישראל הצטרפה אליהן והתחייבה ליישמן כמפורט בחוות דעתו של חברי (לגישה דומה עיינו: סבה ואראל). בדרך זו אף נהגו מדינות שונות בעולם, לאחר שפסיקה של הערכאות העליונות הרלבנטיות לגביהן חייבה אותן לעשות כן (בצוים ובהנמקה דומים לאלה שבפסק דיננו זה), הכל כמפורט להלן:
א) איטליה: בעקבות פסק דין של בית הדין האירופי לזכויות אדם מ-2013, אשר קבע כי על איטליה למצוא בתוך שנה פתרונות למצב שבו אסירים היו מוחזקים אצלה בשטח קטן מ-3 מ"ר, יושמה תכנית שהפחיתה מחד גיסא את מספר הכלואים ומאידך גיסא התאימה את בתי הסוהר להוראות פסק הדין (ראו: Council of Europe, Execution of Judgment of the ECHR (Torreggiani v. Italy – 43517/09, 46882/09, 55400/09 et al.)(2014)).
ב) הונגריה: בעקבות פסק דין של בית הדין האירופי לזכויות אדם מ-2015, שקבע כי בתוך חצי שנה על הונגריה להציג לוח זמנים לביצוע צעדים למניעת ההפרה של סעיף 3 לאמנה האירופית (נפסק כי החזקת אסירים משטח קטן מ-3 מ"ר, מהווה הפרה של האיסור על ענישה אכזרית ויחס בלתי אנושי) ננקטו הצעדים הבאים: מספר מקומות הכליאה הורחב, באמצעות בינוי ושיפוץ, בכ-900 מקומות בתוך שנה (עד נובמבר 2015) ומספר תיקוני חקיקה הביאו להקטנה של אוכלוסיית הכלואים, על דרך של הרחבת האפשרויות לשחרור מוקדם של אסירים בסיכון נמוך – וריצוי מחצית השנה האחרונה של מאסרם בביתם תחת אמצעי של איזוק אלקטרוני (כ-500 אסירים בתוך שנה) והרחבת השימוש ב"מעצרי בית". כן גובשה תכנית לבינוי של כ-800 מקומות כליאה נוספים עד לסוף שנת 2017 וכ-2000 מקומות נוספים עד לשנת 2019 (ראו: Committee of Ministers, Communication from Hungary concerning the Istvan Gabor Kovacs group of cases and the case of Varga and others against Hungary (Applications no, 15707/10, 14097/12)(14.11.2016)).
ג) עתה נמצאת בהליך דומה קרואטיה – בעקבות פסיקה של בית הדין האירופי לזכויות אדם מתאריך 20.10.2016 בעניין מערכת הכליאה בקרואטיה (ראו: European Court of Human Rights, Mursic v. Croatia (Application no, 7334/13) (20.10.2016)). במקרה זה הפך הרכב מורחב של בית הדין האירופי לזכויות אדם פסיקה משנת 2015, שקבעה כי במקרים שבהם יש לאסיר חופש תנועה מחוץ לתא במהלך שעות היום – החזקה בתא הקטן מ-3 מ"ר איננה מהווה בהכרח הפרה של סעיף 3 לאמנה האירופית בדבר החזקה בתנאים בלתי אנושיים (המקביל לאיסור הקבוע באמנה נגד עינויים בדבר ענישה אכזרית, בלתי אנושית, או משפילה). בית הדין שינה פסיקה זו וחזר על ההלכה לפיה כל החזקה של אסיר בשטח מחיה שקטן מ-3 מ"ר מהווה הפרה של האיסור על החזקה בתנאים בלתי אנושיים – ללא קשר למשך השהייה מחוץ לתא, או לתנאים אחרים. יש להדגיש, כי חישוב שטח התא לאסיר בוצע שם בקיזוז של שטח השירותים שהיה בתוך התא, וזאת בניגוד לשיטת החישוב בישראל, אשר מחשיבה את שטח השירותים כחלק מ"שטח המחיה" המוקצה לאסיר בתא.
ד) קליפורניה שבארה"ב – בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בארה"ב Brown v. Plata 563 U.S. 493 (2011) ננקטו בקליפורניה צעדים שונים שהפחיתו את מספר הכלואים והפחיתו משמעותית את הצפיפות בתאים. עיינו: Jonathan Simon, The New Overcrowding, 48 Conn. L. Rev. 1191, 1197, 1203-1204 (2016).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה