סעיף 5. הסטנדרט הרלבנטי לענייננו הונהג במסגרת סעיף 11ב' לתיקון מס' 42, והוא קובע כדלקמן:
"אסיר יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו".
(ביחס לעצור נקבע סטנדרט זהה – בסעיף 9(א) לחוק המעצרים).
הכלל שמכוח הסטנדרט נקבע בתקנה 2(ח) לתקנות בתי הסוהר, המורה כהאי לישנא:
"השטח הממוצע לאסיר בתא לא יפחת מ-4.5 מטרים רבועים; חישוב השטח האמור יהיה לפי השטח שבין קירות התא, לרבות שטח השירותים, הכיור והמקלחת, ככל שישנה מקלחת בתא, ומחולק במספר המיטות שבתא".
(ביחס לעצור נקבע כלל זהה – בתקנה 3(ה)(3) לתקנות המעצרים).
לגבי האבחנה בין סטנדרטים לבין כללים – עיינו: מנחם מאוטנר "כללים וסטנדרטים בחקיקה האזרחית החדשה – לשאלת תורת המשפט של החקיקה" משפטים י"ז 321 (1988); אסף רנצלר שימוש חורג במקרקעין (בפרק בדבר נורמות כלליות ובעיית המקרה המיוחד) 78-65 (2009). מתוך חיבור אחרון זה אצטט:
"'נורמות המשפט אינן עשויות מעור אחד'. אחת האבחנות המקובלות היא בין נורמות מסוג כלל (rule) ובין נורמות מסוג סטנדרט (standard). כלל הוא נורמה הקובעת תוצאה משפטית מסוימת בהתקיים תנאים עובדתיים מסויימים, ששאלת התקיימותם או אי-התקיימותם ניתנת להכרעה בקלות יחסית (לדוגמה: 'אין לנהוג במהירות העולה על 50 קמ"ש'). סטנדרט הוא נורמה הקובעת תוצאה משפטית מסויימת בהתאם להפעלתו של קריטריון המגלם ערך מסויים (לדוגמה: 'אין לנהוג במהירה בלתי-סבירה בשים לב לתנאי הדרך')" (שם, בעמוד 66 בהשמטת ההפניות).
להבחנה בין סטנדרט לבין כלל מספר פנים ונפקויות, ובחלק מהן הרלבנטיות לנושא שבפנינו אדון בהמשך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה