ב. צפיפות קשה
"שטח מחיה פיסי של אסיר מהוה אחד מצרכיו הבסיסיים ביותר, הקיומיים. חיוני מכל בחינה כי יתקיים שטח שבו יוכל האסיר לחיות את חייו במגבלות הנובעות ממאסרו. ענייננו בליבת כבוד האדם, בגרעין הזכות".
סוגיית הצפיפות הקשה בבתי הסוהר שבה ועולה בדוחות הסניגוריה הציבורית. סוגיה זו אף נדונה בהרחבה במסגרת בג"ץ שטח המחיה, שם נפסק, כאמור, כי החזקתם של כלואים בתנאי צפיפות מהווה פגיעה חמורה בליבת הזכות החוקתית לכבוד. בפסק הדין, שניתן ביום 13.6.2017 ,נקבע כי על המדינה להעמיד לכל כלוא שטח מחיה שלא יפחת מ-4.5 מ"ר (כולל שירותים ומקלחת) כאשר בשלב ראשון, על המדינה להעמיד בתוך תשעה חודשים ממועד פסק הדין את שטח המחיה של כל הכלואים על 3.5 מ"ר (כולל שירותים ומקלחת), ובשלב שני, עליה להעמיד לכל כלוא בתוך 18 חודשים ממועד פסק הדין שטח מחיה של 4.5 מ"ר, כאמור.
מאז ניתן פסק הדין התקיימו בבג"ץ מספר דיונים נוספים בנוגע לאופן יישומו, בעקבות בקשת המדינה לדחיית המועדים שנקבעו בפסק הדין. ברקע לבקשה עדכנו הרשויות בדבר הצעדים הצפויים לצורך מימוש השלב הראשון, וביניהם הרחבת הסדר השחרור המינהלי הקבוע בפקודת בתי הסוהר, עריכת עבודות שיפוץ ובינוי באגפים, הקמת אוהלים עבור עצורים ביטחוניים והסבת מתקן סהרונים לצורך כליאת אסירים שהורשעו בעבירות שהייה בלתי חוקית. ביום 1.11.2018 קיבל בג"ץ את בקשת הדחייה באופן חלקי, וקבע כי השלב הראשון של פסק הדין יתבצע עד לתאריך 30.4.2019 והשלב השני יחול עד ה - 2.5.2020.
במאי 2019 הודיעה המדינה כי עמדה באופן מלא בביצוע הפעימה הראשונה של פסק הדין, וכי כל האסירים והעצורים מוחזקים בשטח מינימלי של 3 מ"ר. ב-12.8.2020 הגישה המדינה הודעת עדכון ובה ביקשה ארכה של שלוש שנים ליישום הפעימה השניה שנקבעה בפסק הדין, עד לדצמבר 2023. בבקשה פורט כי בהתאם להחלטת ממשלה מס' 291 מיום 2.8.2020 ,קיימת תכנית להגדלת היצע מקומות הכליאה ומרחב המחיה במתקני הכליאה. תכנית זו כוללת בין היתר מתווה בינוי מואץ להוספת 1,281 מקומות כליאה עד לתום שנת 2023 ;שינוי מנגנון השחרור המנהלי וקביעת תקן כליאה; הרחבת מכסות המפוקחים בפיקוח אלקטרוני ב-500 מכסות נוספות; המשך קידום ופיתוח חלופות כליאה באמצעות גיבוש חלופות ענישה נוספות; בניית תוכנית אסטרטגית לשיקום אסירים וחיזוק הרצף הטיפולי ויישום ההמלצות של צוות התביעה לבחינת יישום דוח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים (ועדת דורנר).
המדינה הבהירה לבית המשפט העליון, כי לעת הזו רק בכ- %40 ממקומות הכליאה שטח המחיה המינימאלי לאסיר עומד על 4.5 .מ"ר כפי שנקבע בפסק הדין.
ביום 14.2.2021 קבע בית המשפט כי יישום הפעימה השנייה של פסק הדין (4.5 מ"ר לכל אסיר). יוארך עד ליום 31.12.2022 .בית המשפט הדגיש בהחלטתו כי ככל שהמדינה לא תצליח לעמוד ביעדי הבינוי עד לתאריך נדחה זה, יהיה עליה להיערך מבעוד מועד להשלמת הפעימה השנייה באמצעים אחרים. עוד נקבע כי אי עמידה במועד החדש שנקבע, עשויה להקים לעותרים ולכל מי שימצא נפגע, תרופות וסעדים שונים.
מהאמור עולה אם כן כי שטח המחיה המינימאלי לאסיר עומד כיום על 3 מ"ר בלבד, וכי רובם של האסירים אינם זוכים לשטח המחיה המינימלי הקבוע בתקנות. שטח המחיה המינימאלי לאסיר במתקני הכליאה בישראל רחוק אף מן הסטנדרט המקובל במדינות מערביות, שנע בין 6 ל-12 מ"ר, ובממוצע עומד על 8.8 מ"ר לאסיר. הביקורים הרשמיים שעורכת הסניגוריה הציבורית במתקני הכליאה מדי שנה מאששים נתונים אלה, ומציירים תמונה מוחשית ועגומה של צפיפות קשה השוררת ברבים מבתי הסוהר ומתקני המעצר.
הצפיפות השוררת במתקני הכליאה בישראל מהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הכלואים בכבודם, בפרטיותם ובבריאותם. פגיעה זו מתעצמת לנוכח תנאי מחייתם הקשים ממילא, הכוללים חום ומחנק בתאים, תנאי היגיינה ותברואה ירודים, חשיפה מוגבלת לאוויר הפתוח, שירותים ומקלחת שאינם מופרדים מאזור המגורים, ועוד. סד הזמנים שנקבע בבג"ץ שטח המחיה שיקף את הצורך במציאת פתרון קונקרטי למצוקת הכלואים בטווח הזמן הקרוב, ויש להצר על התמהמהות הרשויות האמונות על הטיפול בסוגיה. בהקשר זה יצוין, כי הסיבה לעיכוב נובעת בין השאר מן הבחירה בפתרונות אשר גובים מאמצי התארגנות ניכרים וחלקם כרוכים בתוספות תקציב משמעותיות. יתר על כן, המדובר בפתרונות שרובם קוסמטיים, המתמקדים בדרכים טכניות להגדלת שטח המחיה ואינם מבטאים שאיפה מהותית לצמצום שיעורי הכליאה.
הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי לבחון במקביל גם פתרונות מסוג אחר שנוגעים ישירות למדיניות הכליאה, בדמות פיתוח וקידום חלופות מעצר ומאסר. פתרונות אלה אינם רק יעילים וקלים ליישום, אלא גם מבטאים את ההבנה כי הקטנת שיעורי הכליאה עולה בקנה אחד עם תכליות המעצר והענישה. ראוי להזכיר לעניין זה את המלצות "הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים", אשר אומצו על-ידי הממשלה, לצמצום השימוש במאסרים והרחבת האפשרויות לשיקום בקהילה.
הפחתת מספר המעצרים עשויה גם היא להקטין באורח משמעותי את הצפיפות במתקני הכליאה, תבטא – כדברי המשנה לנשיאה (בדימוס) רובינשטיין – את "הטמעת מסר המחוקק לפיו מעצר הוא המוצא האחרון בשרשרת האפשרויות העומדות לרשות מערכת האכיפה".
ב-14 מהמתקנים בהם נערכו ביקורים רשמיים בשנים 2019 ו-2020 ,התרשמו המבקרים שעל אף יישומו של השלב הראשון בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעניין בג"ץ שטח המחיה, בחלק מן האגפים עדיין שוררת צפיפות. בבית מעצר קישון נמצא כי כדי לעמוד בדרישות של בג"ץ שטח המחיה, בוצעו שינויים בתקן הכליאה באופן התואם את דרישות שטח המחיה, כפי שנקבעה במסגרת ה"פעימה הראשונה". לדברי מפקד בית המעצר, במסגרת עמידה בתנאי ה"פעימה השניה", תקן הכליאה ("מספר המיטות התפוסות") צפוי לרדת. ראוי לציין כי נוכח העובדה שבית המעצר הוקם לפני שנים רבות, בתאי המעצר ישנן מיטות העשויות מבטון, והסרה שלהם דורשת משאבים תקציביים רבים, וכן השבתה של אגפים שלמים. כדי לעמוד בדרישות בג"ץ שטח המחיה, גובש פתרון לבעיית הצפיפות בדמות מתכונת חישוב של "מספר עצורים בתא" ולא "מספר מיטות בתא". לפיכך, ישנם תאים בהם יש למשל 12 מיטות, אולם בפועל יש תשעה עצורים בלבד. כלומר, בכל תא מעצר ישנן מיטות שלא נעשה בהן שימוש, ודה פקטו הן משמשות את העצורים בתא כמדפים. הסניגוריה הציבורית סבורה כי בעניין זה ראוי היה לפעול באופן התואם את פסיקת בג"ץ, ולהפחית את מספר המיטות בתא באופן שיגשים את הפסיקה המחייבת את הרחבת שטח המחיה הלכה למעשה.
יצוין, כי במהלך ביקור שנעשה במהלך שנת 2019 בבית סוהר מגידו, הלינו כלואים (אגף 13) על צפיפות קשה הקיימת בבית המעצר קישון, בהם נאלצים לשהות טרם הגעתם לדיונים בבתי המשפט או בתי הדין הרבניים במחוז חיפה. לדברי אחד הכלואים, באגף מצויות 10 מיטות ומוחזקים בו בין 18-16 כלואים. בתגובה נמסר על ידי סגל המתקן במעמד הביקור כי הכלואים מגיעים לבית המעצר לעיתים רחוקות, וכאשר מגיעים, סגל המתקן עושה כל שביכולתו להחזירם בהקדם.
בבית סוהר שטה ניכרת צפיפות קשה בחלק מן התאים באגף משתלבים (אגף 3). כך למשל, נמצא כי גודלו של תא (אגף 3) אשר מאוכלסים בו שישה אסירים, עמד על 18.5 מ״ר (כולל שטח השירותים והמקלחת), כלומר 3.08 מ״ר לכל אסיר כולל שטח שירותים ומקלחת. כמו כן, בוצעה מדידה בתא בו מוחזקים 4 אסירים ונמצא כי גודלו 13.5 מ״ר (כולל שטח שירותים ומקלחת) קרי כ-3.3 מ״ר לכל אסיר. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם תלונות הכלואים בדבר צפיפות. הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי להפחית את מספר הכלואים המוחזקים בכל אחד מהתאים על מנת לרווח את התאים.
בבית סוהר מגידו גודלם של חלקם מהתאים, ביחס למספר האסירים כפי שנקבע בבג"צ שטח המחיה, הינו גבולי אך עומד בתנאים אשר נקבעו ליישום הפעימה הראשונה. במהלך הביקור, נמדדו גודלם של שני תאים באגף 7 .השטח של כל אחד מהם עמד על כ- 42 מ"ר כאשר בכל תא עמד השטח של השירותים הפינתי על 2.3 מ"ר. כלומר כ- 3.5 מ"ר לכל אסיר(ללא שטח המקלחת). באופן דומה, בתא (אגף 3) שגודלו 22 מ"ר, כאשר שטח של השירותים הפינתי עמד על כ- 2 מ"ר, מוחזקים 6 אסירים. כלומר שטח מחיה של כ- 3.5 מ"ר לכל אסיר) ללא שטח המקלחת(. ממצאים אלו חזרו על עצמם גם בשני תאים נוספים באגף 13 ,אשר שטח כל אחד מהם עמד על כ- 14 מ"ר, כלומר כ- 3.5 מ"ר לכל אסיר. לפיכך, גודל כל אחד מהתאים ביחס למספר האסירים כפי שנקבע בבג"צ שטח המחיה הינו גבולי אך עומד בתנאים אשר נקבעו ליישום הפעימה הראשונה.
בבית סוהר גלבוע נמצא כי גודלם של חלק מהתאים ביחס למספר האסירים כפי שנקבע בבג"צ שטח המחיה הינו גבולי אך עומד בתנאים אשר נקבעו ליישום הפעימה הראשונה. כך למשל, באגפים 1, 4 ו-6 ,מוחזקים שישה כלואים בכל תא שגודלו 21.76 מ"ר, כלומר כ- 3.6 מ"ר לכל אסיר. באופן דומה, בתאים בגודל כ-7 מ"ר (כולל מקלחת ושירותים) מוחזקים שני כלואים, כלומר כ- 3.5 מ"ר לכל אסיר.
בבית סוהר צלמון נערכו שני ביקורים- בשנת 2019 ובשנת 2020 .בביקור שנערך בשנת 2019 נמצא כי בוצעו צעדים על ידי הנהלת בתי סוהר לריווח הצפיפות הקיימת במתקן. מהמדידות אשר בוצעו
בחלק מהתאים עלה כי תאים אלה עומדים בקביעות של בית משפט העליון בבג"ץ שטח המחיה, לכל הפחות אלה אשר נקבעו לפעימה הראשונה. כך למשל, נמצא כי שטחו של אחד התאים במכלול המעבר (אגף 9) הינו 13.44 מ"ר, מיועד להחזיק ארבעה כלואים (בעת הביקור שהו שני כלואים בתא), קרי 3.36 מ"ר לכל כלוא. עוד נמצא כי שטח של אחד מתאי הקטינים, עמד על 20.16 מ"ר (כולל השטח של השירותים והמקלחת), המוחזקים בו 5 עצורים, קרי 4 מ"ר. באופן דומה, נמצא כי שטחו של אחד התאים (אגף 6) עמד על 8.35 מ"ר (כולל שטח השירותים בלבד שכן המקלחות הן ציבוריות מחוץ לתאים), השוהים בו שני כלואים, קרי כ-4 מ"ר לכל כלוא.
בבית סוהר חרמון נמצא כי גודלו של תא אחד ביחס למספר האסירים הוא גבולי אך עומד בתנאים אשר נקבעו ליישום הפעימה הראשונה. גודל התא (אשכול A) עומד על 7.13 מ"ר, המיועד להחזקת שני כלואים, קרי כ-3.5 מ"ר לכל אסיר.
בבית מעצר ניצן נמצא כי על אף שהתאים באגף 6 עומדים בתנאי הפעימה הראשונה של בג"ץ שטח המחיה, בפועל מבנה התאים צר ועל כן מורגשת בהם צפיפות.
בבית סוהר נווה תרצה התרשמו המבקרים כי התאים באגף ההפרדה קטנים בצורה חריגה, ואינם עומדים בתקן אשר נקבע בבג"ץ שטח המחיה.
בבית סוהר קציעות התרשמו המבקשות מעמידתו של המתקן בדרישות בג"ץ ומהיערכותו ליישום ההחלטה גם לעניין הפעימה השנייה. עם זאת, נמצא כי גודלו של תא באגף 5 (כולל תא השירותים) המיועד להחזקת שבעה כלואים עומד על 23.8 מ"ר, כלומר 3.4 מ"ר לאסיר. באופן דומה, גודל התא באגף 26 (כולל השירותים והמקלחת) המיועד להחזקת ששה אסירים הוא 20.8 מ"ר, כלומר 3.4 מ"ר לכל אסיר.
בבית סוהר רימונים נמצא כי באגף משתלבים (אגף 10). ישנו תא בגודל של 9.5 מ״ר כולל שירותים מקלחת, שנועד לאכלס שני כלואים- קרי, שטח מחיה של 4.25 מ״ר לאסיר. באופן דומה, באגף 14 ,התאים בגודל של 24.7 מ״ר, ובהינתן חמישה עד שישה אסירים בתא, מדובר בכ-4.1 מ״ר לאסיר.
בבית סוהר שקמה נמצא כי גודלו של אחד התאים באגף 10 ,ביחס למספר האסירים כפי שנקבע בבג"צ שטח המחיה, הינו גבולי אך עומד בתנאים אשר נקבעו ליישום הפעימה הראשונה. גודלו התא עומד על 3.56 מ"ר. תקן הכליאה בבית הסוהר עומד על 375 כלואים וביום הביקור שהו בבית הסוהר 306 עצורים ואסירים. במהלך הביקור נמסר על ידי מפקד המתקן כי במהלך שנת 2020 ,תקן הכליאה במתקן יופחת ויעמוד על 242 אסירים ועצורים, וכי האחריות על האסירים הביטחוניים תועבר לשב"כ.
בבית מעצר אבו כביר נמצא כי שוררת צפיפות בחלק מן האגפים במתקן. כך למשל, בתא (אגף 1) שגודלו 11.2 מ"ר, קיימות ארבע מיטות קומתיים (בתא שוהים כיום שני כלואים). תא נוסף באותו אגף שגודלו 5.13 מ"ר, קיימת מיטת קומתיים וחדר נפרד המכיל שירותים ומקלחת שגודלו 1.8 מ"ר. באופן דומה, נמצא כי בתא (אגף 2) שגודלו 11.2 מ"ר קיימות שתי מיטות קומתיים, בתא (אגף 3) שגודלו כ-18 מ"ר קיימות ארבע מיטות קומתיים ובתא (אגף 4) בגודל 13.57 מ"ר, קיימות ארבע מיטות קומתיים. בנוסף, אחד הכלואים הלוקח חלק בפרויקט ראשית (פרויקט המאפשר להתחיל בתוכנית גמילה ייחודית עוד בשלבי המעצר) הלין על הצפיפות בתנאי המחיה נוכח העובדה שהאגף המיועד לפרויקט זה מאויש במלואו עד קצה גבול הקיבולת של הפרויקט. ראוי לציין כי הביקור נערך בחודש מרץ 2019 ,טרם כניסת הפעימה הראשונה לתוקף. במהלך הביקור נמסר על ידי מנהל המתקן כי בכדי לעמוד בהחלטת בית המשפט העליון, יצומצם מספר המיטות במתקן.
נמצא כי נכון למועד הביקור, אשר בוצע טרם כניסת הפעימה הראשונה לתוקף, בית סוהר דמון אינו עומד בדרישות בג"צ "תנאי מחיה", הן לגבי מספר המיטות המקסימלי בכל תא והן לגבי שטח המחיה המינימלי לכל אסיר בתא, גם באגפים שעברו שיפוץ. הדבר בולט במיוחד באגף טעוני הגנה.
בבית מעצר ירושלים נמצא כי בעקבות בג"ץ שטח המחיה, צומצם מספר מקומות הכליאה על ידי הורדת מספר העצורים בכל תא, ולא על ידי הורדת מספר מיטות הבטון. נכון ליום הביקור, הוחזקו במתקן 125 כלואים. בביקור הקודם מספר הכלואים עמד על 135 .אנשי הסניגוריה התרשמו כי קיימת בפרט צפיפות בתנאי ההמתנה המאופיינים בתנאים הפיזיים קשים באופן ניכר משאר תאי בית המעצר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה