סיכום ומסקנות
"מן האסיר, גם אם יושב הוא על פי דין ומטבע הדברים אינו נמנה על ל"ו הצדיקים, נשללת בראש וראשונה זכותו לחרות, אליה מצטרפות הגבלות נוספות הנובעות מתכלית המאסר ומטיבו; ואולם אין האסיר מתערטל מזכויותיו כאדם, ואין הוא מאבד את החרויות הנתונות לכל אדם באשר הוא אדם, אלא אם הדבר נדרש לשם תכלית המאסר. כתלי בית הסוהר אינם 'חור שחור נורמטיבי', שמעבר לחומותיו אין זכויות ואין מגן. נהפוך הוא, האסיר – אשר לו כמובן חובות התנהגות במאסר – נתון במשמורתה של המדינה, והיא נושאת לגביו באחריות מוגברת". מהאמור בדוח זה עולה שבמתקנים שבאחריות שירות בתי הסוהר, אשר נבדקו במהלך השנים 2019-2020 על ידי אנשי ונשות הסניגוריה הציבורית, אותרו מספר הפרות קשות של זכויות כלואים. התמונה המצטיירת בחלק מבתי הסוהר היא עגומה: תנאי הפרדה ובידוד קשים; צפיפות בלתי נסבלת; שימוש לא מידתי בכבילה; תנאים קשים ברכבי ההובלה; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור בלתי נאותים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; ליקויים בקשר לאיכות המזון וכמותו; ליקויים במתן טיפול רפואי ועוד. לא פעם מדובר בליקויים אשר שבים ועולים בדוחות הביקורים של הסניגוריה הציבורית ביחס לאותם מתקני כליאה, אשר על אף התראות חוזרות טרם נמצא להם מענה הולם.
בנוסף, מהאמור בדוח עולה כי משבר מגפת הקורונה במהלך שנת 2020 הביא לכדי פגיעה קשה ומתמשכת בזכויות הכלואים, ולהרעה משמעותית של תנאי המחיה במתקני הכליאה, בדמות הטלת מגבלות על המבקרים במתקני הכליאה; ביטול יציאת אסירים לחופשות; ביטול מפגשי התייחדות עם בני ובנות זוג; צמצום ניכר של פעילויות השיקום, החינוך והפנאי; צמצום ניכר של פעילות התעסוקה; שלילת זכותם של הכלואים להיות נוכחים בדיונים משפטיים המתקיימים בעניינם תוך השתתפותם בדיונים באמצעים טכנולוגיים ועוד. הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש לנקוט בצעדים הנדרשים על מנת לצמצם ככל הניתן את המגבלות שהוטלו על מתקני הכליאה, באופן המותאם לרמת התחלואה בציבור הכללי ולהתקדמותו של מבצע החיסונים.
דוח זה, המסכם 39 דוחות פרטניים, מפנה את הזרקור מטבע הדברים בעיקר לליקויים שנמצאו. הדוחות הפרטניים מציגים תמונה מלאה יותר באשר לכל מתקן ומתקן – תמונה הכוללת לעיתים גם היבטים חיוביים של שיפור ושל מאמץ להביא לפתרונות הולמים. נבקש לציין לטובה כי בעקבות הדוחות המסכמים הקודמים שהוציאה הסניגוריה הציבורית, ניכר שיפור מסוים בתנאי המחיה בחלק מהמתקנים. כפי שניתן להיווכח גם מהתגובות שהובאו בהערות השוליים, חלק לא מבוטל מן הליקויים תוקנו מייד בעקבות הביקורת, ועל כך יש לברך. כמו כן התרשמנו מאוד מן הרצינות בה התייחס שב"ס לאמור בדוחות אלו, ואנו מקווים כי סיכום ממצאי הביקורים שערכו נציגי הסניגוריה הציבורית גם בדוח הנוכחי, יסייע לגורמים הרלוונטיים במציאת פתרון הולם לטיפול בליקויים הקיימים כיום, ובפרט באותם ליקויים חמורים הדורשים מענה מיידי. אשר למתקני המעצר שבבתי המשפט, מממצאי הביקורים שנערכו בשנים 2019-2020 עולה תמונה קשה לגבי תנאי ההחזקה של עצורים ואסירים. בין היתר, נמצא כי בחלק מהמתקנים שוררת צפיפות בלתי נסבלת; כי בחלק מהמתקנים תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר; כי קיימים ליקויים רבים במצבם של השירותים; כי במקומות רבים אין תנאים המאפשרים מפגשים בין עורכי הדין ללקוחות באווירה מכובדת ובטוחה, מצב המוביל לפגיעה בזכות ההיוועצות, ועוד.
לא אחת עמדו בתי המשפט על חשיבות ההקפדה על תנאי כליאה הולמים של כלואים. לחשיבותם של תנאי כליאה הולמים התייחס כב' הנשיא (בדימוס) א' ברק:
"אכן, המאסר מחייב, מעצם מהותו, שלילת חופש, אך אין בו כדי להצדיק, מעצם מהותו, פגיעה בכבוד האדם. ניתן לקיים מאסר שישמור על כבוד האדם של האסיר. חומות הכלא אינן צריכות להפריד בין האסיר לבין צלם האנוש ... בית סוהר אסור לו שייהפך למכלאה, וחדר האסיר אסור לו שייהפך לכלוב ... לא נהיה אנושיים אם לא נבטיח רמה אנושית לאסירים שבחברתנו. אין להשיג את מטרותיה של הענישה הפלילית על-ידי פגיעה בכבוד האסיר ובצלמו כאדם''.
באחרונה זכה נושא זכויות הכלואים לדיון במסגרת עתירות שהוגשו בבקשה להורות על מתן חיסון כנגד נגיף הקורונה לכלל אוכלוסיית הכלואים, ובתוך כך עמד כב' השופט נ' סולברג על החובה המוסרית שבהבטחת זכויותיהם של מי שנדון לרצות עונש מאסר:
"אחריותנו-שלנו כשופטים, אינה מתמצית בשליחת אנשים אל מאחורי סורג ובריח; עלינו לעמוד על משמר זכויותיהם [...] האסיר – אחינו הוא, אח לצרה, צרת המגפה. האסיר הוא גם רע. נצטווינו "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) ומן הציווי הזה דרשו חז"ל לנהוג בכבוד אפילו עם הרשע שנידון למוות: "ברור לו מיתה יפה" (בבלי, סנהדרין מה, א) [...] עינינו הרואות: חובת הדאגה לזולת לא מבחינה בין צדיק לרשע".
למרות ניסיונות להביא לשיפור תנאי מחייתם של הכלואים, המצב במתקני הכליאה שנסקרו בדוח זה עדיין רחוק מלהשביע רצון. מדובר בבעיה כלל-ארצית, המביאה לפגיעה יומיומית בזכויותיהם הבסיסיות של עצורים ואסירים רבים, ולפגיעה בכבודם כבני אדם. אנו מקווים כי הרשויות הרלוונטיות ישכילו לעשות שימוש במידע המובא בדוח זה, על מנת להביא לשיפור כולל ומהיר של הליקויים החמורים המתוארים בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה