מתקנים של שירות בתי הסוהר
א. החזקה בתנאי הפרדה, בידוד והשגחה
פקודת בתי הסוהר ופקודות הנציבות קובעות מספר מצבים בהם ניתן להחזיק כלוא בנפרד מכלל הכלואים, באופן בו הוא מצוי בתא בגפו לאורך מרבית שעות היום.
סימן ב'1 לפקודת בתי הסוהר מאפשר להחזיק כלוא בהפרדה, וזאת מטעמים של ביטחון המדינה, ביטחון בית הסוהר, שמירה על שלומם או בריאותם של הכלוא או של כלואים אחרים, מניעת פגיעה ממשית באורח החיים בבית הסוהר ומניעת עבירות מסוימות. על פי הפקודה, החזקתו של כלוא בהפרדת יחיד (הפרדת הכלוא לבד בתאו) עד לתקופה של חצי שנה ובהפרדה זוגית (החזקת הכלוא עם כלוא אחד נוסף בלבד בתאו) עד לתקופה של שנה היא עניין שבסמכותו המנהלית של שירות בתי הסוהר. לשם הארכת ההפרדה מעבר לכך נדרשת החלטה של בית המשפט המחוזי, אשר רשאי להורות על המשך ההפרדה עד לתקופה של חצי שנה בהפרדת יחיד ושנה בהפרדה זוגית, וכן לשוב ולהורות כן מעת לעת. הנחיית המחוקק היא כי ההפרדה היא אמצעי אחרון, וכי ניתן להחזיק כלוא בהפרדה רק כשלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת. גם הפסיקה קבעה, כי החזקת כלוא בתנאי הפרדה היא בבחינת חריג, שהשימוש בו מוגבל רק לאותם מקרים בהם לא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה באמצעי אחר.בהתאם לעקרונות אלו, נקבע בפקודת הנציבות כי החזקת אסיר בהפרדה תיעשה אך ורק על פי אחת העילות המפורטות לעיל, ואין לעשות בו שימוש כאמצעי ענישה.
כמו כן, סעיף 58 לפקודת בתי הסוהר קובע אפשרות להחזיק כלואים בבידוד לצרכי ענישה בהתאם לדין המשמעתי. על פי פקודת נציבות 04.13.00 בדבר דין משמעתי, ניתן להטיל על אסיר אשר הורשע בעבירות משמעת עונש של שהייה בבידוד לתקופה רצופה שלא תעלה על שבעה ימים. במהלך תקופה זו ישהה האסיר בתא ללא אסירים אחרים וללא אפשרות יציאה מהתא לרבות יציאה לטיול יומי באוויר הפתוח.
בחלק ממתקני הכליאה הוגדרו אגפים "שמורים" בהם מוחזקים כלואים אותם לא ניתן לשלב באגפים הרגילים בשל התנהגותם או בשל מניעה ביטחונית. מביקורים של נציגי הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות עולה כי תנאי האגפים השמורים אינם נבדלים באופן מהותי מאלו השוררים באגפי ההפרדה, וכי בפועל הכלואים המוחזקים באגפים השמורים מצויים בתא בגפם או עם אסיר יחיד נוסף לאורך 23 שעות ביממה. במצב זה, הכלואים מוחזקים בפועל בתנאים הדומים לתנאי הפרדה, ללא קיום מנגנוני הבקרה שקבע המחוקק כתנאי להחזקת כלואים בהפרדה.
החזקת כלוא בתנאי הפרדה ובידוד כרוכה בפגיעה קשה מאד בזכויותיו לחירות ולכבוד. ככלל, כלוא המוחזק בהפרדה ובבידוד מנותק הלכה למעשה מכל מגע וקשר עם כלואים אחרים, והוא שוהה לבדו בתאו לאורך מרבית שעות היום. שהייה בתנאי הפרדה לאורך תקופה ממושכת עשויה לשאת עמה השלכות קשות על מצבו הנפשי של הכלוא ולפגוע בסיכויי שיקומו והשתלבותו חזרה בחברה לאחר תום מאסרו.
נושא החזקת כלואים בתנאי הפרדה חזר ועלה בדוחות הביקורת שערכה הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות. בדוחות עלו ליקויים חמורים השוררים באגפי ההפרדה, ובכלל זה תנאי כליאה פיזיים בלתי אנושיים וקשים מנשוא, אי-זמינות של טיפול סוציאלי ורפואי ומחסור במסגרות שיקום, תעסוקה, חינוך ופנאי. כן עלה מהדוחות כי להחזקה בתנאי הפרדה יש השלכות הרסניות על מצבו של הכלוא, ובפרט על מצבם של כלואים בעלי מוגבלויות שכליות ונפשיות ושל כלואים קטינים. מן הממצאים שנאספו מביקורים רשמיים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה הציבורית בשנים 2019-2020 עולה כי חלק ניכר מהבעיות שפורטו בדוחות הביקורת לאורך השנים בנוגע להחזקת כלואים בהפרדה בישראל טרם זכו למענה.
נראה, כי בחלק מהמקרים ההחזקה בתנאי הפרדה נבעה ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה. יצוין כי החלטת גורמי שב"ס במתקני הכליאה השונים על החזקתו של כלוא מסוים בתנאי הפרדה אינה טעונה חוות דעת פסיכיאטרית אודות מצבו הנפשי ויכולתו להיות מוחזק בתנאי הפרדה. במצב זה, ההחלטה על החזקתו של כלוא בהפרדה מתקבלת ללא התייחסות מלאה למצבו הנפשי של הכלוא.
בהקשר זה יצוין כי במהלך שנת 2017 פורסמו המלצות "וועדת ההיגוי לצמצום הגבלה מכאנית בישראל", אשר נועדה לבחון את השימוש בקשירות ובידוד של מטופלים באשפוז פסיכיאטרי. הוועדה התייחסה להשלכות הקשות שעשויות להיות להחזקה בבידוד על המצב הנפשי של בעלי לקויות נפשיות, והמליצה על שורה של צעדים על מנת להביא לצמצום משמעותי של השימוש בכלי זה.
הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש ליישם את המלצות הוועדה גם ביחס למטופלים פסיכיאטריים המצויים באחריות שירות בתי הסוהר, ולהימנע מלהחזיק כלואים אלו בתנאי הפרדה.
עוד עולה מן הממצאים כי קיימת שונות גדולה בנגישות למסגרות טיפול, חינוך ותעסוקה בין אגפי ההפרדה והאגפים השמורים במתקני הכליאה השונים. בחלק מהמתקנים קיימות מסגרות טיפול וחינוך, גם אם מצומצמות, הפועלות באגפי ההפרדה ובאגפים השמורים, ואילו במקרים רבים לא ניתנת לכלואים המצויים בתנאי הפרדה כל גישה לפעילויות אלו. הסניגוריה הציבורית סבורה כי ישנה חשוב לספק לכלואים אלו, המצויים בבידוד מוחלט מהחברה, פעילויות טיפול, חינוך ותעסוקה. יש בקיום פעילויות אלו בכדי להפחית, ולו במעט, מתחושת הבדידות של הכלוא, להקל על מצבו הנפשי ולקדם את שיקומו. לפיכך ראוי שתיווצר מדיניות אחידה אשר מבטיחה את שילובם של הכלואים במסגרות טיפול, חינוך ותעסוקה. בעקבות פרסום דוח הסניגוריה הציבורית בנושא החזקת כלואים בתנאי הפרדה, קודמו הליכי חקיקה בנושא ייצוגם של אסירים בהליכי הארכת החזקה בהפרדה. במרץ 2014 נכנס לתוקף תיקון לחוק הקובע חובת ייצוג בהליכים משפטיים להארכת תקופת ההפרדה, בהתאם להמלצות הדוח. במאי 2017 פורסם תזכיר חוק במסגרתו הוצע לעגן מספר שינויים נוספים אותם הציעה הסניגוריה הציבורית בדוח האמור. בין היתר, הוצע לעגן זכות ערעור לבית המשפט העליון על הארכת החזקה בהפרדה (במקום ערעור ברשות). כמו כן, הוצע להבנות את שיקול הדעת המנהלי והשיפוטי בעת קבלת החלטה בדבר החזקה בהפרדה, וכן הוצע לקבוע כי בקשה להארכת הפרדה מעבר לשנה תצריך אישור של פרקליט מחוז או משנהו.
על אף חשיבותו של תזכיר החוק לצמצום הפגיעה הקשה באסירים המוחזקים בהפרדה, הליכי החקיקה לא קודמו מאז פורסם התזכיר. הסניגוריה הציבורית מצרה על כך, וסבורה כי ראוי לקדם חקיקה בנושא על מנת להגן על זכויותיהם של אסירים המוחזקים בתנאים קשים של הפרדה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה