ג. השפעותיו של משבר הקורונה והתפשטות המגפה על תנאי הכליאה ועל זכויות הכלואים
התפרצותה של מגפת הקורונה והתפשטותה במהלך שנת 2020 ,הובילו למצב חירום ייחודי אשר השפיע באופן דרמטי על שגרת חייהם של כלואים, אסירים ועצירים, אשר שוהים במתקני הכליאה בישראל. במטרה לצמצם את ההדבקה ולמנוע את התפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה, ננקטו שורה של צעדים שהובילו לפגיעה קשה ומתמשכת בזכויותיהם של הכלואים. כחלק ממגבלות אלו נמנעה למשך שבועות ארוכים כניסתם של מבקרים למתקני הכליאה, ובכלל זה נמנעה בתקופה זו גם כניסתם של עורכי דין. כמו כן הופסקו כליל ביקורי התייחדות של אסירים, נאסרה הכנסת מוצרים מן החוץ למתקני הכליאה והופסקה יציאתם של כלואים לחופשות ולמסגרות תעסוקה. נוסף על כך, במשך מספר חודשים הופסקה כמעט לחלוטין פעילות מערך השיקום בבתי הסוהר וכן צומצמה הוצאתם של אסירים לטיפולים רפואיים בבתי חולים ומרפאות מחוץ למתקני הכליאה והוגבלה לטיפולים דחופים ומצילי חיים בלבד. צעדים נוספים שננקטו שללו את הבאתם של עצורים ואסירים לדיונים משפטיים ופגעו בזכותם להיות נוכחים בדיוניהם, ותחת זאת ניתן להם להשתתף בדיונים רק באמצעים טכנולוגיים חלופיים.
הפגיעה הקשה והמצטברת בזכויות הכלואים נמשכה כדבר שבשגרה אף בתקופות בהן חל שיפור במצב התחלואה, ולמעט הקלות נקודתיות, אוכלוסיית הכלואים כמעט ולא הושפעה מהחלטות שהסירו מעת לעת את המגבלות השונות שהוטלו על הציבור בכללותו. חלק מהמגבלות שהוטלו על אוכלוסיית הכלואים נותרו על כנן גם כיום, ואחרות הוסרו או צומצמו במידה מסוימת, כפי שיפורט להלן.
ביום 15.3.2020 פורסמו תקנות שעת חירום שמטרתן הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים למקומות מעצר ובתי סוהר. כתחליף זמני לביקורים במתקני הכליאה נקבע כי בתקופת החירום היוועצות עם עורך דין תיעשה בדרך של שיחה טלפונית, ביחידות ובתנאים שיבטיחו את סודיות השיחה. האפשרות לקיים פגישה פרונטאלית עם עורך דין במתקן הכליאה הוגבלה למקרים חריגים בלבד בהם קיים צורך חיוני בפגישה, ובכפוף לאישור מיוחד.
מניעת ביקורי עורכי דין בבתי המעצר ובבתי הסוהר כרוכה בפגיעה חמורה בזכות הייצוג ובזכות ההיוועצות. כפי שנקבע לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון, זכותו של עצור להיפגש עם עורך דין היא זכות יסוד "שהוכרה בדין כזכות מן המעלה הראשונה".
הסדר השולל מהעצור או האסיר את זכותו להיפגש עם עורך דינו פוגע קשות בזכויותיו החוקתיות להליך הוגן ולנגישות לערכאות שיפוטיות. הגבלת הקשר הבלתי אמצעי בין הכלוא לסנגורו גם מערימה קשיים ניכרים על האפשרות ליתן ייצוג הולם ועל היכולת להתכונן כראוי לדיונים המשפטיים.
קושי משמעותי נוסף בהסדר החירום נגע למניעת הביקורים המשפחתיים בבתי הסוהר. ביקורים של בני משפחה הם "חלק מנדבכי הקשר של האדם-האסיר עם העולם ועם סביבתו הקרובה. הוא זקוק להם מעצם ברייתו. הם חלק מהווייתו כאדם; הם חלק מכבודו כאדם. הם תורמים תרומה חשובה לרווחתו ולשיקומו במהלך מאסרו". בהסדר המונע מהאסיר להיפגש עם ילדיו ובני משפחתו יש משום פגיעה קשה בכבוד האדם, ויש בו כדי להעצים פי כמה את נזקי המאסר ומכאוביו.
ביום 2020.5.24 תוקנו התקנות כך שהורחבה האפשרות לעריכת ביקורים פנים-אל-פנים של עורכי דין לגבי סוגי עצורים ואסירים מסוימים. ביום 8.6.2020 פגה הכרזת השר לביטחון הפנים המאפשרת את הגבלת הביקורים, ולא הוארכה עוד. כפועל יוצא הוחזרו כלל הביקורים במתקני הכליאה, בכפוף להנחיות פרטניות של משרד הבריאות ולפקודות נציבות בתי הסוהר. מביקורים שערכו נציגי הסניגוריה הציבורית לאורך התקופה עולה כי אף לאחר חידושם, נתונים ביקורי המשפחות למגבלות שונות, אשר חלות ביחס למספר בני המשפחה הרשאים לבקר, למשך הביקורים ולתדירותם. כמו כן, כלל ביקורי המשפחות נערכים במתכונת "סגורה" כך שהמפגש נערך כשמחיצה מפרידה בין הכלוא לבין בני המשפחה, והתקשורת ביניהם נעשית באמצעות טלפון. עוד עלה מהביקורים כי ביקורי התייחדות של בני ובנות זוג של הכלואים אינם מתקיימים לאורך תקופה זו, למעט במקרים חריגים. בחודש מרץ 2021 הודיע שב"ס על חידוש ביקורי ההתייחדות לאסירים הזכאים לכך, בכפוף לתנאי תו ירוק (כלומר, לאסירים מחוסנים ולבנות זוגם שיציגו תעודת מתחסנת או תוצאה שלילית של בדיקת קורונה התקפה למועד הביקור).
בנוסף, מאז תחילת תקופת משבר הקורונה, בוטלה באופן גורף יציאתם של אסירים שפוטים לחופשות. ביטול החופשות נעשה תחילה בהחלטה מנהלית פנימית של ראש אגף האסיר בשב"ס, ורק לאחרונה, בעקבות ביקורת מסוימת שהביע בית המשפט העליון לגבי האופן שבו התקבלה ההחלטה, פורסמה הוראת שעה זמנית בנושא לפיה ניתן לאשר הוצאת אסירים לחופשה מטעמים מיוחדים בלבד, וזאת בכפוף לקיומן של נסיבות משפחתיות או הומניטאריות המצדיקות זאת. היציאה לחופשה נועדה "להקל על תנאי חייו של האסיר בכלא וכן לעודד את תיקונו ולשקמו, בין היתר, על דרך של חיזוק הקשר בינו לבין משפחתו ובדרך של הכשרתו לקראת העולם שמחוץ לכלא והמרצתו להתנהגות טובה בכלא". מניעת היציאה לחופשות בתקופת משבר הקורונה כרוכה אם כן בפגיעה משמעותית בקשרי האסיר עם משפחתו ובתהליך שיקומו, ויש בה ליצור הכבדה יתרה של תנאי המאסר ומכאוביו. גם בעניין זה הודיע שב"ס בחודש מרץ 2021 על חידוש הוצאתם לחופשות של אסירים הזכאים לכך, באופן הדרגתי.
לאורך תקופת משבר הקורונה חל צמצום ניכר של פעילויות השיקום, החינוך והפנאי במתקני הכליאה. זאת, על רקע הנחיות משרד הבריאות בדבר שמירה על ריחוק חברתי והאיסור על התקהלויות במרחב הציבורי אשר נקבע בתקנות שעת חירום, וכן לאור איסור כניסתם של גורמי
חוץ הלוקחים חלק בפעילויות אלו למתקני הכליאה. מהביקורים הרשמיים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה הציבורית עולה כי עם התפרצות מגפת הקורונה הופסקה ככלל פעילות השיקום והחינוך בבתי הסוהר. לאורך התקופה ועם הסרת המגבלות שהוטלו על הציבור בכללותו, חודשה פעילות מערך השיקום באופן הדרגתי ובמתכונת מצומצמת, בהתאם לתנאי המתקן ובכפוף להנחיות משרד הבריאות. בחודש מרץ 2021 חודשה פעילות מערך הטיפול והשיקום בשב"ס באופן מלא, למעט חריגים נקודתיים.
ממצאים דומים עלו ביחס למערך התעסוקה הפועל במתקני הכליאה. אפשרות יציאתם של אסירים לעבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר הופסקה באופן גורף כחלק מהמגבלות שנועדו למנוע את התפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה, וטרם חודשה עד למועד זה. מערך התעסוקה הפועל בתוך מתחמי מתקני הכליאה הושבת עם התפרצות המגפה, אך בהמשך חודשה פעילותו באופן חלקי. מהביקורים הרשמיים עלה כי לאור הנחיות משרד הבריאות לגבי שמירה על ריחוק חברתי צומצם באופן ניכר מספר הכלואים אשר משולבים כיום במסגרות תעסוקה. כן צומצמה פעילות ההכשרות המקצועיות אשר נועדה לאפשר לכלואים לרכוש מקצוע שיסייע להם להשתלב בתעסוקה לאחר שחרורם מהמאסר.
צמצום פעילויות הטיפול, חינוך, ותעסוקה במתקני הכליאה משמעותו פגיעה אנושה בסיכוייו של אסיר לנצל את תקופת מאסרו לרכישת כלים טיפוליים ומקצועיים אשר יאפשרו לו להשתקם ולהשתלב בחברה לאחר השחרור. במצב זה נפגעת זכותם של האסירים לשיקום, כמו גם האינטרס הציבורי שבצמצום מועדות והגנה על החברה. כמו כן, היעדר אפשרות להשתלב בפעילויות השיקום, החינוך והתעסוקה מעצים באופן ניכר את נזקי המאסר ומכאוביו.
מהביקורים שערכו נציגי הסניגוריה הציבורית במהלך שנת 2020 עלה כי כחלק מהיערכות שירות בתי הסוהר להתמודדות עם מגפת הקורונה הוקצו במתקני הכליאה אגפים ייעודיים לשהייה של כלואים הנדרשים לשהות בבידוד מטעמים רפואיים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. כמו כן, הוגדרו אגפי "סינון" המיועדים לקליטת כלואים לתקופת צינון טרם העברתם למתקן קבע, אף אם אינם נדרשים לשהות בבידוד מטעמים רפואיים. בחלק מהמתקנים נמצא כי באגפים אלו שוררים תנאים קשים וכי הכלואים המוחזקים בהם אינם זוכים למימוש מלוא זכויותיהם, באופן שיש בו להעצים את הקשיים הכרוכים בשהייה בבידוד, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
בנוסף, במהלך תקופת משבר הקורונה נקבעו מספר הסדרים הקובעים אפשרות לקיום דיונים משפטיים שלא בנוכחות העצור או האסיר אלא בהשתתפותו באמצעות מכשיר טכנולוגי. אפשרות זו כרוכה בפגיעה חמורה בכלל הבסיסי לפיו אין דנים אדם בהליך הפלילי אלא בפניו. הזכות לנוכחות "מצויה בלב ליבו של ההליך הפלילי... מניעת זכות זו מאדם להיות נוכח במקום בו נחרץ דינו, פוגעת פגיעה אנושה בכבודו כאדם". הסדר השולל מהעצור, הנאשם או האסיר את זכותו להיות נוכח בדיון, ומנגד כופה עליו להשתתף בדיון באמצעי טכנולוגי, פוגע קשות בזכותו החוקתית להליך הוגן ולהיוועצות עם עורך דין, לא כל שכן כאשר מדובר בהליך פלילי שעניינו הגבלת חירות האדם. השתתפות "וירטואלית" בלבד פוגעת באפשרות ליצור קשר ישיר ובלתי אמצעי עם עורך הדין ועם בית המשפט, והיא פוגעת באופן חריף גם בתחושת הצדק ובמראית פני הצדק. דיונים המתקיימים באמצעות מכשירים טכנולוגיים מעוררים קשיים ניכרים גם בכל הנוגע לניהול המשפט, ולא אחת הם פוגעים בעצם היכולת לקיים הליך תקין והוגן.
על אף מספר תיקונים שהתקבלו בהסדר החקיקה בנושא, כיום, למעט קבוצה מצומצמת של עצורים, מרבית העצורים והאסירים עדיין אינם מובאים לדיונים בעניינם הן בהליכי מעצר, הן בהליכים פליליים עיקריים והן בהליכים נוספים, כגון שחרור על-תנאי ממאסר, עתירות אסירים ועתירות להמשך החזקת אסירים בהפרדה. הסניגוריה הציבורית קוראת לנקוט בצעדים הנדרשים שיבטיחו הרחבה הדרגתית של מספר העצורים המובאים לבתי המשפט, במיוחד ככל שהתחלואה תקטן בתקופה הקרובה ושתמשיך הפתיחה ההדרגתית של המשק. בהמשך יש לשקול להחזיר את כלל הדיונים המשפטיים בנוכחות העצורים, הנאשמים והאסירים – כפי שהחוק ועקרונות היסוד של שיטת משפטנו מחייבים לעשות.
במסגרת הביקורים שערכו נציגי הסניגוריה הציבורית במתקני הכליאה במהלך שנת 2020 עלה כי הצעדים שננקטו במהלך תקופת משבר הקורונה הובילו לפגיעה קשה ומתמשכת בזכויות הכלואים ולהרעה בתנאי הכליאה. אין חולק על כך כי ישנה חשיבות רבה למאמצים ולצעדים שנועדו למנוע את התפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה. זאת, בשים לב למאפייניהם הייחודיים של המתקנים כמקומות סגורים בהם שוהים הכלואים בצפיפות ובשטח מחיה מוגדר, באופן אשר מעלה חשש להתפשטות מואצת של הנגיף. יחד עם זאת, ישנו משנה חשיבות להקפדה על כך שהאמצעים בהם נעשה שימוש לנוכח מצב החירום אשר מאפיין את התקופה לא יעלו על הנדרש והמתחייב, כך שהפגיעה בזכויות הכלואים תיעשה באופן מידתי ומצומצם ככל הניתן.
בעת כתיבת שורות אלה מסתמן שיפור משמעותי במצב התחלואה בישראל. כחמישה מליון אזרחים כבר חוסנו כנגד נגיף קורונה והדבר נותן את אותותיו בירידה משמעותית בכל מדי התחלואה: ירידה משמעותית נרשמה במקדם ההדבקה, במספר הנדבקים היומי, במספר המאושפזים ובמספר החולים המוגדרים כנתונים במצב קשה. לצד זאת, המשק הכללי חזר לפעילות כמעט מלאה. במצב דברים זה, יש לוודא שהכלואים אינם נשארים מאחור ויש להשיב להם את זכויותיהם.
ב-11 מתקני כליאה בהם ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית נמצאו מגבלות אשר הובילו לפגיעה משמעותית בזכויות הכלואים ולהרעה ניכרת בתנאי הכליאה; ב-7 מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים להיעדר הקפדה מספקת על הנחיות משרד הבריאות ועל שמירה על בריאותם של הכלואים במתקני הכליאה לנוכח החשש להתפשטות מהירה של נגיף הקורונה במתקני הכליאה; ב-9 מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים לקיום דיונים בבתי משפט באמצעות היוועדות חזותית, בהיעדר נוכחות פיזית של הכלואים בדיון בעניינם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה