דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - תוכן עניינים

 

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - מבוא

 

מבוא

הסניגוריה הציבורית עורכת ביקורים רשמיים במתקני המעצר והמאסר בישראל החל משנת 1999 ,עם קבלת מינוי בהתאם לסעיף 71 לפקודת בתי הסוהר, ורואה בעריכת ביקורים רשמיים חלק חשוב מתפקידה המוסדי בקידום הגנה על זכויות הפרט בכלל ועל זכויותיהם של עצורים ואסירים בפרט. זאת, מתוך תפיסה ששמירה קפדנית על זכויותיהם של מי שהחברה שוללת את חירותם, גם אם על פי דין, היא אחד המבחנים המרכזיים למידת המחויבות של המדינה לערך של שמירה על כבוד האדם.

זהו הדוח ה-15 שמפרסמת הסניגוריה הציבורית בנושא תנאי כליאה, והוא נועד לרכז ממצאים ולעמוד על הליקויים במגוון נושאים שעלו מדוחות הביקורת הפרטניים שנערכו בעקבות ביקורים רשמיים של אנשי הסניגוריה הציבורית במהלך השנים 2019-2020 ,ב-24 מתקני כליאה המצויים באחריות שירות בתי הסוהר וב-7 מתקני מעצר המצויים בבתי המשפט. מדובר בהיקף ביקורים רשמיים נמוך מהמקובל בשנים קודמות, בעיקר על רקע מגבלות הנובעות מההתמודדות עם מגפת הקורונה בתקופה הרלוונטית לדוח זה, כמו גם העובדה שבחלק מתקופה זו נמנעה לחלוטין הבאתם של עצורים ואסירים לבתי המשפט, ובהמשך התאפשרה הבאתם של עצורים ואסירים בהיקפים מוגבלים ביותר, דבר שלא הצדיק עריכת ביקורים רשמיים במתקני המעצר בבתי המשפט בתקופה זו. הרשימה המלאה של מתקני הכליאה שנכללים בדוח זה ומועדי הביקורים הרשמיים מצורפת כנספח א'.

במהלך שנת 2020 חלו תמורות משמעותיות ביותר בתנאי המחיה והכליאה במתקני שירות בתי הסוהר, כחלק מההתמודדות עם השלכות מגפת הקורונה. התמודדות זו היתה כרוכה בצעדים דרסטיים שננקטו על ידי שירות בתי הסוהר לצורך מניעת התפשטות התחלואה במתקני הכליאה. לצעדים אלה נלוו השלכות יוצאות דופן על חייהם של הכלואים, על תנאי מחייתם והחזקתם במשמורת, וכמובן על בריאותם. הצעדים החריגים שננקטו בהקשר זה והשלכותיהם על אוכלוסיית הכלואים מפורטים בפרק נפרד בדוח, ודומה כי הדבר ממחיש ביתר שאת את חשיבות העיסוק השוטף בתנאי הכליאה בישראל. כך, בהערכות הסיכון המקצועיות שהוצגו על ידי משרד הבריאות לגבי התפשטות התחלואה במתקני הכליאה הודגש הסיכון הגבוה במיוחד להתפשטות התחלואה בעיקר בשל תנאי החזקתם של הכלואים: הצפיפות הרבה, תנאי ההיגיינה הבעייתיים ומצבם הרעוע של רבים מהמבנים במתקני הכליאה המקשה לשמור על תנאי תברואה נאותים. סוגיות אלה עומדות מזה שנים במוקד דוחות תנאי הכליאה של הסניגוריה הציבורית, והן רלוונטיות מתמיד בדוח תקופתי זה. 

חלקו הראשון של הדוח סוקר בהרחבה את הליקויים שנחשפו במתקני כליאה שבאחריות שירות בתי הסוהר. הפרקים בחלק זה עוסקים במגוון נושאים כגון: החזקה בתנאי הפרדה ובידוד; צפיפות קשה; ליקויים בתחום הליווי; שימוש מופרז ובלתי מידתי בכבילה; תהליכי שיקום (טיפול, חינוך, פנאי ותעסוקה); טיפול רפואי לכלואים; תנאי חום וקור, אוורור ותאורה; תנאי הסניטציה וההיגיינה, תברואה ובעיית מזיקים; זכות ההליכה באוויר הפתוח; מזון; ציוד אישי בסיסי וציוד כללי; שירותי הקנטינה; תנאי בטיחות; מידת ההקפדה על הפרדה בין אוכלוסיות כלואים שונות ועוד. לנושאים אלו נוסף השנה פרק מיוחד המתאר את השפעות משבר מגפת הקורונה על תנאי הכליאה ועל זכויות הכלואים.

בחלקו השני סוקר הדוח את הליקויים שנמצאו במתקני כליאה המצויים בבתי המשפט, המיועדים להחזקתם של עצורים ואסירים המובאים לבית המשפט לצורך קיום דיונים בעניינם. 

במסגרת הביקורים במתקני הכליאה בחנו נציגי הסניגוריה הציבורית האם זוכים העצורים והאסירים (להלן: "כלואים") לתנאי כליאה הולמים, שיש בהם לשמור על זכותם לבריאות ולכבוד. בנוסף נבחן האם התנאים השוררים במתקני הכליאה עומדים באמות המידה שנקבעו בדברי החקיקה השונים, ובכללם: סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") ותקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז-1997 (להלן: "תקנות המעצרים"), העוסקים בתנאי כליאה הולמים של עצורים; סעיף 13ב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער") ותקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תנאי החזקת קטין במעצר או במאסר), התשע"ג-2012 (להלן: "תקנות הנוער"), הקובעים דרישות משלימות וייחודיות לעצורים קטינים; וכן סעיפים 11ב-11ה לפקודת בתי הסוהר ]נוסח חדש[, התשל"ב-1971 (להלן: "פקודת בתי הסוהר") תקנות בתי הסוהר, תשל"ח-1978 (להלן: "תקנות בתי הסוהר") ותקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר), התש"ע-2010 (להלן: "תקנות בתי הסוהר - תנאי מאסר"), וכן הוראות שירות בתי הסוהר (להלן: "הוראות  השירות") ופקודות נציבות שירות בתי הסוהר (להלן: "פקודות הנציבות"), העוסקות בתנאי כליאה של אסירים. מקום בו ישנה פסיקה רלוונטית של בתי המשפט, התייחסנו, מטבע הדברים, גם אליה.כמפורט בדוח, במהלך הביקורים נמצאו ליקויים המהווים הפרות של החוק, התקנות, הפקודות והפסיקה. ממצאי הביקורים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית הועלו על הכתב באופן מפורט בדוחות ביקורת פרטניים שהועברו לגורמים שונים, ובהם: השר לביטחון הפנים, שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה והמשנה ליועץ לעניינים פליליים, השר לביטחון פנים, נציבת שירות בתי הסוהר, היועצת המשפטית לשירות בתי הסוהר, היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים, מבקר המשרד לביטחון פנים ועוד. תגובות הגורמים המפוקחים לדוחות הפרטניים מופיעות בהערות השוליים בסמוך לתיאור הממצאים, והן מובאות כלשונן. לגבי חלק מן הממצאים בדוחות לא התקבלו תגובות של יחידת הביקורת בשירות בתי הסוהר. במקרים אלה, יובאו בהערות שוליים תגובותיהם של הגורמים השונים במתקן הכליאה, כפי שנמסרו לאנשי הסניגוריה הציבורית במהלך הביקור הרשמי.

מן הראוי לציין כי אנשי הסניגוריה זכו ככלל ליחס אדיב מאוד ולשיתוף פעולה מלא מצד המפקדים ואנשי הסגל במתקני הכליאה. בקרב ממלאי התפקידים ניכרת, על פי רוב, מודעות גבוהה לצורך החיוני לשמור על זכויות העצורים והאסירים, והתייחסות עניינית ומפורטת לביקורות ניכרה גם בתגובותיה של היחידה לביקורת פנים בשב"ס. במקרים רבים, מיד לאחר שהארנו את עיניהם של אנשי שב"ס באשר לליקויים מסוימים תוקנו ליקויים אלה באופן מהיר, ובתגובה לדוח הביקורת כבר נתבשרנו על התיקון. אנו מברכים על פעילות חשובה זו לתיקון הליקויים, אשר לעתים יש להם השלכה ישירה ומשמעותית על חיי היומיום של האסירים, ועל האפשרות לחיות בכבוד בין כותלי בית הסוהר. אשר על כן, בחרנו לרכז במקום אחד את הרשימה של עשרות הליקויים שטופלו בעקבות דוחות הביקורת. ריכוז התקלות שטופלו בעקבות דוחות הביקורת הרשמיים ערוך בטבלה כנספח ב'. 

דין וחשבון מרוכז זה אוצר בחובו מידע רחב ומקיף ומשרטט תמונה רחבה ואמינה באשר למצב הקשה הקיים כיום בחלק מן המתקנים. מטבע הדברים, כוחם של התיאורים המובאים בדוח מוגבל. קשה להעביר במילים את תחושת הצפיפות, המחנק, תנאי החום והקור ותנאי התברואה הירודים אשר שוררים בחלק ממתקני הכליאה ומאפיינים את החוויה הקשה של הכלואים. אנו מקווים כי סיכום ממצאי הביקורים שערכו אנשי ונשות הסניגוריה הציבורית המובא בדוח זה, יסייע במציאת דרכים מתאימות לטיפול בליקויים. חלק מהליקויים הם חמורים ועל כן דורשים מענה מידי.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - צפיפות קשה במתקני הכליאה

 

עיקרי הדוח

צפיפות קשה במתקני הכליאה

בפסיקת בית המשפט העליון בעניין שטח המחיה מיום 17.6.13 נקבע כי על המדינה להעמיד לכל כלוא שטח מחיה שלא יפחת מ-5.4 מ"ר )כולל שירותים ומקלחת(. בית המשפט העליון קבע הסדר מדורג, במסגרתו על המדינה לעמוד ביעד זה בשתי פעימות שייפרסו על פני שנה וחצי ממועד מתן פסק הדין. על אף מספר ארכות שניתנו על ידי בית המשפט, המדינה טרם עמדה ביישום הפעימה השנייה, והבהירה לבית המשפט כי לעת הזו רק בכ-%40 ממקומות הכליאה שטח המחיה המינימאלי לאסיר עומד על 5.4 מ"ר כפי שנקבע בפסק הדין. 

שטח המחיה המינימאלי לאסיר עומד כיום על 3 מ"ר בלבד. רובם של האסירים אינם זוכים לשטח המחיה המינימלי הקבוע בתקנות.

שטח המחיה המינימאלי לאסיר במתקני הכליאה בישראל רחוק מן הסטנדרט המקובל במדינות מערביות, שנע בין 6 ל-12 מ"ר, ובממוצע עומד על 8.8 מ"ר לאסיר.

ב-14 מהמתקנים בהם נערכו ביקורים רשמיים בשנים 2019-2020 התרשמו המבקרים שעל אף יישומו של השלב הראשון בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעניין בג"ץ שטח המחיה, בחלק מן האגפים מוחזקים הכלואים בתנאי צפיפות קשה. 

ברבים מהמתקנים בהם ביקרו נציגי הסניגוריה נמצא כי שטח המחיה לאסיר אינו עולה על 3.6 מ"ר (ללא שטח השירותים). 

בחלק ממתקני הכליאה נמצא כי על מנת לעמוד ביעדי פסיקת בית המשפט העליון, הופחתו מספר הכלואים המוחזקים בתא, אך מספר המיטות בתא נותר כשהיה. משכך, בתאים אלו עדיין מורגשת תחושת צפיפות.

הצפיפות השוררת במתקני הכליאה בישראל מהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הכלואים – בכבודם, בפרטיותם ובבריאותם. פגיעה זו מתעצמת לנוכח תנאי המחיה הקשים ממילא אשר מאפיינים את רבים ממתקני הכליאה. 

סד הזמנים שנקבע בבג"ץ שטח המחיה שיקף את הצורך במציאת פתרון קונקרטי למצוקת הכלואים בטווח הזמן הקרוב, ויש להצר על התמהמהות הרשויות האמונות על הטיפול בסוגיה.

הסניגוריה הציבורית סבורה כי על מנת לעמוד ביעדי פסיקת בית המשפט העליון, על המדינה לבחון פתרונות שנוגעים ישירות למדיניות הכליאה, בדמות פיתוח וקידום חלופות מעצר ומאסר. פתרונות אלה אינם רק יעילים וקלים ליישום, אלא גם מבטאים את ההבנה כי הקטנת שיעורי הכליאה עולה בקנה אחד עם תכליות המעצר והענישה.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - השפעותיו של משבר הקורונה והתפשטות המגפה על תנאי הכליאה ועל זכויות הכלואים

 

השפעותיו של משבר הקורונה והתפשטות המגפה על תנאי הכליאה ועל זכויות הכלואים

בעקבות התפרצותה של מגפת הקורונה והתפשטותה במהלך שנת 2020 ,ננקטו שורה של צעדים שהובילו לפגיעה קשה ומתמשכת בזכויותיהם של הכלואים. הפגיעה הקשה והמצטברת בזכויות הכלואים נמשכה כדבר שבשגרה אף בתקופות בהן חל שיפור במצב התחלואה, ולמעט הקלות נקודתיות, אוכלוסיית הכלואים כמעט ולא הושפעה מהחלטות שהסירו מעת לעת את המגבלות השונות שהוטלו על הציבור בכללותו. חלק מהמגבלות שהוטלו על אוכלוסיית הכלואים נותרו על כנן גם כיום, ואחרות הוסרו או צומצמו במידה מסוימת.

ביקורי עורכי דין במתקני הכליאה והמעצר נמנעו באופן גורף בתקופה שבין מרץ למאי 2020 ,למעט מקרים חריגים בלבד, באופן אשר פגע קשות בזכויות החוקתיות של הכלואים להליך הוגן ולנגישות לערכאות שיפוטיות. 

ביקורי משפחות במתקני הכליאה בוטלו באופן גורף בתקופה שבין מרץ ליוני 2020 ,וחודשו בכפוף לתנאים מצמצמים, הכוללים את הגבלת מספר המבקרים, הגבלת כניסת ילדים ועריכת הביקור במתכונת "סגורה" כך שהמפגש נערך כשמחיצה מפרידה בין הכלוא לבין בני משפחתו, באופן אשר אינו מאפשר מגע פיזי בין הצדדים.

ביקורי התייחדות של בני ובנות זוג בוטלו באופן גורף החל ממרץ 2020 וטרם חודשו באופן מלא עד למועד זה. במרץ 2021 הודיע שירות בתי הסוהר כי נשקלת האפשרות לחדש את ביקור ההתייחדות בכפוף לתנאי תו ירוק.

יציאתם של אסירים שפוטים לחופשות בוטלה באופן גורף החל ממרץ 2020 .בפברואר 2021 פורסמה הוראת שעה זמנית בנושא, לפיה ניתן לאשר הוצאת אסירים לחופשה מטעמים מיוחדים בלבד, וזאת בכפוף לקיומן של נסיבות משפחתיות או הומניטאריות המצדיקות זאת. במרץ 2021 הודיע שירות בתי הסוהר כי נשקלת האפשרות לחדש באופן הדרגתי את הוצאתם לחופשות של אסירים הזכאים לכך.

לאורך תקופת משבר הקורונה חל צמצום ניכר של פעילויות השיקום והטיפול במתקני הכליאה. מהביקורים הרשמיים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה הציבורית עולה כי עם התפרצות מגפת הקורונה הופסקה ככלל פעילות השיקום בבתי הסוהר. לאורך התקופה ועם הסרת המגבלות שהוטלו על הציבור בכללותו, חודשה פעילות מערך השיקום באופן הדרגתי ובמתכונת מצומצמת, בהתאם לתנאי המתקן ובכפוף להנחיות משרד הבריאות.

אפשרות יציאתם של אסירים לעבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר הופסקה באופן גורף כחלק מהמגבלות שנועדו למנוע את התפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה, וטרם חודשה עד למועד זה. מערך התעסוקה הפועל בתוך מתחמי מתקני הכליאה הושבת עם התפרצות המגפה, אך בהמשך חודשה פעילותו באופן חלקי.

צעדים נוספים שננקטו שללו את הבאתם של עצורים ואסירים לדיונים משפטיים ופגעו בזכותם להיות נוכחים בדיוניהם, ותחת זאת ניתן להם להשתתף בדיונים רק באמצעים טכנולוגיים חלופיים.

ב-11 מתקני כליאה בהם ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית במהלך שנת 2020 נמצאו מגבלות אשר הובילו לפגיעה משמעותית בזכויות הכלואים ולהרעה ניכרת בתנאי הכליאה. 

ב-7 מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים להיעדר הקפדה מספקת על הנחיות משרד הבריאות ועל שמירה על בריאותם של הכלואים במתקני הכליאה לנוכח החשש להתפשטות מהירה של נגיף הקורונה במתקני הכליאה. בין השאר נמצא כי בחלק מהמתקנים לא ניכרה הקפדה על עטיית מסיכות, הן על ידי הכלואים והן על ידי צוות המתקן. כן נמצא כי בחלק מהמתקנים קיים מחסור בחומרי ניקיון והיגיינה.

ב-9 מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים לקיום דיונים בבתי משפט באמצעות היוועדות חזותית, בהיעדר נוכחות פיזית של הכלואים בדיון בעניינם. בין השאר עלו קשיים טכניים בעניין איכות השמע והראות של הנעשה באולם, באופן המביא לכך שהכלואים מתקשים לעקוב אחר המתרחש בדיון בעניינם. עוד עלו קשיים הנוגעים להתקשרות חסויה של הכלוא עם עורך דינו לפני ואחרי הדיון, וכן להעברת פרוטוקול הדיון לידי הכלוא.

הסניגוריה הציבורית סבורה כי ישנו משנה חשיבות להקפדה על כך שהאמצעים בהם נעשה שימוש לנוכח מצב החירום אשר מאפיין את התקופה לא יעלו על הנדרש והמתחייב, כך שהפגיעה בזכויות הכלואים תיעשה באופן מידתי ומצומצם ככל הניתן.

כמו כן, לאור השיפור המשמעותי במצב התחלואה בישראל, יש לוודא שהכלואים אינם נשארים מאחור ויש להשיב להם את זכויותיהם, בהתאם להקלות המאפיינות את מצב המשק הכללי.

בכלל זאת, יש לנקוט בצעדים הנדרשים שיבטיחו הרחבה הדרגתית של מספר העצורים המובאים לבתי המשפט, במיוחד ככל שהתחלואה תקטן בתקופה הקרובה ושתמשיך 

הפתיחה ההדרגתית של המשק. בהמשך יש לשקול להחזיר את כלל הדיונים המשפטיים בנוכחות העצורים, הנאשמים והאסירים – כפי שהחוק ועקרונות היסוד של שיטת משפטנו מחייבים לעשות.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד

 

החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד

החזקת כלוא בתנאי הפרדה ובידוד כרוכה בפגיעה קשה מאד בזכויותיו לחירות ולכבוד. ככלל, כלוא המוחזק בהפרדה ובבידוד מנותק הלכה למעשה מכל מגע וקשר עם כלואים אחרים, והוא שוהה לבדו בתאו לאורך מרבית שעות היום. שהייה בתנאי הפרדה לאורך תקופה ממושכת עשויה לשאת עמה השלכות קשות על מצבו הנפשי של הכלוא ולפגוע בסיכויי שיקומו והשתלבותו חזרה בחברה לאחר תום מאסרו.

ב-8 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית נמצאו ליקויים הנוגעים להחזקתם של כלואים בגירים בתנאי הפרדה, בידוד או השגחה.

בחלק ממתקני הכליאה נמצאה כי אגפי ההפרדה מצויים במצב תחזוקתי ירוד והתנאים השוררים בהם קשים ביותר. כך למשל באחד ממתקני הכליאה התרשמו המבקרים כי התאים באגף קטנים מאד ושוררת בהם תחושת חום ומחנק קשים, ובחלקם אף נמצאו מזיקים. באגף הפרדה אחר נמצא כי בתאים שוררת עזובה ותחושת מחנק, ואין בהם חלונות.

בחלק מהמקרים נמצא כי ההחזקה בתנאי הפרדה נבעה ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה,באופן שעשוי להשפיע לרעה על מצבם ובניגוד לעילות ההפרדה הקבועות בחוק. בבית סוהר נווה תרצה נמצא כי מצב זה נובע מהיעדר מסגרת פסיכיאטרית הולמת לכלואות הסובלות מבעיות נפשיות. 

עוד נמצא בבית סוהר נווה תרצה כי כלואות טרנסג'נדריות מוחזקות באגף ההפרדה כשהן מופרדות משאר הכלואות ומוחזקות בגפן לאורך מרבית שעות היום. זאת, באופן המנוגד למדיניות אליה התחייב שירות בתי הסוהר במסגרת עתירה לבג"ץ בנושא, ובאופן שעלול להשפיע לרעה על מצבן הנפשי. 

בחלק ממתקני הכליאה הוגדרו אגפים "שמורים" בהם מוחזקים כלואים בתנאי הפרדה לכל דבר למשך תקופות ממושכות, ללא קיום מנגנוני הבקרה שקבע המחוקק כתנאי להחזקת כלואים בהפרדה. 

מן הממצאים עולה כי קיימת שונות גדולה בנגישות למסגרות טיפול, חינוך ותעסוקה בין אגפי ההפרדה והאגפים השמורים במתקני הכליאה השונים. בחלק מהמתקנים קיימות מסגרות טיפול וחינוך, גם אם מצומצמות, הפועלות באגפי ההפרדה ובאגפים השמורים, ואילו במקרים רבים לא ניתנת לכלואים המצויים בתנאי הפרדה כל גישה לפעילויות אלו.

מביקורים שנערכו בבית סוהר "אופק" עולה כי החזקה בתנאי הפרדה ובידוד משמשת אף להחזקת כלואים קטינים, אשר מאפייניהם הייחודיים הופכים אותם לפגיעים במיוחד לנזקי ההחזקה בתנאי הפרדה, וזאת על אף ההשלכות החמורות שיש לאמצעי זה על התפתחותם. בביקורים נמצא כי קטינים הוחזקו בהפרדה למשך תקופות ממושכות של מספר חודשים, וזאת על רקע מצבם הנפשי או קשיי התנהגות. עוד עלה בביקורים כי נעשה שימוש רווח באמצעי הבידוד ככלי ענישה ביחס לכלואים קטינים, אם כי חלה ירידה במספר עונשי הבידוד שהוטלו על כלואים קטינים במהלך השנים 2019-2020.

ההחזקה בתנאי הפרדה צריכה להיעשות בהתאם לעילות הקבועות בחוק, וכאמצעי אחרון כאשר לא ניתן להשיג את מטרות ההפרדה בדרך אחרת שפגיעתה בכלוא פחותה. החזקת כלואים בתנאי הפרדה על רקע מצבם הנפשי מנוגדת להוראות החוק, ועלולה לשאת השלכות הרסניות על מצבם של הכלואים. 

יש להבטיח כי כלואים המוחזקים באגפי ההפרדה והבידוד זוכים לתנאי מחיה הולמים ונאותים. 

חשוב לספק לכלואים אלו, המצויים בבידוד מוחלט מהחברה, פעילויות טיפול, חינוך ותעסוקה. יש בקיום פעילויות אלו בכדי להפחית, ולו במעט, מתחושת הבדידות של הכלוא, להקל על מצבו הנפשי ולקדם את שיקומו. ראוי שתיווצר מדיניות אחידה אשר מבטיחה את שילובם של הכלואים במסגרות טיפול, חינוך ותעסוקה.

ראוי לקדם תיקוני חקיקה הנוגעים להליך קבלת החלטה בדבר החזקה בהפרדה, על מנת להגן על זכויותיהם של אסירים המוחזקים בתנאים קשים אלו. כמו כן, יש להסדיר את פעילויות האגפים השמורים באופן שיבטיח כי החזקה בתנאי הפרדה תיעשה על פי מנגנוני הביקורת הקבועים בחוק.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - ליקויים בתחום השיקום: טיפול, חינוך, פנאי ותעסוקה

 

ליקויים בתחום השיקום: טיפול, חינוך, פנאי ותעסוקה

מממצאי הביקורים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה הציבורית בשנים 2019-2020 עולה כי על אף מאמצים אשר נעשים על מנת להרחיב את מערך הטיפול והשיקום, רבים מהכלואים אשר שוהים במתקני הכליאה אינם זוכים למענה שיקומי הולם

ב-5 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית נמצאו ליקויים הנוגעים לאיכות הטיפול הסוציאלי, למחסור בכוח אדם ובמסגרות טיפול ושיקום לכלואים. בחלק מהמתקנים נמצא כי חסר מענה טיפולי הולם לעצורים, אשר אינם זוכים להשתלב בפעילויות טיפול ושיקום גם בתקופות מעצר ממושכות. בחלק מהמתקנים נשמעו תלונות מצד כלואים אשר הלינו על כך שאינם משולבים במסגרות טיפול על אף רצונם בכך. 

ב-4 מתקני כליאה נמצא כי קיימת מדיניות של אי-מתן שירותי שיקום, חינוך ואף לא טיפול סוציאלי לכלואים ביטחוניים. בביקורים נמצא כי באגפים בהם מוחזקים כלואים ביטחוניים קיים מערך סוציאלי מצומצם אשר נועד לתת מענה במקרים של מצוקה נפשית ובמקרי חירום בלבד. 

ב-5 מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים להעדר תכניות חינוך, טיפול ושיקום לאסירים שאינם דוברי עברית. מן הממצאים עולה כי מסגרות הטיפול מתנהלות בשפה העברית בלבד, כך שהגישה להליכי שיקום מותנית בידיעת השפה העברית. 

ב-6 מתקני כליאה התגלו ליקויים הנוגעים למסגרות החינוך והפנאי. כך למשל נמצאו ליקויים שונים המקשים על שילובם של עצורים במסגרות חינוך. במהלך הביקורים נשמעו תלונות מצד כלואים אודות מגוון מצומצם של פעילויות פנאי וספורט. 

ב-4 מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים למסגרות התעסוקה. מהביקורים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה עלה כי מסגרות התעסוקה הקיימות הן מצומצמות, וכי במקרים רבים רק חלק קטן מהכלואים בבתי הסוהר משולבים במסגרת תעסוקתית. כמו כן רבות מהמסגרות הקיימות כוללות עבודה יצרנית פשוטה אשר אינה מקנה לאסירים כלים שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - ליקויים במתן טיפול רפואי

 

ליקויים במתן טיפול רפואי

ב-15 מתקני כליאה שבהם נערכו ביקורים רשמיים במהלך 2019-2020 ,נשמעו תלונות מצד כלואים בדבר ליקויים שונים בנוגע לטיב הטיפול הרפואי ולזמינותו.

רבות מתלונות הכלואים התייחסו להיעדר מענה טיפולי הולם לבעיות רפואיות שונות מהן הם סובלים. כך למשל, נשמעו תלונות מצד כלואים על כך שהטיפול הרפואי הניתן להם הוא ראשוני בלבד, וכי היחס לו הם זוכים מצד הסגל הרפואי הוא מזלזל ואינו מעמיק. עוד נשמעו תלונות על היעדר מענה לבקשות בעניין מתן טיפול רפואי. 

כמו כן הועלו תלונות רבות מצד הכלואים אודות זמני המתנה ממושכים לקבלת טיפול רפואי, זאת אף במקרים בהם עלה צורך במתן מענה רפואי ראשוני ומידי. 

הביקורים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה עלה כי קיימים עיכובים בטיפולים רפואיים בעניינם של עצורים, הנובעים מתהליך העברת המידע הרפואי מקופות החולים לשירות בתי הסוהר. נמצא כי חולים כרוניים המקבלים טיפול תרופתי קבוע, נאלצים לעיתים להמתין עד שיתקבל המידע בעניינם מטעם קופת החולים ובזמן הזה נמנעים מקבלת הטיפול התרופתי לו הם זקוקים.

במספר מתקנים נמצאו ליקויים הנוגעים למערך הטיפול הפסיכיאטרי. כך למשל, נמצא כי ישנה המתנה ממושכת של מספר חודשים לרופא פסיכיאטר, וכי קיים קושי במתן מענה פסיכיאטרי במהלך סופי השבוע. עוד נמצא כי אין מענה טיפולי הולם לקטינים הסובלים מבעיות נפשיות מורכבות

לא ניתן להפריז בחשיבות הגישה לשירותי רפואה הולמים לאוכלוסיית הכלואים, הנגזרת מן הזכות החוקתית לחיים ולבריאות. הכלואים תלויים באופן מלא במערך הרפואה של שב"ס ונעדרים אפשרות להשיג טיפול רפואי נוסף או משלים. יש להקפיד ולמלא אחר הוראות החוק הקובעות את זכותו של כלוא לטיפול הרפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו ולתנאי השגחה המתאימים למצבו.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - תנאי מחיה: תנאי מזג אוויר, היגיינה ותברואה

 

תנאי מחיה: תנאי מזג אוויר, היגיינה ותברואה

ב-16 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית במהלך 2019-2020 ,נמצא כי בתאים שוררים תנאי מזג אוויר קשים, ונתגלו ליקויים בנוגע לאוורור ותאורה נאותה. במיוחד חוזרות ונשנות תלונות בדבר חום כבד ששורר באגפים, אשר רובם ככולם אינם ממוזגים. בתאים עצמם אין מיזוג אוויר אלא לכל היותר מאווררים, שאין בהם כדי להפיג את תחושת החום אשר הופכת לבלתי נסבלת בחודשי הקיץ. המדובר בפגיעה משמעותית בזכותם של הכלואים לתנאי מחיה הולמים, שהועלתה בעבר בדוחות קודמים. הסניגוריה הציבורית סבורה כי לנוכח תנאי האקלים בישראל ראוי לשפר את מנגנוני הקירור במתקני הכליאה, ולפעול להתקנת מיזוג אוויר בכלל האגפים.

ב-17 מתקני כליאה בהם נערכו ביקורים רשמיים, נמצאו תנאים היגייניים ותברואתיים ירודים, אשר חלקם עולים כדי הזנחה של ממש. מן הממצאים עולה כי בחלק ממתקני הכליאה שוררת עזובה קשה הכוללת בעיות רטיבות, טחב ולכלוך רב אשר מצטבר בתאי הכלואים. בעיית המזיקים, ששבה ועולה בדוחות הסניגוריה הציבורית, עודנה קיימת במתקנים רבים ומחייבת טיפול יסודי. תלונות רבות עלו מצד הכלואים אודות הימצאותם של פשפשי מיטה, מקקים וחולדות בתאים. 

ב-19 מתקני כליאה נתגלו ליקויים הנוגעים לשירותים ולמקלחות בתאי הכלואים. במסגרת זו נמצא, כי ב-5 מתקני כליאה אין הפרדה מספקת בין תא השירותים והמקלחת לבין חלל המגורים כנדרש על-פי התקנות, באופן הפוגע קשות בפרטיותם של הכלואים. ב-8 מתקנים הבחינו המבקרים הרשמיים בקיומם של שירותי כריעה ("בול פגיעה"), המהווים פגיעה בזכויות הכלואים לכבוד ולתנאי מחיה בסיסיים. ברבים ממתקני הכליאה נמצא כי תאי השירותים והמקלחות היו מלוכלכים ובמצב תחזוקתי ותברואתי בלתי ראוי. 

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - ליקויים בקשר לאיכות המזון, כמותו וסדרי האכילה

 

ליקויים בקשר לאיכות המזון, כמותו וסדרי האכילה

ב-13 מתקני כליאה בהם נערכו ביקורים, נמצאו בעיות שונות ביחס לטיב המזון, לכמות המוקצית לכל כלוא ולסדרי האכילה.

תלונות בנושא המזון שבות ועולות לאורך השנים בדוחות הביקורים של הסניגוריה הציבורית. תלונות אלו מתייחסות לא פעם לכמויות המזון שאינן מספקות, להיעדר ירקות טריים בכמות מספקת, להיעדר גיוון של המזון, וכן לטענות שונות באשר לטיב המזון. מביקורים שנערכו במתקני הכליאה על ידי נציגי הסניגוריה הציבורית במהלך השנים 2019-2020 עולה כי לא חל שינוי במצב זה, וכי סוגיית המזון עודנה מהווה את אחד מהנושאים המרכזיים שבגינם נשמעות תלונות מצד הכלואים.

לסוגיית המזון נודעת חשיבות רבה ואף השפעה משמעותית על אורח החיים של הכלואים, על בריאותם ועל מצבם הנפשי. משכך, הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי כי שירות בתי הסוהר ינקוט בצעדים הדרושים על מנת להביא לכדי שיפור משמעותי בנושא המזון לו זוכים הכלואים, באופן שייטיב עם בריאותם ועם התנהלותם במתקני הכליאה.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - קשיים במימוש זכות המפגש בין עורך דין ללקוח

 

קשיים במימוש זכות המפגש בין עורך דין ללקוח

ב-7 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית במהלך 2019-2020 , התעוררו בעיות שונות המקשות על קיום מפגש ראוי בין עצורים ואסירים לעורכי דינם

נמצא כי בחלק מהמתקנים המפגשים בין עורך דין ללקוח נערכים בתנאים אשר אינם מאפשרים לשמור על פרטיות וחסיון השיחות.

עוד נמצא כי בחלק ממתחמי הביקורים אין תנאים ראויים לקיום המפגשים בין עורכי הדין לכלואים. 

הוראות החוק מדגישות את הצורך לאפשר את מימוש זכות המפגש עם עורך הדין "ביחידות" ו"בתנאים המאפשרים את סודיות השיחה". אי הקפדה על האפשרות לממש את זכות ההיוועצות במלואה, בהתאם להוראות החוק, עלולה לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של כלוא להגן על עצמו ולנהל את המשפט מטעמו, באופן שעשוי לפגוע גם בזכותו להליך הוגן. יש לנקוט בצעדים הדרושים על מנת להבטיח את זכותם של הכלואים למפגש עם עורך דין אשר ייערך בתנאים הולמים שיש בהם להבטיח את חסיון השיחה. 

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - ענישה משמעתית, יחס לא הולם ופגיעה בפרטיותם ובכבודם של כלואים

ענישה משמעתית, יחס לא הולם ופגיעה בפרטיותם ובכבודם של כלואים

ב-9 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית התקבלו תלונות על ענישה משמעתית שאינה מידתית ויחס לא הולם מצד סגל בית הסוהר. רבות מתלונות הכלואים התייחסו לכך שסגל המתקן נוהג בהם באופן מזלזל ובלתי הולם, כמו גם להיעדר זמינות ואי מתן מענה לפניות מצד הכלואים. עוד הועלו תלונות על מדיניות ענישה מחמירה הכוללת הטלת עונשי שלילה ואף קנסות גבוהים באופן אשר אינו הולם את עבירת המשמעת, וכן תלונות בדבר מדיניות של הטלת ענישה קולקטיבית.

בבית סוהר אופק הועלו מספר תלונות מצד כלואים קטינים אודות אלימות מצד סוהרים. כמו כן עלו תלונות רבות מצד הקטינים אודות שימוש שגרתי בענישה משמעתית שאינה מידתית

ב-5 מתקני כליאה בהם נתקיימו ביקורים רשמיים, נשמעו תלונות בנוגע לפגיעה בפרטיות ובכבודם של הכלואים. רבות מהתלונות התייחסו לחיפושים שנערכו לכלואים באופן פולשני ומשפיל. הסניגוריה הציבורית סבורה כי נדרש להפעיל את סמכות החיפוש בהפשטה מלאה בצורה מידתית ולא גורפת, באופן העולה בקנה אחד עם המבחנים המקובלים באשר לסבירות שיקול הדעת שהופעל. אין להתיר חיפוש בעירום בכל מקרה וללא יסוד סביר להניח כי הכלוא מנסה להכניס חפץ אסור אל מתקן הכליאה.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - ליקויים שנמצאו במתקני המעצר בבתי המשפט

 

ליקויים שנמצאו במתקני המעצר בבתי המשפט

ב-6 מתקני מעצר בהם ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית במהלך 2019 נמצאו כשלים בנושא כבילה של כלואים במקומות ציבוריים. במרבית המתקנים נמצא כי הכלואים נותרים באולמות הדיון כשהם כבולים ברגליהם. זאת, באופן המנוגד לפסיקת בית המשפט העליון שהתקבלה במהלך שנת 2020 בה הובהר כי ככלל אין לכבול עצור באולם בית המשפט, וכי כבילה זו כרוכה בפגיעה בכבודו ובהשפלתו של העצור. עוד נמצא כי עצורים הובלו בשטחים 

הציבוריים בבתי המשפט כשהם כבולים בידיהם וברגליהם, באופן הכרוך בפגיעה חמורה בכבודם ובפרטיותם

ב-3 מתקני מעצר בהם ערכה הסניגוריה הציבורית ביקורים בשנים 2019-2020 ,נמצא כי הכלואים שוהים בתנאי צפיפות קשים. בחלק מהמתקנים מדובר בממצאים אשר עלו אף בדוחות ביקורים קודמים אך טרם זכו למענה. 

ב-4 מתקני כליאה בהם ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית נתגלו ליקויים הנוגעים לתנאי האוורור וההיגיינה השוררים בתאים, אשר גורמים לעיתים לתחושת מחנק ולריחות קשים. בחלק מהמתקנים נצא כי מתקן המעצר מצוי בקומת המרתף של בית המשפט, בתאים אין חלונות ושוררת בהם תחושת מחנק קשה. עוד נמצא כי בחלק מהמתקנים התאים מלוכלכים ושוררת בהם צחנה. 

 ב-4 מתקנים בהם נערכו ביקורים רשמיים בשנים 2019-2020 ,התרשמו אנשי הסניגוריה הציבורית מליקויים שונים בנוגע לתאי השירותים במתקני המעצר. מהממצאים עולה כי בחלק מהמתקנים תא השירותים מופרד מחלל התא באופן אשר אינו מספק פרטיות עבור הכלואים. כמו כן, בחלק מהמתקנים קיימים שירותי כריעה בלבד. ברבים ממתקני המעצר נמצא כי תאי השירותים היו מלוכלכים ובמצב תחזוקתי בלתי ראוי.

תנאי השהייה הקשים במתקני המעצר של בתי המשפט ובפרט תנאי הצפיפות הופכים להיות קשים אף יותר על רקע העובדה שהשהות במתקנים אלו נמשכת על פי רוב שעות ארוכות מעבר לצורך. ב-6 מתקני מעצר בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית, נמשכה השהייה בתאים למשך שעות רבות וממושכות. ברבים מהמתקנים נשמעו תלונות מצד הכלואים על כך שהם מגיעים למתקני המעצר בשעה מוקדמת בבוקר ונאלצים להמתין שעות ארוכות עד לדיון בעניינם. כמו כן, הם נאלצים להמשיך ולהמתין במתקן המעצר שעות ארוכות גם לאחר שהדיון בעניינם הסתיים, עד להסעה חזרה למתקן הכליאה

ב-2 מתקנים בהם נערכו ביקורים רשמיים, נתקבלו תלונות ביחס לטיב המזון, הכמות המוקצית לכל כלוא ולסדרי האכילה.

 ב-4 מתקני מעצר בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית נמצאו ליקויים הנוגעים למימוש זכותם של כלואים להיוועצות עם עורך דין בתנאים מכבדים ובטוחים. בשני מתקנים נמצאו ליקויים באופן יידוע הכלואים אודות זכויותיהם.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - א. החזקה בתנאי הפרדה, בידוד והשגחה

 

מתקנים של שירות בתי הסוהר

א. החזקה בתנאי הפרדה, בידוד והשגחה 

פקודת בתי הסוהר ופקודות הנציבות קובעות מספר מצבים בהם ניתן להחזיק כלוא בנפרד מכלל הכלואים, באופן בו הוא מצוי בתא בגפו לאורך מרבית שעות היום. 

סימן ב'1 לפקודת בתי הסוהר מאפשר להחזיק כלוא בהפרדה, וזאת מטעמים של ביטחון המדינה, ביטחון בית הסוהר, שמירה על שלומם או בריאותם של הכלוא או של כלואים אחרים, מניעת פגיעה ממשית באורח החיים בבית הסוהר ומניעת עבירות מסוימות. על פי הפקודה, החזקתו של כלוא בהפרדת יחיד (הפרדת הכלוא לבד בתאו) עד לתקופה של חצי שנה ובהפרדה זוגית (החזקת הכלוא עם כלוא אחד נוסף בלבד בתאו) עד לתקופה של שנה היא עניין שבסמכותו המנהלית של שירות בתי הסוהר. לשם הארכת ההפרדה מעבר לכך נדרשת החלטה של בית המשפט המחוזי, אשר רשאי להורות על המשך ההפרדה עד לתקופה של חצי שנה בהפרדת יחיד ושנה בהפרדה זוגית, וכן לשוב ולהורות כן מעת לעת. הנחיית המחוקק היא כי ההפרדה היא אמצעי אחרון, וכי ניתן להחזיק כלוא  בהפרדה רק כשלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת. גם הפסיקה קבעה, כי החזקת כלוא בתנאי הפרדה היא בבחינת חריג, שהשימוש בו מוגבל רק לאותם מקרים בהם לא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה באמצעי אחר.בהתאם לעקרונות אלו, נקבע בפקודת הנציבות כי החזקת אסיר בהפרדה תיעשה אך ורק על פי אחת העילות המפורטות לעיל, ואין לעשות בו שימוש כאמצעי  ענישה.

כמו כן, סעיף 58 לפקודת בתי הסוהר קובע אפשרות להחזיק כלואים בבידוד לצרכי ענישה בהתאם לדין המשמעתי. על פי פקודת נציבות 04.13.00 בדבר דין משמעתי, ניתן להטיל על אסיר אשר הורשע בעבירות משמעת עונש של שהייה בבידוד לתקופה רצופה שלא תעלה על שבעה ימים. במהלך תקופה זו ישהה האסיר בתא ללא אסירים אחרים וללא אפשרות יציאה מהתא לרבות יציאה לטיול יומי באוויר הפתוח.

בחלק ממתקני הכליאה הוגדרו אגפים "שמורים" בהם מוחזקים כלואים אותם לא ניתן לשלב באגפים הרגילים בשל התנהגותם או בשל מניעה ביטחונית. מביקורים של נציגי הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות עולה כי תנאי האגפים השמורים אינם נבדלים באופן מהותי מאלו השוררים באגפי ההפרדה, וכי בפועל הכלואים המוחזקים באגפים השמורים מצויים בתא בגפם או עם אסיר יחיד נוסף לאורך 23 שעות ביממה. במצב זה, הכלואים מוחזקים בפועל בתנאים הדומים לתנאי הפרדה, ללא קיום מנגנוני הבקרה שקבע המחוקק כתנאי להחזקת כלואים בהפרדה. 

החזקת כלוא בתנאי הפרדה ובידוד כרוכה בפגיעה קשה מאד בזכויותיו לחירות ולכבוד. ככלל, כלוא המוחזק בהפרדה ובבידוד מנותק הלכה למעשה מכל מגע וקשר עם כלואים אחרים, והוא שוהה לבדו בתאו לאורך מרבית שעות היום. שהייה בתנאי הפרדה לאורך תקופה ממושכת עשויה לשאת עמה השלכות קשות על מצבו הנפשי של הכלוא ולפגוע בסיכויי שיקומו והשתלבותו חזרה בחברה לאחר תום מאסרו.

נושא החזקת כלואים בתנאי הפרדה חזר ועלה בדוחות הביקורת שערכה הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות. בדוחות עלו ליקויים חמורים השוררים באגפי ההפרדה, ובכלל זה תנאי כליאה פיזיים בלתי אנושיים וקשים מנשוא, אי-זמינות של טיפול סוציאלי ורפואי ומחסור במסגרות שיקום, תעסוקה, חינוך ופנאי. כן עלה מהדוחות כי להחזקה בתנאי הפרדה יש השלכות הרסניות על מצבו של הכלוא, ובפרט על מצבם של כלואים בעלי מוגבלויות שכליות ונפשיות ושל כלואים קטינים. מן הממצאים שנאספו מביקורים רשמיים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה הציבורית בשנים 2019-2020 עולה כי חלק ניכר מהבעיות שפורטו בדוחות הביקורת לאורך השנים בנוגע להחזקת כלואים בהפרדה בישראל טרם זכו למענה.

נראה, כי בחלק מהמקרים ההחזקה בתנאי הפרדה נבעה ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה. יצוין כי החלטת גורמי שב"ס במתקני הכליאה השונים על החזקתו של כלוא מסוים בתנאי הפרדה אינה טעונה חוות דעת פסיכיאטרית אודות מצבו הנפשי ויכולתו להיות מוחזק בתנאי הפרדה. במצב זה, ההחלטה על החזקתו של כלוא בהפרדה מתקבלת ללא התייחסות מלאה למצבו הנפשי של הכלוא.

בהקשר זה יצוין כי במהלך שנת 2017 פורסמו המלצות "וועדת ההיגוי לצמצום הגבלה מכאנית בישראל", אשר נועדה לבחון את השימוש בקשירות ובידוד של מטופלים באשפוז פסיכיאטרי. הוועדה התייחסה להשלכות הקשות שעשויות להיות להחזקה בבידוד על המצב הנפשי של בעלי לקויות נפשיות, והמליצה על שורה של צעדים על מנת להביא לצמצום משמעותי של השימוש בכלי זה. 

הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש ליישם את המלצות הוועדה גם ביחס למטופלים פסיכיאטריים המצויים באחריות שירות בתי הסוהר, ולהימנע מלהחזיק כלואים אלו בתנאי הפרדה. 

עוד עולה מן הממצאים כי קיימת שונות גדולה בנגישות למסגרות טיפול, חינוך ותעסוקה בין אגפי ההפרדה והאגפים השמורים במתקני הכליאה השונים. בחלק מהמתקנים קיימות מסגרות טיפול וחינוך, גם אם מצומצמות, הפועלות באגפי ההפרדה ובאגפים השמורים, ואילו במקרים רבים לא ניתנת לכלואים המצויים בתנאי הפרדה כל גישה לפעילויות אלו. הסניגוריה הציבורית סבורה כי ישנה חשוב לספק לכלואים אלו, המצויים בבידוד מוחלט מהחברה, פעילויות טיפול, חינוך ותעסוקה. יש בקיום פעילויות אלו בכדי להפחית, ולו במעט, מתחושת הבדידות של הכלוא, להקל על מצבו הנפשי ולקדם את שיקומו. לפיכך ראוי שתיווצר מדיניות אחידה אשר מבטיחה את שילובם של הכלואים במסגרות טיפול, חינוך ותעסוקה. בעקבות פרסום דוח הסניגוריה הציבורית בנושא החזקת כלואים בתנאי הפרדה, קודמו הליכי חקיקה בנושא ייצוגם של אסירים בהליכי הארכת החזקה בהפרדה. במרץ 2014 נכנס לתוקף תיקון לחוק הקובע חובת ייצוג בהליכים משפטיים להארכת תקופת ההפרדה, בהתאם להמלצות הדוח. במאי 2017 פורסם תזכיר חוק במסגרתו הוצע לעגן מספר שינויים נוספים אותם הציעה הסניגוריה הציבורית בדוח האמור. בין היתר, הוצע לעגן זכות ערעור לבית המשפט העליון על הארכת החזקה בהפרדה (במקום ערעור ברשות). כמו כן, הוצע להבנות את שיקול הדעת המנהלי והשיפוטי בעת קבלת החלטה בדבר החזקה בהפרדה, וכן הוצע לקבוע כי בקשה להארכת הפרדה מעבר לשנה תצריך אישור של פרקליט מחוז או משנהו.

על אף חשיבותו של תזכיר החוק לצמצום הפגיעה הקשה באסירים המוחזקים בהפרדה, הליכי החקיקה לא קודמו מאז פורסם התזכיר. הסניגוריה הציבורית מצרה על כך, וסבורה כי ראוי לקדם חקיקה בנושא על מנת להגן על זכויותיהם של אסירים המוחזקים בתנאים קשים של הפרדה.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - א1 .החזקת קטינים בתנאי בידוד והפרדה

 

א1 .החזקת קטינים בתנאי בידוד והפרדה

ההשלכות הפוגעניות של החזקת כלואים בתנאי בידוד והקשיים המתוארים לעיל הנובעים מהשימוש באמצעי זה, באים לידי ביטוי ביתר שאת כאשר מדובר בכלואים קטינים, המוחזקים בעיקר בכלא אופק המשמש כמתקן הכליאה המרכזי לקטינים. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שהוראות החוק ופקודות הנציבות הרלוונטיות אינן מבחינות בין בגירים לבין קטינים, ואין בהן התאמות לאוכלוסיית הקטינים שמאפייניה הייחודיים הופכים אותה לפגיעה במיוחד לנזקי ההחזקה בבידוד. 

על רקע הצטברות מידע בדבר שימוש מוגבר בעונשי בידוד כלפי קטינים בכלא אופק, פנה בחודש מאי 2018 הסניגור הציבורי הארצי לנציבת בתי הסוהר ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) בנושא זה. בפנייה פורטו נתונים אשר מעלים תמונה מטרידה בדבר שימוש תדיר באמצעי הבידוד, והיעדר הלימה בין המעשים שבגינם נענשו הקטינים, לבין חומרת הענישה שננקטה כלפיהם. עוד פורט בפניה זו מידע שנאסף ממחקרים בעולם המלמד על השלכות חמורות של בידוד קטינים, לרבות בהקשרים של התפתחותם התקינה ובריאותם הנפשית. על רקע זה, הודגש בפניה כי אופן השימוש באמצעי הבידוד כלפי קטינים וכן התנאים שבהם מוחזקים הקטינים בבידוד, עומדים בפער משמעותי אל מול סטנדרטים בינלאומיים ואל מול הנעשה במדינות מערביות אחרות, וכי יש לפעול באופן מידי לצמצום השימוש בעונש הבידוד ביחס לקטינים, עד לביטולו כליל בהתאם לאמות המידה שנקבעו בסטנדרטים בינלאומיים. כן צוין כי נדרש לעגן את ההבחנה בשימוש באמצעי הבידוד ביחס לכלואים קטינים ובגירים בחקיקה ובהנחיות פנימיות המותאמות למאפייניה הייחודיים של אוכלוסיית הקטינים.

מממצאי הביקורים שנערכו בבית סוהר אופק במהלך השנים 2019-2020 עולה כי בעקבות הפנייה והעלאת המודעות לנושא חלה אכן ירידה ניכרת במספר עונשי הבידוד שהוטלו על אסירים קטינים. עם זאת, מהביקורים עולה כי אמצעי הבידוד ממשיך לשמש כאמצעי ענישה ביחס לאסירים קטינים, על אף ההשלכות החמורות שיש לאמצעי זה על התפתחותם כאמור. כמו כן מהביקורים עולים ליקויים שונים בנוגע להחזקתם של קטינים בתנאי הפרדה ובידוד, בהם החזקה של קטינים בהפרדה בשל מצב נפשי קשה, החזקה בהפרדה למשך פרקי זמן ממושכים, ותיעוד לוקה בחסר אשר אינו מאפשר מעקב אחר השימוש בכלים פוגעניים אלו. 

במהלך הביקורים פגשו המבקרים בקטין אשר הוחזק בהפרדה במשך למעלה מחודשיים על רקע מצבו הנפשי. הקטין הביע את הקושי הכרוך בשהייה בהפרדה ומסר כי הוא אינו מצוי בקשר קבוע עם גורמי טיפול וחינוך. כן פגשו המבקרים קטין שהוחזק בהפרדה כשלושה חודשים בשל מעורבותו באירועים חריגים. הקטין מסר למבקרים כי הוא מצוי בגפו לאורך כל שעות היום, כולל שעות הלימודים והיציאה לחצר, וכי אינו מצוי בקשר קבוע עם גורמי טיפול. כן עלה כי מאז סיום תכנית הלימודים ותחילת החופש הגדול מצוי הקטין בחוסר מעש לאורך כל שעות היום. עוד מסר הקטין כי בשל מגפת הקורונה בני משפחתו לא מגיעים לבקרו, וביטא את הקושי הרב הכרוך בשהייה בהפרדה ואת הצורך במפגשים חברתיים. הקטין הלין על הזמן הקצר שמתאפשר לו לשהות בחצר, ומסר כי רק חלק מהסוהרים מתירים לו לשהות בחצר לזמן ארוך יותר בגלל שהוא מופרד מיתר האסירים.

מעיון ביומן אגף הבידוד והפרדה עלה כי לאורך תקופה של כחצי שנה שקדמה לביקור בשנת 2019 תועדו 90 מקרים של החזקת קטינים בבידוד. בביקור בשנת 2020 עלה כי בשל שיפוץ שנערך באגף, ההחזקה בבידוד נעשית בתאים ייעודיים במסגרת האגפים השונים. המבקרים מצאו כי התיעוד של שימוש בתאי הבידוד במסגרת האגפים הוא חלקי ולא מדויק, ואינו מאפשר להתחקות אחר השימוש הכולל באמצעי זה. מנתונים שנמסרו למבקרים הרשמיים בעקבות הביקור עלה כי לאורך תקופה של כארבעה חודשים שקדמה לביקור תועדו 25 מקרים של החזקת קטינים בבידוד. מעיון ביומני האגף עלה כי הקטינים שהו בבידוד לתקופות של עד כ-40 שעות, למעט מקרה בודד של קטין שהוחזק בבידוד למשך 64 שעות. 

המבקרים ביקרו בחדר "פסק זמן" המשמש להחזקת קטינים באופן מבודד לפרקי זמן קצרים בעקבות אירועים משמעתיים. מדברי הקטינים עולה כי השהייה בחדר עשויה להימשך לאורך שעות ארוכות ואף למעלה מיממה, באופן הדומה מבחינה מעשית להחזקה בהפרדה ובבידוד, אך מבלי שהדבר מעוגן בחוק ובפקודות הנציבות. אחד הקטינים מסר למבקרים כי במהלך החודש האחרון הוחזק בתא "פסק זמן" כחמש פעמים למשך שעות ארוכות כל פעם, כשבחלק מהמקרים היה אזוק לאורך כל הזמן ששהה בתא. קטין אחר מסר למבקרים כי שהה בתא במשך חמישה ימים, שבמהלכן שהה בחוסר מעש ללא קשר עם החוץ ואף נמנעה ממנו האפשרות להתקלח. הקטין מסר כי לאורך תקופה זו נכבל מספר פעמים בידיו ורגליו למיטה, לפרקי זמן שונים. כמו כן עלו תלונות מצד קטינים נוספים שהלינו על כך שהם נדרשים לשהות בתא "פסק זמן" כל אימת ששותפם לתא יוצא לדיון משפטי. המבקרים התרשמו כי הקטינים אינם מבחינים בין אמצעיזה לבין השהייה בבידוד, וכי לתחושתם השהייה בתא "פסק זמן" משמשת לענישה ונועדה להאריך את תקופות הבידוד המוטלות במסגרת הליכים משמעתיים. 

במהלך הביקור הוצג למבקרים נוהל פנימי המסדיר את אופן השימוש בתא "פסק זמן", אשר מגביל את השהות בתא עד ל-24 שעות, למעט במהלך סוף שבוע או חג, אז ניתן להאריך את השהות בתא עד לבוקר למחרת. המבקרים סברו כי שהות בתא "פסק זמן" למשך פרקי זמן ממושכים טעונה הסדרה בחוק, וכי השימוש בו צריך להיות מוגבל לזמנים קצרים ביותר של שעות ספורות.

עוד נמצא כי השימוש בתא "פסק זמן" אינו מתועד ביומן ייעודי, וכי התיעוד במסגרת יומני האגפים הוא חסר ואינו מדויק.

כאמור, החזקתם של קטינים בתנאי הפרדה ובידוד מעוררת קשיים ייחודיים, ויש מקום לבחון את המשך השימוש בפרקטיקה זו תוך התחשבות במאפייניה של אוכלוסייה זו ובהסדרים הקיימים במדינות אחרות ובמשפט הבינלאומי.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - א2 .החזקת בגירים בתנאי בידוד והפרדה

 

א2 .החזקת בגירים בתנאי בידוד והפרדה

ב-8 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית נמצאו ליקויים הנוגעים להחזקתם של כלואים בגירים בתנאי הפרדה, בידוד או השגחה.

בבית סוהר איילון ביקרו המבקרים באגף ההפרדה, אשר הכלואים בו מוחזקים בנפרד מאסירים אחרים ואינם משולבים בפעילויות חינוך או טיפול קבוצתיות. בתאים באגף אין חלון ועל כן לא נכנס אליהם כל אור טבעי, דבר שעשוי להוביל לבלבול בין יום ולילה ולאובדן תחושת זמן. המבקרים התרשמו כי בתאים שוררת תחושת מחנק קשה, וכי חלקם מלוכלכים. חצר האגף מקורה בחלקה, ואין בה מתקן מים לשתייה קרה. המבקרים נכנסו לאחד התאים בו שהו שני אסירים בהפרדה זוגית, ומצאו כי גודל התא עומד על 3.4 מ"ר בלבד, וכי התא מחניק מריח סיגריות. בתא נוסף פגשו המבקרים כלוא שהלין על עצם החזקתו בהפרדה, ועל היעדר שולחן אוכל בתא. 

בנוסף ביקרו המבקרים באגף השמור בו עלתה תלונה מצד אחד הכלואים על מחסור בפעילויות פנאי וחינוך. הכלוא מסר כי הוא שוהה באגף השמור מזה כשנתיים, וכי הוא לוקח חלק בכל פעילות חינוך המוצעת באגף, אך עדיין מבלה את מרבית זמנו בחוסר מעש. באגף שתי חצרות טיולים. המבקרים התרשמו כי אחת החצרות קטנה מאד ושוררים בה תנאי חום קשים, בהיעדר הצללה מספקת ואמצעי קירור. החצר השנייה מצויה במצב פיזי ירוד, הקירות בה מתקלפים והכיור שבחצר מלוכלך ומלא בעובש. גם בחצר הזו שררו תנאי חום קשים. המבקרים סברו כי לנוכח התנאים הללו החצרות אינן מספקות מענה הולם לכלואים המוחזקים באגף, השוהים בתאיהם לאורך מרבית שעות היום.

בבית סוהר נווה תרצה התרשמו המבקרים כי אגף ההפרדה משמש להחזקת כלואות על רקע מצבן הנפשי, באופן שעשוי להשפיע לרעה על מצבן ובניגוד לעילות ההפרדה הקבועות בחוק. ממצאים אלו שבים ועולים לאורך השנים בביקורים הרשמיים מטעם הסניגוריה הציבורית. מצב זה נובע מהיעדר מקומות אשפוז לנשים כלואות במסגרת המחלקה במב"ן. המבקרים סברו כי יש להביא באופן מיידי לשינוי המצב הקיים ולפעול להקמת מסגרת פסיכיאטרית הולמת לטיפול בכלואות עם בעיות נפשיות, בין אם במסגרת בית סוהר נווה תרצה ובין אם בבית סוהר מג"ן-מב"ן. 

למבקרים נמסר על ידי סגל המתקן כי הכלואות המוחזקות באגף לא מצויות בהפרדה מוחלטת וכי חלקן מצויות בקשר עם כלואות אחרות במהלך היום. משכך, נמסר כי לא נדרשת הגשת בקשה לבית המשפט לשם הארכת המשך החזקתן באגף, בהתאם לסעיף 19 לפקודת בתי הסוהר. כן נמסר כי שמו של האגף שונה בהתאם. המבקרים סברו כי לא די במתן אפשרות לתקשורת מסוימת עם כלואות אחרות כדי לבטל את סיווג החזקתן של הכלואות בהפרדה, וכי נדרש להבהיר את סטטוס החזקתן של הכלואות באגף ולעמוד בהוראות החוק ביחס להחזקה בהפרדה.

עוד נמצא כי באגף ההפרדה מוחזקות כלואות טרנסג'נדריות אשר מופרדות משאר הכלואות ומוחזקות בגפן לאורך כל שעות היום למעט שעת הטיול, במהלכה הן שוהות אחת במחיצת השנייה בחצר הטיולים. נמצא כי כלואות אלו אינן משולבות בתכניות הטיפול, החינוך והתעסוקה הפועלות במסגרת בית הסוהר. למבקרים נמסר כי לא ניתן לשלבן באגפים האחרים מאחר שטרם השלימו תהליך להתאמה מגדרית, ועל כן הן מוחזקות בהפרדה. יצוין כי סוגיית החזקתם של כלואים טרנסג'נדרים במאסר נדונה בבג"ץ 5480/17 ביליה נ' שירות בתי הסוהר (18.7.4). אשר בעקבותיו נקבע במסמך מדיניות שפורסם על ידי שירות בתי הסוהר כי אין להחזיק כלואים טרנסג'נדרים בהפרדה מבלי שקיימת לכך עילה בהתאם להוראות החוק. החזקתן של כלואות טרנסג'נדריות בהפרדה כרוכה בפגיעה חמורה בזכויותיהן ועלולה להוביל להתדרדרות במצבן הנפשי. על שירות בתי הסוהר ליישם את העקרונות שנקבעו על ידו במסגרת העתירה שנדונה בפני בית המשפט העליון,  ולדאוג לתנאי החזקה הולמים לאוכלוסייה זו.

המבקרים התרשמו כי אגף ההפרדה הוא אגף מיושן אשר התנאים השוררים בו קשים ביותר. מדובר  בתאים קטנים מאד, אשר שוררת בהם תחושת חום ומחנק, ובחלקם נמצאו מזיקים. תנאי התברואה באגף ירודים ושוררת בו עזובה קשה. קירות התאים מלוכלכים, מתקלפים ומלאים ברטיבות וטחב. באחד התאים שהתה כלואה בהריון, שמסרה כי יש לה קושי לשהות בתא לאור הצפיפות והמחנק השוררים במקום.

בתא אחר שהתה כלואה שסבלה מבעיות פסיכיאטריות קשות. המבקרים מצאו כי התא קטן ביותר, ונטול כל ריהוט ואביזרים מלבד מיטת ברזל שעליה מונח מזרון ללא סדינים. בתא שררה תחושת מחנק וטחב, וקירות התא היו מלוכלכים. המבקרים התרשמו כי החזקת הכלואה בתנאים הללו כרוך בפגיעה חמורה בזכויותיה ובמצבה הנפשי.

המבקרים ביקרו בחצר האגף, ומצאו כי היא מוקפת בלוחות ברזל וכי השהות בה לא נעימה. בחצר ספסל ומכשיר כושר אחד, ואין בה מתקן מים לשתייה קרה. כן ביקרו המבקרים בתא "החללית" המיועד לכלואות שיש חשש כי יפגעו בעצמן על רקע מצבן הנפשי, ומצאו כי הוא מלוכלך ומלא במזיקים.

יצוין, כי גם בביקוריה הקודמים של הסניגוריה הציבורית הועלתה ביקורת קשה על מצב האגף ועל תנאיו הפיזיים. במצב זה, המבקרים סברו כי גם שהות קצרה באגף אינה ראויה וכי המשך החזקה של כלואות בתנאים אלו כרוכה בפגיעה אנושה בזכויותיהן.

בבית סוהר השרון ביקרו המבקרים באגף המעבר, אשר משמש גם להחזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד. באחד התאים שהו שני כלואים בתנאי בידוד בעקבות הליך משמעתי. המבקרים התרשמו כי התנאים הפיזיים בתא ירודים וכי שוררת בו צחנה. אחד מהכלואים, שהוא בעל רקע פסיכיאטרי ומטופל תרופתית, מסר למבקרים כי הוא מוחזק בבידוד מזה כ-40 ימים. בתא אחר שהה כלוא בתנאי בידוד אף על פי שלדבריו טרם נשפט בהליך משמעתי. בנוסף, המבקרים התרשמו כי באגף מוחזקים כלואים לתקופות ממושכות החורגות מהמתנה למעבר למתקן אחר, וזאת בתנאים ירודים אשר אינם הולמים שהייה ממושכת.

כמו כן ביקרו המבקרים באגף השמור, והתרשמו כי התאים בו צפופים מאד ואינם מאפשרים מרחב מספק לשהייה ממושכת בתא. השירותים והמקלחת בתאים מופרדים מחלל התא באמצעות וילון בלבד. המבקרים התרשמו כי באגף השמור מוחזקים כלואים בתנאי הפרדה לכל דבר למשך תקופות ממושכות, וזאת ללא מנגנוני הביקורת הקבועים בחוק ביחס להחזקת כלואים בהפרדה. באחד התאים שהה כלוא שמסר למבקרים כי הוא נמצא באגף השמור מזה שמונה שנים, שבמהלכן הוא מצוי בתא בגפו, ויוצא לטיול בחצר לבדו במשך שעה אחת. הכלוא הוא בעל רקע פסיכיאטרי ומסר למבקרים כי הוא מטופל תרופתית. כלוא נוסף מסר למבקרים כי הוא מצוי בגפו לאורך כל שעות היום. הכלוא מסר כי הוא אינו יודע את הסיבה לשהותו באגף השמור, וכי הוא מוחזק באגף זה במשך תקופה של כחמישה חודשים. כלוא אחר מסר למבקרים כי הוא שוהה באגף השמור מזה כשנה. המבקרים עמדו על הצורך בפיקוח על משך התקופות בהן מוחזקים כלואים באגף השמור, וכן על הצורך בשילובם של הכלואים באגף בפעילויות טיפול וחינוך.

בבית מעצר קישון שהה באחד מתאי ההשגחה עצור עם מוגבלות שכלית. המבקרים סברו כי תנאי בית המעצר אינם הולמים את מצבו ואת צרכיו של אדם הסובל מלקות שכלית, וכי המשך החזקתו בבית המעצר עשוי להוביל לפגיעה ולהתדרדרות במצבו. כלואים בעלי מוגבלויות חשופים לניצול ולפגיעה מצד כלואים אחרים, וחווית המעצר עלולה להיות עבורם קשה מנשוא. המבקרים סברו כי יש להבטיח כי בעלי מוגבלויות המוחזקים במתקני הכליאה יזכו לתנאים הולמים המותאמים למצבם, תוך עיגון ההנחיות הרלוונטיות בנוהל מוסדר ותוך הכשרה מתאימה לסגל המתקן.

בבית סוהר שטה ביקרו המבקרים באגף ההפרדה בו נמצאו באותה עת 4 אסירים אף על פי שתקן הכליאה עמד על 3 אסירים בלבד. המבקרים פגשו באסיר אשר הלין על כך שהוא מוחזק באגף ההפרדה למרות שלטענתו קיימת החלטת בית משפט בעניינו המורה על העברתו לאגף השמור.

בבית סוהר גלבוע ביקרו המבקרים באגף הבידוד, אשר מיועד להחזקת כלואים למטרות ענישה, וכן לצורך הפרדה זמנית וקצרת טווח הנדרשת בנסיבות שונות. המבקרים התרשמו כי התאים באגף קטנים מאד, וכי חצר האגף היא קטנה מאד ואין בה מתקני כושר. המבקרים ביקרו באחד התאים באגף אשר היה מלוכלך והשירותים בו נזלו. המבקרים סברו כי לנוכח תנאי האגף הקשים אין להחזיק באגף זה כלואים שאינם בתנאי ענישה.

בבית סוהר קציעות נמסר למבקרים כי אחד הכלואים מוחזק בבידוד מזה כשבועיים, באופן החורג מהוראות פקודת בתי הסוהר ביחס לתקופת הבידוד המקסימלית שניתן לרצות ברציפות.

בבית סוהר רימונים ביקרו המבקרים באגף ההפרדה והתרשמו כי בחלק מהתאים שוררת תחושת מחנק וריח רע.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - ב. צפיפות קשה

 

ב. צפיפות קשה 

"שטח מחיה פיסי של אסיר מהוה אחד מצרכיו הבסיסיים ביותר, הקיומיים. חיוני מכל בחינה כי יתקיים שטח שבו יוכל האסיר לחיות את חייו במגבלות הנובעות ממאסרו. ענייננו בליבת כבוד האדם, בגרעין הזכות".

סוגיית הצפיפות הקשה בבתי הסוהר שבה ועולה בדוחות הסניגוריה הציבורית. סוגיה זו אף נדונה  בהרחבה במסגרת בג"ץ שטח המחיה, שם נפסק, כאמור, כי החזקתם של כלואים בתנאי צפיפות מהווה פגיעה חמורה בליבת הזכות החוקתית לכבוד. בפסק הדין, שניתן ביום 13.6.2017 ,נקבע כי על המדינה להעמיד לכל כלוא שטח מחיה שלא יפחת מ-4.5 מ"ר (כולל שירותים ומקלחת) כאשר בשלב ראשון, על המדינה להעמיד בתוך תשעה חודשים ממועד פסק הדין את שטח המחיה של כל הכלואים על 3.5 מ"ר (כולל שירותים ומקלחת), ובשלב שני, עליה להעמיד לכל כלוא בתוך 18 חודשים ממועד פסק הדין שטח מחיה של 4.5 מ"ר, כאמור.

מאז ניתן פסק הדין התקיימו בבג"ץ מספר דיונים נוספים בנוגע לאופן יישומו, בעקבות בקשת המדינה לדחיית המועדים שנקבעו בפסק הדין. ברקע לבקשה עדכנו הרשויות בדבר הצעדים הצפויים לצורך מימוש השלב הראשון, וביניהם הרחבת הסדר השחרור המינהלי הקבוע בפקודת בתי הסוהר, עריכת עבודות שיפוץ ובינוי באגפים, הקמת אוהלים עבור עצורים ביטחוניים והסבת מתקן סהרונים לצורך כליאת אסירים שהורשעו בעבירות שהייה בלתי חוקית. ביום 1.11.2018 קיבל בג"ץ את בקשת הדחייה באופן חלקי, וקבע כי השלב הראשון של פסק הדין יתבצע עד לתאריך 30.4.2019 והשלב השני יחול עד ה - 2.5.2020.

במאי 2019 הודיעה המדינה כי עמדה באופן מלא בביצוע הפעימה הראשונה של פסק הדין, וכי כל האסירים והעצורים מוחזקים בשטח מינימלי של 3 מ"ר. ב-12.8.2020 הגישה המדינה הודעת עדכון ובה ביקשה ארכה של שלוש שנים ליישום הפעימה השניה שנקבעה בפסק הדין, עד לדצמבר 2023. בבקשה פורט כי בהתאם להחלטת ממשלה מס' 291 מיום 2.8.2020 ,קיימת תכנית להגדלת היצע מקומות הכליאה ומרחב המחיה במתקני הכליאה. תכנית זו כוללת בין היתר מתווה בינוי מואץ להוספת 1,281 מקומות כליאה עד לתום שנת 2023 ;שינוי מנגנון השחרור המנהלי וקביעת תקן כליאה; הרחבת מכסות המפוקחים בפיקוח אלקטרוני ב-500 מכסות נוספות; המשך קידום ופיתוח חלופות כליאה באמצעות גיבוש חלופות ענישה נוספות; בניית תוכנית אסטרטגית לשיקום אסירים וחיזוק הרצף הטיפולי ויישום ההמלצות של צוות התביעה לבחינת יישום דוח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים (ועדת דורנר).

המדינה הבהירה לבית המשפט העליון, כי לעת הזו רק בכ- %40 ממקומות הכליאה שטח המחיה המינימאלי לאסיר עומד על 4.5 .מ"ר כפי שנקבע בפסק הדין.

ביום 14.2.2021 קבע בית המשפט כי יישום הפעימה השנייה של פסק הדין (4.5 מ"ר לכל אסיר). יוארך עד ליום 31.12.2022 .בית המשפט הדגיש בהחלטתו כי ככל שהמדינה לא תצליח לעמוד ביעדי הבינוי עד לתאריך נדחה זה, יהיה עליה להיערך מבעוד מועד להשלמת הפעימה השנייה באמצעים אחרים. עוד נקבע כי אי עמידה במועד החדש שנקבע, עשויה להקים לעותרים ולכל מי שימצא נפגע, תרופות וסעדים שונים.

מהאמור עולה אם כן כי שטח המחיה המינימאלי לאסיר עומד כיום על 3 מ"ר בלבד, וכי רובם של האסירים אינם זוכים לשטח המחיה המינימלי הקבוע בתקנות. שטח המחיה המינימאלי לאסיר במתקני הכליאה בישראל רחוק אף מן הסטנדרט המקובל במדינות מערביות, שנע בין 6 ל-12 מ"ר, ובממוצע עומד על 8.8 מ"ר לאסיר. הביקורים הרשמיים שעורכת הסניגוריה הציבורית במתקני הכליאה מדי שנה מאששים נתונים אלה, ומציירים תמונה מוחשית ועגומה של צפיפות קשה השוררת ברבים מבתי הסוהר ומתקני המעצר.

הצפיפות השוררת במתקני הכליאה בישראל מהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הכלואים בכבודם, בפרטיותם ובבריאותם. פגיעה זו מתעצמת לנוכח תנאי מחייתם הקשים ממילא, הכוללים חום ומחנק בתאים, תנאי היגיינה ותברואה ירודים, חשיפה מוגבלת לאוויר הפתוח, שירותים ומקלחת שאינם מופרדים מאזור המגורים, ועוד. סד הזמנים שנקבע בבג"ץ שטח המחיה שיקף את הצורך במציאת פתרון קונקרטי למצוקת הכלואים בטווח הזמן הקרוב, ויש להצר על התמהמהות הרשויות האמונות על הטיפול בסוגיה. בהקשר זה יצוין, כי הסיבה לעיכוב נובעת בין השאר מן הבחירה בפתרונות אשר גובים מאמצי התארגנות ניכרים וחלקם כרוכים בתוספות תקציב משמעותיות. יתר על כן, המדובר בפתרונות שרובם קוסמטיים, המתמקדים בדרכים טכניות להגדלת שטח המחיה ואינם מבטאים שאיפה מהותית לצמצום שיעורי הכליאה.

הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי לבחון במקביל גם פתרונות מסוג אחר שנוגעים ישירות למדיניות הכליאה, בדמות פיתוח וקידום חלופות מעצר ומאסר. פתרונות אלה אינם רק יעילים וקלים ליישום, אלא גם מבטאים את ההבנה כי הקטנת שיעורי הכליאה עולה בקנה אחד עם תכליות המעצר והענישה. ראוי להזכיר לעניין זה את המלצות "הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים", אשר אומצו על-ידי הממשלה, לצמצום השימוש במאסרים והרחבת האפשרויות לשיקום בקהילה. 

הפחתת מספר המעצרים עשויה גם היא להקטין באורח משמעותי את הצפיפות במתקני הכליאה, תבטא – כדברי המשנה לנשיאה (בדימוס) רובינשטיין – את "הטמעת מסר המחוקק לפיו מעצר הוא המוצא האחרון בשרשרת האפשרויות העומדות לרשות מערכת האכיפה".

ב-14 מהמתקנים בהם נערכו ביקורים רשמיים בשנים 2019 ו-2020 ,התרשמו המבקרים שעל אף יישומו של השלב הראשון בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעניין בג"ץ שטח המחיה, בחלק מן האגפים עדיין שוררת צפיפות. בבית מעצר קישון נמצא כי כדי לעמוד בדרישות של בג"ץ שטח המחיה, בוצעו שינויים בתקן הכליאה באופן התואם את דרישות שטח המחיה, כפי שנקבעה במסגרת ה"פעימה הראשונה". לדברי מפקד בית המעצר, במסגרת עמידה בתנאי ה"פעימה השניה", תקן הכליאה ("מספר המיטות התפוסות") צפוי לרדת. ראוי לציין כי נוכח העובדה שבית המעצר הוקם לפני שנים רבות, בתאי המעצר ישנן מיטות העשויות מבטון, והסרה שלהם דורשת משאבים תקציביים רבים, וכן השבתה של אגפים שלמים. כדי לעמוד בדרישות בג"ץ שטח המחיה, גובש פתרון לבעיית הצפיפות בדמות מתכונת חישוב של "מספר עצורים בתא" ולא "מספר מיטות בתא". לפיכך, ישנם תאים בהם יש למשל 12 מיטות, אולם בפועל יש תשעה עצורים בלבד. כלומר, בכל תא מעצר ישנן מיטות שלא נעשה בהן שימוש, ודה פקטו הן משמשות את העצורים בתא כמדפים. הסניגוריה הציבורית סבורה כי בעניין זה ראוי היה לפעול באופן התואם את פסיקת בג"ץ, ולהפחית את מספר המיטות בתא באופן שיגשים את הפסיקה המחייבת את הרחבת שטח המחיה הלכה למעשה. 

יצוין, כי במהלך ביקור שנעשה במהלך שנת 2019 בבית סוהר מגידו, הלינו כלואים (אגף 13) על צפיפות קשה הקיימת בבית המעצר קישון, בהם נאלצים לשהות טרם הגעתם לדיונים בבתי המשפט או בתי הדין הרבניים במחוז חיפה. לדברי אחד הכלואים, באגף מצויות 10 מיטות ומוחזקים בו בין 18-16 כלואים. בתגובה נמסר על ידי סגל המתקן במעמד הביקור כי הכלואים מגיעים לבית המעצר  לעיתים רחוקות, וכאשר מגיעים, סגל המתקן עושה כל שביכולתו להחזירם בהקדם.

בבית סוהר שטה ניכרת צפיפות קשה בחלק מן התאים באגף משתלבים (אגף 3). כך למשל, נמצא כי גודלו של תא (אגף 3) אשר מאוכלסים בו שישה אסירים, עמד על 18.5 מ״ר (כולל שטח השירותים והמקלחת), כלומר 3.08 מ״ר לכל אסיר כולל שטח שירותים ומקלחת. כמו כן, בוצעה מדידה בתא בו מוחזקים 4 אסירים ונמצא כי גודלו 13.5 מ״ר (כולל שטח שירותים ומקלחת) קרי כ-3.3 מ״ר לכל אסיר. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם תלונות הכלואים בדבר צפיפות. הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי להפחית את מספר הכלואים המוחזקים בכל אחד מהתאים על מנת לרווח את התאים.

בבית סוהר מגידו גודלם של חלקם מהתאים, ביחס למספר האסירים כפי שנקבע בבג"צ שטח המחיה, הינו גבולי אך עומד בתנאים אשר נקבעו ליישום הפעימה הראשונה. במהלך הביקור, נמדדו גודלם של שני תאים באגף 7 .השטח של כל אחד מהם עמד על כ- 42 מ"ר כאשר בכל תא עמד השטח של השירותים הפינתי על 2.3 מ"ר. כלומר כ- 3.5 מ"ר לכל אסיר(ללא שטח המקלחת). באופן דומה, בתא (אגף 3) שגודלו 22 מ"ר, כאשר שטח של השירותים הפינתי עמד על כ- 2 מ"ר, מוחזקים 6 אסירים. כלומר שטח מחיה של כ- 3.5 מ"ר לכל אסיר) ללא שטח המקלחת(. ממצאים אלו חזרו על עצמם גם בשני תאים נוספים באגף 13 ,אשר שטח כל אחד מהם עמד על כ- 14 מ"ר, כלומר כ- 3.5 מ"ר לכל אסיר. לפיכך, גודל כל אחד מהתאים ביחס למספר האסירים כפי שנקבע בבג"צ שטח המחיה הינו גבולי אך עומד בתנאים אשר נקבעו ליישום הפעימה הראשונה.

בבית סוהר גלבוע נמצא כי גודלם של חלק מהתאים ביחס למספר האסירים כפי שנקבע בבג"צ שטח המחיה הינו גבולי אך עומד בתנאים אשר נקבעו ליישום הפעימה הראשונה. כך למשל, באגפים 1, 4 ו-6 ,מוחזקים שישה כלואים בכל תא שגודלו 21.76 מ"ר, כלומר כ- 3.6 מ"ר לכל אסיר. באופן דומה, בתאים בגודל כ-7 מ"ר (כולל מקלחת ושירותים) מוחזקים שני כלואים, כלומר כ- 3.5 מ"ר לכל אסיר.

בבית סוהר צלמון נערכו שני ביקורים- בשנת 2019 ובשנת 2020 .בביקור שנערך בשנת 2019 נמצא כי בוצעו צעדים על ידי הנהלת בתי סוהר לריווח הצפיפות הקיימת במתקן. מהמדידות אשר בוצעו 

בחלק מהתאים עלה כי תאים אלה עומדים בקביעות של בית משפט העליון בבג"ץ שטח המחיה, לכל הפחות אלה אשר נקבעו לפעימה הראשונה. כך למשל, נמצא כי שטחו של אחד התאים במכלול המעבר (אגף 9) הינו 13.44 מ"ר, מיועד להחזיק ארבעה כלואים (בעת הביקור שהו שני כלואים בתא), קרי 3.36 מ"ר לכל כלוא. עוד נמצא כי שטח של אחד מתאי הקטינים, עמד על 20.16 מ"ר (כולל השטח של השירותים והמקלחת), המוחזקים בו 5 עצורים, קרי 4 מ"ר. באופן דומה, נמצא כי שטחו של אחד התאים (אגף 6) עמד על 8.35 מ"ר (כולל שטח השירותים בלבד שכן המקלחות הן ציבוריות מחוץ לתאים), השוהים בו שני כלואים, קרי כ-4 מ"ר לכל כלוא.

בבית סוהר חרמון נמצא כי גודלו של תא אחד ביחס למספר האסירים הוא גבולי אך עומד בתנאים אשר נקבעו ליישום הפעימה הראשונה. גודל התא (אשכול A) עומד על 7.13 מ"ר, המיועד להחזקת שני כלואים, קרי כ-3.5 מ"ר לכל אסיר. 

בבית מעצר ניצן נמצא כי על אף שהתאים באגף 6 עומדים בתנאי הפעימה הראשונה של בג"ץ שטח המחיה, בפועל מבנה התאים צר ועל כן מורגשת בהם צפיפות.

בבית סוהר נווה תרצה התרשמו המבקרים כי התאים באגף ההפרדה קטנים בצורה חריגה, ואינם עומדים בתקן אשר נקבע בבג"ץ שטח המחיה.

בבית סוהר קציעות התרשמו המבקשות מעמידתו של המתקן בדרישות בג"ץ ומהיערכותו ליישום ההחלטה גם לעניין הפעימה השנייה. עם זאת, נמצא כי גודלו של תא באגף 5 (כולל תא השירותים) המיועד להחזקת שבעה כלואים עומד על 23.8 מ"ר, כלומר 3.4 מ"ר לאסיר. באופן דומה, גודל התא באגף  26 (כולל השירותים והמקלחת) המיועד להחזקת ששה אסירים הוא 20.8 מ"ר, כלומר 3.4 מ"ר לכל אסיר.

בבית סוהר רימונים נמצא כי באגף משתלבים (אגף 10). ישנו תא בגודל של 9.5 מ״ר כולל שירותים מקלחת, שנועד לאכלס שני כלואים- קרי, שטח מחיה של 4.25 מ״ר לאסיר. באופן דומה, באגף 14 ,התאים בגודל של 24.7 מ״ר, ובהינתן חמישה עד שישה אסירים בתא, מדובר בכ-4.1 מ״ר לאסיר.

בבית סוהר שקמה נמצא כי גודלו של אחד התאים באגף 10 ,ביחס למספר האסירים כפי שנקבע בבג"צ שטח המחיה, הינו גבולי אך עומד בתנאים אשר נקבעו ליישום הפעימה הראשונה. גודלו התא עומד על 3.56 מ"ר. תקן הכליאה בבית הסוהר עומד על 375 כלואים וביום הביקור שהו בבית הסוהר 306 עצורים ואסירים. במהלך הביקור נמסר על ידי מפקד המתקן כי במהלך שנת 2020 ,תקן הכליאה במתקן יופחת ויעמוד על 242 אסירים ועצורים, וכי האחריות על האסירים הביטחוניים תועבר לשב"כ.

בבית מעצר אבו כביר נמצא כי שוררת צפיפות בחלק מן האגפים במתקן. כך למשל, בתא (אגף 1) שגודלו 11.2 מ"ר, קיימות ארבע מיטות קומתיים (בתא שוהים כיום שני כלואים). תא נוסף באותו אגף שגודלו 5.13 מ"ר, קיימת מיטת קומתיים וחדר נפרד המכיל שירותים ומקלחת שגודלו 1.8 מ"ר. באופן דומה, נמצא כי בתא (אגף 2) שגודלו 11.2 מ"ר קיימות שתי מיטות קומתיים, בתא (אגף 3) שגודלו כ-18 מ"ר קיימות ארבע מיטות קומתיים ובתא (אגף 4) בגודל 13.57 מ"ר, קיימות ארבע מיטות קומתיים. בנוסף, אחד הכלואים הלוקח חלק בפרויקט ראשית (פרויקט המאפשר להתחיל בתוכנית גמילה ייחודית עוד בשלבי המעצר) הלין על הצפיפות בתנאי המחיה נוכח העובדה שהאגף המיועד לפרויקט זה מאויש במלואו עד קצה גבול הקיבולת של הפרויקט. ראוי לציין כי הביקור נערך בחודש מרץ 2019 ,טרם כניסת הפעימה הראשונה לתוקף. במהלך הביקור נמסר על ידי מנהל המתקן כי בכדי לעמוד בהחלטת בית המשפט העליון, יצומצם מספר המיטות במתקן.

נמצא כי נכון למועד הביקור, אשר בוצע טרם כניסת הפעימה הראשונה לתוקף, בית סוהר דמון אינו עומד בדרישות בג"צ "תנאי מחיה", הן לגבי מספר המיטות המקסימלי בכל תא והן לגבי שטח המחיה המינימלי לכל אסיר בתא, גם באגפים שעברו שיפוץ. הדבר בולט במיוחד באגף טעוני הגנה.

בבית מעצר ירושלים נמצא כי בעקבות בג"ץ שטח המחיה, צומצם מספר מקומות הכליאה על ידי הורדת מספר העצורים בכל תא, ולא על ידי הורדת מספר מיטות הבטון. נכון ליום הביקור, הוחזקו במתקן 125 כלואים. בביקור הקודם מספר הכלואים עמד על 135 .אנשי הסניגוריה התרשמו כי קיימת בפרט צפיפות בתנאי ההמתנה המאופיינים בתנאים הפיזיים קשים באופן ניכר משאר תאי בית המעצר.

דוחות תנאי מעצר, מאסר במתקני הכליאה של שירות בית הסוהר בשנים 2019 - 2020 - ג. השפעותיו של משבר הקורונה והתפשטות המגפה על תנאי הכליאה ועל זכויות הכלואים

 

ג. השפעותיו של משבר הקורונה והתפשטות המגפה על תנאי הכליאה ועל זכויות הכלואים

התפרצותה של מגפת הקורונה והתפשטותה במהלך שנת 2020 ,הובילו למצב חירום ייחודי אשר השפיע באופן דרמטי על שגרת חייהם של כלואים, אסירים ועצירים, אשר שוהים במתקני הכליאה בישראל. במטרה לצמצם את ההדבקה ולמנוע את התפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה, ננקטו שורה של צעדים שהובילו לפגיעה קשה ומתמשכת בזכויותיהם של הכלואים. כחלק ממגבלות אלו נמנעה למשך שבועות ארוכים כניסתם של מבקרים למתקני הכליאה, ובכלל זה נמנעה בתקופה זו גם כניסתם של עורכי דין. כמו כן הופסקו כליל ביקורי התייחדות של אסירים, נאסרה הכנסת מוצרים מן החוץ למתקני הכליאה והופסקה יציאתם של כלואים לחופשות ולמסגרות תעסוקה. נוסף על כך, במשך מספר חודשים הופסקה כמעט לחלוטין פעילות מערך השיקום בבתי הסוהר וכן צומצמה הוצאתם של אסירים לטיפולים רפואיים בבתי חולים ומרפאות מחוץ למתקני הכליאה והוגבלה לטיפולים דחופים ומצילי חיים בלבד. צעדים נוספים שננקטו שללו את הבאתם של עצורים ואסירים לדיונים משפטיים ופגעו בזכותם להיות נוכחים בדיוניהם, ותחת זאת ניתן להם להשתתף בדיונים רק באמצעים טכנולוגיים חלופיים. 

הפגיעה הקשה והמצטברת בזכויות הכלואים נמשכה כדבר שבשגרה אף בתקופות בהן חל שיפור במצב התחלואה, ולמעט הקלות נקודתיות, אוכלוסיית הכלואים כמעט ולא הושפעה מהחלטות שהסירו מעת לעת את המגבלות השונות שהוטלו על הציבור בכללותו. חלק מהמגבלות שהוטלו על אוכלוסיית הכלואים נותרו על כנן גם כיום, ואחרות הוסרו או צומצמו במידה מסוימת, כפי שיפורט להלן. 

ביום 15.3.2020 פורסמו תקנות שעת חירום שמטרתן הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים למקומות מעצר ובתי סוהר. כתחליף זמני לביקורים במתקני הכליאה נקבע כי בתקופת החירום היוועצות עם עורך דין תיעשה בדרך של שיחה טלפונית, ביחידות ובתנאים שיבטיחו את סודיות השיחה. האפשרות לקיים פגישה פרונטאלית עם עורך דין במתקן הכליאה הוגבלה למקרים חריגים בלבד בהם קיים צורך חיוני בפגישה, ובכפוף לאישור מיוחד. 

מניעת ביקורי עורכי דין בבתי המעצר ובבתי הסוהר כרוכה בפגיעה חמורה בזכות הייצוג ובזכות ההיוועצות. כפי שנקבע לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון, זכותו של עצור להיפגש עם עורך דין היא זכות יסוד "שהוכרה בדין כזכות מן המעלה הראשונה".

הסדר השולל מהעצור או האסיר את זכותו להיפגש עם עורך דינו פוגע קשות בזכויותיו החוקתיות להליך הוגן ולנגישות לערכאות שיפוטיות. הגבלת הקשר הבלתי אמצעי בין הכלוא לסנגורו גם מערימה קשיים ניכרים על האפשרות ליתן ייצוג הולם ועל היכולת להתכונן כראוי לדיונים המשפטיים.

קושי משמעותי נוסף בהסדר החירום נגע למניעת הביקורים המשפחתיים בבתי הסוהר. ביקורים של בני משפחה הם "חלק מנדבכי הקשר של האדם-האסיר עם העולם ועם סביבתו הקרובה. הוא זקוק להם מעצם ברייתו. הם חלק מהווייתו כאדם; הם חלק מכבודו כאדם. הם תורמים תרומה חשובה לרווחתו ולשיקומו במהלך מאסרו". בהסדר המונע מהאסיר להיפגש עם ילדיו ובני משפחתו יש משום פגיעה קשה בכבוד האדם, ויש בו כדי להעצים פי כמה את נזקי המאסר ומכאוביו.

ביום 2020.5.24 תוקנו התקנות כך שהורחבה האפשרות לעריכת ביקורים פנים-אל-פנים של עורכי דין לגבי סוגי עצורים ואסירים מסוימים. ביום 8.6.2020 פגה הכרזת השר לביטחון הפנים המאפשרת את הגבלת הביקורים, ולא הוארכה עוד. כפועל יוצא הוחזרו כלל הביקורים במתקני הכליאה, בכפוף להנחיות פרטניות של משרד הבריאות ולפקודות נציבות בתי הסוהר. מביקורים  שערכו נציגי הסניגוריה הציבורית לאורך התקופה עולה כי אף לאחר חידושם, נתונים ביקורי המשפחות למגבלות שונות, אשר חלות ביחס למספר בני המשפחה הרשאים לבקר, למשך הביקורים ולתדירותם. כמו כן, כלל ביקורי המשפחות נערכים במתכונת "סגורה" כך שהמפגש נערך כשמחיצה מפרידה בין הכלוא לבין בני המשפחה, והתקשורת ביניהם נעשית באמצעות טלפון. עוד עלה מהביקורים כי ביקורי התייחדות של בני ובנות זוג של הכלואים אינם מתקיימים לאורך תקופה זו, למעט במקרים חריגים. בחודש מרץ 2021 הודיע שב"ס על חידוש ביקורי ההתייחדות לאסירים הזכאים לכך, בכפוף לתנאי תו ירוק (כלומר, לאסירים מחוסנים ולבנות זוגם שיציגו תעודת מתחסנת או תוצאה שלילית של בדיקת קורונה התקפה למועד הביקור).

בנוסף, מאז תחילת תקופת משבר הקורונה, בוטלה באופן גורף יציאתם של אסירים שפוטים לחופשות. ביטול החופשות נעשה תחילה בהחלטה מנהלית פנימית של ראש אגף האסיר בשב"ס, ורק לאחרונה, בעקבות ביקורת מסוימת שהביע בית המשפט העליון לגבי האופן שבו התקבלה ההחלטה, פורסמה הוראת שעה זמנית בנושא לפיה ניתן לאשר הוצאת אסירים לחופשה מטעמים מיוחדים בלבד, וזאת בכפוף לקיומן של נסיבות משפחתיות או הומניטאריות המצדיקות זאת. היציאה לחופשה נועדה "להקל על תנאי חייו של האסיר בכלא וכן לעודד את תיקונו ולשקמו, בין היתר, על דרך של חיזוק הקשר בינו לבין משפחתו ובדרך של הכשרתו לקראת העולם שמחוץ לכלא והמרצתו להתנהגות טובה בכלא". מניעת היציאה לחופשות בתקופת משבר הקורונה כרוכה אם כן בפגיעה משמעותית בקשרי האסיר עם משפחתו ובתהליך שיקומו, ויש בה ליצור הכבדה יתרה של תנאי המאסר ומכאוביו. גם בעניין זה הודיע שב"ס בחודש מרץ 2021 על חידוש הוצאתם לחופשות של אסירים הזכאים לכך, באופן הדרגתי. 

לאורך תקופת משבר הקורונה חל צמצום ניכר של פעילויות השיקום, החינוך והפנאי במתקני הכליאה. זאת, על רקע הנחיות משרד הבריאות בדבר שמירה על ריחוק חברתי והאיסור על התקהלויות במרחב הציבורי אשר נקבע בתקנות שעת חירום, וכן לאור איסור כניסתם של גורמי 

חוץ הלוקחים חלק בפעילויות אלו למתקני הכליאה. מהביקורים הרשמיים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה הציבורית עולה כי עם התפרצות מגפת הקורונה הופסקה ככלל פעילות השיקום והחינוך בבתי הסוהר. לאורך התקופה ועם הסרת המגבלות שהוטלו על הציבור בכללותו, חודשה פעילות מערך השיקום באופן הדרגתי ובמתכונת מצומצמת, בהתאם לתנאי המתקן ובכפוף להנחיות משרד הבריאות. בחודש מרץ 2021 חודשה פעילות מערך הטיפול והשיקום בשב"ס באופן מלא, למעט חריגים נקודתיים.

ממצאים דומים עלו ביחס למערך התעסוקה הפועל במתקני הכליאה. אפשרות יציאתם של אסירים לעבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר הופסקה באופן גורף כחלק מהמגבלות שנועדו למנוע את התפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה, וטרם חודשה עד למועד זה. מערך התעסוקה הפועל בתוך מתחמי מתקני הכליאה הושבת עם התפרצות המגפה, אך בהמשך חודשה פעילותו באופן חלקי. מהביקורים הרשמיים עלה כי לאור הנחיות משרד הבריאות לגבי שמירה על ריחוק חברתי צומצם באופן ניכר מספר הכלואים אשר משולבים כיום במסגרות תעסוקה. כן צומצמה פעילות ההכשרות המקצועיות אשר נועדה לאפשר לכלואים לרכוש מקצוע שיסייע להם להשתלב בתעסוקה לאחר שחרורם מהמאסר. 

צמצום פעילויות הטיפול, חינוך, ותעסוקה במתקני הכליאה משמעותו פגיעה אנושה בסיכוייו של אסיר לנצל את תקופת מאסרו לרכישת כלים טיפוליים ומקצועיים אשר יאפשרו לו להשתקם ולהשתלב בחברה לאחר השחרור. במצב זה נפגעת זכותם של האסירים לשיקום, כמו גם האינטרס הציבורי שבצמצום מועדות והגנה על החברה. כמו כן, היעדר אפשרות להשתלב בפעילויות השיקום, החינוך והתעסוקה מעצים באופן ניכר את נזקי המאסר ומכאוביו.

מהביקורים שערכו נציגי הסניגוריה הציבורית במהלך שנת 2020 עלה כי כחלק מהיערכות שירות בתי הסוהר להתמודדות עם מגפת הקורונה הוקצו במתקני הכליאה אגפים ייעודיים לשהייה של כלואים הנדרשים לשהות בבידוד מטעמים רפואיים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. כמו כן, הוגדרו אגפי "סינון" המיועדים לקליטת כלואים לתקופת צינון טרם העברתם למתקן קבע, אף אם אינם נדרשים לשהות בבידוד מטעמים רפואיים. בחלק מהמתקנים נמצא כי באגפים אלו שוררים תנאים קשים וכי הכלואים המוחזקים בהם אינם זוכים למימוש מלוא זכויותיהם, באופן שיש בו להעצים את הקשיים הכרוכים בשהייה בבידוד, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

בנוסף, במהלך תקופת משבר הקורונה נקבעו מספר הסדרים הקובעים אפשרות לקיום דיונים משפטיים שלא בנוכחות העצור או האסיר אלא בהשתתפותו באמצעות מכשיר טכנולוגי. אפשרות זו כרוכה בפגיעה חמורה בכלל הבסיסי לפיו אין דנים אדם בהליך הפלילי אלא בפניו. הזכות לנוכחות "מצויה בלב ליבו של ההליך הפלילי... מניעת זכות זו מאדם להיות נוכח במקום בו נחרץ דינו, פוגעת פגיעה אנושה בכבודו כאדם". הסדר השולל מהעצור, הנאשם או האסיר את זכותו להיות נוכח בדיון, ומנגד כופה עליו להשתתף בדיון באמצעי טכנולוגי, פוגע קשות בזכותו החוקתית להליך הוגן ולהיוועצות עם עורך דין, לא כל שכן כאשר מדובר בהליך פלילי שעניינו הגבלת חירות האדם. השתתפות "וירטואלית" בלבד פוגעת באפשרות ליצור קשר ישיר ובלתי אמצעי עם עורך הדין ועם בית המשפט, והיא פוגעת באופן חריף גם בתחושת הצדק ובמראית פני הצדק. דיונים המתקיימים באמצעות מכשירים טכנולוגיים מעוררים קשיים ניכרים גם בכל הנוגע לניהול המשפט, ולא אחת הם פוגעים בעצם היכולת לקיים הליך תקין והוגן.

על אף מספר תיקונים שהתקבלו בהסדר החקיקה בנושא, כיום, למעט קבוצה מצומצמת של עצורים, מרבית העצורים והאסירים עדיין אינם מובאים לדיונים בעניינם הן בהליכי מעצר, הן בהליכים פליליים עיקריים והן בהליכים נוספים, כגון שחרור על-תנאי ממאסר, עתירות אסירים ועתירות להמשך החזקת אסירים בהפרדה. הסניגוריה הציבורית קוראת לנקוט בצעדים הנדרשים שיבטיחו הרחבה הדרגתית של מספר העצורים המובאים לבתי המשפט, במיוחד ככל שהתחלואה תקטן בתקופה הקרובה ושתמשיך הפתיחה ההדרגתית של המשק. בהמשך יש לשקול להחזיר את כלל הדיונים המשפטיים בנוכחות העצורים, הנאשמים והאסירים – כפי שהחוק ועקרונות היסוד של שיטת משפטנו מחייבים לעשות.

במסגרת הביקורים שערכו נציגי הסניגוריה הציבורית במתקני הכליאה במהלך שנת 2020 עלה כי הצעדים שננקטו במהלך תקופת משבר הקורונה הובילו לפגיעה קשה ומתמשכת בזכויות הכלואים ולהרעה בתנאי הכליאה. אין חולק על כך כי ישנה חשיבות רבה למאמצים ולצעדים שנועדו למנוע את התפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה. זאת, בשים לב למאפייניהם הייחודיים של המתקנים כמקומות סגורים בהם שוהים הכלואים בצפיפות ובשטח מחיה מוגדר, באופן אשר מעלה חשש להתפשטות מואצת של הנגיף. יחד עם זאת, ישנו משנה חשיבות להקפדה על כך שהאמצעים בהם נעשה שימוש לנוכח מצב החירום אשר מאפיין את התקופה לא יעלו על הנדרש והמתחייב, כך שהפגיעה בזכויות הכלואים תיעשה באופן מידתי ומצומצם ככל הניתן. 

בעת כתיבת שורות אלה מסתמן שיפור משמעותי במצב התחלואה בישראל. כחמישה מליון אזרחים כבר חוסנו כנגד נגיף קורונה והדבר נותן את אותותיו בירידה משמעותית בכל מדי התחלואה: ירידה משמעותית נרשמה במקדם ההדבקה, במספר הנדבקים היומי, במספר המאושפזים ובמספר החולים המוגדרים כנתונים במצב קשה. לצד זאת, המשק הכללי חזר לפעילות כמעט מלאה. במצב דברים זה, יש לוודא שהכלואים אינם נשארים מאחור ויש להשיב להם את זכויותיהם.

ב-11 מתקני כליאה בהם ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית נמצאו מגבלות אשר הובילו לפגיעה משמעותית בזכויות הכלואים ולהרעה ניכרת בתנאי הכליאה; ב-7 מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים להיעדר הקפדה מספקת על הנחיות משרד הבריאות ועל שמירה על בריאותם של הכלואים במתקני הכליאה לנוכח החשש להתפשטות מהירה של נגיף הקורונה במתקני הכליאה; ב-9 מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים לקיום דיונים בבתי משפט באמצעות היוועדות חזותית, בהיעדר נוכחות פיזית של הכלואים בדיון בעניינם.