ג. 3. היעדר תכניות חינוך טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית
בדוחות מסכמים מהשנים האחרונות עלה כי קיימים כשלים במתן שירותים סוציאליים ביחס לכלואים שאינם דוברים את השפה העברית, בין אם מדובר בפלסטינים דוברי ערבית ובין אם מדובר בכלואים הדוברים שפות זרות אחרות. במצב זה מותנית הגישה להליכים טיפוליים ושיקומיים בידיעת השפה העברית, וכך נמנעת הלכה למעשה מכלואים רבים האפשרות להשתלב בפעילויות טיפול וחינוך שיקומיות. הסניגוריה הציבורית סבורה כי מדיניות המתנה שילוב בטיפול ושיקום בידיעת השפה העברית אינה סבירה, ובפרט כך לאור העובדה שבחברה הישראלית יש מספר רב של תושבים שאינם יודעים את השפה העברית ודוברים שפות אחרות, כגון ערבית, רוסית ואמהרית.
ויודגש: בתי המשפט פסקו במגוון של החלטות מהעת האחרונה, כי אין להעמיד את ידיעת העברית כתנאי לשילובו של כלוא בקבוצה טיפולית.
חרף האמור, בביקורים הרשמיים שנערכו על ידי אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2016, ב - 5 מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים להיעדר תכניות חינוך, טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברים עברית. הדבר בלט במיוחד בבתי סוהר בהם מרבית ואף כלל אוכלוסיית הכלואים אינם דוברי עברית.
בבית מעצר הדרים נמצא כי כלל המענים הטיפוליים, הכוללים שיחות פרטניות וכן קבוצות טיפוליות, מתקיימים בשפה העברית. זאת, אף על פי שהמבקרים התרשמו כי סגל בית המעצר מודע לצורך הקיים במתן מענה טיפולי לכלואים שאינם דוברי השפה העברית.
בבית סוהר צלמון נמצא כי השיעורים במרכז החינוך מתנהלים בשפה העברית בלבד, אף על פי שהרוב המוחלט של הכלואים במקום הם דוברי השפה הערבית. לדברי קצינת החינוך, הכלואים אינם מעוניינים ללמוד בשפתם על אף שהוקצו לכך משאבים. למבקרים נמסר כי על מנת לסייע לכלואים המתקשים בשפה העברית ולומדים בכיתת המתחילים, ישנו עוזר הוראה דובר השפה הערבית. כמו כן נמצא כי קבוצת הטיפול בעברייני מין מתקיימת בשפה העברית בלבד, בניגוד לקבוצות טיפוליות אחרות אשר מתקיימות גם בשפה הערבית.
בבית המעצר המחוזי בירושלים התרשמו המבקרים כי פעילויות החינוך בהם משולבים קטינים דוברי ערבית המוחזקים במקום, כמו גם שיחות פרטניות הנערכות עם העובדת הסוציאלית, הינם כמעט חסרי כל ערך משאלו מתקיימים בשפה העברית בלבד. בבית המעצר מופעלת תכנית לימודים עבור קטינים השוהים במעצר, הכוללת לימוד מקצועות ליבה כגון שפה, חשבון וגיאוגרפיה המותאמים לרמתו הפרטנית של כל קטין. נמצא כי המורה אשר מגיע לבית המעצר ומעביר לקטינים את מערכי השיעורים השונים אינו דובר ערבית, אף על פי שכ - 80% מהקטינים השוהים בבית המעצר דוברי ערבית.
בתגובה לכך ציינה קצינת החינוך כי על פי רוב ישנו קטין דובר עברית אשר משמש כמתורגמן עבור יתר הקטינים. עם זאת, בשיחה שערכו המבקרים עם הקטין אשר משמש מתורגמן, הם התרשמו כי שליטתו בשפה העברית נמוכה ואינה מאפשרת תיווך של התכנים המועברים על ידי המורה. בנוסף נמצא כי לרשותם של הקטינים עומדים מילונים שאמורים לסייע בידם בתרגום דברי המורה, אך המבקרים סברו כי מדובר בכלי חסר תועלת, מאחר וחלק מאותם קטינים לא יודעים לקרוא ערבית, על אחת כמה וכמה לשלוט במיומנות חיפוש ותרגום מהשפה הערבית ולהפך.
כמו כן התרשמו המבקרים כי פעילויות החינוך והפנאי השונות הקיימות בבית המעצר אינן מספקות מענה הולם לקטינים דוברי הערבית אשר שוהים במקום. כך, נמצא כי דפי הפעילות אשר מחולקים לכלואים כתובים בשפה העברית בלבד. למבקרים נמסר כי בתקופות החגים מתקיימות בבית המעצר פעילויות בנושא החגים השונים, אך קצינת החינוך לא ידעה למסור למבקרים אם הפעילות עוסקת בחגים של הדת היהודית בלבד. כמו כן המבקרים התרשמו כי מתוך מאגר הספרים העומד לרשות הכלואים רק מעט מאוד מהספרים הם בשפה הערבית.
בנוסף נמצא כי גם העובדת הסוציאלית אשר אחראית על אגף הקטינים אינה דוברת את השפה הערבית. למבקרים נמסר כי במסגרת תפקידה נפגשת העובדת הסוציאלית עם כל קטין אשר נקלט בבית המעצר ומקיימת אתו שיחת היכרות כללית.
בנוסף לכך, היא מנהלת שיחת מעקב שבועית עם כל אחד מהקטינים אשר שוהים במתקן. המבקרים התרשמו כי לא ניתן לגשר על מחסום השפה, וכי במצב הנוכחי הקטינים אינם מפיקים תועלת מהמפגש עם העובדת הסוציאלית.
להמחשת המצב, יצוין כי בבירור שערכו המבקרים מסרו הקטינים כי לא פגשו מעולם עובדת סוציאלית במהלך שהותם במתקן. המבקרים ציינו כי בהנחה שהעובדת הסוציאלית אכן פוגשת את כל הקטינים, הרי שהדבר ממחיש כי הקטינים אינם מבינים את תפקידה של העובדת הסוציאלית. המבקרים סברו כי מדובר בליקוי חמור, אשר מרוקן מתוכן את שילובם של הקטינים בטיפול וחינוך, כך שלמעשה מקטינים אלה נמנעות הזכויות להן הם זכאים בהתאם לחוק הנוער. הסניגוריה הציבורית סבורה כי מאחר ומרבית הכלואים הקטינים השוהים בבית המעצר דוברי ערבית, יש מקום לפעול להעסקת איש חינוך ועובד סוציאלי דוברי השפה.
בבית סוהר עופר נמסר למבקרים כי לכל קטין אשר נקלט במתקן נערכת פגישה עם העובדת הסוציאלית במעמד הקליטה בהתאם לקבוע בחוק הנוער.
כמו כן יש באפשרות הקטין לבקש לערוך מפגשים נוספים במידת הצורך. עם זאת, נמצא כי העובדת הסוציאלית הפועלת בבית הסוהר אינה דוברת ערבית, אף על פי שמדובר בבית סוהר אשר כלל השוהים בו הם תושבי הרשות הפלסטינית. למבקרים נמסר כי ככל שעולה הצורך, ישנה אפשרות להיעזר במתורגמנים לשם עריכת המפגשים עם העובדת הסוציאלית. המבקרים סברו כי ההיעזרות במתורגמנים לצורך זה אינה ראויה, ורצוי כי העובדת הסוציאלית תוכל לתקשר עם הכלואים בשפתם באופן בלתי אמצעי.
במתקן משמורת סהרונים פועלות שתי עובדות סוציאליות, אשר מנסות לתת מענה לצרכי המוחזקים. למבקרים נמסר כי כל מוחזק שנקלט במתקן סהרונים נפגש עם עובדת סוציאלית כחלק מתהליך הקליטה. כמו כן העובדות הסוציאליות מבקרות מדי יום בכל האגפים המאוכלסים וזמינות לקבלת קהל המוחזקים. העובדות הסוציאליות אף מקיימות טיפולים פרטניים למספר מצומצם של מוחזקים וכן טיפולים קבוצתיים, בין היתר, בנושא שליטה בכעסים לבעלי רקע פלילי, אלימות במשפחה, התמודדות במצבי לחץ ומשבר וכו'. הקבוצות כוללות 15-12 מוחזקים ומתנהלות בשפה העברית.
המבקרים סברו כי נוכח העובדה שחלק לא קטן מהמוחזקים אינו דובר עברית ואינו מסוגל לקיים אפילו שיחה בסיסית בשפה זו, יש מקום לבחון אפשרות לפתוח קבוצות שיתנהלו בשפות שונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה