ב. צפיפות קשה
בדוחות הסניגוריה הציבורית בדבר תנאי כליאה מהשנים האחרונות חוזרת ועולה תמונה של צפיפות קשה ובלתי נסבלת במתקני הכליאה השונים. בשנת 2013 פרסמה הסניגוריה הציבורית דוח מיוחד בנושא הצפיפות במתקני הכליאה, אשר ממנו עלה כי אלפי אסירים ועצורים בישראל שוהים בתנאי צפיפות קשים ביותר, המגיעים לכדי 2 עד 3 מ"ר לכלוא בלבד, ולעיתים אף פחות מכך. על פי נתוני שב"ס מהשנים האחרונות, הממוצע הארצי של שטח המחייה לאסיר עומד על כ 3 מ"ר בלבד. בכל הנוגע לתנאי הצפיפות במתקני הכליאה, לא חל שיפור משמעותי לעומת המצב ששרר לפני כעשור ואף לעומת זה ששרר בתחילת שנות ה -90.
שטח המחייה הממוצע לאסיר אינו מתקרב אפילו לסטנדרט הצנוע אשר נקבע בסעיף 2 (ה) לתקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר) ובסעיף 3(ה)(3) לתקנות המעצרים לגבי מתקני כליאה חדשים, העומד על שטח מחייה מינימאלי של 4.5 מ"ר לאסיר כולל שטח השירותים והמקלחת בתא, ככל שישנם. שטח המחייה הממוצע לאסיר במתקני הכליאה בישראל אף נמצא הרחק מן הסטנדרט המקובל במדינות מערביות, אשר נע בין 6 ל - 12 מ"ר, ובממוצע עומד על כ 8.8 מ"ר לאסיר. בעיית הצפיפות במתקני הכליאה ניכרת לא רק בשטח המחייה הממוצע לאסיר, אלא גם במספר האסירים השוהים בכל תא. על פי נתוני שב"ס, במרבית תאי הכליאה ישנם יותר מ - 4 כלואים, ובחלק מהמקרים אף יותר מעשרה כלואים. זאת, אף על פי שסעיף 2(ז) לתקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר) וסעיף 3(ה) (2) לתקנות המעצרים קובעים כאמת מידה ראויה כי בכל תא לא יהיו יותר מ - 4 מיטות לכלואים.
ראוי לציין כי סעיף 80(ב) לתקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר) וסעיף 2(ה) לתקנות המעצרים קובעים כי הוראות התקנות יחולו רק על מקומות מאסר ומעצר שתכנון בנייתם החל לאחר יום כניסתן לתוקף של התקנות. כלומר, הוראות התקנות שעוסקות במספר המיטות המקסימאלי בתא, ובשטח הממוצע המינימאלי לכלוא בתא אינן מחייבות מתקני מעצר שנבנו לפני שנת 1997. ומתקני מאסר שנבנו לפני שנת 2010. יחד עם זאת, התקנות קובעות כי הסטנדרט הקבוע בהן יחול במידת האפשר על תכנון השיפוץ של תאים קיימים. על כן, יש לראות בשטח המחייה אשר קבוע בתקנות כסטנדרט אשר יש לשאוף אליו.
ביום 13.6.2017 קיבל בג"ץ את עתירת האגודה לזכויות האזרח והמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן בנושא שטח המחייה הראוי לאסירים ועצורים. על פי ההחלטה, על הרשויות לדאוג לכך שבתוך 9 חודשים כל האסירים יזכו לשטח מחייה של 3 מ"ר (ללא שטח השירותים והמקלחת) ובתוך 18 חודשים ל - 4 מ"ר (או 4.5 מ"ר כולל שטח השירותים והמקלחת).
יש לקוות כי בעקבות החלטת בג"ץ תגובש תכנית מערכתית אשר תבטיח את העמידה ביעדים שנקבעו, וזאת בין היתר באמצעות שיפוץ וסגירה של אגפי כליאה בהם תנאי המחייה והצפיפות הם קשים במיוחד, פיתוח ויצירת מסגרות חלופה למעצר ולמאסר וקידום שינויי חקיקה אשר יביאו להפחתה משמעותית בשיעורי הכליאה בישראל.
תנאי הצפיפות הקשים השוררים בבתי הכליאה בישראל מהווים פגיעה חמורה בזכויותיהם של הכלואים, ובכלל זה בכבודם, בפרטיותם ובבריאותם. לצפיפות השפעות שליליות על מצבו הגופני והנפשי של הכלוא ועל יחסו לסביבתו, והיא אינה מאפשרת מרחב לפרטיות מינימאלית. בחלק גדול ממתקני הכליאה, מחריפה בעיית הצפיפות את תנאי המחייה הקשים ממילא, ובכלל זה: תחושת החום והמחנק בתאים; תנאי היגיינה ותברואה ירודים; העדר הפרדה בין המקלחת לשירותים; סדרי אכילה לא נאותים בתאים; מחסור במקומות לאחסון ציוד ועוד.
הסניגוריה הציבורית קוראת לגורמים הנוגעים בדבר לפעול לאלתר לקידומם של פתרונות מערכתיים ונקודתיים הולמים, אשר יביאו להפחתה ניכרת ברמת הצפיפות ולשיפור מהותי בתנאי המחייה של האסירים והעצורים. ויודגש: הטיפול בתנאים הפיזיים השוררים במתקני הכליאה הוא צעד הכרחי, אך בלתי מספק. במקביל, יש לשאוף לצמצום שיעורי הכליאה (שהם כיום מהגבוהים בעולם המערבי), ובכלל זה באמצעות פיתוח וקידום חלופות מעצר ומאסר, מתוך הבנה כי מדובר בתופעה שיש לה מחירים חברתיים וכלכליים משמעותיים. בהקשר זה יצוין כי בנובמבר 2015 פורסמו המלצות "הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים" בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מהן עולה כי צמצום שיעורי הכליאה אף עולה בקנה אחד עם תכליות הענישה. הוועדה המליצה לצמצם את השימוש במאסרים במקרים בהם המאסר אינו הכרחי, מאחר שנמצא כי אין במאסרים ארוכים ובהרחבת השימוש במאסרים כדי לקדם הרתעה, ובמקביל לקדם חלופות מאסר והרחבת האפשרויות לשיקום בקהילה. המלצות . ועדת דורנר אומצו לאחרונה בהחלטת ממשלה מס' 1840.
ממצאי הביקורים הרשמיים משנת 2016 מעלים כי במתקני כליאה רבים עדיין קיימת צפיפות נסבלת. ב -11 מתקנים בהם ביקרו המבקרים הרשמיים, נמצא כי כלואים שוהים בתנאי - צפיפות קשים, לפחות בחלק מאגפי המתקן.
בבית מעצר אילת נמצא כי התאים קטנים מאוד בממדיהם ביחס למספר הכלואים המאכלס אותם, בעיה המתעצמת בשל האופן בו בנויים התאים.
מדובר בתאים אשר גודלם נע בין 4.6-3.7 מ"ר ב - 6-4 כלואים, כך ששטח המחייה הממוצע לכלוא עומד על פחות ממ"ר. גודל התא הקטן ביותר (תא 6) עומד על 4.65 מ"ר, ואף הוא מיועד ל - 6 כלואים, כך ששטח המחייה - הממוצע עומד על 0.77 מ"ר בלבד. המבקרים התרשמו כי מדובר בתנאים בלתי ראויים, וכי רק שיפוץ מקיף של המתקן או החלפתו, יוכלו לאפשר את התנאים המינימאליים להם זכאי כל כלוא.
התאים מכילים מיטות יצוקות מבטון בשתי קומות. בשל גודל התא והאופן בו ערוכות מיטות הבטון, המיטות חוסמות כמעט לחלוטין את המרחב החופשי בתא ואינן מותירות מרחב מחייה מינימאלי. בחלק מהתאים יש מקום בדוחק לכלואים לעמוד לצד המיטה, אך לא מעבר לכך.
נושא הצפיפות בבית המעצר עלה גם בדוחות ביקורים רשמיים מטעם הסניגוריה הציבורית בשנים קודמות. בתגובה לדוחות נמסר משב"ס כי צפוי לקום בעיר אילת בית מעצר חדש אשר יחליף את בית המעצר הקיים ויביא לפתרון הבעיות הנוכחיות הנובעות ממבנה המתקן.
במועד הביקור אשר נערך במהלך שנת 2016 נמסר למבקרים כי בניית מתקן המעצר החדש טרם החלה, שכן רק בסוף אוגוסט 2015 אושרה התכנית על ידי שב"ס ובכדי להתחיל ביישומה נדרשים אישורים של גורמים נוספים. נראה, אם כן, כי עד להשלמת בניית מתקן המעצר החדש צפויות לחלוף עוד שנים ארוכות.
בית המעצר אמנם אינו משמש כמקום מעצר קבוע, אך בשל המרחק הגדול בינו לבין מתקני הכליאה הקבועים, שהיית הכלואים בו עשויה להימשך עד שבוע ימים, ובמקרים חריגים אף לתקופה של שבועיים. המבקרים התרשמו כי בתנאים הנוכחיים השהייה בבית המעצר כרוכה בפגיעה קשה בזכויות הכלואים אשר נאלצים להצטופף בתאים קטנים ללא מרחב מחייה ראוי לכל כלוא. לפיכך, הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש לקדם במהירות את בניית מתקן המעצר החדש באילת. עד להשלמת בניית המתקן, יש להימנע משהות ממושכת של כלואים במתקן המעצר, ולרווח את התאים ככל הניתן. כמו כן, יש להימנע מלהחזיק יותר משלושה כלואים בתא הקטן ביותר.
בבית סוהר קציעות התרשמו המבקרים כי באגפים השונים שוררת צפיפות קשה וכי שטח המחייה העומד לרשות כל כלוא הוא קטן ביותר. כמו כן נמצא כי ברבים מהתאים שוהים מספר רב של כלואים. כך למשל, נמצא כי גודל התאים באגפים 5 ו - 6 עומד על כ - 22.4 מ"ר, ובכל תא מוחזקים עד 10 כלואים. במצב זה לכל כלוא עומד שטח מחיה ממוצע של כ 2.4 מ"ר. במועד הביקור היו האגפים בתפוסה מלאה. כן ציינו המבקרים כי במקום קיימים שני אגפים שעומדים לא מאוכלסים.
הצפיפות חריפה אף יותר באגף 9 המורכב מאוהלים. נמצא כי גודל האוהל הינו כ - 43.7 מ"ר, והוא מותאם להחזיק עד 20 כלואים, כך ששטח המחיה לכל כלוא עומד על כ 2.1 מ"ר -בלבד. בכל אוהל 20 מיטות ו - 20 ארוניות, 2 טלוויזיות, 16 מאווררים ושתי מנורות נגד יתושים.
באופן דומה, באגף 23 נמצא כי שטח המחייה הממוצע לכלוא עומד על כ 2 מ"ר בלבד. גודל כל תא - הוא כ 22.26 מ"ר, כולל תא שירותים בגודל של כ 2 מ"ר. בכל תא נמצאים 10 כלואים, ובמועד הביקור התפוסה באגף הייתה מלאה. באגף 15 ישנם 12 תאים, המיועדים כל אחד להכיל עד 10 כלואים, וגודל כל תא הוא כ 13.5 מ"ר. למבקרים נמסר כי על מנת למנוע צפיפות בתאים בתנאים - של עומסי חום כבדים, התאים מאוכלסים באופן חלקי בלבד, כך שבכל תא שוהים שישה כלואים. אך גם במצב זה, שטח המחייה העומד לרשות כל כלוא הוא נמוך ביותר ועומד על 2.25 מ"ר לכל כלוא. למבקרים נמסר כי מאחר ומדובר במבנים יבילים, התאים באגף פתוחים ולאסירים גישה מתמדת לחצר גדולה באופן חופשי.
בבית סוהר עופר התרשמו המבקרים כי התאים באגפים צפופים ביותר. גודל התאים עמד על כ- 21 מ"ר, ובכל אחד מהם הוחזקו עד 10 כלואים, קרי שטח מחייה של 2.1 מ"ר לכלוא. בעניין הצפיפות נמסר למבקרים כי ישנה שאיפה לצמצם ככל הניתן את הצפיפות בתאים. המבקרים סברו כי נוכח העובדה כי קיימים בבית הסוהר אגפים שאינם מאוישים, נראה כי היה ראוי לאכלס את התאים באופן חלקי בלבד, כך ששטח המחייה לכל כלוא היה מרווח יותר.
בבית סוהר דמון מצאו המבקרים כי בית הסוהר אינו עומד בדרישות התקנות, הן לגבי מספר הכלואים המקסימלי בכל תא והן לגבי שטח המחיה המינימאלי לכל כלוא בתא. הדבר בולט במיוחד באגף הכלואות הביטחוניות.
כך למשל, שהו 19 כלואות בתא שגודלו 42.5 מ"ר, כך ששטח המחייה הממוצע עומד על 2.2 מ"ר. בתא נוסף שגודלו 20 מ"ר שהו 7 כלואות כך ששטח המחייה הממוצע עמד על 2.8 מ"ר.
כמו כן נמצא כי האסירים אשר ממתינים לדיון בעניינם בוועדת השחרורים מוחזקים בתא בגודל 7.68 מ"ר.
המבקרים מצאו כי אין מגבלה על מספר האסירים המוחזקים בתא זה ועל משך הזמן בו הם שוהים בתא. במצב זה עשוי להיווצר מצב בו האסירים מוחזקים בתא בצפיפות ולאורך שעות רבות. המבקרים סברו כי יש להגביל את מספר האסירים שניתן להחזיק בתא. כמו כן יש לצמצם את פרק הזמן בו שוהה כל אסיר בתא ההמתנה, כך שהאסירים יוצאו מהאגפים למתחם הוועדה רק לקראת הדיון הקבוע בעניינם.
במתקן משמורת סהרונים נמצא כי שוררת צפיפות רבה בתאים. גודלם של התאים הוא כ 22 מ"ר, ובכל אחד מהם הוצבו חמש מיטות קומתיים. בחלק מן התאים שנצפו הייתה תפוסה מלאה של עשרה מוחזקים בתא, ובחלק אחר מהתאים חלק מהמיטות לא היו מאוכלסות. גם כאשר התא משמש מספר קטן יותר של מוחזקים, המיטות הריקות תופסות מקום ותורמות לצפיפות החדר.
כדי להתאים את תנאי הכליאה באגף לסטנדרט המינימלי של 4.5 מ"ר לאדם, לא ניתן להחזיק בתאי המגורים באגף יותר מארבעה מוחזקים בתא. למרות זאת, חלק מהתאים היו, כאמור, בתפוסה מלאה, כך שלרשות כל מוחזק הועמד שטח של 2.2 מ"ר, דהיינו כמחצית מהשטח המינימאלי הראוי.
בבית סוהר גבעון נמצא כי באגף המוחזקים הזרים (אגף 3) קיימת צפיפות רבה. באגף 10 תאים, אשר חלקם מכילים 16 מיטות. התאים האחרים מיועדים לשהייה של עד 8 כלואים. במועד הביקור אוכלס האגף כמעט במלואו. כך, מתוך 122 כלואים אשר ניתן להחזיק במקום, שהו באגף במועד הביקור 92 כלואים. גם באגפים האחרים ישנם תאים המיועדים להחזקת 12-8 כלואים, אך במועד הביקור תאים אלה לא היו מאוכלסים באופן מלא.
בבית סוהר שיטה נמצאה צפיפות קשה בתאים. כך לדוגמה, במרבית התאים באגף העצורים עד - תום ההליכים (אגף 1) מוחזקים 10 כלואים, כאשר שטח המחייה הממוצע לכלוא עומד על כ - 3 מ"ר. המבקרים התרשמו כי באגף נ"ס (אגף 2) הצפיפות גדולה עוד יותר.
גם באגף זה מוחזקים 10 כלואים בתא, מלבד תא אחד המיועד ל - 8 כלואים. המבקרים מצאו כי שטח המחייה הממוצע לכלוא באגף עומד על 2.5 מ"ר בלבד. במועד הביקור האגף היה מאוכלס כמעט לחלוטין וכלל 67 כלואים, מתוך 68 כלואים שניתן להחזיק במקום.
הכלואים אשר שהו באגף הלינו על בעיית הצפיפות השוררת במקום, וטענו כי בעיית הצפיפות ניכרת גם בתאי המקלחות. נמצא כי במקום קיימים רק שישה תאי מקלחות אשר משרתים את כל הכלואים המוחזקים באגף.
בבית סוהר שקמה נמצא כי בחלק מאגפי המתקן התאים מאוכלסים בצפיפות רבה. כך למשל, באגף הביטחוני (אגף 3) בחלק מהתאים מוחזקים עד 12 כלואים בתא אחד. באגף העצורים (אגף 5) ישנם תאים רבים בהם מוחזקים בין 8 ל - 10 כלואים.
בנוסף ביקרו המבקרים באגף הקליטה החדש אשר נבנה במתקן. נמצא כי במקום תאים בממדים של 3.25* 2.5 מ"ר ו - 4.7* 3.6 המבקרים ציינו כי מאחר ומדובר בבנייה חדשה שחלות עליה הסטנדרטים הקבועים בחוק, הרי שממדים אלה מאפשרים אכלוס של שני כלואים בתא הראשון, וחמישה לכל היותר בתא השני, על פי חישוב של שטח מחייה ממוצע של 4.5 מ"ר לכלוא.
בכלא נווה תרצה התרשמו המבקרים מצפיפות ומחנק באגף סביון. אחד התאים שביקרו המבקרים היה ארוך וצר, גודלו כ 6.3 מ"ר ומיועד לשהייה של שתי כלואות. התא כלל חדר - שירותים ומקלחת, מיטת קומתיים, שולחן, שני כיסאות, ארונית לציוד אישי וכיור חיצוני.
בבית המעצר המחוזי בירושלים התרשמו המבקרים כי התאים במקום קטנים וצפופים. כך למשל, באחד התאים שגודלו כ 19.2 מ"ר הוחזקו 8 כלואים, באופן בו שטח המחייה לכלוא עומד - על כ 2.4 מ"ר בלבד. התא הכיל 4 מיטות קומתיים, 8 ארוניות ושולחן אחד. המבקרים ציינו כי - לאור הצפיפות הרבה השוררת בתא, הכלואים נאלצו להרים את השולחן על המיטה על מנת לאפשר כניסה של צוות המבקרים. הכלואים הלינו על כך שהם סגורים בתא המחניק במשך 23 - שעות ביממה, בצפיפות וללא מרחב מחייה מספיק. בתא אחר בגודל של כ 39 מ"ר הוחזקו 11 כלואים, כך ששטח המחייה הממוצע עמד על כ 3.5 מ"ר. בתא 6 מיטות קומתיים, 12 ארונות - מברזל, שולחן, 3 כיסאות ושני שרפרפים. בנוסף נמצא כי אחד התאים באגף הקטינים קטן מאוד ושוררת בו תחושת מחנק קשה.
בבית מעצר ניצן התרשמו המבקרים כי באגפים השונים בבית המעצר שוררת צפיפות קשה, וכי באגפים רבים התאים מאוכלסים על ידי למעלה מ - 6 כלואים. כך למשל, באגף העצורים עד תום -ההליכים הבחינו המבקרים כי בתאים שוהים 8 כלואים בצפיפות רבה. באגף קיים תא המיועד לכלואים המשתתפים בפרויקט גמילה, המיועד ל - 10 כלואים. המבקרים התרשמו כי מדובר בתא קטן אשר אינו מותאם לכמות הכלואים המיועדים לשהות בו.
באגף "מרחבים" (אגף 4) התאים מיועדים לאכלס 8 כלואים, אך המבקרים התרשמו כי כבר בשהות של 6 כלואים מורגשת תחושת צפיפות קשה בתא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה