יום ראשון, 10 בספטמבר 2017

הסניגוריה הציבורית - תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר בשנת 2016 - מתקני המעצר בבתי המשפט - א. כבילת כלואים במקום ציבורי


א. כבילת כלואים במקום ציבורי
 
סעיף 9א' לחוק המעצרים וסעיף 11 א לפקודת בתי הסוהר מורים כי עצור או אסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי, למעט החריגים המנויים בחוק. לצורך כך, הוגדר בחוק "מקום ציבורי" באופן רחב, כמקום שלציבור או לחלק ממנו גישה אליו.
 
בנוסף, סעיף 10 ב לחוק הנוער מורה כי לא יוחלט על כבילת קטין עצור אם ניתן להשיג את מטרת הכבילה בדרך שפגיעתה בקטין פחותה, וכבילתו תהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור, כאשר בקבלת החלטה על כבילתו של קטין יובאו בחשבון גילו והשפעת הכבילה על שלומו הגופני והנפשי. כמו כן, סעיף 12 לפקודת נציבות שב"ס 04.15.01 "כבילת אסיר במקום ציבורי", מתייחס במישרין לכבילתם של אסירים באולמות בית המשפט. לפי סעיף זה, אין לכבול אסיר באולם בית המשפט, אלא בהתקיים חשש הנובע מסוג העבירות בהן הורשע וממידת מסוכנותו הפרטנית. בהינתן חשש כאמור ולאחר הפעלת שיקול דעת כמפורט בסעיף 11 א לפקודת בתי הסוהר, על צוות הליווי לפנות לשופט, להציג בפניו את המידע הרלוונטי, ולבקש את רשותו להשאיר את האסיר כבול בעת הדיון. רק משניתנה רשות כאמור, יתאפשר להותיר את האסיר כבול באולם בית המשפט.
 
התייחסה לנושא זה לפני מספר שנים גם כב' השופטת (בדימוס) ט' שטרסברג כהן מתוקף תפקידה כנציבת תלונות הציבור על שופטים. כך נכתב בחוות דעתה (חוות דעת נציבות תלונות הציבור על שופטים מספר 06/1088 י', מיום 13.3.2007).
 
''6. עולה איפוא, כי הכלל הוא שאין לכבול עצור באולם בית המשפט, אלא במקרים חריגים, שבהתקיימם על השוטר המלווה את העצור לבקש את רשות בית המשפט להותיר את העצור בכבליו. לשופט סמכות להורות על שחרור מכבילה אף בהתקיים החריגים ואזי ישוחרר העצור מכבליו.

7. לנושא האמור חשיבות רבה, שכן, כבילתו של אדם פוגעת באופן קשה בכבודו. הכלל לפיו אין לכבול עצור במקום ציבורי למעט חריגים, מקורו ברצון למנוע פגיעה שאינה מידתית בזכויותיו החוקתיות של אדם, גם אם הוא נתון במעצר, ולמנוע השפלתו בפרהסיה. על בית המשפט לאזן איפוא בין זכותו של העצור לכבוד מצד אחד, לבין הבטחת הביטחון והסדר הציבורי מצד שני. מלאכת האיזון והשקילה צריכה להיות פרטנית, בעניינו של כל עצור המובא כבול לדיון, ולמצוא ביטוי בהחלטה שתירשם בפרוטוקול. שומה על בית המשפט לשית ליבו לכך שאין בשיקולי נוחות או יעילות כדי להתיר באופן גורף את כבילתם של עצורים באולם בית המשפט."
 
בדומה לממצאים שעלו בדוחות הסניגוריה הציבורית משנים קודמות, גם בביקורים שנערכו במהלך שנת 2676 נחשפה מציאות המנוגדת לחוק, שבה מופר האיזון שקבע המחוקק בין הרצון למנוע פגיעה שאיננה מידתית בזכויותיו החוקתיות של אדם ומניעת השפלתו בפרהסיה הנובעת מעצם הכבילה, לבין צרכי ביטחון וסדר ציבורי. הממצאים מראים שבמקרים רבים מובלים כלואים כשהם כבולים בידיהם ו 0או ברגליהם במסדרונות בתי המשפט אל אולמות הדיון כשהם חשופים לעיני הציבור המתדיינים והמבקרים, ובאופן שיש בו כדי לפגוע בכבודם ולהשפילם בפומבי. כמו כן, ממצאי הביקורים חושפים שבחלק מהמתקנים מוחזקים הכלואים כבולים גם בתוך אולמות בית המשפט, וכי פעמים רבות הכבילה נעשית באופן גורף וללא הפעלת שיקול דעת. באופן זה מפר שירות בתי הסוהר את הוראות החוק, על פיהן ככלל אין לאזוק כלואים במקום ציבורי אלא במקרים החריגים הקבועים בחוק, ובכפוף לבחינת הצורך באיזוק בנסיבות המקרה.
 
ב - 8 מתקני מעצר בהם ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית נמצאו כשלים בנושא כבילה של כלואים במקומות ציבוריים.
בית משפט השלום בחדרה: מביקורים שנערכו במהלך 2016 עולה כי בשל אילוצים מבניים כלואים מכלל האוכלוסיות, ובכלל זה לוקים בנפשם וקטינים, מובלים על פי רוב כשהם אזוקים בידיים וברגליים דרך השטחים הציבוריים של בית המשפט. בביקור שנערך במקום בספטמבר 2016 נמצא כי הכלואים מועברים לאולמות הדיונים באיזוק מלא תוך מעבר במבואת הכניסה ומסדרונות בית המשפט וחשיפת מצב זה לעיני כל. למבקרים נמסר כי רק במקרים רפואיים המגובים באסמכתאות מתאימות תתבצע הובלה ללא איזוק.
 
זאת, בשונה מביקור קודם שנערך במהלך מרץ 2016 בו הובהר כי הכבילה נעשית בהתאם לצורך בכפוף לבחינה אינדיבידואלית של כל עצור. לטענת סגל בית המעצר, בשל העדר הפרדה מהקהל הרחב והקרבה ליציאה הראשית, הרי שקיים חשש אינהרנטי לבריחה או להתלהטות הרוחות באופן שלא מאפשר הובלה ללא איזוק. במצב זה יש משום הפרה בוטה של הוראות החוק, תוך פגיעה בכבודם ובפרטיותם של כלל הכלואים על ידי הובלתם אזוקים בידיהם וברגליהם, לרבות קטינים ועצורים בעלי מוגבלויות.
 
בנוסף נמצא כי לעיתים כלואים מובלים למבנה אחר מחוץ לבית המשפט הנמצא מרחק הליכה קצרה מבית המשפט. מפאת מצוקת אולמות בבניין המרכזי, הוקצו במבנה זה אולמות דיונים לשופטים, ביניהם אולמה של שופטת הנוער. מדובר בבניין אזרחי, המיועד לצרכים שונים לרבות בתי עסק ומרפאות. הכניסה לבניין וההגעה לאולמות המשפט הקטנים הממוקמים בקומה השלישית, מתבצעת דרך שתי מעליות קטנות המשמשות את כלל באי המקום. הכלואים מובלים לבניין זה על ידי ניידת אשר מורידה אותם בכניסה לבניין והם מובלים, על פי רוב כבולים, דרך המבואה והמעלית המשמשת את כלל הציבור הפוקד את הבניין על כלל שירותיו. פרקטיקה זו כרוכה בפגיעה קשה, רחבה ונמשכת בפרטיותם ובכבודם הבסיסי של הכלואים, המובלים לדיון לעיני כלל הציבור הבא בשערי בית המשפט, וכן לעיני ציבור המגיע לקבל שירותים בבניין קופת חולים "מכבי" ומשרד הרווחה. במצב הדברים הקיים, הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש לנקוט לאלתר בשינויים בניתוב דיוני עצורים ל"בניין מכבי", בין בתיקי המעצר ובין בתיקים העיקריים, בהם הפגיעה שבכבילה בפומבי אפילו קשה עוד יותר. יש לרכז את כלל הדיונים בעניינם של עצורים בבניין המרכזי, ובכלל זאת לבחון העברת אולמה של שופטת הנוער מ"בניין מכבי" לבניין המרכזי.
 
יצוין כי בעקבות הממצאים, פנתה הסניגוריה הציבורית ביום 21.4.2016 לשרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, ולמנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, בהדגישה את ההכרח למציאה מיידית של פתרון למצב הקיים באמצעות תכנון מחדש של המבנה הנוכחי. בעקבות הפנייה נערך ביום 4.7.2016 סיור בו נכחו גורמים שונים מהנהלת בתי המשפט, שירות בתי הסוהר והסניגוריה הציבורית. במהלך הסיור נבחנה האפשרות לשיפוץ המבנה הקיים בהתאם להמלצות הסניגוריה הציבורית, אך בסופו הוחלט כי הדבר אינו אפשרי בשל קשיים תכנוניים ותקציביים. יוער, כי כיום קיים תכנון לבניית היכל משפט חדש בחדרה, אך השלמתו צפויה להימשך עוד שנים רבות. לפיכך יש לשוב ולשקול פתרון לתקופת הביניים, שגם אם לא יהא אידיאלי מבחינה מבנית, הוא עדיף על הותרת הליקויים החמורים לתקופה ארוכה נוספת.
 
בית משפט השלום בירושלים: למבקרים נמסר כי כלל העצורים המובאים לבית המשפט נכבלים ברגליהם ובידיהם, עד לכניסתם לתאי המעצר, וכן ביציאה מהתאים ועד לכניסתם לאולמות בית המשפט. הנחיה גורפת זו אשר אין בה רכיב של שיקול דעת אינדיבידואלי מנוגדת להוראות החוק ומביאה לפגיעה בלתי מידתית בכבודם ובפרטיותם של העצורים. כך למשל נתקלו המבקרים בעצור קשיש בן 83 שהובא למתקן המעצר מבית החולים "כפר שאול" כשהוא כבול בידיו ורגליו. בנוסף נתקלו המבקרים במהלך הביקור בעצור נכה היושב בכיסא גלגלים כאשר דם ניגר מרגליו מהאיזוק במהלך הנסיעה. בבירור שנערך עמו הסתבר כי יש באמתחתו המלצה מרופא בית הסוהר שלא לאזוק אותו. למרות המלצה זו, העצור הובא לבית המעצר אזוק בידיו וברגליו. לטענת אנשי צוות נחשון, רק הנחיית רופא מוסמך מחייבת לעניין הסרת האיזוק, ואילו כאשר מדובר בהמלצה נתון להם שיקול דעת בשאלה האם לאזוק את הכלוא. המבקרים סברו כי יש לבחון את המדיניות הנוהגת בדבר כבילה גורפת של כל הכלואים ולהימנע מכבילה במקרים המתאימים לכך על בסיס הפעלת שיקול דעת פרטני.
 
בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה: מדובר במבנה ישן, אשר ממוקם במרכז פתח תקווה בלב שכונת מגורים. במבנה אין מעלית ולו כניסה אחת הממוקמת בחזית הבניין. העצורים המגיעים לדיון בעניינם יורדים מהפוסטה בחזית הבניין, ומובלים אל בניין בית המשפט כשהם כבולים, ללא יוצא מן הכלל, לעיני העוברים והשבים. בהגיעם לבית המשפט הם מובלים ועולים בגרמי המדרגות יחד עם שאר ציבור הפוקדים את בית המשפט. התנהלות זו מנוגדת להוראות החוק ופוגעת בזכות העצורים לכבוד ולפרטיות. למבקרים נמסר על ידי סגנית נשיאת בית המשפט כי קיימת תכנית להקמת מעלית בבניין, אך אין צפי למועד בנייתה, והמבקרים התרשמו כי אין מדובר בתכנית קונקרטית. הסניגוריה הציבורית סבורה כי נוכח הוראת החוק המורה כי ככלל עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי, יש להפעיל שיקול דעת פרטני בדבר נחיצות הכבילה בכל מקרה ומקרה.
 
זאת, במיוחד במצבו המבני הנוכחי של בית המשפט, ובהתחשב בעובדה שמדובר בעצורי תעבורה שיש להניח כי ככלל מסוכנותם והחשש להימלטותם נמוכים יחסית לקבוצות עצורים אחרות. בנוסף, יש לשקול שינוי מבני אשר יאפשר למצוא פתרון שבמסגרתו אותם עצורים, שהוכח צורך קונקרטי בכבילתם, יובאו למתקן באופן פרטי ומכבד שלא יהא חשוף לעיני הציבור הבא בשערי בית המשפט או בסמוך לו.
 
בית המשפט המחוזי ירושלים: מבנה בית המשפט במצבו הנוכחי אינו מאפשר מעבר חבוי של אנשי יחידת נחשון המובילים את הכלואים לאולמות בית המשפט. לפיכך הובלת הכלואים מבית המעצר אל אולמות הדיונים הנמצאים בקומות השונות של בית המשפט מבוצעת לרוב כאשר הכלואים כבולים בידיהם וברגליהם ומובלים במסדרונות בית המשפט, חשופים לעיני כל.
 
למבקרים נמסר כי הצורך בכבילה נובע בין השאר מהיעדר הפרדה בין הכלואים לקהל האזרחים המגיע לבית המשפט. כן נמסר כי סגל המתקן מבצע הערכה אינדיבידואלית בדבר הצורך בכבילה. עם זאת, המבקרים התרשמו כי כלל הכלואים שהועברו לאולמות הדיונים במהלך הביקור היו כבולים בידיהם ורגליהם. הכלואים הלינו על חשיפתם לעיני הציבור כשהם אזוקים כך בידיהם וברגליהם. המבקרים סברו כי יש למצוא אפשרות בטוחה יותר להעברת הכלואים לאולמות בית על מנת שתמנע מהם ההשפלה שבהעברתם אזוקים בידיהם וברגליהם במסדרונות בית המשפט לעיני כל. עד שתימצא אפשרות כזו על שב"ס להפעיל שיקול דעת פרטני באשר לצורך במידת הכבילה בעניינו של כל עצור ועצור.
 
בית משפט השלום בטבריה: המעבר ממתחם המעצר לאולמות הדיונים נעשה ברובו בתוך שטח אשר אינו גלוי לקהל הרחב. יחד עם זאת, במסלול הובלת הכלואים לאולם הדיונים הראשי קיים שטח הגובל באזור ההמתנה של האזרחים הנמצאים בכניסה לאותו אולם. בשטח זה, המופרד משטח הכניסה לאולם על ידי חבל בלבד, נחשפים כלואים אזוקים לקהל הרחב.
בית משפט השלום עכו: בבית המשפט קיימת מעלית המאפשרת גישה ישירה בין מתקן המעצר לבין ארבעה אולמות משפט.
 
ואולם קיימים ארבעה אולמות נוספים אליהם אין גישה ישירה ממעלית המעצרים, כך שכלואים אשר עניינם נדון באולמות אלו נדרשים לעבור במרחב הציבורי בעודם כבולים. נמצא כי דיוני המעצרים עד תום ההליכים מתקיימים באולמות המרוחקים מהמעלית. למבקרים נמסר כי ככלל, עצור לא יובל כשהוא כבול במרחב הציבורי, אלא בהתאם לעילות הקבועות בחוק ושיקול הדעת של האחראים. בנוסף נמצא כי כלואים המגיעים לבית המשפט עם רכבי הפוסטה של יחידת נחשון יורדים בעודם כבולים למתחם חניית בית המעצר, המצויה בסמוך לבתי מגורים מהם ניתן להשקיף אל האזור. למבקרים נמסר כי בעבר פנה צוות המתקן להנהלת בתי המשפט על מנת להגביה את החומה התוחמת את אזור החניה החיצוני, באופן שיחסום את שדה הראייה של בנייני המגורים.
 
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד: העצורים מובאים ישירות אל אולמות הדיונים כשהם כבולים בידיהם ורגליהם. בטרם הכניסה לאולם ובמבואה שלפניה, מוסרים אזיקי הידיים, אולם העצורים נותרים אזוקים ברגליהם, במהלך כל שהותם באולם בית המשפט. פרקטיקה פסולה זו, עולה כדי הפרת הוראות החוק וההנחיות הרלוונטיות לנושא, הקובעות כי הכלל הוא שאין לכבול עצור בבית המשפט, אלא בהתמלא חריגים מיוחדים. למרות ההנחיה הברורה, לדברי מפקד המתקן, הכלל הנוהג אצלם הוא הפוך, קרי, העצור אזוק ברגליו בבית המשפט ורק אם בית המשפט מבקש זאת יוסרו האזיקים.
 
היכל המשפט קריית שמונה: נמצא כי הכלואים מובלים לאולמות הדיונים דרך מעלית ייעודית, כשהם כבולים ברגליהם ובידיהם. בכניסה לאולם המשפט משחררים אנשי סגל נחשון את כבלי הידיים, אך לא את כבלי הרגליים, כך שהם נותרים כבולים במהלך הדיון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה