ג. 5. מחסור במסגרות תעסוקה
לשילובם של אסירים במסגרות תעסוקה בזמן ריצוי המאסר ישנה חשיבות רבה, שכן יש בו כדי לתרום באופן משמעותי להליך שיקומם. הכשרה מקצועית וניסיון תעסוקתי תורמים להשתלבותו של האסיר בחברה לאחר השחרור ולצמצום שיעורי המועדות. נוסף על כך, התעסוקה תורמת לשיפור הדימוי העצמי של האסיר ולמיצוב חברתי ומעמדי של האסיר כאדם עובד.
כמו כן, השילוב במסגרת תעסוקתית תורם לשיפור מצבו הכלכלי של האסיר ומאפשר לו להיטיב את הקיום היומיומי בתקופת המאסר ולעיתים אף לסייע למשפחתו.
הנושא של תעסוקת אסירים מוסדר כיום בדין באופן חלקי בלבד. סעיף 48 (א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 קובע כי אסיר חייב בעבודה לפי פקודת בתי הסוהר והתקנות על פיה. תקנות בתי הסוהר קובעות עקרונות יסוד ביחס לעבודת אסירים, ביניהן תקנה 15 הקובעת כי "עבודת אסיר תכוון ככל האפשר לשיקומו", ותקנה 16 הקובעת כי "כל אסיר יקבל שכר בעד עבודתו". עקרונות אלו באים לידי ביטוי גם בפקודת נציבות בתי הסוהר מס' 04.62.00 שכותרתה "כללים בדבר העסקת אסירים בבתי סוהר ומחוץ להם", הקובעת את המטרות, היעדים ודרכי ההפעלה בכל הכרוך בתעסוקת אסירים.
בשנת 2001 פסק בג"ץ כי הדין המצוי בנושא תעסוקת אסירים מסדיר את הנושא באופן חלקי בלבד, ומותיר למעשה עניינים חשובים בלא הסדר כיאות. בעקבות פסק הדין מינה שר המשפטים דאז צוות בין משרדי לשם בחינת הנושא. המלצות הצוות הבין - משרדי, אשר הוגשו בנובמבר 2004, התייחסו לצורך בשינוי הפקודה והסדרת ההיבטים השונים של נושא תעסוקת אסירים תוך שמירה על כבוד האסיר והגשמת תכלית השיקום העומדת במרכז ההסדר בדבר תעסוקת אסירים. במהלך השנים נעשו מאמצים שונים להסדרה כוללת של תעסוקת האסירים בחקיקה, אך עד כה הנושא טרם עוגן בחקיקה. במאי 2016 הוגש מחדש תזכיר לתיקון פקודת בתי הסוהר (תעסוקת אסירים), התשע"ו - 2016, אשר עודנו תלוי ועומד.
כיום קיימים בשב"ס שלושה סוגים של מסגרות תעסוקה בהן משולבים כלואים: עבודות שירותים, תחזוקה ומטבחים (שת"מ), עבודות יצרניות ועבודות שיקום המתבצעות מחוץ לבית הסוהר. מהביקורים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה במהלך שנת 2016 נמצא כי מסגרות התעסוקה הקיימות הן מצומצמות, וכי במקרים רבים רק חלק קטן מהכלואים בבתי הסוהר משולבים במסגרת תעסוקתית. כמו כן, רבות מהמסגרות הקיימות כוללות עבודה יצרנית פשוטה אשר אינה מקנה לאסירים כלים שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה. אמנם, ישנו ערך שיקומי בעצם ההשתלבות במסגרת תעסוקתית, גם כאשר מדובר בעבודות שירותים ועבודות ייצור פשוטות, שכן יש בכך כדי להקנות לאסיר הרגלי עבודה ויכולות התמדה והשתלבות במסגרת. עם זאת, הסניגוריה הציבורית סבורה כי לצד מסגרות אלו יש לפתח מסגרות תעסוקה משמעותיות אשר יקנו לאסירים כלים מקצועיים שיאפשרו להם להשתלב בפועל בקהילה ובשוק העבודה. כמו כן, יש לפעול להרחבת מסגרות התעסוקה ולשילובם של כלואים נוספים במערך התעסוקה.
בנוסף על כך, מממצאי הביקורים עולה כי התגמול הניתן לאסירים עבור עבודתם הוא נמוך ולעיתים אף סמלי בלבד. כן נמצא כי בחלק מהמקרים הכלואים מתוגמלים בהתאם לתפוקת עבודתם. שיטת תגמול זו מעלה חשש לניצול האסירים תוך זניחת האינטרס השיקומי ופגיעה בזכויות האדם שלהם, במיוחד כאשר מדובר בהעסקת אסירים על ידי גורמים פרטיים.
בהקשר זה יצוין כי בבג"ץ 1163/98קבע אמנם בית המשפט כי האסירים אינם זכאים לשכר מינימום לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ו - 1987, אך עם זאת נקבע כי השכר המשולם להם צריך לעמוד במתחם הסבירות. בית המשפט מנה שיקולים שונים אותם יש לבחון לשם קביעת השכר ההולם לאסירים, ביניהם שמירה על כבוד האדם של האסירים, קידום התכלית השיקומית של השילוב בתעסוקה והתחשבות בשכר המינימום הנהוג במשק. הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש להבטיח תגמול מכבד עבור עבודות המבוצעות על ידי האסירים, בהתאם לשיקולים שנקבעו על ידי בית המשפט.
בביקורים הרשמיים שנערכו על ידי אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2016, ב - 8 מתקני כליאה נמצא כי קיים מחסור במסגרות תעסוקה, וכי אין די במסגרות הקיימות על מנת לספק לכלואים כלים משמעותיים לשם שילובם בחברה.
בבית מעצר ניצן קיים מרכז תעסוקה, בו מועסקים כלואים בעבודות ייצור שונות, כגון הרכבת לולי תינוקות, אריזת מוצרי ניקיון וכו'. העבודה במתקן מחולקת לשתי משמרות, כאשר במשמרת הבוקר עובדים, ככלל, כלואים טעוני הגנה ובמשמרת הצהריים מועסקים כלואים מן האגפים האחרים. למבקרים נמסר כי נעשה מאמץ לאפשר יציאה לתעסוקה לכלואים הנעדרים תמיכה חיצונית. כן נמסר כי מדי יום מועסקים במרכז התעסוקה כ - 60 כלואים, מתוך 612 כלואים ששהו - בבית המעצר ביום הביקור. המבקרים סברו כי לאור היתרונות הברורים הגלומים בתעסוקת הכלואים, יש מקום להרחיב את מרכז התעסוקה באופן שיוכל להעסיק מספר רב יותר של כלואים מדי יום.
בבית סוהר דמון קיים בתוך כתלי בית הסוהר מפעל לייצור סכו"ם חד פעמי בו מועסקים כ - 100 כלואים, מתוך 330 כלואים ששהו במקום במועד הביקור.
הכלואים המשולבים במפעל עוסקים באריזת הסכו"ם בשקיות, ומשתכרים 11.47 ₪ עבור כל אריזת קרטון, הכוללת 500 שקיות סכו"ם. למבקרים נמסר כי התשלום לאסירים נערך בהתאם לאמות מידה שנקבעות על ידי שב"ס ברמה הארצית. בנוסף, בבית הסוהר 17 כלואים טעוני הגנה אשר מועסקים במערך השירותים והתחזוקה. הכלואים מבצעים עבודות שונות במטבח הסגל של בית הכלא, במכבסה, וכן בתחזוקה של משרדי הסגל. במהלך הביקור עלו תלונות מצד כלואים באגף טעוני ההגנה על היעדר אפשרויות להשתלבות בתעסוקה. המבקרים סברו כי יש להרחיב את אפשרויות התעסוקה בבית הסוהר ולפעול לשילובם של כלל הכלואים במסגרות תעסוקה.
בבית המעצר קישון שוהים אסירי עבודה אשר לוקחים חלק בתחזוקת בית המעצר. עבודה זו כוללת את צביעת התאים וביצוע עבודות שיפוצים קלות. למבקרים נמסר כי עבור עבודתם זו משתכרים הכלואים באופן סמלי.
בבית סוהר השרון קיים אגף אסירי עבודה המונה 80 כלואים אשר משולבים במפעלים ובתי מלאכה שהוקמו על ידי יזמים פרטיים בתוך כתלי בית הסוהר.
שכר העבודה משתנה בהתאם ליזם, וניתן על פי שעה או על פי תפוקה. למבקרים נמסר כי אגף זה הוקם לצורך שילובם של אסירי עולם בתעסוקה, היות ואסירים אלה מנועים מלצאת למסגרות תעסוקה מחוץ לאגף. בנוסף, במחלקה הטיפולית ישנו מפעל המעסיק כ - 33 כלואים בפרויקטים מתחלפים, ביניהם - אריזה, הכנת טליות, ייצור לולים ועוד. שכר הכלואים מתקבל בהתאם לתפוקת עבודתם.
בבית מעצר תל אביב מועסקים בין 25 ל - 30 כלואים בפרויקט להכנת ציציות המתנהל בתוך כתלי בית המעצר ומנוהל באמצעות קבלן חיצוני. הכלואים המשולבים בפרויקט הם עצורים עד תום ההליכים אשר שוהים בבית המעצר לאורך תקופות ארוכות.
בבית סוהר דקל קיים מרכז יצרני בו מועסקים כ - 170 אסירים, מתוך 714 כלואים ששהו בבית הסוהר במועד הביקור. המרכז כולל פרויקטים שונים המנוהלים על ידי יזמים פרטיים, ביניהם עבודה במתפרה לייצור מצעים, קשירת חוטי ציציות, אריזת כלים חד פעמיים ועוד. הכלואים משתכרים בהתאם לתפוקת עבודתם. למבקרים נמסר כי שיטת תגמול זו מתמרצת את הכלואים ומייעלת את עבודתם.
בבית סוהר אלה קיימים מספר מפעלים המספקים תעסוקה לאסירים: מפעל לקשירת ציציות, מפעל לאריזת מטליות, מפעל לאריזת כלים חד - פעמיים, מתפרה לתיקון מדי צה"ל ושקי שינה ומפעל לכיפות. נכון ליום הביקור הועסקו במכלול התעסוקה 137 כלואים, בנוסף ל 140 כלואים נוספים אשר מועסקים בשירותים ותחזוקת בית הסוהר. במועד הביקור שהו בבית הסוהר 528 כלואים. במפעל המטליות עבודת האסירים כוללת גלגול מטליות לניקוי, הכנסתן לקופסת פלסטיק ואריזתם בארגזים. למבקרים נמסר כי גובה השכר שמקבלים האסירים ירד לאחרונה מ - 6.5 ₪ לארגז, ל - 2.28 ₪ לארגז. המבקרים התרשמו כי המפעל לאריזת כלים חד - פעמיים נקי ומרווח, אך שורר בו מחנק.
במתקן משמורת סהרונים טענו הכלואים בשיחותיהם עם המבקרים, כי היו מעוניינים לעבוד אך המתקן אינו מספק אפשרויות תעסוקה. טענות אלו אוששו בשיחה שערכו המבקרים עם אנשי סגל באגף שהעריכו כי כ - 90% מהמוחזקים מעוניינים לעבוד וכי ישנו מחסור בולט באפשרויות - תעסוקה. זאת, בניגוד לעמדת סגן מפקד המתקן אשר טען כי המוחזקים אינם מעוניינים לעבוד, ויש קושי אף באיוש התפקידים הקיימים בעבודות שירותים במתקן.
בקרב המוחזקים אף נשמעו תלונות לפיהן במקום כסף עבור עבודתם מקבלים המוחזקים קפה וסיגריות. סגן מפקד המתקן הכחיש את הדברים מכל וכל.
לדבריו המוחזקים מקבלים קפה וסיגריות בנוסף לתשלום הכספי, במטרה לעודד אותם לעבוד. המבקרים סברו כי נוכח העובדה שבין המוחזקים במתקן יש כאלה שמוחזקים בו לתקופות ארוכות, המגיעות לעיתים אף למספר שנים, ובשים לב לעובדה שהמוחזקים מצויים במתקן בשל מעמדם הבלתי חוקי בישראל ולא לשם ריצוי עונש מאסר שנגזר עליהם בעקבות הרשעה בפלילים, יש מקום לקיים חשיבה מחודשת על אפשרות תעסוקתם של המוחזקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה