ד. 1. ביקור במב"ן: מערך הטיפול הפסיכיאטרי בשב"ס
במסגרת הביקורים הרשמיים שערכה הסניגוריה הציבורית בשנת 2016 נערך ביקור במרכז לבריאות הנפש אשר ממוקם בתחומי בית סוהר מג"ן ניצן. מב"ן כולל את אגף האשפוז, בו מחלקה פתוחה ומחלקה סגורה, וכן את השירות האמבולטורי שניתן על ידי פסיכיאטרים של מב"ן במתקני הכליאה של שב"ס ברחבי הארץ. לאור חשיבות ממצאי הביקור, אשר נוגעים לא רק לתנאים באגף האשפוז עצמו, אלא גם להיבטים מערכתיים כלליים של השירות הפסיכיאטרי האמבולטורי בשב"ס, מצאנו לנכון לייחד לגבי הביקור במב"ן פרק נפרד וכללי הנוגע לטיפול הפסיכיאטרי אשר ניתן לכלואים במתקני שב"ס.
מב"ן הוא שילוב מערכתי בין משרד הבריאות לשירות בתי הסוהר. מפקד האגף והסוהרים, האמונים על ההיבט הביטחוני במב"ן, הם עובדים של שירות בתי הסוהר וכפופים באופן ישיר למפקד כלא מג"ן ניצן. לעומת זאת, חברי הצוות הטיפולי, האמון על הטיפול הרפואי בכלואים, הם עובדי משרד הבריאות ומסונפים לבית החולים באר יעקב. חלוקת העבודה בין הגופים אינה מוסדרת בנוהל משותף אלא כל גוף פועל לפי נהליו, אשר יש בהם התייחסות גם לנקודות הממשק עם הגוף השני. המבקרים התרשמו כי היעדרם של נהלים משותפים עשוי להוביל לאי בהירות במצבים מורכבים, בנקודות הממשק בין הגופים. כך למשל, נמסר למבקרים כי צוות הסוהרים נדרש לעיתים לעשות שימוש בכוח לצורך מתן טיפול רפואי ולצורך סיוע ברחצת הכלואים, אף על פי ששאלת סמכותם לעשות זאת אינה ברורה. שאלות מסוג זה מקבלות משנה תוקף נוכח העובדה שפעולות אלו האמורות להתבצע על ידי צוות סיעודי מקצועי, מתבצעות על ידי סוהרים שברובם אף אינם חובשים. מעבר לכך, מעיון בנהלים שנמסרו למבקרים במסגרת הביקור עולה כי קיימת עמימות ולעתים אף אי התאמה בין הוראות הנהלים של שני הגופים, וזאת, גם בנושאים מהותיים כגון: כפיפות פיקודית ומקצועית של צוות שב"ס, הגדרת תחומי האחריות של כל גוף ואופי התיאום ביניהם.
במהלך הביקור עלו קשיים נוספים הנוגעים לנקודות הממשק בין הגופים. כך, נמסר כי בתום תקופת האשפוז במחלקה הסגורה, בה מאושפזים כלואים הנמצאים במצב נפשי חריף או אובדני, משתחררים הכלואים לאגף טעוני פיקוח שבכלא מג"ן או לאגף סטנדרטי במתקן כליאה אחר. עם השחרור מהמחלקה ניתנות הוראות להמשך טיפול אמבולטורי, במידת הצורך.
ממנהל המחלקה נמסר למבקרים כי לעיתים מתגלה קושי ביישום הוראות הטיפול האמבולטורי על ידי הצוות בבית הסוהר אליו השתחרר הכלוא, במיוחד במצבים בהם הכלואים מסרבים להיענות לטיפול.
בנוסף נמצא כי העברת המידע הרפואי והפסיכיאטרי של כלואים בין הגופים נערך באופן לקוי, בהיעדר ממשק ממוחשב משותף. ריכוז והעברת המידע נערך באופן ידני, כך שמלוא המידע הרפואי אינו זמין בעת הצורך. כמו כן, למב"ן אין גישה למערכת הרפואה בקהילה ויש צורך לפנות לקופת חולים בנוגע לכל כלוא על מנת לקבל את החומרים הרלוונטיים. המבקרים סברו כי יש צורך שהמידע הרפואי והפסיכיאטרי, לכל הפחות זה הנאסף על ידי שב"ס, יהיה נגיש יותר לצוות הרפואי במב"ן.
במסגרת הביקור נדונה התכנית לארגון מחדש של מערך הטיפול הפסיכיאטרי בשב"ס, אשר כוללת את העברת כל השירות האמבולטורי לאחריותו של שב"ס, בין אם בהעסקה ישירה של פסיכיאטרים בשב"ס או באמצעות העסקתם במיקור חוץ.
הסניגוריה הציבורית סבורה כי מגמה זו מעוררת סוגיות אתיות ומשפטיות מורכבות. כפיפותם של פסיכיאטרים למערכת שב"ס מעלה חשש לפגיעה בעצמאותם המקצועית ההכרחית, בפרט בהקשרים של כתיבת חוות דעת לצורך הליכים ששב"ס הוא צד מעוניין בהם. כמו כן, העסקת פסיכיאטרים על ידי שב"ס יוצרת מצב של עבודה בנתק ממערכת הבריאות האזרחית אשר עלול לפגום במידת מקצועיותם. לפיכך, לשם הסרת כל חשש מפני פגיעה במקצועיות השירות הפסיכיאטרי, חשוב ליצור מודל אשר מבטיח הן שמירה על עצמאותו של השירות והן קשר מקצועי אינהרנטי למערכת הבריאות האזרחית. נראה כי מתכונת העבודה הקיימת של שירות אמבולטורי הניתן ע"י מב"ן, גוף של משרד הבריאות, הממוקם פיסית בשב"ס היא בגדר פתרון ביניים מתון ומעשי.
ממצאים נוספים שעלו בביקור נגעו למחסור משמעותי בכוח אדם במחלקה הסגורה, המתבטא בין היתר באיוש חסר של תקן לרופאים, תת תקינה של צוות סיעודי ומילוי תפקידיהם באמצעות - סוהרים, וחוסר באנשי מקצוע שונים בסגל המתקן.
למבקרים נמסר כי הדבר יוצר עומס עבודה רב על הצוות הרפואי, המתבטא בין היתר באי עמידה בלוחות הזמנים שמציב בית המשפט להגשת חוות דעת.
כמו כן, המחסור בצוות מקצועי מעלה חשש לפגיעה בטיב הטיפול המוענק לכלואים. כמו כן נמסר במהלך הביקור כי בקרב סגל המתקן אין צוות ייעודי המשויך למיון, ולפיכך שעות פעילותו של המיון מצומצמות. מצב זה עלול להוביל לכך שבמקרים שאינם דחופים ביותר, כלוא הנמצא בבית סוהר אחר לא בהכרח יובא בהקדם למב"ן, אם באותו זמן המיון לא פעיל, ובמקום זאת, יוחזק בינתיים בבידוד או בהפרדה בתנאים שאינם הולמים את מצבו הנפשי.
המבקרים התרשמו כי ישנם תחומים אשר ההתנהלות בהם אינה כמקובל בבתי חולים אזרחיים. כך למשל, במקרים בהם כלואים זקוקים לטיפול רפואי נוסף בבית חולים מחוץ לבית הסוהר, הם מובלים ללא ליווי של איש צוות רפואי או סיעודי, בניגוד למקובל במחלקות פסיכיאטריות אזרחיות.
סוגיה נוספת שעלתה במהלך הביקור היא היעדר מקום ייעודי לאשפוז כלואות במב"ן. למבקרים נמסר כי בעבר התאפשר אשפוז של כלואות במקום, בתא בודד במחלקה הסגורה, אך מצב זה היה בעייתי, שכן לאור הצורך בהפרדה בין הנשים והגברים במקום, הכלואה הייתה מנועה מלהשתתף בפעילויות ונמנעה ממנה גישה לשטחים הציבוריים. כן נמסר כי כיום כלואות הזקוקות לאשפוז פסיכיאטרי מופנות לאשפוז במחלקת נשים שבבית החולים באר יעקב, וכי מדובר בכלואות בודדות בשנה. המבקרים סברו כי לקשיים הכרוכים באשפוז בבית חולים אזרחי, כגון קשיי ניוד הכלואות והצורך באבטחה כבדה בעת ההעברה ובזמן האשפוז, עלולה להיות השפעה על מקרי ביניים, בהם ייתכן שיימנעו מאשפוז ותחת זאת יוחזקו הכלואות בתנאי הפרדה בבית סוהר "נווה תרצה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה