יט. ליקויים בתחום הליווי והובלת האסירים
בדוחות הסניגוריה הציבורית מהשנים האחרונות חוזרות ועולות תלונות בנוגע לתנאי ההובלה של הכלואים. מתלונות אלו עולה כי תהליך ההובלה יכול להימשך על פני מספר ימים וכי במסגרתו נחשפים המועברים לתנאים קשים ולסבל רב מאד, הנובעים, בין השאר, מהשכמה באישון לילה ומחסור ניכר בשעות שינה; מזמני המתנה ממושכים בשלבי ההובלה; מנסיעות האורכות שעות רבות; מכבילה ממושכת בידיים וברגליים; מצפיפות ותנאים פיזיים קשים במתקני השהייה הזמניים ועוד.
תלונות בנוגע לתהליך ההובלה הועלו במהלך השנים על ידי גורמים שונים בפני שב"ס, המשרד לביטחון פנים, ובתי המשפט. הסניגוריה הציבורית הפנתה את תשומת הלב לנושא זה במסגרת דוחות הביקורת הרבים שערכה במהלך השנים. יצוין, כי עתירה עקרונית שהוגשה כנגד תנאי ההסעה הנהוגים בשב"ס, תוך הסתמכות, בין היתר, על תצהירים רבים של אסירים וכן על האמור בדוחות הסניגוריה הציבורית, נמחקה ביולי 2016 לאחר ששב"ס התחייב בפני בית המשפט לפתור את הבעיות המהותיות שהועלו בעתירה.
במהלך השנים אכן חלו שינויים לא מבוטלים בתהליך הובלת הכלואים בשב"ס. עם זאת, מתלונות שנשמעות מצד כלואים במהלך ביקורים במתקני הכליאה השונים עולה, כי האפקט המצטבר של הליקויים שעדיין קיימים בתהליך ההובלה גורם לכלואים סבל רב. במיוחד חמורות הטענות שבמצב הקיים נשקפת סכנה לבריאותם של המועברים וכי לעיתים יוצר התהליך אפקט מצנן אצל הכלואים, שמעדיפים לוותר על זכות הגישה לערכאות או על טיפול רפואי, על מנת לחסוך את הפגיעה וההשפלה הכרוכה בדבר. בהקשר זה יצוין כי בהחלטה מיום 14.3.2017, הכיר בית המשפט העליון בסבל הכרוך בהליך העברתו של אסיר כשיקול לעניין החלטה על העברת מקום הדיון בעניינו.
ויודגש, דיונים בבתי משפט או חקירות במשטרה, כרוכים מטבע הדברים בחרדה ובלחץ רב עבור הכלואים, במסגרתם עתידים הם לקבל החלטות הרות גורל העלולות לשלול את חירותם, ולפגוע בפרנסתם ובשמם הטוב. תהליך מתיש ופוגעני של הובלת הכלואים עלול לפגוע באופן ממשי ביכולתם לעמוד בלחצים של חקירות משטרתיות או לקחת חלק פעיל ולהתגונן בהליכים משפטיים. מכאן שיש באופן בו נעשות הובלות כיום כדי לפגוע בזכות החוקתית להליך הוגן. זאת, נוסף על ההפרה הברורה של החובה לספק תנאי מחיה הולמים לכלואים ושל זכותם החוקתית לשלמות הגוף ולכבוד.
מצב הדברים כיום, כפי שמתגלה בדוחות הביקורת הרשמיים, מחייב לפעול לאלתר לשם שיפור התנאים והפסקת השפלתם של הכלואים ופגיעה בזכויותיהם. בין היתר יש לפעול לשיפור התנאים הפיזיים בתאי ההמתנה והשהייה הזמניים כמו גם ברכבי ההסעה; שינוי במערך ההובלות וקיצור משך הנסיעה; קיצור זמני ההמתנה בכל אחד מהמקומות הללו; ביצוע השכמות מאוחרות יותר; הקפדה על מתן גישה לשירותים וחלוקת מזון ומי שתיה לכלואים; קיצור זמני האיזוק והימנעות מכבילה במרחב הציבורי; ומתן אפשרות לכלואים באגפי המעברים לממש את הזכות לטיול באוויר הפתוח.
ב - 8 מתקנים בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית עלו תלונות בדבר תנאי ההסעה וליווי הכלואים ממתקני הכליאה השונים ליעדים שמחוץ להם.
במתקן המעצר בבית המשפט המחוזי בלוד פגשו המבקרים כלואים אשר הלינו על תלאות הליך ההובלה הכרוך בהגעתם לדיונים בבתי המשפט. כך למשל, נמסר למבקרים על ידי קטין ששהה בבית המעצר כי התעורר באותו יום בשעה 2:30 לפנות בוקר, יצא מבית סוהר "אופק" כבר בשעה 3:30, משם נלקח ל"כלוב" עם סורגים במקום פתוח בו שהה למשך כשעתיים, ומשם נלקח לבית המשפט. כלואים נוספים דיווחו על שעת השכמה מוקדמת במיוחד, סביב השעות 2:00-. 2:00 הכלואים דיווחו כי הם יוצאים ממתקני השהייה הקבועים בשעות הבוקר המוקדמות, משם מועברים למתקני המעבר, ורק לאחר מכן מועברים למתקני המעצר בבתי המשפט. לדבריהם, בימי הדיונים הם יוצאים ממתקני השהייה הקבועים בשעות הבוקר המוקדמות וחוזרים אליהם רק לקראת שעות הלילה המאוחרות. הכלואים ציינו כי הדבר פוגע ביכולתם לקחת חלק בדיון המתקיים בעניינם, מאחר ולא אחת הם מגיעים לדיונים כשהם מותשים וחסרי כוחות.
במהלך הביקור בחנו המבקרים את רכבי הליווי והתרשמו כי שוררת בהם צפיפות רבה עד כדי כך שברכי הכלואים נוגעות אלו באלו באופן היוצר תחושה מעיקה. לדברי מפקד המתקן, הכלואים אינם מוחזקים ברכב לשם המתנה, אלא במקרים נדירים. המבקרים סברו כי בתנאים השוררים ברכבי הליווי, החזקת הכלואים מעבר לדרוש לצורך הובלתם היא בלתי סבירה ואינה ראויה.
בבית המשפט המחוזי בירושלים תיארו הכלואים את הקשיים הכרוכים בהגעתם לבית המשפט בירושלים. לדבריהם, הם יוצאים ממתקני הכליאה השונים בסביבות השעות 5:00-4:00 לפנות בוקר. החל משעה זו הם כבולים בידיהם וברגליהם. הם נאלצים לשהות בפוסטה במשך שעות לצורך המתנה ואיסוף של כלואים נוספים. משם הם מועברים לתאי המעבר בבית סוהר איילון, המכונים "הטרמינל", וגם שם הם ממתינים זמן רב כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם ללא אוכל או שתייה עד שהם יוצאים לכיוון ירושלים.
המבקרים סברו כי התנאים בהם מוחזקים הכלואים מרגע יציאתם לבתי המשפט במשך השהות בפוסטה הם תנאים קשים ולא ראויים, וזמני המעבר והנסיעה הם ארוכים ולא סבירים. הכלואים מגיעים למתקן המעצר בבית המשפט מותשים, מוחלשים וממתינים לדיון בעניינם שלעיתים מתקיים אף בשעות הצהריים המאוחרות. גם חזרתם למתקני הכליאה הקבועים, לאחר הדיון, נעשית באותה דרך קשה וארוכה.
בבית משפט השלום בירושלים הלינו הכלואים על הליך ההובלה הקשה הכרוך בהגעתם לדיונים בבית המשפט בירושלים. הכלואים ציינו כי הם יוצאים ממתקני הקבע יום קודם לדיון, או בשעות הלילה הקטנות של אותו יום. הם מובלים לרכבי ההסעה כשהם אזוקים, ואז ממתינים להגעתם של כלואים נוספים. רק לאחר מכן הם מובלים לאגף המעבר בבית סוהר רמלה. במתחם רמלה הם מועברים לרכבי הסעה אחרים אשר נוסעים לכיוון ירושלים. לטענתם, במהלך כל השעות הללו הם אזוקים בידיהם וברגליהם, והם אינם מקבלים מזון או שתיה עד להגעתם למתקני המעצר בירושלים. העצורים ציינו כי הם מעדיפים להודות במיוחס להם ולסיים את ההליך הפלילי על מנת להימנע מהנסיעות הארוכות שמובילות אותם ממתקני הכליאה לדיונים בבתי המשפט. לדבריהם, הם מגיעים למתקני הכליאה בירושלים כשהם מתוסכלים, למודי סבל ונעדרי שינה. במהלך הביקור נמצא כי אין בקרב אנשי נחשון, אשר אחראיים על ליווי הכלואים, סוהרים דוברי השפה הערבית. המבקרים התרשמו כי מחסור זה מעורר קשיי תקשורת עם כלואים דוברי השפה הערבית. קושי זה בא לידי ביטוי ביתר שאת, כאשר מדובר בכלואים קטינים וטעוני הגנה.
בבית סוהר שקמה נמצא כי כלואים שדיוניהם מתקיימים בבית המשפט בבאר שבע, מועברים קודם לאגף המעבר ברמלה, ורק אז עוברים לפוסטה המיועדת לבאר שבע. זאת, על אף מיקומו הקרוב באופן יחסי של בית הסוהר לבית המשפט. כלואים רבים הלינו על כך שהם מובלים לבתי המשפט ובחזרה בתנאים בלתי סבירים. במשך שעות רבות הם אזוקים בידיהם וברגליהם, ברכב קטן ממדים שיוצר תחושת מחנק, ללא אספקת מזון ושתיה נאותה. כך למשל תיאר עצור קטין כי לצורך הגעתו לדיונים שנערכים בבאר שבע הוא יוצא מבית סוהר שקמה בשעה 05:30 ומגיע לבית המשפט בשעה 15:00, לאחר שעבר דרך נקודת איסוף ברמלה. במהלך הנסיעה הוא מוחזק כשהוא אזוק בידיו וברגליו, בצפיפות רבה, ללא מזון ושתיה. המבקרים סברו כי מדובר במצב אשר פוגע בכבודם של הכלואים ומחייב שינוי מערכתי של כל הגורמים הנוגעים בדבר.
בבית המעצר בהיכל המשפט באר שבע נמסר למבקרים כי נעשה מאמץ להוביל את הכלואים חזרה לבית סוהר שקמה באופן ישיר, כך שלא יאלצו לנסוע קודם למעבר ברמלה. עם זאת, נמסר כי הדבר תלוי במספר הכלואים ובשעת סיום הדיונים. למבקרים נמסר כי לעיתים מגיעים הכלואים חזרה לבית סוהר שקמה בסביבות 21:00 בלילה. המבקרים סברו כי יש להביא לכך שכל הכלואים מכלא שקמה, הנמצא במחוז, יוחזרו לשם בתום יום הדיונים ולא יצטרכו לעבור את המסלול המייגע והמיותר, דרך המעברים ברמלה.
בבית סוהר גלבוע נשמעו תלונות מצד הכלואים על כך שבמקרים רבים הציוד האישי הנלקח עמם לנסיעות אובד, והם שבים לתאיהם כאשר ישנו מחסור בציודם האישי. בתגובה לכך נמסר למבקרים על ידי מפקד בית הסוהר כי הכלואים מועברים עם ציוד מינימאלי, וכי כל כלוא שמתקבל מגיע עם ציוד שנרשם. במידה וישנו מחסור, התלונה מועברת ומטופלת ובמידה ונמצאת מוצדקת, הכלואים אף מפוצים.
בבית המעצר המחוזי בירושלים הלין אחד הכלואים על כך שאינו מקבל את הציוד השייך לו המצוי בבית מעצר ניצן, בו שהה קודם לכן. סגן מפקד המתקן מסר כי הנושא נבדק ומצוי בטיפול.
בבית סוהר נווה תרצה העלו הכלואות טענות שונות הנוגעות לתהליך ההובלה על ידי יחידת נחשון, ובכלל זאת התנכלות מצד סוהרי היחידה, השפלה ואי התחשבות בצרכיהן. אחת מהכלואות אף תיארה למבקרים מקרה בו הוטרדה מינית על ידי עצור אחר מבלי שסוהרי נחשון עשו דבר על מנת למנוע זאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה