תכנית רב-שנתית
ב-2009 החל שב"ס ליישם את תכנית העבודה הרב-שנתית לשנים 2013-2009 (להלן - תר"ש). בתכנית הודגש חזון שב"ס ונקבעו משימות היסוד לביצועו: משמורת בטוחה ונאותה, טיפול ושיקום, ומניעת החזרה לפשיעה. יצוין כי בכל אחת מהשנים קבע שב"ס תכנית עבודה שנתית שנגזרה מהיעדים שנקבעו בתר"ש.
במשימת הטיפול והשיקום הוגדרו, בין היתר, היעדים הרב-שנתיים האלה: 1. צמצום שיעור הרצידיביסטים בכ-10% בתוך עשר שנים; 2. מיצוי פוטנציאל האסירים המתאימים לטיפול;
3. שיפור היחס המספרי בין מטפלים למטופלים; 4. הגדלת מספר האסירים המועסקים בתעסוקה יצרנית בכ-800 (במטרה להגיע לכ-3,000 מועסקים); 5. גיבוש גישת "רצף הטיפול" (ראו להלן בפרק נפרד) במהלך שנה לאחר סיום ריצוי המאסר. משרד מבקר המדינה בדק את מימוש היעדים. להלן הפירוט:
צמצום המוּעדוּת (רצידיביזם)
המועדות מוגדרת כחזרה על התנהגות עבריינית לאחר ריצוי עונש או קבלת טיפול. מדידת המועדות מאפשרת לבחון את הצלחת שיקום האסירים. שיעור המועדות נקבע על פי חזרת האסיר המשוחרר לפשיעה.
עד שנת 2010 חישב שב"ס את שיעור המועדות כשיעור האסירים שלהם מאסר שני ומעלה. לפי שיטת חישוב זו שיעור המועדות היה כ-70%. בשנת 2010, עם הקמתה של יחידת המחקר בשב"ס, שונתה שיטת המדידה, ונקבע כי אסיר ייחשב לרצידיביסט (מועד) אם במשך חמש שנים מיום שחרורו הוא שב למאסר כאסיר שפוט. באותה שנה ביצעה יחידת המחקר של שב"ס מחקר מקיף למדידת המועדות בישראל, שהתבסס על בדיקה של כ-6,000 אסירים פליליים תושבי ישראל ששוחררו מבית הסוהר בשנת 2004. תוצאות המחקר פורסמו ב-2011 (להלן - מחקר המועדות).
המחקר מצא כי 43.3% מהאסירים שבו למאסר בתוך חמש שנים מיום שחרורם (להלן - שיעור המועדות). לפי נתוני שב"ס, ישראל ממוקמת באמצע ביחס לעולם: שיעור המועדות בישראל דומה לארצות מערב אירופה, נמוך יותר מאשר בארצות הברית, וגבוה יותר מזה שבמדינות סקנדינביה.
1. כאמור, השב"ס קבע בתר"ש בשנת 2009 יעד של צמצום שיעור הרצידיביסטים בכ-10% בטווח של עשר שנים. אולם, בעקבות נתוני מחקר המועדות שינה השב"ס בשנים 2011 ו-2012 את יעד הצמצום ל-7% במהלך עשר שנים. ב-2013 שוב שינה שב"ס את היעד הרב-שנתי לצמצום שיעור המועדות, וזאת ללא קביעת יעד מדיד.
בתשובתו מסר נציב שב"ס כי בדצמבר 2013 עדיין נערכה בדיקה לגבי הערכת תכניות התקון, ומשכך הוחלט להמתין עד לקבלת הממצאים ולכן לא נקבע יעד מדיד.
משרד מבקר המדינה מעיר לשב"ס כי הצבת יעד רב-שנתי ללא קביעה כמותית למדידה, אינה אפקטיבית ואינה מאפשרת לבחון אם היעד הושג. על שב"ס לפעול בהקדם האפשרי להצבת יעד רב-שנתי מדיד.
2. מחקר המועדות בדק את שיעור המועדות לפי משך תקופת המאסר. נמצא כי שיעור המועדות של אסירים ששוחררו ממאסרים קצרים (עד שנתיים) עולה בהדרגתיות, עד לשיא של 50.1% במאסרים שאורכם שנה עד שנתיים. לגבי אסירים ששוחררו ממאסרים ארוכים יותר שיעור המועדות יורד בהדרגה.
עוד בדק המחקר את שיעור המועדות לפי מספר מאסרים קודמים. נמצא שאסירים ששוחררו ממאסרם הרביעי ומעלה חוזרים למאסר פי 2.1 יותר מאסירים ששוחררו ממאסרם הראשון .
משרד מבקר המדינה בדק את מספר האסירים הפליליים בפילוח לפי תקופות המאסר שנגזרו עליהם ובפילוח לפי מספר מאסרים קודמים נכון לסוף שנת 2012. הבדיקה העלתה שכ-20% מהאסירים היו שפוטים למאסר שבין שנה לשנתיים, וכ-45% מהם ריצו את המאסר הרביעי שלהם ומעלה.
נמצא כי חטיבת התקון תכננה את פעולות השיקום בלא שהתבססה על תוצאות מחקר המועדות.
צמצום שיעור המועדות הוא מדד חשוב לבחינת הצלחת תהליך שיקום האסירים. על שב"ס אפוא לקבוע יעד רב-שנתי, מדיד ובר-השגה, ולבנות תכנית עבודה המכוונת להשגתו. על שב"ס להשתמש במחקר המועדות ובנתונים העומדים לרשותו כבסיס לפיתוח תכניות שיקומיות לטיפול באסירים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה